ריכוז קישורים ומקורות מידע בנושא כשירות חברתית. האתר מכיל אסופת קישורים ומקורות מידע מגוונים ומועילים בנושאים הבאים: מסוגלות חברתית, כישורי חיים, כשירות חברתית בגיל הגן, דפוסי חברויות בביה"ס, אקלים ביה"ס ואקלים כיתה, המקובלות החברתית בביה"ס ובכיתה, תוכניות טיפול ותוכניות לימודים בנושא, תקשורת בינאישית, פתרון סכסוכים בביה"ס, כישורים חברתיים- סוגים שונים של הפעלות מומלצות. האתר המועיל נבנה ע"י צוות מתי"א חולון-אזור.

מאמר זה מתאר מחקר המתמקד בפרויקט חדשני בו צוידו כל תלמידי כיתות ו'-ז' וכל המורים בשלושה בתי ספר ביישוב אחד, במחשבים ניידים אישיים. הלמידה מתקיימת במרחב "קמפוס לימודי וירטואלי". זהו תהליך ייחודי בו מתקיים תקשוב בהוראה ובלמידה כחלק משגרת עבודה ומשפיע על כלל היישוב כקהילה העוברת שינוי. המחקר נועד לבחון את תהליכי ההוראה והלמידה בסביבה עתירת טכנולוגיה. המחקר התמקד באפיון אסטרטגיות ההוראה בהן נוקטים המורים, תכנון השיעור והאינטראקציה מורה-תלמיד ובמאפייני הלמידה, בעיקר בהיבט של ארגון המידע, פיתוח ידע ומוטיבציה ללמידה. המחקר שילב שיטות מחקר כמותיות ואיכותיות וכלי המחקר כללו: שאלונים, ראיונות, תצפיות וניתוח סביבות הלמידה (אורנית, ספקטור-לוי, דפנה רביב, מינה גזית, קרן מנשה)

נתונים ומחקרים שזורמים אל מערכת פורטל מס"ע מכל העולם מלמדים כי יותר ויותר מדינות ובתי ספר משלבים מחשבים ניידים בכיתות הלימוד כחלק ממערך תיקשובי של מחשב נייד לכל ילד וכיתות מחוברות לאינטרנט. עיקר המאמץ מכוון לחטיבות ביניים, אך גם כיתות בתי ספר יסודיים זוכות להצטיידות של מחשבים ניידים. הגורמים העיקריים לתהליך זה הם ירידת המחירים של המחשבים הניידים, אך גם מודעות גבוהה יותר של רשויות החינוך לצורך לעניין את התלמידים בביה"ס. סקירת מקורות המידע והקישורים אשר הכנו בנושא שילוב מחשבים ניידים בבתי הספר בעולם מנסה להקנות תמונת מצב מחקרית ופדגוגית על נושא חדשני ומורכב זה (עמי סלנט)

מטרות המחקר היתה להעריך את תופעת ההיעדרות של מורים במדינת ישראל בשתי שנות לימוד עוקבות ולהסבירה בעזרת גורמי רקע אישיים וארגוניים. נחקרו נתוני מרבית המורים שמשכורותיהם שולמו על ידי משרד החינוך. למורים הישראלים נרשמו בממוצע 5.31 היעדרויות בשנה.בניתוח ברמת הפרט נמצא, כי אותם מורים שמספר היעדרויותיהם בשנת המחקר השנייה היה רב יחסית היו אלה שנעדרו מספר רב של פעמים גם בשנה קודמת, שהיקף תעסוקתם היה רב יחסית, שהיו צעירים יחסית, נשואים ובעלי השכלה לא אקדמית, ולא נשאו בתפקידים בית ספריים.בניתוח ברמת בית הספר נמצא כי בתי ספר שההיעדרויות בהם היו רבות יחסית, היו בתי ספר גדולים יחסית בחינוך היסודי, בתי ספר במגזר הערבי ובתי ספר חדשים יחסית. (זהבה רוזנבלט, אריה שירום)

הנהלת ביה"ס האמריקאי GREENFIELD HEBREW ACADEMY באטלנטה ג'ורגי'ה קידמה את השימוש בתקשוב לאורך כל תוכנית הלימודים של בית הספר. הם שלחו 24 מורים ומנהלים לכנס NECC שלושה ימים של חוד החנית של תקשוב בחינוך. כשחזרו לבית הספר המשתתפים בחרו 2-3 נושאים שאותם הם רצו ליישם בהוראה שלהם והציגו אותם לפני כל צוות ההוראה של בית הספר. הם קבלו תמיכה רחבה בישום הראיונות שלהם, כולל שיפור ההצטיידות הטכנולוגית של בית הספר. אפשר לראות חלק מהתוצאות כאן בסביבת הלמידה המקוונת של בית הספר (ראובן ורבר).

דניאל ליפסון מדווח בבלוג שלו על כתבה בעיתון "ניו יורק טיימס" הבוחנת את ההשלכות של האינטרנט ושימושיו על התנהגות התלמידים בבתי ספר תיכוניים. המחבר בילה מספר חודשים בבית ספר התיכון Woodside וחקר את חייהם הדיגיטליים של התלמידים. כמעט כולם שם מבלים את רוב זמנם במדיה דיגיטלית בעיקר משחקי מחשב, Facebook והתכתבות ב SMS. מתברר כי הדבר פוגע לא רק בציוניהם אלא גם בכושר הריכוז ובזכרון שלהם. רבים הולכים לישון בשעות הקטנות של הלילה לאחר ישיבה ממושכת מול מסך המחשב. אפשר כמובן לשכוח משעורי הבית. מנהל בית הספר לא נשמע מודאג. הוא מציע לנווט את התלמידים לכיוונים יצירתיים בהם הם יוכלו לנצל את הפוטנציאל שלהם. תלמידים שרואים ויוצרים הרבה סרטונים ב Youtube למשל, יכולים ללכת למגמת קולנוע. מורים אחרים מתנגדים לגישתו של המנהל ביה"ס שאינו מודאג . "אי אפשר ללמוד קריאה או כתיבה באמצעות הודעות טקסט" אומרת מורה לאנגלית.

בניגוד לאתוס ולמיתוס הטכנולוגי של מחשבים ניידים לכל תלמיד בבתי ספר בארה"ב הרי במדינות אירופה בכלל ודנמרק בפרט הדגש הוא על קהילות לומדים ורשתות תקשורת בין תלמידים, בין מורים עמיתים ובין הורים של התלמידים באותו ביה"ס. בתי הספר המתוקשבים בדנמרק התקינו רשתות אינטראנט פנימיות עבור צוותי המורים המלמדים המשמשים אותם כערוץ להעברת ידע ולהתעדכנות עמיתים. רשתות אלו מחוברות גם למאגרי מידע מקוונים ולא רק למנועי חיפוש סטנדרטיים באינטרנט. עוד מאפיין בולט של בתי ספר מתוקשבים בדנמרק הוא עבודת הצוות המשותפת של המורים המחוברים לרשתות תקשורת אלו. לתלמידים יש רשת אינטראנט משלהם המופרדת מבחינה לוגית מרשת האינטראנט של המורים וגם להורי התלמידים בבתי הספר יש רשת אינטראנט ייעודית משלהם לחילופי מידע ושיתוף פעולה.

במבט לאחור, לאחר כ- 20 שנה לפחות של מחשוב במערכת החינוך ניתן לראות שתי מגמות הכרוכות זו בזו: שינוי התפיסה החינוכית ושינוי הטכנולוגיה, שהגיעו לידי בשלות מסוימת באמצע שנות העשור הראשון של המאה הנוכחית עד לכדי "מפץ גדול", בו ניתן לממש הוראה ולמידה בסביבה מקוונת באמצעות פורטל חינוכי בית ספרי. לדעת המחברים השינוי הטכנולוגי היום יש בו כדי לאפשר שילוב גורף של למידה שיתופית אוטנטית לצד למידה אישית משמעותית, ברשת קהילת ידע קטנה ברמת כתה/בית-ספר כהמשך של ההוראה והלמידה המוכרים כיום, גם אלה בסביבה מקוונת. הפורטל החינוכי העתידי, שניתן ליישמו כבר מעתה, הנו מעטפת שירותים ומידע חינמיים במהותם, ושיתופיים במהותם שניתנים לכל דורש, זאת לשם מימוש פדגוגיה עדכני ( אברום רותם ומשה חיימוביץ)

מורים רואים את מימושו של הקשר הרגשי עם התלמידים ואת טיפוחם האישי כאחד המניעים המרכזיים לבחירה המקצוע ההוראה. הם גם ערים לחשיבות הרגשית שלהם בעיני התלמידים. ואף על פי כן, החלטות יומיומיות בנוגע להגשת עזרה במצוקות אישיות כרוכות פעמים רבות בדילמות. נראה כי הסיבות לדילמות הללו מקורן בהרגשה של העדר מיומנות בתחום הסיוע הנפשי, בחשש לחרוג מהגבולות המקובלים של הקשר מורה-תלמיד, בחשש מחדירה לרשות הפרט ואולי גם ברתיעה מהמפגש הישיר עם מצוקות נפשיות חריפות. המציאות הבית ספרית אינה מאפשרת למורים להתחמק מהתמודדות אמיתית עם דילמות של סיוע לתלמידים. (יצחק גילת)