-
לינק
תכנית התקשוב הלאומית במדינת מיין בארה"ב מבוססת על מחשבים ניידים בחטיבות ביניים והיא התכנית הפועלת כבר למעלה מ10 שנים בבתי ספר במדינת מיין . כל 225 חטיבות הביניים במדינת מיין ציידו את בתי הספר במחשבים נישאים לפני 10 שנה וכל שנה שנתיים הם מעדכנים את הציוד הממוחשב. המאמר הנוכחי גוזר 6 לקחים עיקריים מיישום המחשבים הנישאים בבתי ספר במיין . אין ספק שמתכנני והוגי התכנית צברו ניסיון רב בהטמעת מחשבים ניידים בלמידה ובהוראה ולכן יש משקל רב ומשמעותי ללקחים שהם מעלים במאמר. הלקח הראשון אותו מציג Michael Muir אשר ליווה את התכנית המתוקשבת במשך כמה שנים הוא הכרה בכך שהמחשבים הניידים הם בראש ובראש בראשונה כלים טכנולוגיים ללמידה ולא בהכרח ישויות פדגוגיות שכפי שנטו בהתחלה להתייחס אליהם. לאורך השנים התברר כי ברגע שהמורים למדו להשתמש במחשבים הניידים ככלים טכנולוגיים לאיסוף ועיבוד מידע באמצעות כלי האקסל הם נטו להטמיע את המחשבים הניידים בשיעורים.
-
לינק
חלק גדול מבתי הספר כיום (שלהיי 2010), עומדים בפני צומת קבלת החלטות על רכש שירותים מקוונים תומכי ההוראה-למידה. הכוונה לשירותים שיתנו מענה למגמה ההולכת ורווחת של שילוב אוטנטי ושגור של סביבת הוראה-למידה מקוונת במהלך הלימודים במגוון תחומי התוכן.בחירת סוג מערכת או כלי ליישום פורטל חינוכי הינה האתגר המרכזי כיום של כל מנהל בית ספר. לשם כך מנהלי בית הספר נדרשים לקבלת החלטות שכרוכות בידע טכנולוגי פדגוגי מורכב, בעוד הם חסרים הכשרה וידע הולמים ומקיפים להתמודד עם אתגר זה, שמהווה תשתית קריטית להתנהלות מקוונת בשגרת חיי בית הספר ולהתפתחות החיונית של התרבות הדיגיטלית בו. במאמר תמצאו רשימת הכלים המרכזיים המוצעים כיום בשוק לפורטל חינוכי בית ספרי, ומידת כיסוי הביצועים של כל כלי וכלי בא בעת מרכיבי יסוד של פורטל חינוכי בית ספרי, המוגדרים במאמר. מסקירת ההיצע הקיים והמפורט כאן, ניתן להבחין שאין מענה יחיד וכולל לצרכי הוראה-למידה עדכניים בבית הספר. בכל בחירה של כלי או מערכת יש לראות היכן יש מענה טוב, היכן מענה חלקי בלבד, והיכן אין מענה ( אברום רותם ועידית אבני ).
-
לינק
כבר באמצע שנות ה 80- ניכרה אי-נחת ציבורית מחטיבות-הביניים, על רקע הישגים דלים בתחום האינטגרציה החברתית, ורווחה התחושה שהמבנה אינו משרת את היעדים הפדגוגיים הרבים שנקבעו. עם זאת, משרד החינוך אינו כופה כיום את המעבר למבנה שש-שנתי הכולל חט"ב ברשויות מקומיות שבהן הרפורמה לא בוצעה או לא הושלמה. בכל מקרה, אין מדיניות מוצהרת של משרד החינוך לביטול חטיבות-הביניים אלא לכל היותר נסיגה חלקית מהמחויבות להרחבתן לכלל המערכת. בסקירה המפורטת של יובל וורגן , ממרכז המידע והמחקר של הכנסת מובאים , בין היתר , מסקנות צוות העבודה של משרד החינוך, במסגרת התכנון האסטרטגי לשנת 2009 בנושא חטיבות-הביניים. הצוות קבע כי מוקד הבעיה הוא היעדר מדיניות ומטרות ברורות לכיתות ז'–ט' בתחומים פדגוגיים, חברתיים וארגוניים, בהקשר של קיומן הן כחטיבות-ביניים עצמאיות והן כחטיבות ממוסדות בתוך המסגרת השש-שנתית ( יובל וורגן).
-
לינק
תיעוד סיפורי הצלחה של שילוב הורים במוסדות חינוך. דוגמאות לשיתוף מוצלח. מטרתו של ספר זה כפולה : הראשונה – לנסות להמשיג מהו "שיתוף הורים" מוצלח, והשנייה לספר את סיפורי ההצלחה של שלושה בתי ספר וכך לאפשר לבתי ספר שמעוניינים בכך ללמוד מההצלחות המתוארות. לספר חמישה שערים. השער הראשון עוסק בהגדרות כלליות של המושגים "שיתוף הורים" ו"מעורבות הורים", מציג מהם סיפורי הצלחה ומהם הקריטריונים לניתוח סיפורים שכאלה. כאן מוגדרים שיטת המחקר וכלי המחקר בהם נעשה שימוש ע"י החוקרים. שלושת השערים הבאים הם סיפורים של בתי הספר, ואלה מופיעים על פי "הוותק" שלהם בכל הקשור לקשר עם ההורים. בשער החמישי "ממעוף הציפור – קווי מתאר לשותפות הורים" מוצגים שלושה מודלים תיאורטיים שהם בבחינת בסיס מאגד מן הצד האחד, אבל מן הצד האחר גם מאפשרים השוואה מסוימת בין שלושת בתי הספר. המחברת, ד"ר יעל פישר היא מרצה בכירה ב"אחוה" – המכללה האקדמית לחינוך, חוקרת בכירה במכון סאלד ויועצת אקדמית למוסדות חינוך רבים, לרשויות מקומיות ולמשרד החינוך.
-
לינק
בקרב העוסקים בחינוך מתוקשב הייתה מזמן תחושה שהלמידה המתוקשבת בצד היותה מגוונת ומאתגרת , כרוכה גם בעומס קוגניטיבי על הלומד. עכשיו, תחושה זו הוכחה כנכונה במחקר שנערך לאחרונה בטייואן. המחקר נערך בקרב תלמידי כיתה י"א בבתי ספר תיכוניים שלמדו באופן פעיל בסביבת למידה מתוקשבת במסגרת תכנית לימודים דיגיטאלית שנמשכה באופן רציף 4 שבועות. ממצאי המחקר מוכיחים כי סביבת למידה מתוקשבת מורכבת המחייבת קריאת מאמרים מקוונים, פענוח אנימציות ממוחשבת המוצגות בפלאש והבנת ההקשר של מושגים מדעיים כרוכה בעומס קוגניטיבי רב מבחינת הלומדים בביה"ס תיכון. חלק מהתלמידים התמודד היטב עם דרישות הלמידה המתוקשבת , אך חלק התקשה במילוי המטלות יותר מאשר בסביבה מסורתית. עוד נמצא כי כאשר מפחיתים את העומס הקוגניטיבי על התלמידים המתקשים הם מסוגלים להבין את המונחים המדעיים טוב יותר. המאמר לא ממליץ לבטל את סביבות הלמידה המתוקשבות בהוראת המדעים , אלא לתכנן אותן כך שהעומס הקוגניטיבי יהיה מופחת או הדרגתי יותר.
-
לינק
ההישג של מערכת החינוך הפינית מעניין , במיוחד מאחר שהמערכת הזו עובדת הפוך מכפי שמקובל בארה"ב (וגם בישראל). זוהי מערכת שבה אין כמעט ניהול מרכזי; אין כמעט מערכת לימודים מחייבת; אין מדידת הישגים בית ספרית (פרט, כמובן, למבחנים הבינלאומיים); אין השוואות בין בתי ספר; ואין תגמול או ענישה לבתי ספר לפי מידת ההצלחה הלימודית שלהם. בתי הספר מקבלים ממשרד החינוך הפיני רק הדרכות מועטות לגבי תוכנית הלימודים הנדרשת מהם, וכיצד יש להעביר אותה. בתי הספר, והמורים בעצמם, הם שקובעים בסופו של דבר מה תהיה תוכנית הלימודים הבית ספרית שלהם, והם בעיקר קובעים גם כיצד הם ילמדו אותה. בכך, בתי הספר נהפכים לסוג של מעבדה מתמדת של שיטות לימוד חדשניות ( מירב ארלוזורוב).
-
לינק
קחו את בית ספר Boston Latin School – בית ספר ותיק ויוקרתי בבוסטון והקימו על גג בניינו תחנת אקלים, חממה, שתי כיתות מחוץ למבנה, קפיטריה וגינה. אחר כך הוסיפו פאנלים סולריים, טורבינות רוח ומעלית שקופה החיצונית לבניין. מה תקבלו? ובכן מה שתואר לעיל גודלו 70,000 מ"ר ועלותו נאמדת בכ- 6.2 מיליון דולר לגג סולארי כזה שעליו חלמו תלמידי "הבוסטון לטין", כשכל החלום החל להפוך למציאות ממשית. זה החל בבקשה פשוטה להפחתת מדד גזי החממה ואז הביעו התלמידים את רצונם להוסיף מתקנים נוספים. התלמידים לא נרתעו מן העלויות הגבוהות ונרתמו לגיוס הכספים במשך שנה שלמה, כשמרביתם תלמידים מרשת הפעולה האקלימית של נוער בית הספר. בתחילה הותקן על הגג מערך לפאנל סולארי (28), הובאו אליו 350 מגשי צורית (סוג של עשב רב-שנתי מטפס) ונשתלו צמחים בשרניים מלבלבים. חזונם של התלמידים אינו נעצר כאן ובשבוע שעבר, סייעו תלמידים מרשת הפעולה האקלימית של נוער בית הספר ל-30 מורים בבוסטון (15 מבית הספר בוסטון לטין) לפתח תכנית לימודים ברת-קיימא לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה שתחל בפיילוט מדגמי בסתיו בבית ספרם.
-
לינק
אלוין טופלר כתב ב-1980 את ספרו הידוע "הגל השלישי". בספר מתואר מהלך ההיסטוריה האנושית כשלושה "גלים": חקלאי, תעשייתי ואחר-תעשייתי. לטענתו, תקופת המעבר בין "גל" אחד למשנהו כרוכה במאבקים קשים וממושכים. זו התמונה שאנחנו עדים לה היום בתחום החינוך – בעולם בכלל ובישראל בפרט. בית הספר הקיים הוא תוצר של "הגל התעשייתי", ובדפוסיו המוכרים הוא פועל כבר יותר מ-150 שנה. עם המצאת המחשב והטכנולוגיה שנבנתה עליו עבר העולם המפותח לעידן חדש. ה"גל" הפוסט מודרני יוצר בלבול בתחומים רבים, אבל בעיקר מקשה להניח את החינוך במקומו הראוי.הדבר הבסיסי הדרוש בפרדיגמה החדשה הוא רמה גבוהה של אוטונומיה למלמדים וללומדים להחליט מה הם העניינים שיעסקו בהם. האוטונומיה תגיע עד לרמת הכיתה והתלמיד. במסגרת רחבה, שיקבעו משרד החינוך ובית הספר, יחליטו המורים ותלמידיהם מה הנושאים הרלוונטיים והמעניינים שברצונם לחקור ( אברהם פרנק) .
-
לינק
המאה ה-21 היא המאה של עידן הידע, ואנו חייבים לחשוב בה "מחשבית". כלומר: בין היתר, למצוא פתרונות פשוטים לבעיות שניצבות לפנינו. ד"ר איציק קורן , ממכללת קיי מנסה להראות את הכיוונים העיקריים של חשיבה מחשבית, לשאול שאלות ולתת פתרונות פשוטים, ולהדגים "איים" של יישומים במערכת החינוך בארץ. הכוונה היא לומר שהשינוי במערכת החינוך אפשרי. בין ההצעות של ד"ר איציק קורן : הכשרה יותר מסודרת ויותר מכוונת של המורים. דוגמה: בתי ספר יסודיים בעיר פתח-תקוה, שבחרו פלטפורמה טכנולוגית כמו מודול שמהווה את הסביבה הלימודית שלהם. לימודים המבוססים על פרויקטים בין-תחומיים, כשלתלמיד מקום רב בקביעת נושאי הפרויקטים, לאפשר לתלמידים לכתוב בעצמם חומרי למידה, להפוך אותם מצרכני ידע ליוצרי ידע ועוד רעיונות מבורכים.
-
לינק
ג'יי הורוייץ מציג בבלוג שלו כמה פרספקטיבות נוספות ( בהמשך למה שכתבה אסתי דורון) על כישלונם של פרויקטי תקשוב 1:1 בבתי הספר. הוא מונה שתי סיבות נוספות לכשלים של תוכניות התקשוב : א. תחלופה גבוהה של מנהלים ואנשי פיקוח, כאשר כל בעל תפקיד חדש מביא איתו סדר יום קצת שונה, וגם אורך הרוח הקצר של מערכות חינוך שגורם לכך שלא מאפשרים לתהליכים להבשיל. ב. מורים רבים אינם יודעים לבנות פעילויות לימודיות שמעוררות את סקרנותם של התלמידים. מעטים מדי מסוגלים לתכנן שיעורים שבאמצעותם תלמידים קולטים וזוכרים את המידע שמנסים להקנות להם. אין סיבה לחשוב שתוספת של תקשוב ישפר את המצב. למרבה הצער, הרבה יותר הגיוני להניח שאם היום יש קבוצה נבחרת של מורים מצוינים אבל עדיין השפעת הרוב הגדול של מורים בינוניים היא גדולה יותר.
-
לינק
סיכום יעיל של דורית כץ דרוקר, מורה ורכזת כישורי שפה וסטודנטית לחינוך לתואר שני אודות השימוש בבלוג לקידום תהליכי כתיבה והבעה של תלמידים בביה"ס. " למרות צעירותו היחסית של התחום, ניכרת בספרות העיונית כתיבה משמעותית על הבלוגים. ניתן להבחין ב- 3 גישות מרכזיות, באמצעותן נוהגים לתאר ולנתח את הבלוגים: •הבלוג כסוגה וירטואלית- טקסט מסוג חדש שבו משולבים ממדי מולטימדיה, היפרטקסט וקוד ייחודי של כתיבה אישית, המעמידה את מחברי הבלוג כדוברים המרכזיים. • הבלוג כקבוצת שיח אינקלוסיבית- ערוץ נוסף לשיח ולהחלפת רעיונות. • הבלוג כמקור לביטוי עצמי- ערוץ להבעה סובייקטיבית בעלת חותם אישי להצגת נושאים שונים. ובכן, כיצד יכולים הבלוגים להוות חלק מן התרבות הבית ספרית? הבלוג יכול לשמש כבמה לכתיבה לתלמידים ולמורים. הבלוג כסביבת למידה מתוקשבת יכול לסייע בטיפוח כישורי השפה והמיומנויות האורייניות"
-
לינק
לואיס קרול מתאר בספרו 'מבעד למראה' מפגש בין אליס לבין דמויות שונות ומשונות, כאשר היא נקלעת לבדה לעולם לא מוכר בעל מנהגים זרים וחוקים אחרים. סקרנותה מובילה אותה לחקור ולהכיר את העולם הזר הזה אשר מלהיב ומפחיד אותה בו זמנית, ובו היא נמצאת מאד לבדה. הסיפור של אליס הוא סיפורם של כל ילד וילדה במאבק שלהם להתבגרות ולצמיחה. זה גם סיפורו של הילד במפגשו עם בית הספר ובהפיכתו ל"תלמיד". ה"תלמיד" מתמודד עם דרישות מסביבתו, עם הציפייה ממנו ללמוד ולהתפתח, ועם ניסיון מתמיד להפיג את בדידותו דרך מציאת בני אדם אחרים שיבינו אותו, ויעניקו לו תחושה שהוא מובן ושייך. מעבר לכול, ה'תלמיד' מתמודד עם החיפוש אחר זהות אישית ואותנטית שתלווה אותו בדרך להתבגרותו ( פלג דור חיים ).
-
לינק
נתוני מערכת החינוך שפורסמו ע"י משרד החינוך לשנת הלימודים תשע"א מלמדים על גידול משמעותי של תלמידים בגני החובה ( עובדה המלמדת על שנתון לומדים גדול שיגיע לבתי הספר היסודיים בשנים הקרובות) , ועל ירידה קלה בהיקף תלמידי חטיבות הביניים. סה"כ תלמידים במערכת החינוך לשנת הלימודים תשע"א 1, 523, 345 , גידול של 1.026 % משנת הלימודים תש"ע. המשמעות של הנתונים היא שבשנים הקרובים יהיה צורך להרחיב את מספר המורים בכיתות היסוד בבתי הספר היסודיים לאור השנתון הגדול הצפוי להגיע בקרוב.
-
לינק
הספר "בתי-ספר ניסויים: בית היוצר לחדשנות בחינוך, חלק שלישי" הוא השלישי בסדרת ספרים שנכתבו בעקבות מחקרים שנערכו על-ידי קבוצת מב"ן (מחקר בתי-ספר ניסוייִםִ. ( הקבוצה פעלה בבית-הספר לחינוך של אוניברסיטת תל-אביב בשנים 2004-2009 התמקדה בחקר בתי-ספר ניסויים הפועלים בחסותו של גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך. הספר הנוכחי מסכם את שנתו השלישית של המחקר, שנערך בשנים 2006/7 , והוא מציג ממצאים משלושה חקרי-מקרה המתמקדים בשלושה בתי-ספר ניסוייִםִ, וכן סוגיות נוספות, רחבות יותר, הקשורות למדיניות החינוך ולקשר שלה לחדשנות בחינוך. בתי-הספר הניסוייִםִ שעמדו במרכזם של מחקרי קבוצת מב"ן משמשים חוד החנית בקבוצה איכותית זו, והידע שהצטבר בשלוש שנותיו הראשונות של המחקר חושף את מגוון בתי-הספר ואת השונות ביניהם ( דוד חן, אסנת ספורטה).
-
לינק
אתר שפ"י תיעד את עקרונות ההשתלמות "המעבר מהוראה להנחיה ביישום תוכנית כישורי חיים". הנחת היסוד של ההשתלמות הייתה כי תפקיד היועצים לסייע למחנכים ליצור דיאלוג קבוצתי מצמיח. יצירת דיאלוג כיתתי מסוג זה מחייב את המורה להשתמש בכלי הנחיה המקדמים הקשבה, ערבות הדדית קבוצתית, והעצמת הפרטים השייכים לקבוצה. כלים אלה שונים בחלקם מכלי ההוראה המקובלים והידועים למורים. מטרת מסמך זה לאגם את הידע, התובנות, התרגילים והסדנאות אשר ייושמו ופותחו ביומיים אלה. חומרים אלה יכולים לשמש כלי עבודה למדריכים, מורים וליועצים בבואם לעבוד על נושא ההנחיה. כל הכתוב במסמך זה מתבסס על תיעוד העבודה שנעשתה בקבוצות השונות. כל הכתוב במסמכי ההשתלמות מתבסס על תיעוד העבודה שנעשתה בקבוצות השונות.
-
לינק
הספר "למה בית ספר? לגלות מחדש את מהות בית הספר" מעניין בעיקר בגלל השאלה " למה בית ספר" וקצת פחות בגלל התשובה – גילוי מהותו של בית הספר. קלקסטון, מנהל The center for real world learning באוניברסיטת ווינצ'סטר שבאנגליה ומחברם של עשרים ספרים על למידה ויצירתיות , שואל את שאלת היסוד : מהי מטרת בית הספר , מה הוא יכול וצריך לעשות . "מטרת החינוך היא להכין צעירים צעירים לקראת עתידם, לסייע להם לפתח את היכולות שיזדקקו להם לשם שגשוג". אבל בית הספר אינו מסייע לצעירים לשגשג , והחברה מקבלת זאת כהשלמה אילמת ו"זה מזעזע, וזה מסוכן" מה יכול וצריך בית הספר לספק לצעירים" "שוליאות אפיסטמית "( Eptisemic apprenticeship)- סביבה שמטפחת את הכישורים ואת נטיות החשיבה החיוניים ביותר לשגשוג במאה העשרים ואחת: " סקרנות, אומץ, חקרנות, התנסות, דמיון , חשיבה, חברתיות ורפלקטיביות." קלקסטון מתאר את מצבם הנפשי המעורער של תלמידים באנגליה (אצלנו הם בסדר? ) וכיצד בתי הספר תורמים לו. הוא מתאר את ההישגים העלובים של התלמידים במקצועות הלימוד השונים ( אצלנו הם בסדר ? ) ואת השיממון עד תיעוב שבית הספר משרה עליהם. הוא מסביר מדוע הרפורמות למיניהן נכשלו וטוען שהרפורמה שאנו זקוקים לה באמת היא זו שתשנה את המבנה דמוי המנזר ובית החרושת של בית הספר ותשים במרכז את תהליך הלמידה ולא את תכניה. ספר מרענן ( המלצת יורם הרפז).
-
לינק
ספר זה מתמקד בחיבור בין חינוך, עלייה ומנהיגות ובוחן מקרה שבו השילוב בין הון אנושי להון חינוכי (מורים ותלמידים) הוא איכותי ביותר, ומסגרת חינוכית דועכת שחיפשה אחר מוצא, לצד מנהלים משכמם ומעלה, יצרו בית ספר מוביל. הספר מתארגם סיפור הצלחה של קבוצת מורים עולים, שעלו בשנות ה-90 והנחילו את חלומם לחינוך איכותי בארץ, לכאורה כנגד כל הסיכויים. סיפור ההצלחה של בית הספר הינו, בראש ובראשונה, סיפורם של מורים שחלמו, האמינו והובילו שינוי בתוך מערכת החינוך הממלכתית. הם יצרו בית-ספר שמהווה עבור התלמידים כרטיס כניסה לחברה הישראלית וקרש קפיצה למוביליות החברה ( שמואל שמאי, זינאידה אילטוב, תמר הורוביץ). קישור
-
לינק
כל מי שזקוק לתובנות אודות תהליכי שינוי שלא מתחוללים בבתי ספר העוברים תהליכי תקשוב כדאי שייקרא בעיון את מחקרה האחרון של ד"ר אורית אבידב-אונגר. המחקר שהוצג בכנס צ'ייס 2010 באו"פ מלמד על הדיפת החדשנות ע"י מערכות חינוך בכלל ובישראל בפרט . ד"ר אבידב מסבירה בראיון שנערך איתה בכתב העת עדכן מס' 52 ( או"פ) כי "קיימים שני דפוסים של אימוץ חדשנות בבית הספר : "איים של חדשנות" ו"חדשנות כוללת". במחקרה, עקבה ד"ר אבידב-אונגר אחר תהליך ההטמעה של טכנולוגיות חינוכיות המשמשות בהוראה, בלמידה ובניהול ברשת של בתי ספר, ובדקה את השפעת התהליך על הארגון כולו. זאת תוך ניסיון להבחין בין יעילות ההטמעה של החדשנות בדרך של יצירת "איי החדשנות" בהשוואה לגישת ה"חדשנות הכוללת". המחקר מראה שלא רק שאין כל ערובה לכך ש"אי של חדשנות" יקרין מחדשנותו על סביבתו, אלא שיש אף חשש שקיומם של איים כאלה עלול לחבל באפשרות להגיע לחדשנות כוללת. נראה שצריכה להיות חשיבה אסטרטגית מקדימה על הדרך שבה מנצלים או משתמשים באיי חדשנות, כדי להגיע באמצעותם לחדשנות כוללת".
-
לינק
ספר חדש זה עוסק בתכנון ההוראה השיתופי בביה"ס בכלל ובתכנון ההוראה השיתופי של צוות מורים לאנגלית בביה"ס. הספר מגבש כמה הנחיות פדגוגיות עקרוניות ליישום גישה הוליסטית בתכנון ההוראה של צוותי המורים לאנגלית בביה"ס. תכנון ההוראה השיתופי בין צוותי מורים לאנגלית בביה"ס יש בו כדי להשביח את כל המכלול של הוראת אנגלית כשפה זרה בעיקר ע"י יצירת קהילת מורים עמיתים הלוקחים חלק פעיל ומשתף בתכנון ההוראה בביה"ס והמסוגלים לסייע בהוראה שיתופית בשיעורים שונים המתקיימים בביה"ס. הספר שיצא לאור בשנת 2010 נכתב ע"י שתי מורות מנוסות בתכנון הוראה משותף ( Andrea Honigsfeld , Maria G. Dove ).
-
לינק
בית הספר "מבואות הנגב" הוא בית ספר שש-שנתי ניסויי, "חושב ופועל אדם-חברה-סביבה". לפני כשש שנים החל בית הספר מבואות הנגב בתהליך של שינוי. מאוחר יותר כלל התהליך גם את הפיכתו של בית הספר לניסויי. במאמר זה עומד הכותב על כמה מהנקודות והאירועים המרכזיים של השינוי מזווית ההתבוננות שלו בתור מורה ורכז חטיבת הביניים בבית הספר. הכותב גורס כי מורים הם סוכנים קריטיים בכל תהליך של שינוי. הוא מדגיש שתי נקודות בקשר למורים ולשינוי. המשותף להן הוא שעל המורים להשתנות, אך לא שינוי קיצוני ( יודיק, אביעד).
בתי ספר
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין