החינוך המקוון שם יותר ויותר דגש על שיטות למידה שיתופיות. למרות היתרונות הפדגוגיים של למידה שיתופית, לומדים מקוונים עשויים לתפוס פעילויות למידה שיתופיות כהתנסויות מתסכלות. המטרה של מחקר זה היא לאפיין את תחושות התסכול כרגש שלילי בקרב לומדים מקוונים העוסקים בהתנסויות מקוונות של למידה שיתופית מבוססת מחשב (CSCL – computer-supported collaborative learning), ויתרה מזאת, לזהות את המקורות שאליהם משייכים הלומדים את תסכוליהם. המחקר נערך על קבוצה של ארבעים סטודנטים הרשומים בתכנית לתואר שני בלמידה מתוקשבת (e-learning) בקמפוס הווירטואלי של האוניברסיטה הפתוחה של קטלוניה (UOC – Universitat Oberta de Catalunya), והתנהל בסמסטר השני של שנת הלימודים האקדמית 2011-2010 ( Capdeferro, N., & Romero, M).

מטרתו של הספר הנוכחי , שנכתב ע"ד ד"ר גילה קורץ ופרופסור דוד חן , היא לתת בידי המורה "ארגז כלים" שיחזק את יכולותיו המקצועיות בעידן זה של אי-ודאות. העצמת המורים באמצעות העמקת המיומנות שלהם בטכנולוגיות תקשוב תאפשר להם ליצור שפה משותפת עם הכלים המתוקשבים המעשיים. הכלים המפורטים ב"ארגז" התקשוב שבספר זה נועדו להעביר ידע פרקטי למורה וכל זאת באופן אישי או באופן קבוצתי-קהילתי.

אחת מסביבות הלמידה המתוקשבות שזכתה לעניין רב ולשבחים בכינוס ISTE האחרון בסאן דייגו בארה"ב ( יוני 2012 ) היא סביבה מתוקשבת ללמידה שיתופית בשם Collaborize Classroom. המערכת המתוקשבת נועדה לפרוץ מבחינה פדגוגית את גבולות הכיתה ע"י יצירת למידה שיתופית מקוונת, מעורבות התלמידים בפעילויות מתוקשבות , מטלות מקוונות , חקר שיתופי של מקורות מידע ועוד פעילויות מקוונות משותפות . על פי עדויות מורים ומנהלים בבתי ספר בארה"ב מערכת Collaborize Classroom מצליחה לייצור מעורבות עמוקה יותר של התלמידים בבתי הספר התיכוניים בהשוואה לפלטפורמות מתוקשבות אחרות.

סקירת ביקורת אודות ספר חדש העוסק בכל המכלול של איכות והבטחת איכות במסלולי הלמידה מרחוק ולמידה מקוונת ברחבי העולם . המאמרים בספר בוחנים את מסלולי הלמידה מרחוק במדינות שונות בעולם תוך ניסיון לראות אם חלו שיפורים מבחינת המדיניות לגבי הבטחת איכות והקפדה על איכות הקורסים המתוקשבים . למרכיב התרבותי יש השפעה על דרך העברת הקורסים המתוקשבים במדינות שונות בעולם ולכן קשה לזהות את התגבשותם של קריטריונים אחידים להבטחת איכות בלמידה מקוונת . ניתן לראות דגשים שונים של הבטחת איכות בקורסים מתוקשבים במדינות שונות כאשר המאפיין העיקרי הוא דגש רב יותר כיום ללמידה המקוונת המתמקדת בלומד מבחינת דרכי הוראה (learner-centered focus ) ולא רק בחומרי הלמידה כפי שהיה בעבר ( Kay Shattuck) .

מאמר זה מדווח על תוצאות ממחקר הבוחן את היחס בין למידה גמישה ואסטרטגיות של למידה עצמית. הממצאים מראים את התוצאות החיוביות של למידה גמישה ושלושת גורמיה, ניהול זמן, קשר עם המורה, ותוכן, על אסטרטגיות של למידה עצמית (קוגניטיבית, מטא-קוגניטיבית, ומבוססת משאבים). קבוצות עם גמישות גבוהה בלמידה מציינות שהן עושות שימוש רב יותר באסטרטגיות למידה מאשר קבוצות עם גמישות נמוכה.

הפוטנציאל של שילוב רשתות חברתיות באינטרנט כחלק מתהליך הלמידה המתוקשב הוא רב והמחקר הנוכחי תורם לגוף הידע המתגבש בנושא ממצאים אמפיריים נוספים. המחקר נערך בקורס מתוקשב בו למדו הסטודנטים באמצעות רשת חברתית מתוקשבת המבוססת על מערכת ELGG ( רשת שלובים מבוססת גם על פלטפורמה זו). הממצאים מוכיחים כי הלומדים בקורס המתוקשב נהנו מאד משיטת הלמידה המבוססת על מרכיבי רשת חברתית וגילו מעורבות רבה בתהליך הלמידה המתוקשב. עם זאת , נמצא במחקר כי השימוש ברשת חברתית בקורס המתוקשב לא הניע את הסטודנטים לפרוץ מעבר לגבולות חומרי הקורס וליצור שיתופי פעולה בין הלומדים ( Veletsianos, G., & Navarrete, C) .

חוקרים הכניסו מחשבים עם משחקים פופולריים ל-900 כיתות בבתי ספר יסודי בארה"ב. מהשוואה בין תלמידים בכיתות אחרות עולה כי אלו ששיחקו במחשב באופן קבוע השיגו תוצאות טובות יותר במבחנים בחשבון, שפה ומדעים. "בעזרת המחשב ניתן להגיע לגירוי החלק היצירתי והאינטלקטואלי במוח , אומרים המומחים (נטעלי גבירץ) .

מיזם "סיסמה לכל תלמיד" נולד במטרה לאפשר למערכות החינוך בפריפריה להשתמש בטכנולוגיית הידע, כחלק בלתי נפרד מאורח חייהם של התלמידים ולהכניס את בתי הספר לעולם הטכנולוגי של המאה ה -21. המיזם מתבסס על פורטל מרכזי, המאפשר גישה אליו מכל מחשב המחובר לאינטרנט ומאפשר סביבת למידה והוראה מתקדמת ומחשוב בתי הספר בקלות.

המעבר מספרי לימוד לספרי לימוד ממוחשבים הולך ומתגבש בעולם ולאחרונה נערכים ניסיונות טכנולוגיים ופדגוגיים מעניינים על מנת לפתח ספר לימוד ממוחשב בתחומי דעת שונים . בהתאם לדו"ח 2011 Horizon, ספרים אלקטרונים נצפים להיות במרכז המגמה השלטת שמוסדות חינוך מאמצים אותם. המומחים סבורים כי בהיבט אחד יש לספרי הלימוד המקוונים יתרון מהותי והיא שאלת עדכון התכנים; התלמידים לא יצטרכו עוד להמתין בסבלנות עד שייצאו לאור ספרי לימוד מעודכנים כי ספרי לימוד מקוונים יכולים להתעדכן במהירות ע"י מערכות ממוחשבות מתקדמות באינטרנט. יחד עם זאת, סבורים המומחים כי פורמטים דיגיטליים אינם תורמים בהכרח לקריאה רציפה ונמשכת ( דזירה פז ועמי סלנט) .

עדכון לסקירה השנתית אודות ימים מקוונים בבתי ספר ישראליים. ניתוח ממצאי האיסוף מצביע על התרחבות הפעילות המתוקשבת של ימים מקוונים בבתי הספר בשנה האחרונה ועל גיבוש מודלים פדגוגיים להנעת תהליכי הלמידה בימים המקוונים , כגון הפעילות של זהר טלמור-רוטבליט, מפתחת המודל "מקוונים גבוה" . הימים המקוונים בבתי ספר בישראל שהחלו בהשראה ובתכנון של ד"ר אברום רותם , בחט"ב בכפר ורדים לפני 12 שנה , הפכו להיות מיזם חינוכי ייחודי ישראלי של תקשוב חינוכי בעולם.

תקציר מתוך הרצאה שהוגשה על ידי סוזן צעירי ואריאלה לונברג בכנס רשתות חברתיות בחינוך במכון מופ"ת בשנת 2010 . ניתן למצוא דוגמאות מגוונות ללמידה באמצעות רשתות חברתיות בארץ ובעולם. מורים היוצרים או המשתתפים ברשתות חינוכיות, טוענים כי הרשת מאפשרת למורה לתת ביטוי לתפקיד האמיתי שלו כפי שתואר על ידי ויגוצקי. לא עוד sage on the stage אלא, guide-on-the-side או meddler-in-the-middle. בסביבה זו התלמיד גם יכול ללמד או אף להיות קטליסט ללמידה של אחרים ובכך גם תפקודו המסורתי כ"מקבל מידע" משתנה לתפקיד פעיל, יוזם ויוצר ( סוזן צעירי ואריאלה לונברג ).

דו"ח מחקר חדש שפורסם לאחרונה בקנדה מגלה כי יש בניגוד לציפיות הסטודנטים שם אינם מתלהבים מקורסים מתוקשבים. הדו"ח מעורר סימני שאלה בקנדה וגם הפתיע לחלוטין את מובילי התקשוב החינוכי באוניברסיטאות שם . נשאלת השאלה מדוע הדור המתוקשב הידוע כ Digital Natives אינם מתלהבים מלמידה מתוקשבת? נשאלת השאלה מה הם הגורמים לפער ציפיות משמעותי זה בין מקדמי הלמידה המתוקשבת בקנדה ( ללא ספק אחת המדינות היותר מתקדמות בתקשוב החינוכי ) ותפיסתם האידיאליסטית ובין עמדות הסטודנטים.

אחד הויכוחים המעניינים כיום בתחום התקשוב באוסטרליה ובארה"ב נוגע לגבי עתידם של מערכות ניהול הלמידה המתוקשבות הידועות כLMS. בויכוח על דמות מערכת הלמידה המתוקשבת העתידית והרצויה ניצבים אנשי התקשוב בכלל והתקשוב החינוכי בפרט משני צידי המתרס . מצד אחד אלו הטוענים כי מערכות הlms ימשיכו להתקיים ומצד שני אלו הטוענים נחרצות כי אין עתיד למערכות ניהול הלמידה המתוקשבות. הטוענים נגד הLMS שואבים את השראתם מתפיסתו של פרופסור Chris Dede. הוא טוען כי סביבות הlms משבשות את סביבות הלמידה הטבעיות בלמידה המתוקשבות. מה שקרה הוא שהכלים המתוקשבים Web 2.0 התפתחו והתבגרו והם נותנים מענה ליצירת מרחב למידה מתוקשב טבעי.

ההתפשטות השימוש של טאבלטים מסוג אייפד בבתי ספר בארה"ב היא יותר מהירה מאשר תכננו מערכות החינוך ומשרד החינוך הפדראלי . אלפי כיתות בארה"ב כבר מצויידות במחשבי אייפד. השימוש הגובר באייפודים בכיתות בארה"ב מייצג כמה מאפיינים של הפצת חדשנות בחינוך עפ"י רוג'רס מחד, אך כמה מאפיינים ואילוצים של איי חדשנות במערכות חינוך מאידך. בכל מקרה , קצב התפשטות החידוש החינוכי נותר גבוה בארה"ב . יש גם מיזמים של מחוזות חינוך בארה"ב ( כגון פאלם ביץ' ומחוז החינוך ( MCALLEN ) אשר יזמו תכנית מקיפה לכניסה מאסיבית של כל בתי הספר במחוז לשילוב אייפדים בכיתות .

הטשטוש בין הפרטי לציבורי קיים, גם ללא הכנסת פייסבוק ככלי חינוכי רשמי, לאור השימוש הנרחב בכלי זה על ידי תלמידים ומורים כאחד. לאחר השינויים שנעשו במדיניות האבטחה ובכלים שאותם פייסבוק מציעה למשתמשים בה, קיימת כיום האפשרות לשמור על ההגדרות התפקיד החינוכי במסגרת שימוש בפייסבוק וניצול יכולותיה. גם כאשר הרצון לעכב את הקידמה קיים, וגם אם קיימות לרצון זה סיבות מוצדקות, הקידמה ממשיכה בשלה ומתרחשת, בין אם מעוניינים בכך ובין אם לאו. המאמר מפרט שימושים מומלצים ברשת החברתית למטרות חינוכיות ( רועי מרדכי ).

התלמידים מגבשים סגנונות למידה אישיים בסיוע כלים טכנולוגיים חדישים. לעומת זאת, בתיה"ס עדיין אינם משתמשים במודלים ללמידה אישית, ומודל ההוראה השולט הוא של "חליפה במידה אחת לכולם". כך נמצא בסקר נרחב, שנערך לאחרונה בארצות הברית על ידי קבוצת "פרויקט מחר Project Tomorrow . דו"ח ראשון על ממצאי הסקר פורסם באפריל 2012 . פרויקט מחר הוא ארגון אמריקני, ללא מטרות רווח, בתחום החינוך. בראש הארגון, שנוסד לפני 16 שנים, עומדים בכירים בארגונים כלכליים וטכנולוגיים גדולים, אנשי חינוך ואקדמיה. הארגון פועל לקידום לימודי המדעים, המתמטיקה והטכנולוגיה במערכת החינוך האמריקנית.הטכנולוגיה בבתיה"ס ומחוצה להם.