האתגר האמיתי בהטמעה וביישום של למידה שיתופית טמון בעידוד של מורים לקבל את תפקידם החדשני ולהשתחרר מכבלי התפיסה המסורתית של הוראה מבוססת-מורה אשר מעביר ידע בתדר חד-כיווני. אדרבא, בלמידה שיתופית המורה כותב תסריטים ומביים תרחישים אשר מניעים תלמידים לאחריות קולקטיבית, לתקשורתיות, לבניית מערכות יחסים, לטוויית רשתות עבודה, לקיום דיאלוגים ולנטילת אחריות.

כוחות חברתיים וכלכליים משפיעים על ההיצע והביקוש של שדה החינוך בישראל ומביאים לכך שיש עודף של מורים במגזר הערבי ומחסור במגזר היהודי. אי לכך, כוח ההוראה בבתי ספר יהודיים מעובה במורים ערבים, על אף החסמים הלשוניים, הלאומיים והפוליטיים. על פניו, נדמה שמדובר בפתרון פרקטי וזול שבכוחו לשנות את מפת המציאות החינוכית-פוליטית בישראל ולהפוך לישים, סטנדרטי ומקובל.

במהלך משבר הקורונה, מידות הלחץ, המתח, החרדה והפניקה של המורים נוסקים, בזמן שהמורל והמוטיבציה צונחים. מדובר בשילוב מסוכן שעלול להוביל לשחיקה, לעזיבה ולנשירה. לכן, בזמנים כאלו, חשוב מתמיד להעניק למורים תמיכה ולדאוג לבריאותם הנפשית. על רקע זה, ארגון הפסיכולוגים הבית ספריים בארה"ב מאיץ במחוזות הלימוד, במפקחים וביועצים חינוכיים להציע תמיכה פסיכולוגית לחברי הסגל וממליץ לדבר בפתיחות על סוגיית הבריאות הנפשית, לזהות תסמיני תחלואה נפשית, ליצור מנגנוני תמיכה חברתית ולטפח תרבות של עזרה לאחר.

בעזרת מענה על שישה צרכים פסיכולוגיים בסיסיים (עצמאות, שייכות, מסוגלות, מטרה, כיף וסקרנות), מורים יכולים להפיח רוח חיים בשיטות ההוראה שלהם, לחזק את המוטיבציה הפנימית של תלמידיהם, לעורר את סקרנותם ולהניעם למעורבות.

על מנת לבחון מוטיבציה וחוסר-מוטיבציה בקרב מורים, 23 מורי חינוך על-יסודי בספרד השתתפו בראיונות עומק, שלוו בתצפיות כיתתיות במהלך שיעוריהם. הראיונות נסובו סביב הסוגיות הבאות: מניעים ראשוניים להיכנס למקצוע ההוראה, יחסים עם עמיתים וממונים, סיפוק מהעבודה, גורמי מוטיבציה וחוסר-מוטיבציה, שיטות להגברת מוטיבציה של מורים ודרכים לשיפור מקצוע ההוראה.

המורות בישראל הגיעו אל נקודת הפתיחה של משבר הקורונה ללא הכשרה או ניסיון מספקים בהוראה מקוונת. לראיה, כ-50% מהמורות בישראל לא עברו אף השתלמות בהוראה מקוונת בטרם פרץ נגיף הקורונה וכ-40% מהן מעולם לא התנסו בהוראה מרחוק. על רקע זה, לאחר השבתת מערכת החינוך, רוב המורות הישראליות לימדו באופן מקוון 6-4 פעמים מדי שבוע.

עם החזרה להוראה פרונטלית, מפלסי מתח וחרדה גבוהים מבעבעים בקרב מורים. עוצמות המתח והחרדה הקיצוניות ביותר נרשמות בעיקר בימים הראשונים שלאחר החזרה ללמידה פרונטאלית ובקרב בני 55+. חששות המורים נובעות בעיקר מהפחד להידבק בנגיף בתוך בית הספר ומהשאיפה לשמור על בריאותם ובריאות בני משפחתם. בנוסף, מורים מלינים על אוזלת יד מצד נציגי משרדי החינוך והבריאות שכושלים באכיפת התקנות והמגבלות ובהסברת וקידום ההנחיות החדשות במערכת החינוך.

גיא מורד חלק בצורה גלויה ואמיצה את חוויותיו וניסיונו כמורה חדש במערכת החינוך. אלה רשמיו ותובנותיו העיקריים על בתי הספר בישראל, על המצב בכיתות ועל התלמידים:

קורט לוין (1947-1890), פסיכולוג חברתי גרמני-אמריקאי, הגה מתודולוגיה של מחקר פעולה אשר חלחלה לתחום החינוך והתפתחה לתנועה עולמית בשם "המורה כחוקר" (teacher research). תנועה זו ממלאת תפקיד גדול בהכשרת מורים בארץ ובעולם. לוין, בהשפעת ג'ון דיואי, דגל בדרך חשיבה פרגמטית שמציבה במרכז את הפרקטיקה ומעדיפה את ההתבוננות בתהליך העשייה על פני מדידה של התוצר

מאמר זה מביא חלק מממצאי מחקר איכותני רחב יותר שנעשה במסגרת עבודת דוקטורט של אחת המחברות, המתייחס לראיונות עם 34 מורים בישראל, שמתוכם 12 מורים עזבו באופן זמני או קבוע את משרת ההוראה (ינון, 2014). המאמר מפרט את סיפורי החיים של ארבעה מהם בכל הנוגע להחלטתם לעזוב את המקצוע ומחלץ תובנות הנוגעות לאופן שבו יש לחקור את התופעה של נשירת מורים ולהתייחס אליה בתוכניות להכשרת מורים.