אחת ההבטחות הגדולות של עידן המידע הייתה להעמיד את מרחבי הידע וההבנה בקצות האצבעות. ההבטחה התממשה במובנים מסוימים; הנגישות למידע עלתה מעבר לכל דמיון. אולם, באופן פרדוקסלי, היכולת שלנו להפוך את המידע הנגיש הזה למשמעותי – להבין וליישם אותו – לא התחזקה, ואולי אף נחלשה . המסקנה יש להקנות לתלמידים תפיסות ביקורתיות של ידע כדי שיתייחסו באופן ביקורתי למידע האינטרנטי ( שרה ברזילי).

במציאות שבה רשת האינטרנט מכפילה עצמה כל 8 חודשים, חשוב להקנות לתלמידים מיומנויות להערכה של מקורות מידע. אין אנו יודעים באיזה עולם יעבדו ויתפקדו אבל אנו מניחים, לאור היקף ההתרחבות האדירה של האינטרנט משנה לשנה , כי אחת המיומנויות החשובות שלהם יידרשו היא היכולת להעריך במהירות את איכות מקורות המידע להם הם נחשפים . מיומנויות זו קשורה ליכולת לסנן מקורות מידע ולהבחין בין סוגי המקורות המידע השונים . מטרת השיעור הנוכחי היא , על כן , להציע למורים/מרצים , כמה גישות פדגוגיות ומידעניות מעשיות באמצעותם יוכלו להקנות לתלמידים/סטודנטים מיומנויות מידע חשובות לתפקוד יעיל בעולם האינטרנט בו יחיו בעתיד ( עמי סלנט) .

בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך מואץ, שבו הטכנולוגיה הולכת והופכת מרכזית בחיי היום-יום של עוד ועוד בני אדם, כאשר כלים חדישים וטכנולוגיות ניידות מאפשרים להם לשאת עמם מידע, לגשת אליו ולהשתמש בו בכל מקום ובכל זמן. בני אדם במהלך פעילויותיהם – לימודים עבודה ופנאי – בבית, במשרד, ברחוב או בכל מקום אחר שבו הם נמצאים, משתמשים במידע הזמין ברשת או במרחבי מידע אישיים משלהם. ניהול מידע אישי הופך לפעילות חיונית ומרכזית בתהליך הלמידה, ולאחת האוריינויות החדשות שלהן נדרש לומד כיום. מחקר זה בוחן את הסוגיה של ניהול מידע אישי, שהיא כיום תופעה בולטת בחיי האדם הלומד, ומלווה כל אדם המשתמש במחשב אישי או נייד (כגון מחשב נישא או טלפון חכם [phone smart]). המחקר מנסה להתמודד עם השאלות העולות ביחס למשמעויות המגוונות של ניהול מידע אישי כפעילות גומלין של הלומד עם מידע במהלך הלמידה (שרון הרדוף-יפה).

מחקר זה בוחן באיזו מידה השליטה של המורה באוריינות מחשב ומידע משפיעה על תהליך הבניית הידע בסביבה מקוונת. במחקר השתתפו 203 מורים שהצטרפו שנכנסו בשנה זו לתוכנית התקשוב החדשה "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21. ממצאי המחקר מצביעים על מורכבות התהליך של הבניית ידע בסביבה מתוקשבת ומדגישים את חשיבות התלות בין כל מרכיבי התהליך בינם לבין עצמם ולבין שליטה באוריינות מחשב ומידע של המורה. בעקבות ממצאי המחקר מומלץ לפתח ולקדם אצל המורה את אוריינות מחשב ומידע באופן תמידי, ישיר ומפורש וכחלק אינטגרלי מתהליך הפיתוח המקצועי שלו במציאות משתנה זו ( רוני דיין , נגה מגן נגר , רונית נחמיה).

המטרות של מחקר זה הן לפתח מערכת למידה ניידת, מערכת מתן משוב להוראה אינטראקטיבית ניידת (MITFS), המקושרות הן למכשירים ניידים והן לאינטרנט, כדי לתמוך בלומדים עם דיון א-סינכרוני מקוון, ולשלב ניתוח תוכן וניתוח עוקב כדי להשוות ולמצוא ניגודים בין דפוסים התנהגותיים של הבניית ידע חברתי של דיון א-סינכרוני מאותגר בעיות בסביבות של למידה מקוונת ושל למידה ניידת (Lan, Yu-Feng; Tsai, Pei-Wei; Yang, Shih-Hsien; Hung, Chun-Ling, 2012).

בחיי בתי הספר התיכוניים בארה"ב ובקנדה הולך ונכנס מושג חדש אותו ניתן לתרגם באופן חופשי לעברית כ"רשת למידת משאבים מתוקשבת באינטרנט" . Virtual Learning Commons (VLC). רשת למידת המשאבים היא סוג של קהילת מעשה בחינוך אשר מופעלת על ידי ספריית ביה"ס. מדובר על מרחב מתוקשב שיתופי באינטרנט שבו צוות ספריית ביה"ס יוצר אוספים דיגיטליים שונים לטובת התלמידים והמורים ומגבש באופן מעשי הבנייה של ידע חינוכי באינטרנט. התלמידים עצמם יכולים להיפגש באופן וירטואלי, בכל עת , במרחב השיתופי הזה באינטרנט וללמוד שם בצוותא סביב חומרי הלמידה או חומרי הרקע שאורגנו ( LOERTSCHER D, KOECHLIN C) .

בהמשך לסקירה על חשיבות על למידה הבנייתית בעולם החינוך המתוקשב הגיעו לאחרונה למערכת פורטל מס"ע במכון מופ"ת עדויות מחקריות נוספות על חשיבות הלמידה ההבנייתית בסביבות למידה מתוקשבות. חוקרים באוניברסיטה בטייוואן פיתחו כלי מתוקשב לרישום הערות והבניית מידע ע"י סטודנטים במהלך למידתם בסביבה מתוקשבת . ממצאי המחקר , שפורסמו בכתב עת שפיט (Computers & Education) מלמדים על מעורבות לימודית רבה יותר של הלומדים בתהליך, על מוטיבציה רבה בלמידה ועל הבנה טובה יותר של חומרי הלמידה . רישום ההערות , מיונם וארגונם בצורה הבנייתית מוביל ללמידה פעילה של הלומדים .

בהמשך להרצאה של ד"ר ליזי כהן המדגישה בהרצאתה את חשיבות הלמידה ההבנייתית בלמידה מקוונת , כדאי לקרוא את המאמר של המורים האמריקאים Michael Fisher Jeanne Tribuzzi שכתבו על תהליך הבניית המידע ע"י תלמידים הנקרא Annotexting. הכוונה לתהליך של הבניית מידע שבו תלמידים נדרשים לרשום ולסכם באמצעות כלים טכנולוגיים ( טאבלטים או אייפונים) הסברי ביאור ( annotations) לגבי חומרי למידה או מאמרים שקראו . Annotexting הוא תהליך שיש בו אוסף של הבניית מחשבות, הערות ותגובות לגבי פירוש ראיות בטקסטים . זהו תהליך של הבניית מידע מצד אחד וחשיבה ביקורתית מצד שני .

עם התפתחות המטלות המתוקשבות בחינוך, החלו יותר ויותר מורים לתת את הדעת להפעלת תלמידים באינטרנט ביצירת פרויקט אישי או קבוצתי של תערוכה וירטואלית באינטרנט. התנסויות שונות שנערכו בבתי ספר בארץ הוכיחו כי תלמידים מגלים עניין רב בהתמודדות עם יצירת תערוכה וירטואלית על נושא כלשהו באינטרנט. זהו מודל פדגוגי חשוב היום המביא לידי ביטוי את ההיבט היצירתי בהבניית-הידע. הרעיון כאן הוא ליצור, באמצעות כלי מתוקשב פתוח באינטרנט או במצגת תערוכות וירטואליות בנושאים שונים (אמנות, ספרות, מדע, היסטוריה וכו'). הכנת התערוכה מתבצעת ע"י בחירת נושא, חלוקתו לתת-נושאים (שכל אחד מהם יהיה "חדר" בתערוכה) .בסקירה הקצרה ניתן לקרוא על השלבים בהפעלת התלמידים ועל כלים מתוקשבים אפשריים לבניית התערוכה הוירטואלית באינטרנט.

האוניברסיטה הפתוחה היא אחת החלוצות הראשונות בארץ שהחלה לשלב את הוויקי בלמידה. החל מסמסטר סתיו 2006 החל מרכז שה"ם (המרכז לשילוב טכנולוגיות באוניברסיטה הפתוחה) בניסוי לבחינת יעילותה של סביבת הוויקי כסביבה לימודית שיתופית מקוונת. מחקר שליווה את אחד מקורסי הפיילוט באוניברסיטה הפתוחה שיישם את הלמידה השיתופית בסביבת וויקי מציג נתונים אופטימיים לגבי האפקטיביות של הלמידה השיתופית בסביבת וויקי. נמצא שרק 9% מהסטודנטים לא אהבו את העובדה שסטודנטים אחרים ערכו מונחים שהם הגדירו, ורק 13% חשבו שהעריכה של מונחים על ידי סטודנטים אחרים תרמה במעט לשיפור המונחים. ממצאים אלה מראים, שלא הייתה התנגדות לעריכה השיתופית באתר הקורס (חגית מישר-טל, עדנה-טל-אלחסיד)