לקראת התחלת שנת הלימודים תשע"ד כדאי לאמץ את המלצותיה של אחת המורות הטובות יותר בארה"ב הגב' Pernille Ripp המלמדת בביה"ס יסודי בוויסקונסין . Pernille Ripp כותבת בבלוג המרתק שלה כי מורים צריכים להיות מינימליסטיים בגישה שלהם למתן שיעורי בית כי הוכח כבר גם במחקר החינוכי כי עודף שיעורי בית לא תורמים להבנה או להישגים של התלמידים ( למידע נוסף ראו התובנות של Alfie Kohn ) . במאמרון שלה מציעה המורה 10 צעדים שיעזרו לכם כמורים לגבש תפיסה פדגוגית ראויה יותר למתן שיעורי בית לתלמידים ( Pernille Ripp ).

מחקר זה מתמקד בנקודות מבט של פרחי הוראה בהתיחס להיבט איך התהליך של השלמת הערכת הביצועים של מורים בקליפורניה Performance Assessment for California Teachers (PACT), השפיעה עליהם מבחינה אקדמית, אישית ומקצועית. נקודות מבט של פרחי הוראה נרכשו תוך שימוש בכלי עבודה לביצוע סקרים המורכב משאלות פתוחות. בנוסף לכך, רמות הביטחון העצמי, המשתייך גם הוא, למשימת הערכת המרכיבים של PACT כמו,תכנון, תכניות לימוד, הוראה, הערכה, רפלקציה, ושפה אקדמית, PACT ( Okhremtchouk, I., Newell, P., & Rosa, R).

למידה בקבוצות קטנות נתפסת לרוב כחלופה להוראה ללמידה בכיתה גדולה. היא מבטיחה למידה איכותית – פעילה, שיתופית ושוויונית. אך פירוק מליאת הכיתה לקבוצות קטנות אינו מבטיח למידה איכותית. קבוצות קטנות הן תנאי הכרחי ללמידה איכותית, אך לא תנאי מספיק. איכות הלמידה תלויה במה שקורה בקבוצה עצמה. מה שקורה בקבוצה עצמה הוא דיבור; איכות הלמידה הקבוצתית תלויה באיכות הדיבור שמתרחש בה. שיח קבוצתי איכותי אינו מתרחש מאליו; הוא דורש הרבה השקעה של המורה. תפקיד המורה בהבניה של למידה בקבוצות קטנות תובעני אף יותר מתפקידו כמורה בכיתה גדולה ( מאיה בוזו־שוורץ ויפה בניה ) .

במאמר זה, המחברת חוקרת את ההתנסויות של מורים בארבעה בתי ספר תיכוניים בלונדון שהשתתפו בקהילות למידה למורים, שהוגדרו כפגישות שבהן הלמידה המקצועית נתמכה כאשר הם למדו על הערכה עבור למידה (Assessment for Learning (AfL)). הטענה לגבי קהילות אלה היא שהן מובילות לשיפורים בהוראה ובלמידה, במקום שבו דבקים בעקרונות התכנון הבאים: במקום שבו המנהיגים מכבדים ומעריכים את הצורך שזוהה על ידי המשתתפים כבעל חשיבות עבורם; הם מבוססי בית ספר וחיוניים לפעולות של בית הספר; יש שיתוף פעולה בין המורים; ויש תשומה מתוך בית הספר ומעבר לכך כדי לתמוך בלמידה התיאורטית והמעשית של המורים (Hargreaves, E. , 2013).

בסרטון של הרצאת טום ווג'ק בTED , Tom Wujec: 3 ways the brain creates meaning תוכלו לראות את היתרונות של הצגת מולטימדיה ברמת הלומד היחיד וברמת קבוצה של לומדים המשתפים פעולה בחשיבה משותפת.ה"סוד" של הלמידה המשמעותית (ותקשורת) הוא בנייה של מודלים מנטליים.מודל זה ייבנה באמצעות שלושה אזורים בקוגניציה (שיוצרים את אפקט ("אה הה"… הבנתי), אשר מקבלים מידע מהקליפה הוויזואלית של המוח. (עיבוד לעברית ע"י לימור ליבוביץ בבלוג המועיל שלה) .

למרות שתהליך הלמידה המרכזי מתבצע על ידי התלמיד, קיימים מרכיבים בחינוך ובלמידה שהמענה להם עדיין ניתן בצורה הטובה ביותר על ידי הופעתו האישי של המורה לפני תלמידיו או במלים אחרות – ההצגה שהמורה עושה לפני תלמידיו. אחד מהם הוא הגירוי ללמידה. הופעה מרשימה של מורה בתחילת לימודו של נושא כלשהו יכולה להשפיע כאן רבות, ואולי אף להכריע, לגבי המוטיבציה ולגבי הרצינות והיסודיות בהם יתייחסו התלמידים אל הלמידה בהמשך ( יורם אורעד) .

מחבר הפוסט , מטובי המורים באוסטרליה, משתף את מחשבותיו אודות שימוש בטקסטים חזותיים בכיתות כיום. באמצעות גרפיקה מצוירת ואינטראקטיבית הוא מציג 13 סיבות לשימוש באינפוגרפיקה (או טקסטים חזותיים באופן כללי). המחבר מדגיש כי אינו מעניין להפחית בחשיבות הקריאה. יחד עם זאת, חינוך לאוריינות נשלט לדעתו על ידי המילה הכתובה, ובמידה פחותה יותר על ידי המילה המדוברת ( Mark Gleeson ) .

מחקר זה בדק את תפיסתם של המורים המתמחים בכל הנוגע לכלי החדש להערכת מורים 2010 . כלי זה, שנבנה בשיתוף משרד החינוך וראמ"ה, בנוי כמחוון וכולל תיאורים התנהגותיים בארבעה מדדי – על: תפיסת תפקיד ואתיקה מקצועית, תחום הדעת, תהליכים לימודיים וחינוכיים ושותפות בקהילה. הערכתו של המורה נקבעת על פי רמת ביצועו בכל אחד מארבעת ממדי – העל הנ"ל, לפי שלוש רמות ביצוע שונות ( סוזי לויאן . שרה זמיר) .