החוקרים מתארים את השימוש בקהילות וירטואליות של למידה מקצועיות שבהן שתי קבוצות של מורים נפגשות מדי יום במשך שנת לימודים אחת כדי לנתח באופן שיתופי הוכחה שנאספה כחלק מתכניות החקירה שלהם. בסיוע של מנחה, קבוצות אלה פיתחו קשר הדומה לפגישה פנים אל פנים של קבוצות אחרות כחלק מתכנית דומה של התפתחות מקצועית (McConnell, Tom J.; Parker, Joyce M.; Eberhardt, Jan; Koehler, Matthew J.; Lundeberg, Mary A., 2013 ).

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון בצורה מעמיקה את מסלול התפתחותם המקצועית של מורות מנקודת מבטן. שאלת המחקר היא כיצד מורות תופסות את התפתחותן המקצועית לפני ואחרי רפורמת אופק חדש? הממצאים המרכזיים משקפים את הדרך שבה המורות תופסות את האוטונומיה המקצועית שלהן לפני ואחרי החדרת רפורמת אופק חדש בבתי הספר שלהן. כמו כן הממצאים מצביעים על היתרונות והחסרונות הנוספים שהמורות מיחסות לרפורמה בכל הקשור להתפתחות הזהות המקצועית שלהן ( רוקסנה רייכמן) .

שתי מטרות למחקר אשר נערך בסינגפור והמוצג במאמר זה: א) רכישת הבנה של הדרך שבה מורים מתחילים תופסים את ידע התוכן הפדגוגי וכישורי ההוראה שלהם במהלך השלב הראשון של עבודתם כמורים; ב) בחינת שינויים בתפיסות אישיות אלה במהלך שלוש השנים הראשונית של ההוראה. נבדקו שלושה תחומים הקשורים ישירות לעבודה היום-יומית של המורה ומהווים חלק מידע תוכן פדגוגי וכישורי הוראה: תכנון שיעורים, אסטרטגיות הוראה וניהול כיתה (Choy, D., Wong, A., Lim, K., & Chong, S).

מוזיאון ארצות המקרא, ירושלים, 11 בפברואר 2013 . כ־120 אנשים, רובם מורות ומורים, הגיעו כדי לפגוש מקרוב כלי עבודה שאמור לפי הדוברים לשנות את "חוקי המשחק" בהוראה: צילומי וידאו של שיעורים כחלק מפיתוח מקצועי של מורים. במימון קרן טראמפ וביוזמת "היוזמה למחקר יישומי בחינוך" של האקדמיה הישראלית למדעים הובאו לארץ שני מומחים אמריקאים בעלי שם כדי להציג את הכלי החדש־ישן. ישן – משום שצילומי וידאו של מורים היו נפוצים כבר בשנות השמונים; חדש משום שהפעם מדובר בהעלאתם לרשת. "הרעיון הוא", הסביר אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ, "שמורים יוכלו ללמוד אחד מהשני באמצעות הצילומים וניתוח שלהם" ( אמתי מור).

Alberta Education בקנדה פיתחה תכנית לימודים חדשה למתמטיקה כדי להפוך את הוראת המתמטיקה לשיטות המונעות על ידי חקירה. המורים ב-Alberta הפזורים מבחינה גיאוגרפית הופכים את הלמידה המקצועית המקוונת לחלופה רצויה לסדנאות. שלושה עשר משתתפים הפזורים גיאוגרפית, הכוללים עשרה מורים, דוקטור למתמטיקה, ושני מומחים להוראת המתמטיקה, שיתפו פעולה בקהילה מקוונת של למידה מקצועית כדי לבנות ידע עבור הוראת המתמטיקה. מאמר זה מתאר ומפרש את הניסיונות המשותפים של הלומדים בתוך קהילת הלמידה הסינכרונית המקוונת שהתמקדה בחקירה ממוקדת העשירה בדיסציפלינה של המתמטיקה (Francis-Poscente, K., & Jacobsen, M., 2013).

עצם קיומו של מינהל להכשרה ולפיתוח מקצועי של עובדי הוראה במשרד החינוך מבטא את התפיסה שהמדינה רואה את עצמה אחראית לאיכות המורים וההוראה. שלב הפיתוח המקצועי בנתיבה המקצועית של מורים (לאחר שלב ההכשרה ושלב ההתמחות והכניסה להוראה) מורכב משלושה תת-שלבים: הביסוס הראשוני, הביסוס המתקדם והמומחיות. לאור תפיסה זו נערך המינהל מבחינה ארגונית (הוא חולק לשלושה אגפים) וגיבש לעצמו שפה שלפיה, תפיסת הרצף היא מושג שגור במינהל ובשדה. רבים מהמורים נמצאים בשלב שבו המתווים יכולים להתאים להם ולתרום להתפתחותם. אך בצדם ובצד פיתוחם בעקבות ההתנסות בהם, הוא מציע לכונן נתיבי קידום יחידניים, שיותאמו באופן אישי ליחידים או לקבוצות מורים (למשל בתי ספר). מורה או קבוצת מורים שירצו להיכנס לנתיבים אלה יצטרכו לבקש זאת ולהגיש לאישור תכנית אישית/קבוצתית שתכלול את המטרות הנראות לעין של לימודיהם, את הרקע לבקשה (מדוע ברצונם ללמוד זאת, ומדוע הדבר חשוב להם ולתלמידיהם), את הדרך שהם מבקשים לעשות זאת, ואת דרך ההערכה שלדעתם תבטא את שלמדו ( שלמה בק) .

רעיון הרצף מקשר את השיפור בלמידה של התלמידים ללמידה רצינית ומתמשכת של המורים (Feiman-Nemser, 2001). לשם כך נחוץ שיתוף פעולה הדוק בין האחראים להכשרה הראשונית של מורים ובין האמונים על מתן תמיכה מתמשכת והאחראים להתפתחות מורים בכל שלבי קריירת ההוראה שלהם, ובעיקר במהלך התקופה המעצבת אותה. הגידול הניכר במספר הגישות החלופיות לנושא ההוראה, שיעורי השחיקה הגבוהים בקרב מורים ופער ההישגים המתמשך מעלים שאלות בנוגע לאופן הגיוס של מורים יעילים יותר לבתי הספר שלנו ולהכשרה שלהם, לתמיכה בהם, לשמירה על הישגיהם ולטיפוח התפתחותם המקצועית.ספר זה הוא אמצעי שבא בעתו לקידום נושאים אלה שעל סדר היום ( שרון פיימן-נמסר).

מערכת החינוך מודעת לחשיבות החדשנות והיזמות ופועלת במגוון ערוצים לעודד את אנשי החינוך לאמץ ולפתח גישות נבונות למעשה החינוכי, ולנסות להביא את התלמידים באמצעותן להישגים גבוהים יותר. קשר עם העולם המחקרי המתחדש, הובלת פרויקטים פורצי גבולות, פיתוח מגמות חדשות ועדכון הקיימות, טיפוח בתי ספר ניסויים, שיפור ועדכון דרכי ההוראה והלמידה – כל אלה הם חלק מהמאמצים הננקטים לשם התאמת המערכת למציאות המתחדשת ולהשגת שיפור מתמיד. מחברת המאמר מציינת שביצירת תרבות של חדשנות, המוטמעת בכל הדרגים בארגון, הם מקווים להשיג מצוינות ולהעביר לדור הצעיר את האמונה בערכים של אומץ, אמונה פרואקטיביות ואחריות. התחדשות זו מציבה גם אתגרי למידה והתחדשות מתמדת של צוות ההוראה והתפתחות מקצועית בהיבטים של ערכיות, תפיסות עולם ליברליות, ביסוס עמדות והרחבת הדעת ( דלית שטואבר) .

מאמר זה בוחן "תואר שני בהוראה ולמידה" (Masters in Teaching and Learning (MTL) מההיבט של מעורבות רבה של הסטודנטים במהלך הלימודים. המאמר נכתב על ידי מרצים באוניברסיטה שאחראים על לימוד התואר ובוחן את הרעיון של פיתוח של מורה דרך קורס בתואר שני המבוסס על עבודה. המחברים מספקים שלושה חקר מקרים המציגים תיאורים קצרים של ההשקפות של המשתתפים ב"תואר שני בהוראה ולמידה" והמאמנים שלהם (Castle, Karen; Peiser, Gillian; Smith, Elizabeth, 2013).

בשנת תשס"ג הוחלט במשרד החינוך לאגם את כל המשאבים המיועדים להשתלמויות ולהקים את מרכזי פסג"ה (פיתוח סגלי הוראה), שהם מרכזים אזוריים לתכלול (אינטגרציה) ולהפעלה של מערך התכניות לפיתוח מקצועי באזורם (חוזר מנכ"ל, 2003). כיום פועלים ברחבי הארץ 56 מרכזי פסג"ה, הכפופים למדיניות משרד החינוך והאחראים להטמעה וליישום של תהליכי הפיתוח המקצועי במחוזות משרד החינוך. כמו כן, כחלק ממדיניות המינהל להכשרה ופיתוח מקצועי לעובדי הוראה ניתן מקום מרכזי למכללות האקדמיות לחינוך ולבתי הספר לחינוך באוניברסיטאות להיות גופים מפעילים של תכניות ייחודיות לפיתוח מקצועי לעובדי הוראה ( אורית אבידב-אונגר, מוטי רוזנר, אילנה רוזנברג).

המחקר בוחן את השיעור שבו איכות החונכות ותדירותה במהלך השנים הראשונות להוראה משפיעות על היכולות המקצועיות והרווחה של המורה המתחיל (Hudson, 2013). החוקרים בדקו אם חונכות באוריינטציה קונסטרוקטיביסטית ובאוריינטציה טרנסמיסיבית בשנות העבודה הראשונות מספקות למורים נקודת התחלה בעלת הזדמנויות הולמות לרכוש את מה שנדרש כדי להצליח בהוראה בכיתה ( Richter, D ).

16 מורים רואיינו בשלבי קריירה שונים כדי לבחון את עמדותיהם ונכונותם לעסוק בהתפתחות מקצועית. מן הממצאים עולה שכוונה, ערך ונושא מבחינים בין מורים בשלבי קריירה שונים. עם זאת, מורים בכל שלב טענו שלכול מה שנלמד בהתפתחות המקצועית יש להוסיף מרכיב יישומי ושהתוכן צריך להיות רלוונטי לעבודתם. עמדות המורים הושפע גם מאילוצי זמן וכסף ומעניין האחריותיות ( Masuda, A.M., Ebersole, M.M., & Barrett, D ) .