איכות המורה נמצאת במרכז הדיון הציבור והחינוכי כיום, כשקריאות לרפורמה של תוכניות להתפתחות מורים נשמעות לרוב. אין מחסור בפעילויות הנענות לקריאות מסוג זה. יש תוכניות רבות של הכשרה, קליטה והתפתחות מקצועית, השונות זו מזו ומציגות מגוון גדול, או כדברי הכותבים קרנבל, של אפשרויות. אולם אפשרויות אלה קיימות במערכת (או בלא-מערכת) שהקוהרנטיות בה נמוכה. במאמר הכותבים מתארים ממדים בהם ניתן לבחון את השונות העומדת בפני מחנכים ומנסים להציע דרכים לשינוי השיטה, להיענות למבקרים ולהציג מערכת התנסויות מקצועית קוהרנטית עבור מורים כדי לשפר את ההוראה ( Wilson, S., Rozelle, J.J., & Mikeska, J.N).

בניגוד לאמונה הרווחת שנשירת המורים עולה יש המצביעים על כך שמורים מתמידים במקצועם יותר מבעלי מקצוע אחרים, ואף יותר מאשר מורים בשנים קודמות (למשל, NEA,2003 ). אחת האבחנות המחקריות מצביעה על כך שמורים מתמידים מתאפיינים בעבודה במסגרות של קהיליות למידה , בתרבות בית-ספרית המעודדת למידה וכאשר הם אוהבים את ההוראה(Nieto, 2003). אולם אבחנות אלה מתבססות לרוב על מורים ותיקים בולטים שהפכו את ההוראה לשליחות לחיים. החוקרים בחרו לבחון, במסגרת מחקר בפרדיגמה של תיאוריה המעוגנת בשדה, את ההתנסויות וההתפתחות של מורים ותיקים כדי להבין את זוויות הראייה של אלה שצלחו את השנים הראשונות אך עדיין רחוקים דיים מגיל הפרישה. המחקר כלל 8 מורים בבית ספר תיכון, בעלי ותק של 10 – 17 שנה בהוראה ( Coulter, S. & Lester, J.N).

למרות השימוש השגור במונח למידה לא פורמאלית (Informal learning ) כחלק מהתפתחות מקצועית או למידה במקום העבודה עדיין יש אי בהירות לגבי המושג. המומחית הבריטית ללמידה מקוונת, ג'יין הארט מסבירה בבלוג שלה את ההבדלים העקרוניים בין למידה פורמאלית ולמידה לא פורמאלית . המונח למידה לא פורמאלית (Informal learning) מתייחס ללמידה מקצועית במקום העבודה או בבית אבל לא בהכרח בצורה מאורגנת. מדובר על למידה עצמית מתוך הנעה פנימית ומתוך הפרספקטיבה של הלומד ולא לצורך הסמכה רשמית או ארגונית. מדובר על סוג למידה הצומח ומתפתח במהלך סדר היום של מטלות עבודה ( כגון קריאת חומרים או תצפית ) או בשיח עם עמיתים. למידה לא פורמאלית אינה ניתנת לניהול חיצוני כי היא תלויה בהנעה הפנימית של הלומד או העובד המנסה להרחיב את סקרנותו. לכן , כל מערכות הבקרה בארגון ( הקורא לעצמו לעתים הארגון הלומד) לא יצליחו לווסת את הלמידה הלא פורמאלית. כמו כן , מתברר כי עיקר הלמידה המקצועית במקום העבודה ( כ80%) היא בתחומי הלמידה הלא פורמאלית והיא במקרים רבים גם יותר אפקטיבית מהלמידה הפורמאלית במקום העבודה ( Jane Hart) .

המחברים מאמינים שהנחיה וירטואלית מרחוק, שבה המנחה מתקשר באופן דיגיטלי עם המורה במהלך השיעור, תוביל להשגת המטרה של מורים אפקטיביים (Marcia L. Rock, Naomi P. Zigmond, Madeleine Gregg, and Robert A. Gable, 2011 ).

המחברת מתארת כי היא ועמיתיה פיתחו פרקטיקה המבוססת על השראה של פרקטיקת הסבבים הרפואיים, שבהם הרופאים לומדים ומשפרים את הפרקטיקה שלהם. הם מכנים גישה זו "סבבים לימודיים". הסבבים הלימודיים מהווים עבור מחנכים דרך לעבוד יחד כדי לשפר את ההוראה. הפרקטיקה משלבת שלושה אלמנטים נפוצים לשיפור: תצפית בכיתה, אסטרטגיית שיפור, ורשת של מחנכים. הסבבים הלימודיים הם תהליך של חקירה. האנשים המבצעים סבבים אמורים ללמוד משהו בעצמם (City, Elizabeth A. , 2011).

המאמר כולל ניתוח של 10 סיפורי מתמחים שנכתבו במסגרת התחרות הראשונה לכתיבת סיפורים המתקיימת מזה כמה שנים באגף למתמחים ולמורים מתחילים של משרד החינוך. הסיפורים משקפים אינטראקציות חברתיות מורכבות המתקיימות במסגרות פדגוגיות בבתי ספר יסודיים. הם מבטאים שלושה ממדים שיש ביניהם קשרי גומלין: סיפור של אירועים אמיתיים או דמיוניים, המללה של אירועים אלה באמצעות שימוש בשפה ספרותית ייחודית ליצירת אחדות ועקביות , ויצירת סיפור שעשוי לגעת ברגשות שונים ולהפגיש את הקוראים עם התנסויות אמינות (Orland-Barak, L. & Maskit, D ).

הנושאים הנסקרים בתדריך (Brief) מכוונים לסייע למדינות (ארה"ב) ולמחוזות (districts ) שם לבחור פעילויות למידה מקצועית שראוי להקצות עבורן משאבים. נושאי התדריך הם: (1) סיכום של המחקר והמדיניות הקיימים המתייחסים להתפתחות מקצועית איכותית – על בסיס סקירת ספרות רלוונטית מציינים המחברים 5 מאפיינים של התפתחות מקצועית איכותית: (א) קשר עם מטרות בית הספר, עם הסטנדרטים וההערכות של המדינה והמחוזות, ופעילויות הכוללות הערכת מורה מעצבת, (ב) מיקוד בתכני ליבה ודיגום של אסטרטגיות הוראה התואמות לתכנים אלה, (ג) מתן הזדמנויות ללמידה פעילה של אסטרטגיות הוראה חדשות, (ד) מתן הזדמנויות לשיתופיות בין מורים, (ה) משוב עוקב ומתמיד ( Archibald, S., Coggshall, J.G., Croft, A., & Goe, L.)

עורכי הספר מציינים במבוא כי הספר הוא פרזנטציה של היבטים של התפתחות ידע המאתגרים את מה שידוע על סביבת ההתפתחות והלמידה של מורים. הספר כולו מציע מגוון רחב של תפישות על למידת מורים המאתגרות רעיונות מקובלים של התפתחות מקצועית. בחלק הראשון של הספר שני פרקים: הראשון עוסק בסקירת ספרות המהווה אוריינטציה לספר כולו, ללא כוונה להיות מקיף וכולל. הכותבים מבחינים בין צורות שונות של התפתחות מקצועית בעזרת המונחים מסורתי וחדשני, ומתארים מרכיבים מרכזיים של התפתחות מקצועית יעילה ( Kooy, M., & Van Veen, K).

המאמר מתייחס לתוכנית להתפתחות מקצועית בסקוטלנד שהיא תוכנית חמש שנתית המובלת ע"י קבוצה של אוניברסיטאות, במאמץ להעריך מודלים קיימים של התפתחות מקצועית מתמשכת ושל למידת מורים כדי ליצור מסגרת ברורה לניתוח ולהערכה מתמידים של התוכניות. במאמר נתחו את דפוסי האופי של כמה הקשרים והבנות בדבר המושג למידה מקצועית של מורים. הכותבים מציעים חלופה למדידת ה"יעילות" של ההתפתחות המקצועית באמצעות הישגי תלמידים. ההדגשה היא על כך שגישות המבוססות על חקר שיתופי ועל תמיכה במורים להבנות את הידע שלהם עשויה להוביל לשינוי משמעותי. עדשות או זוויות הראייה המוצעות לבחינה של תכניות להתפתחות מקצועית עשויות לפתור חלק מהקונפליקטים הפוטנציאליים בין מה שטוב לכלל, לכל בית הספר , לבין – למורה הפרט ( Fraser, C., Kennedy, A., Reid, L., & Mckinney, S. (2007).

המחקר בדק, באמצעות מערך אקספרימנטלי, את ההשפעות של תוכנית התפתחות מקצועית למורים בהוראת מתמטיקה על הידע ודרכי ההוראה שלהם ועל למידת תלמידים. התוכנית התבססה על סדרה של מודולות בווידאו שתוכננו כמענה לצרכים של מורים כפי שעלו ממחקר שנערך בנושא. מטרת החוקרים הייתה להרחיב את ידע התוכן ואת הידע הפדגוגי של המורים בדרך שתשפיע על שיפור ההוראה והלמידה. שאלת המחקר: עד כמה ובמה התוכנית הייתה אפקטיבית והיכן נכשלה? במחקר השתתפו 59 מורים למתמטיקה בכיתות ו' מבתי ספר בעלי השיגים נמוכים. המורים חולקו באופן רנדומלי לקבוצת ניסוי (33 מורים) ולקבוצת ביקורת(26 מורים). תוכנית ההתערבות היתה דו-שנתית; המאמר מציג תוצאות מחקר שנערך לאחר שנה אחת ( Santagata, R., Kersting, N., Givvin, K.B., & Stigler, W ).

המאמר מביא סקירת פרסומים שהופיעו בכתב העת Teaching and Teacher Education בעשור האחרון ועסקו ההתפתחות מקצועית של מורים. החלק השני של המאמר מאיר בפירוט תשעה מאמרים, שנבחרו לאור הגישה הנושאית שלהם ולאור הפיזור הגיאוגרפי והתרבותי שבו התבצעו, דבר המציג את האופי הבינלאומי של כתב העת. המאמרים מציגים גישות להתפתחות מקצועית של מורים בכמה היבטים. הגורם המרכזי שבבסיס המחקרים שנסקרו , הדגש התמטי שלהם, הנחות היסוד ושיטות החקר הוא ההכרה שלמידה והתפתחות של מורים הם תהליכים מורכבים המשלבים מגוון של גורמים, וכן שבלב התהליך, טמון הרעיון שמורים ממשיכים להיות נושאים ומושאים של למידה והתפתחות ( Avalos, B).

המחקר המוצג במאמר זה מתבסס על עבודות חוקרים שעסקו בלמידת מורים במסגרות מקצועיות (Cochran-Smith, 2001, Darling-Hammond, 2001,2001, Lunenberg et al 2007). הוא מציג עדויות נוספות המראות כיצד תוצרי תוכנית ניתנים לשימוש בהערכה של הלמידה עצמה ושל יעילות התוכניות. המחקר נערך במהלך שלוש שנים ובדק ממצאים מסוימים בתוך ובין שלושה אשכולות של מורים מנוסים לומדים, כדי לבחון את השינויים בלמידה שלהם. הוא נערך בתוכנית ללימודי תואר שני בקולג' אוניברסיטאי לחינוך בארה"ב ( White, C.S., Fox, R.K., Isenberg, J.P., & Mason, G).

מחקר זה בודק את תפישותיה של סטודנטית במכללה באשר להשפעתה של הוראה שיתופית על התפתחות הידע המקצועי שלה בתחום הוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי. הסטודנטית שבה מתמקדת עבודה זו לקחה חלק, יחד עם סטודנטים נוספים, בסמינריון מחקרי בתחום הוראת המתמטיקה. המורכבות הרבה, האינהרנטית, בקורס הסמינריוני הולידה בשנים האחרונות שיתוף פעולה בין המרצה של הסמינריון להוראת המתמטיקה לבין מרצה מתחום האוריינות האקדמית בהוראה לסמינריון. חשיבותו של שיתוף פעולה זה היא בכך שבדרך זו ניתן להעניק לסטודנטים כלים מגוונים יותר ומבוססים יותר לביצוע המטלה הלימודית של הסמינריון. שיתוף פעולה זה הולך ומתפתח תוך כדי עשייה, ומתגבש יותר ויותר כמודל של הוראה שיתופית (Co-teaching) (Cook & Friend, 1995) של שתי המרצות ( וולפנספרגר, יוכי ודורית פטקין).

יש עדויות רבות לכך שמכל משאבי בית הספר למורים ההשפעה הרבה ביותר על הישגי התלמידים. ניתן לטעון שלמנהלים תפקיד חשוב ביותר בהבטחת הוראה מצוינת בבית הספר. לדרכים שבהן מנהל מקבל מורים, משבץ אותם, מעריך ומספק הזדמנויות לצמיחה מקצועית השפעה רבה על איכותם. מאמר זה מכיל דווח של ממצאים מרכזיים של מחקר שכלל 30 מנהלים בשתי מדינות בארה"ב. השאלות היו: (1) מה השפיע על דרך מילוי תפקידי הקבלה, השיבוץ, ההערכה והפיתוח המקצועי? (2) אילו אילוצים והזדמנויות השפיעו על הדרכים שבהם בוצעו תפקידים אלה? (3) האם ההקשר משפיע על כך? ( Donaldson, M.L) .

אי-אפשר לקבוע קווים מנחים זהים לכל תוכנית התפתחות מקצועית אך נכון להציג כמה עקרונות שראוי שכל תוכנית תתייחס אליהן . התפתחות מקצועית היא קריטית להכשרת מורים ולהתפתחות מקצועית מתמשכת לאורך הקריירה למורים ולמנהלים. עליה לאפשר למורים לקיים רפלקציה ביקורתית על ההוראה ולעצב ידע ואמונות על תוכן, פדגוגיה ולומדים. כליה גם להכין מורים לבחון את תחומי הדעת מנקודות המבט של תלמידים שונים. גם מנהלים צריכים להיות בתהליך התפתחות מקצועית כדי לשפר דרכי מנהיגות ולהגביר את האפקטיביות של בתי הספר ( Lunenberg, F.C ) .

המאמר הנוכחי מציג חקר מקרה מסוים של תוכנית קיץ מבוססת-מעשה בתחום המתמטיקה, שהשתתפו בה מתמטיקאים, מורי-מורים ומורי בית-ספר העוסקים בהתפתחות המורה. מטלה מרכזית במסגרת זו התייחסה לכיתת מעבדה של 18 מתכשרים להוראה בהנחיית מורה-מורים מנוסה(המשולש: תוכן – מתכשרים – מורה-מורים במעבדת הלמידה), שבה צפו המשתתפים בתוכנית כדי ללמוד מן הפרקטיקה ועליה. (Ghousseini, H., & Sleep, L ).

כמה תובנות של מישל מרטין בבלוג המקצועי שלה מחזקים את מה שחוקרים ואנשי חינוך לא מעטים חשים בתקופה האחרונה. בעידן השיתופיות וההטפה לאינטראקציה בין העוסקים בהתפתחות מקצועית ובמחקר יש חשיבות גם לניתוק מקצועי , לשקיעה במרחב רפלקטיבי מנותק מ"המון הסוער" באינטרנט ובסדנאות ובעבודת צוות . אם יש לעתים "דממת אלחוט" מצד כותבים בבלוגים או אנשים שאינם מגיעים לפעילויות שונות הדבר נובע מאותו צורך שלהם להסתגר במרחב המנותק שלהם ולשקוע ברפלקציה מקצועית. לעתים יש שלבים בהתפתחות המקצועית שלנו המחייבים אותנו להתנתק "מהמון הסוער" , ולוותר על אינטראקציה והדיאלוג שמצפים מאתנו על מנת ולהעמיק את הבוננות העצמית. הבדידות במרחב הרפלקטיבי שלנו היא לעתים שלב חשוב בדרך שלנו להעמקה של העיון והחשיבה ועל כן היא לגיטימית במחזור החיים של ההתפתחות המקצועית של מומחים , מרצים ואנשי מחקר.