בית הספר חייב להרחיב את פעולותיו בתחום החינוך הרגשי והערכי. בני אדם זקוקים לחיבה, לאהבה, לחמלה, לידידות, לחברות, לחום, להגנה, לתמיכה. בית הספר צריך לעסוק באלה באופן מתוכנן ומכוון, לא כעיסוק שולי וכנספח לעיסוק בדעת ובמיומנויות אינטלקטואליות. חלק נרחב במאמר מוקדש לתפקידו של בית הספר: צוותים בבתי ספר צריכים לשוחח ולבנות יחד מערכות ערכים מקובלים וראויים כחלק מתפיסת העולם שבית הספר רוצה לחנך על פיה את הילדים. ה"אני מאמין" הבית-ספרי או כל מצע בית-ספרי אחר צריך לכלול מערכת ערכים בסיסיים, אנושיים, חשובים, שאותם יש להזכיר, לטפח ולהסביר כחלק מהעבודה השגרתית, היום יומית של המוסד החינוכי. (ברכה אלפרט)

במאמר מוצגת תכנית למניעת אלימות בבתי הספר המבוססת על העקרונות אסטרטגיות "ההתנגדות הלא-אלימה" של גנדי. הערכה ראשונית של תוצאות התוכנית בבית ספר אחד נעשתה באמצעות שאלונים שמולאו לפני ההתערבות ולאחריה – שאלון "שחיקת מורים" ושאלון "אלימות בבית הספר" בנוסח למורים ובנוסח לתלמידים. בכל המדדים נמצא שיפור ניכר בתום השנה הראשונה ליישום התכנית. (חיים עומר, ריטה אירבאוך, הלה ברגר, רקפת כ"ץ-טיסונה)

ההרצאה הציגה מחקר בן ארבע שנים שבדק מודל של פרקטיקום בקורס דו-שנתי להכשרת מנהלי בתי-ספר. החיבור המושכל בין תיאוריה לבין פרקטיקה נתפס כמרכזי להצלחת תהליך ההכשרה של מנהל בית-הספר. ההכרה בדבר החשיבות של חיבור זה הולכת וגדלה לנוכח השינויים המתמידים שלהם נדרש התפקיד בהתמודדות מול הסביבה הארגונית החינוכית התובענית והבלתי יציבה. מודל הפרקטיקום נועד לעשות חיבור זה תוך שתוף פעולה הדוק בין המכללה לבין בתי ספר המשמשים כבתי ספר מאמנים. מנתונים שנאספו לגבי המודל שנוסה, עולה שביעות רצון רבה ותחושה של חוויה משמעותית של הלומדים והמנהלים המנחים. גם מורי המכללה מדווחים על התבגרות מקצועית של הסטודנטים בעקבות התהליך. (רנה ברקול)

נוסח מלא של עבודת הדוקטורט של ד"ר גיזה שביב באוניברסיטה העברית על מאפייני תהליכי האוריינות המתוקשבת של מנהלי בתי ספר יסודיים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תופעת "השינוי האורייני המתוקשב" שעוברים מנהלי בתי-ספר יסודיים, את התפתחותו, מאפייניו והשפעתו על דפוס הניהול ועל התרבות המתוקשבת של בית-הספר, וכן לזהות דפוסים שונים של תופעה זו כדי להסביר את השונות ברמות התקשוב בין המנהלים. שאלות המחקר: מהם הדפוסים של פרקטיקות הניהול המתוקשבות של מנהלי בתי-הספר? מהם המאפיינים של התרבות הארגונית בבתי-ספר שמנהליהם משתמשים בפרקטיקות מתוקשבות? מהם המהלכים שתרמו להיווצרות "השינוי" בקרב המנהלים? כיצד השימוש בטכנולוגיית המידע (שהיא טכנולוגיה מגדירה) משנה את דפוסי הניהול של המנהל, ואיזה שינוי נוצר בהתנהלותו של בית-הספר, במבנהו ובתרבות הארגונית שלו?

למנהלי בתי ספר יש יותר השפעה על הכנסת יישומי מחשב ושיטות הוראה חדשניות בתחומי התקשוב מאשר לתוכניות משרדי החינוך והמיצוב הקהילתי של בתי ספר ביזום תקשוב חדשני תלוי במידה רבה בעמדותיהם. להכרה זו הגיעו בכמה וכמה מדינות בעולם, כגון אוסטרליה שם הנהיג משרד החינוך האוסטרלי תכנית חדשנית לפיתוח מנהיגות חינוכית מקוונת של מנהלי בתי ספר. התכנית האוסטרלית שהחלה בשנת 2005 נועדה לפתח ולעצב זן של מנהלי בתי ספר החשים והפועלים כמנהיגים בתחומי התקשוב החינוכי. המודל של מנהיגות בית ספרית אפקטיבית בחינוך גובש על ידי פרופסור Moyle, K. מביה"ס לחינוך באוניברסיטת קנברה העובדת בשיתוף עם משרד החינוך האוסטרלי. הפרדיגמה העיקרית של מודל המנהיגות החינוך המקוונת מבית היוצר אוניברסיטת קנברה היא הדרישה שמנהל ביה"ס כמנהיג חינוכי יידע לשלב בין תובנה פדגוגית לתובנה בתחומי התקשוב. המאמר מתאר גם לקחים ראשוניים שהופקו מהנהגת התכנית לפיתוח מנהיגות חינוכית מקוונת באוסטרליה בשנים 2005-2006 (Kathryn Moyle)

החוקרים מצאו שלושה דפוסים מרכזיים המאפיינים את צוות בית הספר העובד עם אוכלוסיות בסיכון. אותם הם מכנים "הדפוסים המכשילים": חוסר אונים – לצוות אין כוחות להתמודד עם התופעות היומיומיות; זהות מדומה – בית הספר אינו תופס באופן מציאותי את האפיונים והצרכים של התלמידים ועקב כך גם לא מנסח לעצמו נכון את המשימה; אשמה והאשמה – שפה המתפתחת בין חברי הצוות ומקשה על התפתחות מקצועית. השאלה המרכזית – כיצד מנהל בית הספר משפיע על התהליכים המערכתיים המאפיינים מסגרות לאוכלוסיות בסיכון ומושפע מהם, ומהן אסטרטגיות הפעולה של מנהלים המשמרים או מחלצים את המערכת מדפוסיה המכשילים? ההרצאה מתארת את הדילמות המרכזיות שהמנהלים מתמודדים אִתן, ודרכים אופייניות להתמודדות עם דילמות אלו. (מיכל ראזר, בועז ורשבסקי)

אסופת מחקרים מעניינת על האפקטיביות של בתי ספר קטנים כפי שהוצגו באתר הייעודי מיסודה של אוניברסיטת סטנפורד בארה"ב. מרבית המחקרים המופיעים באתר מצביעים על כך שבתי ספר קטנים בהיקפם תורמים רבות לתהליכי ההטמעה החינוכיים בהשוואה לבתי ספר גדולים. בתי ספר קטנים מצליחים לצמצם בהצלחה רבה יותר פערים בין תלמידים חלשים לתלמידים חזקים. בתי ספר קטנים תורמים יותר להישגים חינוכיים של תלמידים בהשוואה לבתי ספר גדולים ומפחיתים משמעותית את הנשירה והאלימות בין כתלי המוסד. עוד נמצא כי בבתי ספר קטנים המורים נהנים מיותר חופש פעולה ומרבים יותר לגלות יוזמות פדגוגיות בהשוואה למורים בבתי ספר גדולים.

כיום, אין ספק שיש צורך להדגיש את המקצוע "אוריינות המידע" בבית הספר וללמד ילדים כיצד לחפש מידע ולעשות בו שימוש מושכל לצרכים שונים, השאלה היא כיצד? שיטה אחת היא מודל ה- Big6 – ה"שישייה הפותחת" המורכבת מ 6 שלבים. שיטה נוספת היא "דגימידע" ( ביה"ס תיכון בליך ברמת גן) המורכת ממספר שלבים ותתי שלבים. למרות שקיימים מספר שלבים דומים בשתי השיטות (מיזוג מידע ושליפתו), השיטות שונות במהותן. מטרת המודל להביא את הילדים לידי הכרה כי הם זקוקים למידע על מנת לפתור את הבעיה (מידע מרשת האינטרנט, מספרים, אנשים מומחים שונים וכו') ועל מנת לפתור את הבעיה על התלמידים לפרק את המטלה למספר שלבים אותם ניתן לפתור בעזרת המידע שנאסף. בנוסף לכך, התלמידים מגבשים בעצמם את שאלת המחקר. לעומת זאת, מודל "דגימידע" מטרתו, להפיק את המיטב מתוך מאגרי המידע האינסופיים ברשת ולקדם שיטות ללמידת חקר. הדגש בשיטה זו, היא פתרון בעיית חקר שנתנו המורים, תוך שימוש במאגרי מידע ברשת האינטרנט בלבד, לכן, בשיטה זו יש הכנה מוקדמת לקראת המטלה: מלמדים על הרשת, אתרים מול מנועי חיפוש, אקרים, זכויות הפרט וכו' (עמי סלנט)

המחקר ביקש לבחון באיזו מידה סגנון המנהיגות של מנהל בית הספר תורם: א. להסבר השונות במאפייני החזון הארגוני של בית הספר, ב. להסבר השונות ברמת תהליך הלמידה הארגונית, ג. ובאיזו מידה לחזון הארגוני של בית הספר תרומה משמעותית לרמת הלמידה הארגונית בו. ממצאי המחקר מצביעים על סגנון המנהיגות המעצבת של מנהל בית הספר כסגנון המנהיגות שתורם את התרומה המשמעותית הגדולה ביותר יחסית הן לחזון הארגוני של בית הספר והן לתהליך הלמידה הארגונית. בניגוד לכך, הממצאים מצביעים על המנהיגות הנמנעת של מנהל בית הספר כסגנון מנהיגות, שתרומתו לתהליך הלמידה הארגונית ולחזון היא שלילית. היכולת של מנהל בית הספר ליצור חזון בית ספרי משותף לו ולמורים היא פעולה קריטית (חנה קורלנד)

המאמר דן בתופעת ההימנעות של תלמידים מבית הספר: מקורות התופעה, אפיוניה והדרכים לטיפול בה. המחברת מנסה להבחין יותר במדויק בהתנהגויות השונות של הימנעות מבית הספר העולות בספרות שעוסקת בתחום, ומציע מודל מקיף ודיפרנציאלי של התופעה. מודגש הצורך לשלב טיפולים שונים, הן קצרי טווח והן ארוכי טווח, בעבודה עם הילדים עצמם, אך גם עם הוריהם ועם המערכות הקולטות אותם, מתוך התייחסות רב-מקצועית לתופעת ההימנעות ובעירוב גורמי טיפול, חינוך ורווחה. (צילה טנא)

האתר הבית ספרי מצא את עצמו במשבר זהות. הוא לא היה יכול להתחרות עם קטלוגים אינטרנטיים אחרים, המאמץ המתמיד לפרסם מידע מעודכן היה גדול עליו וריבוי של אתרים דומים ברשת הביא לדעיכה ביוקרה של אתרים כאלה. היו גם ניסיונות של מורים להשתמש באתר כתשתית לפעילות לימודית בכיתות שלהם. רבים מהניסיונות האלה לא היו אלא קבצים שהכילו הנחיות לפעילויות, קבצים שהיה על התלמיד להוריד מהאתר ולשלוח למדפסת ואז לפעול לפי ההנחיות שהוא החזיק ביד. לפעמים לא היה זה אלא שימוש באתר כאמצעי להפצה של דפי עבודה. עם זאת היו גם בתי ספר המשיכו בתי ספר לפתוח אתרים ואתרים קיימים המשיכו להתפתח. למזלם, הם עשו זאת לא מתוך גישה של "זבנג וגמרנו", אלא מתוך ההבנה שאפילו אם עדיין לא ברור מה עושים עם אתר, ההתנסות באתר עשויה להצמיח שימושים כדאיים. קשה לקבוע במדויק מתי התרחש השינוי אבל מי שיבחן אתרים בית ספריים של היום ימצא משהו שונה ממה שמצא בעבר (ג'י הורוביץ)