החוקרים מתארים את השימוש בקהילות וירטואליות של למידה מקצועיות שבהן שתי קבוצות של מורים נפגשות מדי יום במשך שנת לימודים אחת כדי לנתח באופן שיתופי הוכחה שנאספה כחלק מתכניות החקירה שלהם. בסיוע של מנחה, קבוצות אלה פיתחו קשר הדומה לפגישה פנים אל פנים של קבוצות אחרות כחלק מתכנית דומה של התפתחות מקצועית (McConnell, Tom J.; Parker, Joyce M.; Eberhardt, Jan; Koehler, Matthew J.; Lundeberg, Mary A., 2013 ).

למידה אותנטית היא למידה "בעולם האמיתי". למידה זו מתמקדת במעשים האותנטיים ובתלמידים הפותרים בעיות מסובכות ומוצאים פתרון עבורן תוך שימוש במגוון פעילויות כגון: משחק תפקידים, חקר מקרים, ולמידת עמיתים שיתופית. ניתן להתאים את סביבת הלמידה שלה כדי לטפח אירועי למידה שונים. חוקרי הלמידה מטפטפים את המהות של למידה אותנטית באמצעות עשרה אלמנטים של תכנון, להלן סקירה של אלמנטים אלה.

המחקר המוצג כאן בוחן את איכות ההוראה, את שביעות הרצון ותחושת השייכות של תלמידים בבתי ספר רגילים בהשוואה לבתי ספר ניסויים, כאשר בכל קבוצה נכללים הן בתי ספר יסודיים והן על-יסודיים. במחקר השתתפו 2,870 תלמידים, אשר 1,391 מהם למדו בבתי ספר רגילים (48.5%) ו-1,479 תלמידים למדו בבתי ספר ניסויים (51.5%). מתוך כלל התלמידים למדו 1,619 בבתי ספר יסודיים, מכיתות ד-ו (56.4%) ו- 1,251 תלמידים בבתי ספר על-יסודיים, מכיתות ז-ט (43.6%). כלי המחקר היו שאלונים לדיווח עצמי של התלמידים, אשר פותחו לצורך מחקר זה. הממצאים המרכזיים במחקר מצביעים על הבדלים מובהקים בששה מדדים (תפיסת איכות ההוראה; שביעות הרצון ותחושת שייכות; יחסים בין אישיים; השתתפות ועניין בלימודים; תחושת שייכות לבית הספר; וגילויים של חוסר משמעת) בין בתי ספר רגילים לבתי ספר ניסויים ( נגה מגן נגר , חנה שחר ) .

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון בצורה מעמיקה את מסלול התפתחותם המקצועית של מורות מנקודת מבטן. שאלת המחקר היא כיצד מורות תופסות את התפתחותן המקצועית לפני ואחרי רפורמת אופק חדש? הממצאים המרכזיים משקפים את הדרך שבה המורות תופסות את האוטונומיה המקצועית שלהן לפני ואחרי החדרת רפורמת אופק חדש בבתי הספר שלהן. כמו כן הממצאים מצביעים על היתרונות והחסרונות הנוספים שהמורות מיחסות לרפורמה בכל הקשור להתפתחות הזהות המקצועית שלהן ( רוקסנה רייכמן) .

מסוגלות עצמית (Self-Efficacy) מסוגלות מקצועית של מורים מוגדרת כתפיסת היכולת המקצועית שלהם להשפיע על ביצועי תלמידיהם (Hipp, 1997). מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין תפיסת המורים את מעורבותם של ההורים בבית הספר לבין תפיסתם את המסוגלות המקצועית שלהם ( יפעת קוסטליץ, יעל פישר).

ההוראה הפרטנית מהווה אחת מאבני היסוד ברפורמות החינוכיות הנהוגות כיום במערכת החינוך. מחקר זה מציג ומנתח עמדות מורים המלמדים בהוראה פרטנית כלפי הוראה זו . מטרת המחקר: לבחון ולנתח את הקשר בין עמדות המורים כלפי הוראה פרטנית ומאפייניהם האישיים על עמדותיהם לגבי השפעותיה של הוראה פרטנית, על תפוקות בית הספר ( דפנה זילברמן –שמש, יזהר אופלטקה) .

מאמר זה דן ביכולות הרגשיות והחברתיות של המורה, וטוען שהן חיוניות לאפקטיביות שלהם כמורים ולהצלחה של בתי הספר ושל תלמידיהם. במאמר מודגש הרעיון של למידה רגשית וחברתית ( בראשי תיבות SEL) כחלק מההתפתחות של המורה ונבחנת חשיבותו עבור הפחתת השחיקה והלחץ של המורה. המחבר חוקר גם את הדרכים שבהן למידה רגשית וחברתית יכולה להשתלב בהוראה היומיומית הכוללות שילוב של רפלקציה, חיפוש אחר בניית מודעות רגשית, ובניית תרבות של שיפור מתמשך (Jones S, Bouffard S, Weissbourd R. , 2013).

האסטרטגיה הטובה ביותר לניהול כיתה היא להימנע ממצבים לא שגרתיים. קיום של שגרה מוגדרת וברורה ימנע מצב של בעיות הגורמות להתנהגות לא נאותה. שיתופי פעולה ועבודה בכיתה אצל תלמידים אלה מושתתים על הקשר הטוב שנוצר בין המורה לתלמיד. כאשר התלמידים חשים שלמורה אכפת מהם, כשהוא לא מוותר להם ולא מוותר עליהם, הם מחזירים בהשתדלות ובמאמץ להצליח. לכן ראוי ורצוי לנהל חוקי כיתה ברורים, להגדיר ציפיות ברורות של המורה מתלמידיו, להגדיר זמן ולתת זמן למעבר מפעילות אחת לפעילות אחרת, זמן להשלים עבודה, ולהימנע מחזרות משעממות.בממד הסביבתי, יש לתכנן את המרחב הכיתתי שיהיה מרווח ומאפשר מעבר נוח ולא פוגע פוצע. יש לבחון היטב את מקום הישיבה של תלמידים אלה כך שלא יהיו חשופים לגירויים מסיחים ( מרגלית עובדיה) .

בלי תקציבים מיוחדים, בלי רפורמה כללית ובלי יוזמה מצד משרד החינוך – יותר ויותר מורים מנסים לשנות את השיטה מבפנים ? שלוש יוזמות מקומיות ויצירתיות של למידה אחרת. יש כמה בתי ספר יוצאי דופן: כאלה שמאפשרים לילדים לגדל בעצמם פירות וירקות, במקום לשנן שמות של טעמים; להשתתף בניסויים מדעיים מרתקים, במקום לכתוב מלים ארוכות במחברת; לכתוב בעצמם מאמרים וספרים, פרי דמיונם ומחקרם האישי; ולהעשיר את עולמם בשיעורי בישול, עיצוב וסיף. היוזמות המקוריות הללו לא מגיעות ממשרד החינוך, אלא מהשטח – ממורים ומנהלים שמאסו בשיטות הלימוד הארכאיות. הבעיה היא שכיום נראה שמהפכות חינוכיות יכולות להתבסס בעיקר בקרב אוכלוסייה אמידה – שמסוגלת לשלם עבור תוכניות חדשניות ( ליאור דטל).

נזיפות חוזרות של המורה בתלמידים מפריעים משיגות לעיתים תוצאה לא רצויה. התלמיד המפריע זוכה לתשומת לב מצד המורה ולצחוקים מצד התלמידים – שהם תגמול חיובי וחזק, מה גם שלעיתים ילדים שמפריעים בכיתה רגילים שמעירים להם ונוזפים בהם, מסבירה ד"ר חיה אוסטרובר, מרצה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית בית ברל שחקרה את שיטת "הנזיפה השקטה" ( רותי גליק) .

תובנות של מורה בביה"ס יסודי לגבי שילוב הלוח האינטראקטיבי בכיתה. "זה קרה לפני שנתיים. קבלתי לוח אינטרקטיבי לכיתה. שמחתי עד מאוד. מורה לכתה א', לילדים צעירים הזקוקים להוראה מוחשית. להפעיל אותו מיד למדתי. חקרתי את הלוח כדי להפיק ממנו את המיטב. הלוח שימש אותי בלמידה הן גלובלית והן פרטנית. כאשר התלמידים הוזמנו לפעילויות על הלוח הם גילו עניין, סקרנות ורצון רב להשתתף".

מיעוט המורים הגברים במערכת החינוך בכלל ובבתי הספר היסודיים בפרט הוא עובדה ידועה שמעסיקה את קובעי המדינויות. מחקר של ד"ר שוש מלאת וד"ר אתי גלעד מהמכללה האקדמית אחווה בחן את מניעי הבחירה של גברים במקצוע המתמטיקה ואת תפישתם לגבי תפקידם כמורים בבית הספר היסודי. המחקר התמקד בבחינת השפעת הרקע התרבותי ממנו באים המורים, וכלל ראיונות עם מורים יהודים ילידי הארץ, מורים עולים מאתיופיה, מורים עולים מחבר העמים ומורים ערבים-בדווים ( נגה שביט-רז) .

בסקירה החשובה הזו מתייחסת רותי סלומון לדגם של מורה שמנהלת שיעור כשבכיתה יש לה מחשב אישי ומקרן והיא מעבירה את השיעור בצורה "פרונטלית" אינטראקטיבית. אם המצגת משמשת פתיחה מלהיבה לשיעור או ממחישה נושא שאלמלא מצגת היה קשה להמחישו לתלמידים או מסכמת את השיעור בצורה יעילה – מסתמן שזוהי מצגת לימודית טובה ( רותי סלומון) .

כאשר המורים רוצים לקדם למידה משמעותית אבל מביאים "בעיה" לפתרון לתלמידינו, הם למעשה מקיימים את תהליך הלמידה במקומם. והבעיה שאנחנו מביאים כבר מנותקת מהקשר הרלוונטי לעולם התלמידים- ולכן משעממת ולא מעוררת סקרנות. זו בוודאי לא הדרך הטובה ביותר לקדם את התלמידים שלנו במאה-ה-21 להיות לומדים לאורך כל חייהם (אין להם ברירה, הם חייבים להיות כאלה). התלמיד צריך להיות חופשי משיפוטיות וביקורת שלנו המורים ולקבל חופש מלא בחיפוש. תשומת הלב של התלמיד צריכה לעלות מדרגה בערנות ובסקרנות לסביבתו. הדמיון בין חשיבה עיצובית למה שאנחנו קוראים 'עבודת חקר' רב.אכן, עיצוב מתחיל בחקר, ומקדם מאוד למידה משמעותית שבמהלכה הלומד בונה מודלים לפתרון של בעיות מגוונות ( לימור ליבוביץ) .