מטרות המחקר הנוכחי היו בחינת עמדות המורים לגבי התרומה האפשרית של מחשבי כף היד להוראה ולמידה לפני היכרותם את הטכנולוגיה, התרומה האפשרית של מחשבי כף יד לקידום ההוראה והלמידה, התרומה האפשרית של מחשבי כף יד לקידום למידה חינוך המיוחד; ובחינת מידת השימוש וסוגי השימוש הקיימים במחשבי כף יד. מרבית הנבדקים במחקר זה תופסים את מחשב כף היד כעזר אישי, המזמן למידה עצמאית אך פחות רואים בטכנולוגיה זו כלי אותו ניתן לנצל בכיתה לשם ניהול הלמידה ולקידום הלמידה השיתופית. לדעת המחברת המודל הפדגוגי המומלץ לעבודה עם מחשבי כף יד הוא המודל הקונסטרוקטיביסטי, ויש צורך בהבנה מעמיקה של הטכנולוגיה ושל היישומים הנלווים, בכדי שמורים יאמצו את הכלי לשם ניהול הלמידה. (תמי זייפרט)

מצגת ובה עיקרי תחקיר המידע על מגמות התקשוב החינוכי העירוני/יישובי בישראל' מרבית היוזמות לתקשוב חינוכי עירוני הן ביישובים החזקים מבחינה סוציו-אקונומית, כגון רמת –גן, שוהם, והרצליה, אך ניצנים בודדים של התעוררות גם ביישובים חלשים יותר כגון קריית אתא ואריאל שהובילה מהלכים אלו בעשור הקודם, אך שקעה. במצגת נסקרים דגמים שונים של תקשוב חינוכי עירוני: מצד אחד מודל תשתיתי של פורטל חינוכי מרכזי המכתיב את מרבית סוגי הפעילויות ומספק כלי מידע טובים (רמת גן, הרצליה). מצד שני מודל גמיש יותר של קהילות מקוונות המאצילות למורים אחריות ויוזמה (צפונט). המעניין הוא שבכל המודלים הנ"ל יש חשיבה רבה על המורים ומעורבותם, אך פחות על מעורבות התלמידים בתהליך בקהילות המקוונות. סוד ההצלחה של תקשוב חינוכי יעיל הוא יצירת שייכות גם של המורים וגם של התלמידים. ולכן יש לספק כלי מידע ואינטראקציה גם למורים וגם לתלמידים (עמי סלנט)

ההתפתחות של תחומי המחשבים בחינוך בשנים הקרובות תושפע יותר מכל מכניסת טכנולוגיות המידע מסוג WEB 2.0 לתחומי התקשוב החינוכי. טכנולוגיות ה- WEB 2.0 יחוללו שינוי בדרכי היישום של האינטרנט בכיתות הלימוד, אך המעבר כרגע כרוך בשינוי תודעתי שאינו קל לאימוץ. כולם, חוץ ממערכות החינוך, משתדלים להיות חלק ממהפכת ווב 2.0. אבל מה זה בעצם ווב 2.0? במה הוא שונה מהאינטרנט הישן (שכעת נהוג לכנותו ווב 1.0)? איזה אתרים ויישומים אפשר לכרוך תחת ההגדרה הלוהטת הזאת? במה שונה הטכנולוגיה שמניעה אותו? איך הוא משפיע על הסוציולוגיה של הרשת, וכיצד הוא מושפע ממנה? אסופה רטרוספקטיבית של מקורות מידע שהתפרסמו בשנה האחרונה בנושא, לרבות מבחר דוגמאות המדגימות את היישום האפשרי של טכנולוגיות הווב 2.0 על דפוסי העברת המחשבים והאינטרנט בחינוך הגבוה ובבתי הספר (עמי סלנט)

מזה כמה שנים נערכים מאמצים משמעותיים ומקיפים להכנסת יישומי מחשב ותקשוב לבתי ספר יסודיים בטייוואן והמחקר הנוכחי ביקש לבדוק מה היא האפקטיביות של תוכניות אלו. בכנס NECC2006 שהתקיים יולי 2006 בסן דייגו הציגו חוקרים מטייואן ממצאי מחקר מסוג Meta –analysis לגבי האפקטיביות של שילובים המחשבים והתקשוב בבתי ספר יסודיים. המטרה הייתה להשוות בין יעילות יישומי התקשוב בבתי הספר ובין יעילות ההוראה המסורתית. במסגרת המחקר בוצעה סינתזה של 48 מחקרים שונים שנערכו בתחום. ניתוח הממצאים מלמד כי בהשוואה ללמידה מסורתית ללמידה מתוקשבת בבתי הספר היסודיים יש ערכים חיוביים מוכחים גבוהים יותר. עם זאת, נמצא כי יישומי מחשב בבתי ספר יסודיים אינם תורמים לשיפור דרמטי של הישגים. השיפור הוא הדרגתי ורב-שנתי. לאורך זמן ניתן באמצעות יישומי המחשב בבתי הספר היסודיים לשפר את הלמידה האיכותית בכיתות הלימוד (Yuen-kuang Cliff Liao)

נוסח מלא של עבודת הדוקטורט של ד"ר גיזה שביב באוניברסיטה העברית על מאפייני תהליכי האוריינות המתוקשבת של מנהלי בתי ספר יסודיים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תופעת "השינוי האורייני המתוקשב" שעוברים מנהלי בתי-ספר יסודיים, את התפתחותו, מאפייניו והשפעתו על דפוס הניהול ועל התרבות המתוקשבת של בית-הספר, וכן לזהות דפוסים שונים של תופעה זו כדי להסביר את השונות ברמות התקשוב בין המנהלים. שאלות המחקר: מהם הדפוסים של פרקטיקות הניהול המתוקשבות של מנהלי בתי-הספר? מהם המאפיינים של התרבות הארגונית בבתי-ספר שמנהליהם משתמשים בפרקטיקות מתוקשבות? מהם המהלכים שתרמו להיווצרות "השינוי" בקרב המנהלים? כיצד השימוש בטכנולוגיית המידע (שהיא טכנולוגיה מגדירה) משנה את דפוסי הניהול של המנהל, ואיזה שינוי נוצר בהתנהלותו של בית-הספר, במבנהו ובתרבות הארגונית שלו?

הדיווחים האחרונים המגיעים מארה"ב, קנדה ואירופה מלמדים על אכזבה רבה מאפשרויות היישום של עצמי למידה בחינוך. הכותבים, אנשי חינוך חדשניים בתחומי התקשוב החינוכי וגם בתעשייה, מעידים כי הרעיון של עצמי למידה הניתנים לשימוש חוזר במערכת החינוך הוא כשלעצמו הגיוני ביסודו, אך באופן מעשי קשה מאד ליישמו בשטח. הבעיה העקרונית היא שעצמי למידה לא ניתנים להפרדה מההקשר התוכני שלהם. כל עוד יש משמעות רבה לתכנים במהלך הלמידה, קשה באופן מעשי להפריד את עצמי התוכנה או התבניות מהתוכן החינוכי הקונקרטי (Professor Daniel Lemire)

אתרים במגוון נושאים לימודיים פותחו על ידי סטודנטים בשנה ד‘ במכללת אורנים, במסגרת סמינריון לפיתוח אתרים בסביבה מתוקשבת. הרציונאל: פיתוח יחידת לימוד בנושא הלקוח מתחום הדעת של הסטודנט-המורה מהווה את הציר המרכזי עליו נשען הסמינריון. באמצעות תהליך הפיתוח מעמיק הסטודנט המפתח את היכרותו עם התכנים של הנושא, עם מבנה הדעת של התחום, ועם המקורות העומדים לרשות התלמיד והמורה, מקורות ספרותיים ואינטרנטיים. בפיתוח יחידת לימוד מתוקשבת, הסטודנט המפתח חווה בפועל את החוויה של הלמידה, שלה יהיה שותף מאוחר יותר התלמיד, שילמד את הנושא הנדון. כלומר, המפתח צריך לתכנן ולהיות מודע לתרחישים האפשריים בעת הלמידה (תמי ליבנה, מירה טנצר)

ממצאי מחקר השוואתי בארה"ב מלמדים כי סטודנטים להוראה הנחשפים באופן שיטתי ליישומי מחשב בהוראה מגלים יעילות רבה בהוראה בבתי הספר בהשוואה לסטודנטים שאינם עוברים הדרכה שיטתית ביישומי מחשב. במסגרת המחקר שנערך באוניברסיטה אמריקאית גדולה נערכה ההשוואה בין שתי קבוצות של סטודנטים להוראה: סטודנטים שלמדו במסגרת הסדירה של הכשרת מורים והוכשרו בצורה שיטתית ליישומי מחשב בהוראה וסטודנטים להוראה שלמדו במסלול הכשרה גמיש ללא הדרכה פדגוגית לתחומי יישומי המחשב בחינוך. ממצאי המחקר מוכיחים כי פרחי ההוראה שנחשפו להדרכה שיטתית מקדמים באופן משמעותי את יישומי המחשב תוך כדי ההוראה בבית הספר לעומת פרחי ההוראה בוגרי המסלול הגמיש שאינם נעזרים כמעט ביישומי מחשב להשבחת ההוראה שלהם ( Nolie Brown Mayo, Lawrence T Kajs, Jesus Tanguma).

דיון מוקלט באנגלית אודות המצב הנוכחי של טכנולוגיית עצמי הלמידה בחינוך , גורמים להצלחה או כשלון של מאגרים מבוססי עצמי למידה, תגובת המשתמשים והמפתחים, בעייתיות של שימוש חוזר ועוד. המשתתפים הם מומחים מוכרים העוסקים בתחום מספר שנים, ביניהם דייויד וויילי שאף כתב את אחד מספרי היסוד בתחום (מיטל- משאבי מידע ללמידה מתוקשבת , עלון מס' 26 , יוני 2005) .

במסגרת לימודי ה- B.Ed במכללת "אורנים" הוחלט לפני כחמש שנים לפתוח כיתת לימוד ניסיונית במסלול מורים לבית הספר היסודי, שבה יתוגבר השימוש במחשבים. כיתה זו כונתה "הכיתה המתוקשבת"/"הכיתה הדיגיטלית". נתיב הלימודים שנבחר היה הוראת המתמטיקה והמדעים. מחקר, שהוזמן ע"י הוגי הרעיון של הכיתה המתוקשבת (מר אבינועם בן זאב וד"ר שרה קלימן), מלווה את הכיתה המתוקשבת ומתבצע במסגרת היחידה למחקר והערכה באורנים. כקבוצת ביקורת במחקר נבחרו סטודנטים הלומדים בנתיב ההוראה המשלבת ולימודים הומניסטיים, שגם הם החלו את לימודיהם בשנה"ל תשס"ב, אך אינם מקבלים תגבור בלימודי המחשב. מטרת המחקר המלווה היא לבדוק את ההשפעה של ההוראה-למידה בסביבה מתוקשבת על פרחי ההוראה ועל מורי המורים במכללה (רותי רייז, ארנון מדזיני, מרים וליצקר, סוקי לכנר, שרה פאר)

במחקר הנוכחי נבחן הדגם העקרוני של מערכת תמיכה כוללנית הידוע בשם פירמידת התמיכה (Wedman & Graham, 1998, 2004) במסלול הכשרת מורים של אוניברסיטה. נבחנו תשעה מרכיבי תמיכה היכולים לתרום באופן מהותי לסביבת העבודה השוטפת של המורה ומורי המורים. המסקנה העיקרית העולה מן המחקר היא כי התמיכה ביישומי תקשוב בהכשרה להוראה צריכה להתבסס על ראייה מערכתית הלוקחת בחשבון בראש ובראשונה את צרכי המשתמשים. יש חשיבות לגיבוש חשיבה מערכתית כוללנית שהיא מעבר להקניית המיומנויות להוראה או ההצטיידות בתוכנות לסוגיהן. במוקד יש להציב את צרכי הסטודנטים בתמיכה טכנית ולא רק את רמת ההצטיידות או התוכנות (Schaffer , Scott, P. Jennifer, C. Richardson).