קצב הגידול של בתי ספר וירטואליים בשנים האחרונות הגיע ל-25% שנה. עפ"י נתוני המועצה האמריקאית לחינוך מקוון פועלים כבר 170 בתי ספר וירטואליים מלאים בארה"ב לצד 25 תוכניות ממלכתיות ללמידה וירטואלית בבתי הספר המקוונים. עפ"י נתוני המועצה יש כיום בים חצי מיליון למיליון תלמידים המשתתפים בקורסים וירטואליים בבתי ספר תיכוניים ובבתי ספר יסודיים. שימוש גובר בקורסים הוירטואליים מסתמן גם בהוראה מתקנת שמעבירים בתי ספר רגילים באינטרנט לתלמידים בבית. בבתי ספר לא מעטים בהם יש צפיפות בכיתות נוטים להשתמש באינטרנט על מנת להעביר חלק מהקורסים לתלמידים הלומדים מהבית. ספינת הדגל של בתי הספר הוירטואליים בארה"ב ובעולם הוא ביה"ס הוירטואלי של פלורידה המונה אלפי תלמידים והמעביר גם קורסים וירטואליים ל-55 אלף תלמידים הלומדים ברחבי ארה"ב.

לצד בתי הספר הייחודיים-פרטיים, שבמקרים רבים מהווים מעין "ילדים חורגים" למערכת החינוך הציבורית, פועלים ברחבי ישראל גם 110 גני ילדים ובתי ספר המוגדרים "ניסויים". בדומה לייחודיים, גם בתי הספר האלה פועלים סביב תחום או קונצפט מסוים. "מדובר בקבוצת בתי ספר ממלכתיים רגילים מכל רחבי המדינה, יסודיים ועל-יסודיים, חילוניים ודתיים, ערביים, צ'רקסיים, שמקבלים תקציב ומנדט לחמש שנים לפיתוח מודל חינוכי חדשני מרמת הרעיון ועד תורת החינוך, בראייה הוליסטית". בתי הספר האלה מכונים "ניסויים" מפני שהמזכירות הפדגוגית של משרד החינוך משתמשת בידע שצברו בשנות הניסוי כדי לקבוע ולעצב את המדיניות של המערכת כולה בעתיד. אוסף קישורים, מחקרים וכתבות על תהליכי הלמידה בבתי הספר הניסויים.

במחוז Chugach באלסקה פועל ביה"ס הפועל על פי גישה שונה לחלוטין במקומות כיתות גיל, קיימות שם קבוצות למידה המבוססות על התקדמות במבחני יכולת או סטנדרטים במקצוע. התלמיד יכול להשתייך לקבוצת למידה על פי התקדמות בשלבים ועמידה בסטנדרטים של אותו שלב. כל תלמיד מסיים שלב או את ביה"ס על פי מוכנותו, בשלותו האינטלקטואלית ולא על פי התפתחות גילאית. בביה"ס באלסקה לתלמידים ניתנת הנחייה רבה בשיטת למידה יחידנית המעודדת פרויקטים ומשימות מאתגרות. עם זאת, ביה"ס באלסקה לא ויתר על הערכה נורמטיבית והתלמיד צריך להוכיח רמות יכולת במעבר משלב לשלב בתוך בית הספר. תשעה מחוזות חינוך נוספים באלסקה שוקלים לאמץ את מודל ההתקדמות על פי שלבים במקום המודל הגילאי.

לאחר ארבע שנות עבודה הושלם השבוע אחד הפרויקטים המתוקשבים החינוכיים הגדולים בעולם. מדובר בפרויקט הסטנדרטים החינוכיים לתקשוב חינוכי ויישומי מחשב בהוראה של אונסקו. הייחודיות של מפעל הסטנדרטים של אונס"קו היא ההשפעה של החברות הטכנולוגיה הרב-לאומיות על תוכן הסטנדרטים ברמת בתי הספר והמורים. פרויקט הסטנדרטים הבינלאומי משותף לאונסקו ולחברות טכנולוגיה בינלאומיות, ביניהן אינטל, מיקרוסופט, אגודת יישומי המחשב בחינוך הבינלאומית (ISTE), והטכניון של וירג'יניה. צוות משותף של החברות והגורמים הנ"ל עבד עם אונסקו על גיבוש כיווני הסטנדרטים החינוכיים ומהות השינויים הנדרשים בהוראה מתוקשבת מנקודת מבט של התעשייה והאקדמיה. הסטנדרטים ליישומי תקשוב בהוראה של אונסקו יוצגו בחודש ינואר 2008 בפני מועצת שרי החינוך של מדינות ה-G8 ועוד עשרות מדינות של ה-OECD אשר יאשררו את הסטנדרטים ויחייבו את משרדי החינוך בכל מדינה ליישם אותם כחלק ממדיניות מחייבת. הדגש בכל אחד ממודלים של הסטנדרטים הוא בצד הפדגוגי ולא בצד הטכנולוגי כפי שהיה מקובל עד כה.

מאמר זה מבקש להציג מודל פדגוגי חדשני של "למידה מתוך שירות בקהילה" שפותח בבית הספר הניסויי ויצ"ו הדסים, אותו מלווה הכותבת אקדמית. למידה תוך שירות היא מודל המשלב למידה עיונית בכיתה עם התנסות בעבודה בקהילה. התכנית החברתית הבית ספרית שהתנהלה בבית הספר בשנים האחרונות נבחנה מחדש והתגבשה במסגרת חדשה. החידוש שבה הוא שכל הפעילויות (הצגות, טיולים, טקסים, פעילויות מיוחדות ופעולות התנדבות) מובנות סביב צירים ברורים המדגישים בכל שכבת גיל את הזיקה בין היחיד לחברה/לסביבה, ובעיקר את חשיבות העשייה למען הכלל ( נורית דביר) .

מאמר זה עוסק בפגישת משוב ההוראה, הכנתה, קיומה הלכה למעשה וניתוח בתר הפגישה. מטרת המאמר היא הקניית כלי תמיכה למנהלים, לצוותים מובילים ולמורים עמיתים העוסקים בצפייה ומשוב כדי לקדם את ההוראה, לעודד הוראה אפקטיבית ולשנות התנהגויות הוראה שאינן תומכות למידה. ניתוח פגישת המשוב הוא לעתים בגדר חוכמה שלאחר מעשה. כמו בכל פגישה מתוכננת, גם כאן ישנה הדרך שבה רצינו לקיים את הפגישה, הדרך שבה היא התנהלה בפועל והחשיבה שלנו לאחר מעשה: מה לא כללנו או מה יכולנו לעשות אחרת. אולם אין להכות על חטא, שכן צמיחה ושינוי הם תוצרים של חשיבה והתנסות ( גוטרמן, קובי).

מיסוד הוא התהליך שבו מבנה או מנהג חדש מוטמעים בתוך מערכת המבנים והמנהגים הקיימת. מיסוד הוא תהליך בו מספר גדל והולך של יחידים בארגון מאמצים התנהגויות ועמדות המקושרות לחדשנות. מחקר זה בודק את תהליך המיסוד של רכז התקשוב. תפקיד חדש יחסית בבתי הספר. התהליך נבדק באמצעות השוואה בין תרשים מבנה הארגון, כפי שצויר על ידי המורים ותרשים מבנה הארגון הפורמאלי של בית הספר. הממצאים מראים שרוב המורים (72%) ייצגו את רכזת המחשבים בתרשימי המבנה שלהם, אבל רק 31% ייצגו במדויק את מיקומה בהיררכיה. מסקנת המחקר הנוכחי היא לכן, שמיסוד תפקידה של רכזת התקשוב הוא סמלי בעיקרו, ומשרת את יחסי בית הספר וסביבתו יותר מאשר את יחסי המורות עם התקשוב (דורית טובין, ענת דיין)

הדיווחים של ד"ר איריס בקשי-ברוש בבלוג האתנוגראפי המעניין והחשוב שלה (בלוג הנקרא "משמעות התפקידים של מחנכי כיתות ומורים מקצועיים"). מעניין לראות הצצה לעולמם של ילדים ביסודי ובתיכון ואיך הם רואים את המערכת סביבם. הנה לקט של דיווחים מעניינים (מהם אפשר ללמוד רבות הן מבחינת אנשי החינוך והן מבחינת הסטודנטים להוראה) על עולמם של התלמידים בביה"ס היסודי וכיצד הם רואים את מוריהם. הדוגמאות המוצגות כאן הן: " שמו גיא, תלמיד כיתה ג' – 11 מורות", "שמה מיכל, תלמידת כיתה ח' – 11 מורים".

טכנולוגיות מידע ותקשורת נעשו חלק בלתי נפרד מחיינו והן משמשות כזרז לחדשנות במערכת החינוך. הספר מסכם ממצאי מחקר בינלאומי על אודות חדשנות פדגוגית משולבת תקשוב, ומוצגות בו היוזמות החדשניות בבתי-הספר מן ההיבט התוכני והפדגוגי. כמו כן מוצג תפקידם החדש והמשתנה של המורים והתלמידים בתהליכי ההוראה והלמידה. הספר מיועד לאנשי חינוך המתעניינים בהיבטים התיאורטיים של הטמעת התקשוב בתהליכים פדגוגיים ובבתי-הספר, לאלה המעוניינים לשלב מחשבים ותקשורת בכיתתם או בבית ספרם ולמקבלי החלטות וקובעי מדיניות בתחום הטמעת יוזמות חדשניות המשלבות תקשוב במערכת החינוך (דוד מיודוסר, רפי נחמיאס, דורית טובין, אלונה פורקוש)

תפיסת ביה"ס כקהילה של אנשים אשר עוסקים בידע וערכים באינטראקציה ומתייחסים לתהליכים אלה באופן רפלקטיבי מתממשת במערכות "ריאלידע-ריאליויקי". מערכת "ריאלידע" מנוהלת על ידי המורים ומספקת להם כלים לבניית סביבות למידה עשירות. מערכת "ריאליויקי" היא בעלת קוד פתוח ומנוהלת על ידי משתמשיה ומתעדת את תוצרי החשיבה. הרציונל לבניית המערכות אינו טכנולוגי אלא פדגוגי ומתבסס על עקרונות של שיח באינטראקציה ליצירה משותפת ומתמדת של ידע. במערכת "ריאליויקי" המנוהלת על ידי כלל משתתפיה על בסיס של קוד פתוח ומזמנת בנייה של שיח תלמידים המניב תוצרי ידע משותפים, נבנו דפים לתיעוד תהליך המחקר המדעי של צוותים מעורבים של תלמידים משני בתי הספר החל בבחירת שאלת המחקר ובניסוח השערת המחקר, המשך בשלבי המחקר וכלה בהצגת הידע החדש שנוצר (גלעד שפירא)