סקר המורות: ההוראה מרחוק לפני משבר הקורונה ובמהלכו
דבאוי, מ' ובלס, נ' (2021). סקר המורות: ההוראה מרחוק לפני משבר הקורונה ובמהלכו (נייר מדיניות). מרכז טאוב
עיקרי הדברים:
● המורות בישראל הגיעו אל נקודת הפתיחה של משבר הקורונה ללא הכשרה ו\או ניסיון מספקים בהוראה מקוונת
● כ-50% מהמורות בישראל לא עברו אף השתלמות בהוראה מקוונת בטרם פרץ נגיף הקורונה וכ-40% מהן מעולם לא התנסו בהוראה מרחוק
● לאחר השבתת מערכת החינוך, רוב המורות הישראליות לימדו באופן מקוון 6-4 פעמים מדי שבוע
● לדברי המורות, הכנת מערך שיעור מקוון נמשכה זמן רב יותר מהכנת שיעור פרונטלי רגיל
● השתלמויות בהוראה מרחוק גוזלות זמן רב מהמורות ואף מובילות אותן לעומס עבודה
משבר הקורונה ומערכת החינוך הישראלית
כזכור, במרץ 2020 כפתה מגפת הקורונה את הסגר הראשון על מערכת החינוך הישראלית. בִּן-לילה, וללא כל אפשרות להיערכות מוקדמת, הושבתה מערכת החינוך ולמעלה משני מיליון תלמידים בודדו בבתיהם. הסגר נמשך יותר מחודש וחצי והאמצעי העיקרי ליצירת שגרה לימודית היה ההוראה מרחוק. מהלך שנראה בעבר כמעט-בלתי-אפשרי, הפך למציאות החדשה שבה פעלה מערכת החינוך. כל זאת, כאשר עיקר הנטל נישא על כתפיהן של עובדות ההוראה.
מתודולוגיה
5,063 מורות מהמגזר היהודי ו-859 מורות מהמגזר הערבי השיבו לסקר שנערך עם תום הסגר הראשון ובחן את הפרמטרים הבאים:
- היקף ההשתלמויות בהוראה מרחוק לפני משבר הקורונה;
- היקף השימוש בהוראה מרחוק לפני משבר הקורונה;
- תדירות השימוש בהוראה מרחוק בזמן משבר הקורונה;
- משך הזמן הנדרש להכנת שיעור מקוון בהשוואה לשיעור בכיתה.
חשוב לציין כי נייר מדיניות זה מתייחס לסגר הראשון בלבד, כאשר המגבלות והקשיים הכרוכים בהוראה מקוונת רק החלו להתברר. אי לכך, ייתכן כי הניסיון שנצבר בתקופה אינטנסיבית זו הקל על המורות בתחום ההוראה מרחוק במהלך הסגרים השני והשלישי ויש להניח כי סקר שהיה נערך שנה מאוחר יותר היה מניב ממצאים שונים.
סיכום
מורות נחשבות לגורם משפיע ומשמעותי ביותר מבחינת ההישגיות הלימודית והחינוכית של התלמידים. בזכות ההתמקדות במורות, נייר מדיניות זה עתיד לספק לחוקרים ולצוותים חינוכיים תשתית אמפירית לבחינה אובייקטיבית ומעמיקה של השפעות המעבר להוראה מרחוק בישראל ומחוץ לה.
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא משבר הקורונה