שימוש במשחקי מחשב ומשחקי למידה יכול להעשיר את חווית הלמידה המסורתית ולהפוך את תהליך ההקניה של חומר משעמם לחוויה מלהיבה ומרתקת ע"י יצירת אלמנטים של תחרות והחדרת מוטיבציה בלומדים. מדיווחים שמגיעים מארה"ב ומאוסטרליה בשנתיים האחרונות אפשר להתרשם כי מורים מתחילים בהדרגה, צעד אחר צעד, לשלב משחקי מחשב מתוקשבים לתלמידי כיתות היסוד בבתי ספר יסודיים. יש נכונות ראשונית לנסות התמודדות כזו בבתי ספר יסודיים. על רקע זה מתפתחים יישומים לא מורכבים של משחקי למידה מתוקשבים ויצירתיים לתחומי החשבון , קריאה , גיאוגרפיה ועוד. המבחר אינו רב ואינו מאפשר עדיין אפשרויות פדגוגיות רבות למורים, אך גם ניצני ההתפתחות מעודדים. הסקירה כוללת את הפרקים הבאים : משחקי סימולציה וירטואליים בבתי ספר בארה"ב , יישומים של משחקי מחשב לימודיים ( דוגמאות) בבתי הספר ,פעילויות של תלמידים בישראל עם משחקי מחשב בבתי ספר, הדגש העיקרי בסקירה הוא על מחקרים מעודכנים על משחקי מחשב בלמידה .

אסתי דורון מדווחת בבלוג שלה כי שתי חטיבות ביניים נוספות באזור המרכז החליטו להפוך באופן הדרגתי לחטיבות שכל תלמידיהן ילמדו באמצעות ניידים 1:1. מדובר בשתי חטיבות, שפועלות במסגרת תוכנית כתו"ם בהובלה של מכון דוידסון במכון וייצמן. ההחלטה על כך שכל שכבת ז' תלמד עם נידיים ולא רק כיתה אחת "מובחרת" היא פרי יוזמה של מנהלות בתי הספר, שרוצות להפוך את תוכנית 1:1 לתוכנית מערכתית בית ספרית. כמובן, שהן נעזרות בהסכמת הרשות למהלך. העובדה שיש רק כיתה אחת בבית ספר שלומדת עם ניידים משפיעה במעגלי אדווה על בית הספר כולו ויותר ויותר מורים מצטרפים למעגל ההוראה בכיתות 1:1. נוצר בסיס רחב לשפה משותפת, ומסתבר שעם כל הקושי, המנהלים רואים את היתרונות הרבים שבתוכניות 1:1.

מאמר זה מפרט מחקר איכותני תיאורי לגבי התפיסות של הלומדים/סטודנטים את האיכויות של מחנכים מקוונים יוצאי דופן. המשתתפים תיאור אינטראקציות שהיו להם עם מורים מקוונים שאותן הם רואים כאינטראקציות למופת. הניתוח התמטי חושף איכויות של מורים מקוונים למופת/לדוגמא. המאמר משווה ממצאים לגבי מצוינות בהוראה מקוונת עם ממצאים ממחקר מוקדם יותר שהתמקד במחנכים למופת/לדוגמא פנים אל פנים. קווי הדמיון והשוני בין מחנכים מקוונים למופת לבין מחנכים פנים אל פנים למופת נחקרים. מחקר זה התמקד בהבנת מחנכים מקוונים למופת במטרה לגלות באילו שיטות ואסטרטגיות הוראה השתמשו אותם מורים שמזוהים על-ידי הסטודנטים שלהם כאפקטיביים בצורה יוצאת דופן וכיצד ניתן להשוות זאת לגישות שבהן השתמשו מחנכים לדוגמא בכיתה. נראה כי ניתן להעביר אסטרטגיות רבות שבהן משתמשים מחנכים לדוגמא בכיתה לסביבת הוראה מקוונת עם תוצאות חיוביות דומות. במיוחד, יש צורך במחנכים, אם בכיתה או מקוונים, שיאתגרו ויאשרו את הערך האישי של לומדים ( Margaret Edwards, Beth Perry, Katherine Janzen) .

האינפוגרפיקה – הצגה ויזואלית של מידע – נהפכת לאמצעי התקשורת והשכנוע המוביל בעידן התפוצצות המידע. במקום לטרוח על נייר עמדה ארוך ומנומק או לייצר עוד מייל ארכני, נסו לתרגם את הרעיונות שלכם לגרף. נראה כי כולנו סובלים מעומס יתר של מידע. אבל החדשות הטובות הן שעשוי להיות לכך פתרון – להשתמש יותר בעיניים שלנו. על ידי ויזואליזציה של אינפורמציה ניתן לראות את הדפוסים וההקשרים שחשובים. לעצב את האינפורמציה כך שהיא מייצרת היגיון, מספרת סיפור או מאפשרת לנו להתמקד רק במידע שחשוב". ( אמיתי זיו) .

במהלך העשור האחרון נעשו מאמצים לשלב תקשוב חינוכי (ICT-Information and Communication Technology) בכל האספקטים של ההוראה והלמידה ברחבי בתי הספר בנורבגיה ובמדינות רבות נוספות. אולם, על אף מגמה זו מחקרים מראים כי מורים רבים מתקשים עם אימוץ השיטה החדשה, וכי מהפכת ה- ICT מהווה אתגר להתפתחותם המקצועית. המחקר הנוכחי מתמקד בגורמים ברמת המורה, ומתאר כיצד ובאיזו מידה משתמשים המורים בתקשוב חינוכי בתהליך ההוראה. מאמר זה עוסק באופן בו גורמים ומשתנים כגון הנושא הנלמד, ניסיון הוראה, מגדר וגיל משפיעים על השימוש בתקשוב חינוכי בקרב המורים. החשיבות של המחקר הנוכחי היא בכך שהוא מנתח בצורה מעמיקה את עמדות מורים בביה"ס תיכון לגבי תהליכי התקשוב וניתן ללמוד ממנו בכל היערכות קיימת או עתידית של תכניות תקשוב ארציות ( Wikan, Gerd and Terje Molster).

בניסיון לשלב משאב משמעותי המבוסס על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בבתי ספר תיכוניים, יש לשקול חסמים פוטנציאליים רבים. רבים מהחסמים הללו סובבים סביב המורה היחיד ולכן הם מהווים נקודת פתיחה חשובה בהבנת תהליך השינוי בבתי הספר. עבודה זו מתארת ניסיונות לשלב משאב המבוסס על טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) – מעבדת כימיה וירטואלית (Virtual Chemistry Laboratory) בתוך פרקטיקה של מספר מורים למדעים בתוך מערכת החינוך האירית. מאמר זה משתמש באלמנטים משני המחקרים ובספרות רלוונטית בניסיון לפתח מודל שיתאר את השילוב של משאב תקשוב חינוכי ICT בקרב מורים שונים למדעים. המודל שמוצג במאמר זה מזהה ארבעה סוגים של מורים ביחס לשילוב תקשוב חינוכי ICT בפרקטיקה שלהם ( Dermot Donnelly, Oliver McGarr, John O’Reilly).

ג'יי הורוויץ העלה בבלוג שלו מאמרון מעניין המחדד את הדילמה של שילוב התקשוב במערכות חינוך בעולם. השאלה שנשאלת היא היכן להשקיע את התקציב בקידום תכניות התקשוב ? האם בבתי הספר בהדרכה , הטמעה ובפיתוח שיטות הוראה חדשניות או במטה המחוז החינוכי. כפי שניתן להבין מתוך המאמר הרי בחלק מן המדינות זוכים פרויקטים מרכזיים במחוז לעיקר המשאבים , כגון מאגרי פעילויות ומאגרי שאלות להרכבת מבחנים . כותב המאמר מוחה על כך שמשאבים רבים כל כך מוקדשים למה שבעיניו משני לעיקר ולתלמידים עצמם לא ניתנים כלים מתוקשבים חדשניים. אם יורשה לנו להעיר הרי מבחינה זו שפר חלקה של מדינת ישראל כי עדיין עיקר תקציב תכנית התקשוב הלאומית מיוחד להצטיידות בתקשוב בכיתה ולהדרכת מורים. עוד תובנה שלמדנו ממאמר זה וגם מראיונות עם מורים בארץ: מאגרי פעילויות חינוכיות באינטרנט הם פעולה מבורכת, אבל בסופו של דבר המורה בביה"ס כותב את הפעילות המתוקשבת בעצמו תוך התאמה לאוכלוסיית הכיתה ולדרגת הקושי והאתגר שהוא מבקש להציב בלמידה.

המחקר המדווח במאמר מתמקד בהטמעת מערכת ה-Moodle בהקשר לתהליכי העצמת ההוראה-למידה בשתי מכללות להכשרת מורים מובילות בישראל. ההטמעה התבצעה באתרים המלווים קורסים פנים אל פנים, ובחלקה בקורסים מקוונים במלואם או במודלים משולבים (blended learning). המערכת הוטמעה בשנת הלימודים תש"ע ונמצאת בהרצה, ובשלב זה נמשכים תהליכי אפיון הצרכים האקדמיים הנדרשים בשתי המכללות. מודל הטמעת ה-Moodle שונה בשתי המכללות, ונגזרות מכך סוגיות הקשורות לתהליכי ההטמעה ולהשפעתם של תהליכים אלה על היקף השימוש באתרי קורסים; לשימושים פדגוגיים שעושים המרצים במערכת ה-Moodle (תכנים, הפעלות ואינטראקציה וניהול הקורס והלמידה); ולדפוסי שימוש שניתן לזהות במערכת. המחקר התבצע במתודולוגיה כמותית בעיקרה. איסוף המידע התבצע אוטומטית באמצעות מערכת מובנית ב-Moodle לאיסוף נתונים. הממצאים הצביעו על הלימה בשימושים הנפוצים שמבצעים המרצים ברכיבי ה-Moodle בין שתי המכללות. בשתיהן נעשה שימוש נפוץ במשאבים, בפורומים ובמטלות. המשמעות היא שבעוד שהציפייה הייתה שה-Moodle יעודד שימוש ברכיבים ייחודיים שלא היו בנמצא בממשקים קודמים, בפועל נעשה שימוש ברכיבים המסורתיים, שאינם דורשים שינוי מהותי בשיטת ההוראה ( ענת שמלא, אלונה פורקוש ברוך).

דרך הבלוג של ג'יי הורוויץ הגענו למאמרון מעניין של ליסה ליין . ליין מלמדת היסטוריה במכללה בדרום קליפורניה. בנוסף להוראת ההיסטוריה היא גם מנחה מרצים בשימוש בתקשוב בעבודתם. יש לה ניסיון רב בהוראה בקורסים מקוונים ובשילוב התקשוב בתהליכי למידה באופן כללי. המאמרון החדש שלה מכיל רשימה של תכונות שבעיניה מאפיינים את המרצה החדשן בתחום ההוראה המקוונת. היא מונה, למשל, פתיחות – הנכונות לשתף אחרים בניסיונות, הבנה של היסודות התיאורטיים של הלמידה המקוונת, השתתפות בגופים מקצועיים שעוסקים בתקשוב, ועוד. הנקודה האחרונה שלה אולי המעניינת ביותר: תובנה של המרצה כי הוראה מקוונת היא תחום דעת בפני עצמו. אחרי שהיא מונה את התכונות הרצויות ליין מוסיפה רשימה נגדית – תכונות שבעיניה מעידות על העדר של יוזמה חדשנית. באופן כללי מדובר בתכונות שמצביעות על התייחסות ללמידה מקוונת כלא יותר מאשר שימוש בנאלי בסביבת LMS.

בחלק הראשון סוקרת הסקירה את ההתפתחויות בתחומים הבאים: מהותה של המשימה המידענית ומרכיביה, השפעת טכנולוגיות הWEB 2.0¬ על הקניית מטלות מידעניות , הערכה ביקורתית של מקורות מידע לאחר ביצוע החיפוש, לאופייה של המטלה המידענית המקוונת כיום: מה בין איה למאיה? שלבי העיבוד של מקורות מידע לאחר איסוף במנועי החיפוש : מיזוג מידע . חלק ב' : דגמים ודוגמאות בבתי הספר בישראל, מטלות מקוונות שפותחו ע"י מורים בבתי הספר על מנת להפעיל תלמידים במשימות מידעניות . מטלות חיפוש אינטגרטיביות , ומטלות הערכת מקורות מידע במרחב לימודי שפותחו בפלטפורמת MOODLE בבתי ספר בישראל .

Erin Reilly היא חוקרת בתחום המדיה הדיגיטלית המסייעת למחנכים למצוא דרכים לשלב בין השתתפות התלמידים לבין טכנולוגיה-כגון: Google Maps, Wikipedia , צילום דיגיטלי ותכניות אחרות-בתוך תכנית הלימודים. Reilly טענה שמוקד של החינוך הדיגיטלי והאוריינות במאה ה-21 צריך להיות במציאת דרכים לתת לתלמידים להשתתף בצורה פעילה בלמידה ולאו דווקא השימוש במעבדות מחשבים או לוחות אינטראקטיביים חכמים בכיתה בלבד. Reilly טענה שהתלמידים שצופים ומאזינים לדוגמאות יומיומיות מסוגלים בקלות לדגום ולהבנות תוכן. Reilly טענה שהתלמידים שצופים ומאזינים לדוגמאות יומיומיות מסוגלים בקלות לדגום ולהבנות תוכן. היא נתנה דוגמא מתכנית בבית ספר במסצ'וסטס, שבה התלמידים היו צריכים לנתח פרק של מובי דיק. במקום לשבת ולקרוא את הפרק, הם כתבו וביצעו שיר שבו הלוויתן הלבן ייצג את הסחר בקוקאין.

מאמר זה בוחן את תוצאות הלמידה המקושרות עם יישום של פורומים לדיון וכתיבה בבלוג תוך שימוש בפסבדונים בלמידה משולבת (Blended Learning). אף על פי שהאנונימיות או הסוואת הזהות משמשת כאסטרטגיית הוראה, שתוכננה כדי לגרום לתפוקה גבוהה יותר של כתיבה ולהפחתת החרדה בהוראת כתיבה פנים מול פנים, עד כה יש מעט מחקרים שחקרו האם אסטרטגיה זו מגבירה את תוצאות הלמידה בלמידה משולבת. מאמר זה מספק מסגרת מחקרית כדי להבהיר את העמדה של האנונימיות בהוראת הכתיבה. כך מזוהות שאלות מחקר הקשורות לתחום. המחקר מצא שמשימות של כתיבה מקוונת תוך שימוש בפסבדונים יכולות להיות אסטרטגיית הוראה אפקטיבית שגורמות להשתתפות מקוונת גבוהה יותר, בייחוד בקרב סטודנטים או לומדים שמהססים להשתתף במסגרת הכיתה ( Miyazoe, Terumi, and Terry Anderson).

פילוסופים ואנשי חינוך רבים יצרו הגדרות למושג "משחק". ב"ספר החוקים" מביע אפלטון את דעתו המיוחדת על תפקידו של המשחק בחיים: "מהי הדרך הטובה לחיות? את החיים צריך לחיות במשחק, לשחק משחקים מסוימים, להקריב קורבנות מסוימים, לשיר ולרקוד, וכך להיות מסוגלים לזכות בחסדי שמים. המשחק הוא שעשוע אך אינו מהווה היפוכה של הרצינות, שום שהפרט המשחק פועל ברצינות ובכובד ראש, לעיתים עד כדי מסירות ודבקות רפאלי ושגב (2011) מציינים שבני אדם לומדים כמעט כל מה שחשוב באמצעות משחק: ללכת ולדבר, להסתדר עם האחר, להתנהל עם שותפים ונגד יריבים ועוד. בהרצאתה המרתקת של ד"ר ניצה ולדמן בכנס מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים ( מכון מופ"ת, 14 לאפריל 2011) הוצגו בין היתר הסוגיות הבאות: המודל של ( Garris. Ahlers & Driskell (2002 ללמידה באמצעות משחקים, משחקים וירטואליים ומיומנויות קוגניטיביות במשחק Where in the world is Carmen sandiego? , מיומנויות קוגניטיביות במשחק Sim City, משחקי הדמיה מקוונים רבי משתתפים והמיומנויות הנדרשות.

למידה מתוקשבת ברשת, ובמיוחד בקורסים מתוקשבים במלואם, תובעת רמות גבוהות של יכולת מטא-קוגניטיבית, ולכן חשוב להבחין בדרישות המטא-קוגניטיביות שמציבה למידה בסביבה כזו . במחקר השתתפו 114 סטודנטים לתואר שני בחינוך, הלומדים קורס חובה מתוקשב במלואו בנושא כלי חיפוש במאגרי מידע. על אף שנמצא, שרמת הפעילות בפורומים של המנחה הייתה גבוהה מעט יותר בקבוצת ההנחיה לעומת בקבוצת הביקורת, הסיבה לכך טמונה בתקשורת ענפה יותר בין הסטודנטים למנחה, תקשורת שאותה יזמו הסטודנטים. כך שמצד המנחה, בשתי קבוצות המחקר נעשה שימוש זהה בלמידה פעילה. בעובדה שקבוצת ההתערבות הייתה ברמת פעילות גבוהה הרבה יותר מעידה כנראה על השפעת ההתערבות המטא-קוגניטיבית על הפעילות בפורום ( עדן, סיגל, גילה קורץ וזמירה מברך).

המסגרת התיאורטית העומדת בבסיס מחקר זה הינה התיאוריה הסוציו-קונסטרוקטיביסטית. תיאוריה זו מבוססת על הקונסטרוקטיביזם של פיאז'ה, שטען כי למידה היא תהליך של הבניה פעילה של ידע, שבו הלומד קושר פיסות מידע חדשות עם התנסויות וידע קודמים (Piaget, 1992), אבל היא שמה דגש רב יותר בהקשר החברתי- התרבותי של הלמידה, ובחשיבות האינטראקציות של הלומד עם לומדים אחרים (Vygotsky, 1978). מטרת מחקר זה הינה לפתח וליישם מודל התערבות להכשרת מורים להטמעה של תקשוב בגישה סוציו-קונסטרוקטיביסטית בתרבות הבית-ספרית, ולבחון את השפעתו. יש לציין כי עבודה זו התמקדה בתהליכי למידה והתפתחות שעברו המורים, ולא בחנה את השפעת השינוי על תלמידים. המחקר המתואר נערך במסגרת פרויקט תקשוב אזורי בשם "צפונט", הפועל מטעם משרד החינוך במחוז הצפון. במודל ההנחיה המוצג במחקר זה נעשה ניסיון ייחודי לשלב בין מרכיבים פדגוגיים סוציו-קונסטרוקטיביסטיים לגורמים ארגוניים-מנהליים וטכנולוגיים המתוארים בספרות (שמיר-ענבל, תמר ויעל קלי).