המחקר בחן חדשנות פדגוגית משולבת תקשוב של מורים למדע וטכנולוגיה בבית-הספר היסודי. לצורך המחקר נבחרו עשרה מורים, שידוע כי הם משלבים את המחשב כחלק בלתי נפרד בתהליכי הוראה ולמידה. הפעילות המתוקשבת של כל מורה נבחנה בארבעה תחומים מרכזיים: מאפייני זמן ומרחב, תפקיד המורה, תפקיד התלמיד ותוכנית הלימודים. בכל תחום הוגדרו שלוש רמות של חדשנות: רמת הטמעה, המתארת מצב התחלתי של שילוב התקשוב; שלב מעבר, שבו התקשוב תומך בו זמנית בפעילויות חדשניות ומסורתיות; ורמת התמרה, שבה חל שינוי מהותי באופן ההוראה של המורה. שתי השאלות המרכזיות שנבחנו במחקר: (א) האם וכיצד משפיע השימוש בתקשוב על אופי הוראתם של המורים? (ב) האם יש שונות בין רמות החדשנות בכל תחום אצל כל מורה, וכן בין רמות החדשנות בין המורים? מממצאי המחקר עולה, שבכל התחומים רוב המורים נמצאו בשלב המעבר ומעלה, אם כי אופן שילוב התקשוב שלהם שונה. התחומים שנמצאו כמושפעים ביותר מהשימוש בתקשוב הם המרחב הווירטואלי, תפקיד התלמיד ושיטות ההערכה. מכאן שהתלמיד זוכה לתפקידים חדשים ולסמכויות נרחבות יותר, ללמידה מגוונת יותר וכן לשיטות הערכה חדשות. תחומים שהושפעו מן התקשוב קצת פחות הם יחסי מורה-תלמידים ושיטות ההוראה. שני התחומים שהושפעו במידה המועטה ביותר הם המרחב הפיסי וזמן ההוראה וכן יחסי מורה-מורים. מכאן, שהמבנה הארגוני של ביה"ס לא השתנה בעקבות שילוב התקשוב, וכן שהתקשוב אינו תורם לשיתופי פעולה בין מורים. השוואה בין רמות החדשנות בתחומים השונים מגלה, כי רמת החדשנות של כל מורה באופן כללי הומוגנית למדי. גם השונות בין רמות החדשנות בין המורים נמוכה, כלומר המורים דומים זה לזה מבחינת רמת החדשנות שלהם (גלית בן-צדוק, רפי נחמיאס, רחל מינץ)

המאמר מציג חקר מקרה של חטיבת הביניים על שם בן צבי בפ"ת. המחקר התבצע תוך שימוש בתורת המערכות הכללית כמסגרת תיאורטית. תורת המערכות אפשרה לבחון את בית הספר כמערכת דינאמית, המקיימת יחסי גומלין עם סביבתה. פתיחת הגבולות והרחבת קשרי הגומלין (בעקבות דיואי) מקבלים משמעות מיוחדת, וכל השינויים הארגוניים והקוריקולריים מייצרים מודל מרתק, הראוי ללמידה וליישום. גישת המערכות מאפשרת להתבונן במערכת החינוכית מנקודת מבט כוללת. הגישה יעילה במיוחד בניתוח של הכנסת שינויים בארגון, מכיוון שהיא מדגישה את חשיבותה של ההתייחסות לכל הרכיבים במערכת ואת ראייתה בשלמותה. במסגרת מחקר זה נבחרה תורת המערכות כמתאימה ביותר לחקירת המבנה הארגוני של בית הספר ולהכנסת הניסוי לתוכו (שני שולזינגר)

מחקר מקיף חדש בארה"ב שפורסם על ידי מכון המחקר האמריקאי The American Institutes for Research -AIR מנסה להעריך את כל 22 תוכניות הרפורמה בבתי הספר היסודיים בארה"ב. כל התוכניות דורגו בסולם איכותי שבין תוכניות מוגבלות לתוכניות בעלות השפעה ניכרת וחיובית על הישגי התלמידים. הסקירה המקיפה שנכתבה ע"י חוקרי CSRQ מתארת את כל תוכניות הרפורמה שהונהגו בבתי הספר היסודיים בארה"ב מאז שנת 1999. בין תוכניות הרפורמה הנבחנות על ידי הפרסום של AIR ניתן לציין כמה פרויקטים ידועים כגון: Success for All, Accelerated Schools, Core Knowledge, America’s Choice, Direct Instruction, School Renaissance, and the School Development Program.

תלמידי כיתות ז' בבית הספר "רמות" בבת ים לא מתחילים את הבוקר כמו בכל בית ספר רגיל. במקום שיעור במתמטיקה או באנגלית, יום הלימודים נפתח בשיחה בין המורה לבין 15 תלמידים, שיושבים במעגל ומדברים על נושאים שונים. בבית הספר מופעל מתחילת השנה פרויקט החינוך האישי. את הפרויקט יזמה עיריית בת ים כדי לחזק את הקשר בין התלמידים לבין המורים, במטרה למנוע אלימות בבתי הספר ולשפר את הישגי התלמידים (יולי חרומצ'נקו)

מאמר זה מתאר את המרכיבים הייחודיים של סדנת פרקטיקום בניהול, ובוחן את האפשרויות הגלומות בסדנה זו בכל הנוגע לסטודנטים. המאמר מתבסס על שני מקורות: תכנית החוג למינהל מערכות חינוך ותכנית סדנת פרקטיקום לניהול שנערכה במכללה "אחווה" בשנת הלימודים תשס"ד. ההתנסות בבית הספר והקניית מיומנויות וכלים מתחום הניהול והארגון מאפשרים לסטודנטים ללמוד, להבין ולנתח את הארגון מזוויות ראייה שונות. פרקטיקום בניהול על פי עקרונותיה של התפיסה המערכתית מאיר באור חדש את תפיסתם של הסטודנטים את בית הספר כסביבת עבודה עתידית. לא עוד מורה –כיתה אלא מורה –בית ספר. מורה שתפקידו אינו מצטמצם בהוראה בכיתה, אלא מורה אקטיבי, חלק מארגון, הנוטל חלק פעיל בלחיי בית-הספר, בפיתוחו ובצמיחתו כארגון חינוכי (גלעד, אתי)

המשבר בבתי הספר התיכוניים בארה"ב הולך ומחריף. האלימות והניכור החריפו בעשור האחרון ורמת הבוגרים נותרה ירודה. נראה כי הבעיה לא נובעת ממחסור ממשאבים אלא מתפיסה ארגונית וסוציולוגית שגויה לגבי מסגרת ביה"ס התיכון ברצף החינוכי. אין לראות בבתי הספר התיכוניים חוליית המשך לבתי הספר היסודיים, אלא מוסדות השייכים לרצף חינוכי אחר לחלוטין. בתי הספר התיכוניים צריכים להינתק ממערכת החינוך הסדירה ולהיות קרובים יותר ברוחם למכללות. הפיכתם למכללות יגביר הן את המוטיבציה של התלמידים והן של המורים וישנה באופן רדיקלי את האקלים החינוכי בהםׁ( Greene, Jay, P).

iEARN היא רשת גלולבלית לחינוך ללא מטרות רווח. הרשת המאפשרת למורים ובני נוער תקשורת ושיתוף פעולה באמצעות האינטרנט וטכנולוגיות אחרות, על מנת לקדם פרויקטים של למידה התורמים לכלל החברה. כל פרויקט וכל כתה יכולים להשתתף בפרויקט קיים או בפרויקט שהכתה עצמה מציעה. מעל 20 אלף בתי ספר משתתפים בפרוייקטים של iEARN, וביניהם גם בתי ספר בישראל. מורים ומנהלים מרחבי העולם החברים בארגון, נפגשים בכל שנה בכדי לשתף רעיונות וידע. הכנס הבינלאומי ה-13 של iEARN יתקיים ביולי 2006 בהולנד.

במונחים של ניהול ידע, בית הספר (מורים ותלמידים) נמצא במצב של עומס מידע. עומס מידע מושפע מערב רב של גורמים והוא משפיע על התפקוד של המערכת והגורמים הפועלים בה. ארבעת העקרונות המוצגים בהמשך ע"י אורנה גבע, המומחית בישראל לניהול ידע, מקורם מתהליכי ניהול ידע בארגונים. עקרונות אלו קשורים זה לזה וקיימת בניהם תלות הדדית.קרי: נקיטת פעולה רק על בסיס עקרון אחד לא תחולל את השינוי. עקרון 1: חשיבה אסטרטגית- פחות זה יותר. עקרון 2: שיתוף בידע, עקרון 3: להיות דיגיטלי חושב, עקרון 4: תשתיות לתהליכי למידה (אורנה גבע)

מטרת המאמר היא להציג את הפגמים והחולשות של תנועת האפקטיביות בחינוך ולהציג תפיסה חינוכית חלופית של ארגונים לומדים שיש בה, לדעת המחבר, כדי להצמיח שינויים ושיפורים יותר מבורכים מבחינת בתי הספר. הגישה הדטרמניסיטית והביורוקרטית של תנועת האפקטיביות בחינוך שוב אינה מתאימה לחולל שינוי מדרגה שנייה בבתי הספר . אין זה ריאליסטי להתבונן על ביה"ס כארגון יציב בו מתחוללים שינויים באופן ליניארי .צריך להסתכל על ביה"ס כארגון דינאמי הפועל על יסוד התבחינים של מערכת ארגונית מורכבת על פי תורת המורכבות הארגונית . ארגונים מורכבים משתנים כל הזמן ונעים ממצב יציב למצב כאוטי ולהפך . בחיי ביה"ס יש גורמים וכוחות בהם לא ניתן לשלוט ואותם לא ניתן לחזות מראש . הפיכת ביה"ס לארגון לומד הוא תהליך מתמשך ולא ניתן לצמצמו או לתחום אותו באופן פשטני על ידי פעולות ארגוניות ועל ידי התאמות פדגוגיות מבודדות (Coppieters, Piet).

(Expeditionary Learning Outward Bound (ELOB הנו מודל נוסף של ה – "New American Schools". המודל פותח בשנת 1992 על ידי Outward Bound USA , תכנית חינוכית הפועלת ללמידה "אקטיבית" והתמודדות עם אתגרים פיזיים. תכנית זו פותחה לראשונה על ידי Kurt Hahn, שביסס את התכנית על השקפותיו הפילוסופיות בנושא החינוך. המודל הנוכחי של ELOB מתבטא במרכיב עיקרי במודל המכונה "מסעות למידה", במהלכם הלומדים יוצאים אל השטח כדי להטמיע את שיעורי הכיתה הפרונטליים באופן מעשי (גד יאיר)

עיקרי הרצאתו של ד"ר עפר רימון, 6 ביולי 2010 , מכון מופ"ת במסגרת יום העיון " מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים: מציאות וחזון" , יום שלישי 6 ביולי במכון מופ"ת. סדרי עדיפויות לתכנית התקשוב החינוכית: לוח תצוגה ממוחשב בכל כיתה , בכל כיתה יהיה מקרן תצוגה , לכל מורה יהיה בכיתה מחשב נייד או מחשב רגיל, תותקן בכל ביה"ס תשתית אלחוטית שתאפשר חיבור למחשבים ניידים , בכל מחוז יפעלו בתי ספר מדגימים שהם בתי ספר פורצי דרך , רק לאחר השלמת שלבים אלו יצוידו בעתיד הרחוק יותר בתי הספר במחשבים ניידים לכל כיתה. בשלב א' מוקד תכנית התקשוב יהיה בחינוך יסודי ובשלבים ב' וג ' חט"ב ובתי ספר תיכוניים. פותח מודל השתלמויות הטמעה לבתי הספר , מורי ביה"ס והמנהל צריכים להגיש הצעה להשתלמות מוסדית שנתית . זהו תנאי לתכנית ההצטיידות.