במוקד הדו"ח העוסק במקומו של מחקר בהכשרת מורים עומד הנושא של פיתוח מערכות חינוך המשתפרות עצמאית שבהן המורים בעלי אוריינות מחקרית ובעלי הזדמנויות למעורבות במחקר ובחקר. כמה תנאים נדרשים לכך: בניית בתי-ספר ומכללות כסביבות מחקר עשירות, שיתופיות בין כל העוסקים במחקר וביטול הדיכוטומיה הקיימת בין הכשרת מורים במסגרות ההשכלה הגבוהה לבין גישות המבוססות על הכשרת מורים בבית הספר (BERA-RSA).

במאמר זה, המחברים טוענים שהערכות ביצוע מתוקננות של הוראה מציעות משאב בעל ערך עבור למידה ושיפור הפרקטיקה בהכשרת מורים.המחברים מסכמים שהערכות ביצוע בהוראה יכולות לספק הכוונה והנעה עבור מאמצים לשיפור תכנית מתמשכת, לתרום לפיתוח של שפה קונקרטית ומשותפת של הפרקטיקה, ולהאיץ את ההתמקצעות של ההוראה (Peck, Charles A.; Singer-Gabella, Marcy; Sloan, Tine; Susan Lin, 2014).

כותבי המאמר בחנו את האתגרים וההבטחות של תיאוריית המורכבות (Complexity theory) כמסגרת התייחסות מושגית למחקר הכשרת מורים. מטרות הכותבים היו: (א) לפתח את הטענות הבסיסיות של התיאוריה, לסכם את השימושים הקודמים שנעשו בה ולזהות אתגרים מרכזיים; (ב) להציע מצע מחקרי חדש המשלב תיאוריה זו עם ריאליזם ביקורתי ומקדם מערכת חדשה של שאלות אמפיריות ושיטות מחקריות (Cochran-Smith, M., Ell, F., Ludlow, L., Grudnoff, L., & Aitken, G).

ממשל אובמה הודיע שהוא פיתח דירוגים לתכניות להכשרת מורים כדי להפוך אותן לאחראיות יותר לביצוע של הבוגרים שלהן בכיתה.בקיץ הזה, הממשל יציע כללים להערכה של כל תכניות ההכשרה למורים, תוך שימוש במטריצות שיכללו את מספר הבוגרים שהוצבו בבתי הספר, את הדירוגים של ציוני "עובר" בבחינות הרישוי, את שיעור המורים הממשיכים במקצוע ונתונים לגבי הביצוע של המורים בעבודה (Motoko Rich, 2014).

החל משנת 2011 מחויבים כל הסטודנטים להוראה והלומדים לתארים מתקדמים בחינוך במכון היוקרתי לחינוך בהונג קונג Hong Kong Institute of Education לבסס את הליכי הלמידה שלהם על תלקיט מקוון . היוזמה המתוקשבת שנקט Hong Kong Institute of Education היא כיום חלק אינטגרלי מלימודי ההכשרה להוראה במוסד . התשתית המתוקשבת היא מערכת Mahara. תהליך הלמידה המבוסס על תלקיט מקוון מלווה במחקרי פעולה שוטפים , מהם ניתן ללמוד על יתרונות התהליך וחולשות SWOT בתהליך (Cher Ping Lim ) .

יש באירופה ובארה"ב שורה של אוניברסיטאות המאפשרות לסטודנטים להוראה ללמוד סמסטר או שניים באוניברסיטה או מכללה בחו"ל , כאשר הלימודים מוכרים לצורך התואר להוראה וההסמכה להוראה . המאמר הנוכחי מציג מודל פדגוגי – הדרכתי לבחינת ההצלחה של מתכונת לימודים חיצונית זו ופיתוח יכולות הסטודנטים כחלק מהתכנית המשולבת. הכותבים הם מורי מורים וחוקרים בחינוך מאוניברסיטת Central Michigan University בארה"ב (Shane Cavanaugh and Larry Corbet ) .

מטרתו של מאמר זה להראות כי ניתן להכשיר להוראה משמעותית ולהציע בהקשר לכך דרכים ושיטות בהשראת תובנות שייגזרו מהידע הקיים על ציורי המערות שיצר האדם הקדמון. המכשירים להוראה נדרשים לעודד לומדים שונים לחפש תשובות לשאלות הגדולות של חייהם ולהבנות את התובנות המשמעותיות להם בקצב האישי של כל אחת ואחד. כמו כן עליהם לשתף אותם בתכנון ובארגון זמן הלמידה ובבחירת פעילויות הלמידה שיסייעו להם לתת מענה לשאלות ( מיכל סדן).

המאמר עוסק במקומה של סימולציה כדרך להכשרת מורים ולהשתלמויות מורים. הספרות בתחום על סימולציה בהכשרת מורים מוגבלת (Clarke, 2013) והחלה לצמוח רק בשנים האחרונות, בעוד היא מצויה לרוב בהקשר של דיסציפלינות אחרות כמו רפואה, טיס או עסקים. נראה שגם הכשרת המורים יכולה לפתח סביבות וירטואליות וסימולטיביות לשיפור הצמיחה המקצועית (Mullen et al., 2007). המפתח הוא לאפשר סימולציות אותנטיות תוך שימוש במציאות מעורבת מתרחשת תחושת נוכחות אמיתית (Hughes et al., 2005). יצירת סביבה בטוחה ומבוקרת כזו עשויה לאפשר למתכשרים ולמורים מתחילים ו/או מתקשים התמקדות בהשגת תוצרים רצויים לשיפור הצלחה כמורים ( Dieker, L.A. ).

תכנית ההכשרה צריכה להיות איכותית, אתגרית, משמעותית ורלוונטית לצורכי הפרט הלומד ולצורכי מערכת החינוך שאליה יצטרף בתום לימודיו. התכנית צריכה להכשיר את הלומד לעמוד בדרישות שתציב לו המערכת עת יחל בעבודתו. בוגר מערכת ההכשרה להוראה יתמודד עם אתגרים רבים וחשובים המאפיינים את עבודתו של המורה המיומן, מיד עם כניסתו לעבודה כמורה חדש. חשוב לציין שסוגיית הלמידה המשמעותית אינה זרה למכללות לחינוך, ומרביתן עוסקות בשאלה זו בהיבטים שונים של ההכשרה. עם זאת, הצבת יעד זה לכלל מערכת החינוך מזמנת גם להן אפשרות לעיין מחדש בנושא וליצור שיח אקדמי-חינוכי שבו יכולים לקחת חלק אנשי הסגל, הסטודנטים, שותפים מן השדה: מנהלי בתיי ספר, מורים מאמנים, מדריכים, מפקחים, ואנשי משרד החינוך ( נח גרינפלד).

המאמר סוקר את המכניזמים הנוכחיים באירופה, שכוונו לתמיכה באספקה של קורסים איכותיים להכשרת מורים לשפות ושוקל את החולשות שלהם ביחס לצרכים של מורים בבית הספר היסודי.ניתוח זה נידון בקשר להוכחה לגבי האספקה של הכשרת מורים בשבע מדינות אירופאיות (Janet Enever, 2014).

המטרה העיקרית של הסמכה היא להבטיח שכל הסטודנטים הם מורים מוסמכים וכשירים. מאמר זה עוקב אחר השיטה ההשוואתית כדי להגיע להבנה מעמיקה של תהליך ההסמכה בהכשרת מורים בתרבויות שונות (ארה"ב, אוסטרליה והודו).(Dr. Mohamed M. Ghoneim Sywelem, 2014).

מבין הפעולות הרבות, המורה המתאים לבית הספר הקיים מבצע בעיקר העברת ידע דיסציפלינרי. הוא אינו נדרש לעסוק בצרכים של תלמידיו, בכישורים שלהם – רק הבסיסיים ביותר – אינו מתנסה בדרכי הוראה שונות, והנגיעה שלו לנושאים ערכיים ויצירתיים היא שולית. המערכת לא רק שאינה מעודדת, היא אינה מאפשרת במרבית המקרים הוראה טובה כמו זו שאמור לבצע מורה הפרופסיונלי. למורה כזה דרוש מרחב האוטונומיה המתאים (Eurydice, 2008) – עניין קריטי – שאינו נתון לו בבית הספר הישראלי ( אברהם פרנק) .