בתי הספר המצליחים בבריטניה הם אלו שנוטים לפעול באופן עצמאי ולהתעלם מהעצות של משרד החינוך הבריטי, כך מגלה דו"ח חדש שפורסם לאחרונה (נובמבר 2010) ע"י צוות חשיבה בריטי. בתי הספר הטובים יותר בבריטניה הם אלו אשר יש להם "תרבות פתוחה" של ביקורת עמיתים ולא בהכרח ביקורת מפקחים. צוות החשיבה מצא כי בתי הספר הטובים בעלי "תרבות ארגונית פתוחה" מאפשרים לרכזי המקצוע ורכזי השכבה חופש פעולה מלא באופן שהם יכולים לערוך ביקורים לא פורמאליים בקרב כיתות עמיתיהם בביה"ס . המורים הכושלים במלאכת ההוראה לא עומדים בבתי ספר אלו בביקורת הזו של עמיתיהם להוראה ונוטים לעזוב את ביה"ס בסוף השנה ובמקומם מגיעים מורים איכותיים יותר. המורים היעילים ביותר הם אלו שנוטים להתייעץ עם עמיתיהם ונוטים לשמוע לעצות של עמיתיהם ולניסיונם הפדגוגי. בבתי ספר אלו מתחולל תהליך טבעי של חילופי ידע פדגוגיים בין מורים עמיתים בברכת ההנהלה ובעידודה. לכן , מצא צוות החשיבה הבריטי כי הניסיונות של משרד החינוך הבריטי לקדם את איכות המורים בשיטות הבקרה הכמותית והנהלים הביורוקרטים מופעלים לריק.

סיקור מעניין של אריאלה לונברג בבלוג האיכותי שלה. טרי פרידמן מתייחס לוידאו המוטמע כאן (ששמו "ביה"ס העתיד של פינלנד") ושואל כמה שאלות לגבי שילוב של מחשבים ניידים בכיתה. פרידמן מטיל ספק ב"עתידנותו" של החינוך המוצג בסרטון החביב שלמעלה וכותב: "כיתת העתיד מתחילה עכשיו , בשאילת השאלות, בדיון, בהבנה של מה שמצליח ומה שלא ובחזון הנוגע לשאלה כיצד יכולים הדברים להיות אחרים- תוך מחויבות למסע הזה ואסטרטגיה שמאפשרת לביה"ס לבצע אותו". למרות זאת, נראה כי הסרטון מבטא דוגמא לניצול הטכנולוגיה הניידת ככזו והמאפשר דיון אודות תהליכי הלמידה ושיטות ההוראה שבשימוש בטכנולוגיה.

לפני חמש שנים קיבל בית הספר הניסויי ע"ש ידלין בעיר ראשון לציון הכרה ממשרד החינוך כבית ספר ניסויי ושם לעצמו כמטרה את טיפוח המצוינות בקרב תלמידיו באמצעות הוראת המדע והטכנולוגיה. מעבר לסביבות הלמידה המגוונות, אחד העקרונות המובילים הוא מתן בחירה לתלמידים כך ש-14 שעות שבועיות הן שעות בחירה מתוך שלושה אשכולות שונים: מדע וטכנולוגיה, מדעי הרוח ואומנויות. אפשרויות הבחירה הן מגוונות מאוד. בתחום הביוטכנולוגיה למשל ניתן לבחור בין: עולם המיקרואורגניזמים, סוד היין, תהליכי תסיסה, תורשה והנדסה גנטית וכימיה בחיי היום יום. בתחום האסטרונומיה הבחירה כוללת: גיאולוגיה, אסטרופיסיקה – חייו ומותו של כוכב, אסטרוביולוגיה כולל תיאוריית המפץ הגדול ועוד. עקרון נוסף הוא התחדשות של תוכניות הלימוד. בבית הספר כמעט ולא נעזרים בחוברות עבודה, המורים הם שמפתחים את יחידות ההוראה ואת תוכנית הלימודים. "המורה לוקח אחריות על למידת התחום אותו הוא רוצה לפתח, על ההוראה ועל ההערכה וזה השינוי המדהים שמתקיים פה ולכן גם ההישגים גבוהים

בישראל, נכנסים מדי שנה כשלוש מאות מנהלים חדשים לתפקיד המורכב של ניהול בית ספר. חלקם צמחו מתוך צוות בית הספר (להלן "צומח") ואחרים מגיעים מבתי ספר אחרים (להלן "צונח"). מרביתם מתקדמים לתפקיד לאחר שהיו מורים, ושינוי חד ומהיר זה, גם אם מילאו תפקידי ריכוז וסגנות, מהווה עבורם טלטלה והם נדרשים לנקודת מבט שונה מזו שהיו מורגלים לה עד כה. המחקר שלהלן מתאר את חוויית הכניסה לתפקיד ניהול בית ספר מנקודת מבטן של מנהלות בתי ספר על יסודיים ש"צמחו" מתוך בית הספר ושל מנהלות שהגיעו לתפקיד מבית ספר אחר, תוך התמקדות בהיבטים של תרבות בית הספר וניהול קונפליקטים, כפי שבאים לידי ביטוי בשלב הכניסה לתפקיד, הנחשב כתקופה קריטית בהתפתחות המקצועית. במחקר השתתפו שמונה מנהלות, מהן ארבע "צומחות" וארבע "צונחות" ושני מפקחים, שהמנהלות נמצאות בגזרת הפיקוח שלהם. כלי המחקר בהם נעשה שימוש היו ראיונות פתוחים שנותחו באמצעות ניתוח תוכן איכותני, תצפיות ומסמכים שנמצאו רלבנטיים ( מרב שרון).

חברת "עת הדעת" הישראלית הציעה פתרון לימודי מערכתי שלם המיועד לפריסה לאומית. הפתרון משלב פלטפורמת הוראה דיגיטלית חדשנית ופתוחה (הכוללת כלים לניהול הוראה, למידה והערכה בכיתה ומחוצה לה) ביחד עם תכנים אינטראקטיביים המכסים את תוכנית הלימודים של משרד החינוך, ומתן כלים המאפשרים יצירת תכנים נוספים על ידי גורמים נוספים. התוכנית ניתנה לרשויות בחינם, ואת כל התשתיות הטכנולוגיות סיפקו הרשויות. באשדוד מופעלת התוכנית בשישה בתי ספר יסודיים בשכבות ד'-ה'. הקנית החומר ותרגולו מתבצעים באמצעות תכנית "עת הדעת" בהנחיית המורה, אשר מתכנן ובונה את השיעור, במהלכו הוא מנהל עם התלמידים דיון ומקדיש לכל אחד מהם תשומת לב אישית. המערכת מנתחת את ביצועי התלמידים ומציגה בפני המורה בזמן אמת את תמונת המצב בכיתה, כך שהוא יודע מי זקוק יותר לעזרתו. התוכנית מקיפה שלושה מקצועות: שפה, מתמטיקה ואנגלית. הילדים לומדים את מחצית השעות בתוכנית "עת הדעת" ומחציתן בדרך הפרונטאלית המסורתית שהרי חייבים גם לתרגל כתיבה ומיומנויות יסוד נוספות… התלהבות ראשונית מן המערכת, בראשית הדרך, התחלפה לה לאחר זמן קצר, בלמידה משמעותית ובכניסה לשגרה.

שיח הגלובליזציה מעסיק רבים וביניהם אנשי חינוך המתקשים להשתלב במציאות הדינאמית של ימינו, שבויים בפרדיגמות קלאסיות שעיצבו את בית הספר. המורים – עמלם רב, שכרם דל, תנאי עבודתם בלתי הולמים, הוראתם נתפסת כחסרת השראה. הדיון הנמשך בפרדיגמות הפדגוגיות ההולמות את המציאות של ימינו אינו מביא בדרך כלל לשינוי בעבודת המורים. כאיש מקצוע , המורה הוא אדם בודד. הכיתה שבה הוא פועל סגורה ללא חלונות אל העולם. התלמיד- צרכן הידע הפעיל במציאות המידע המסחררת של הבית- צרכן ידע פסיבי בבית הספר. לנוכח הממדים הללו, ייבחנו הפרדיגמות של "המורה הטוב", "התלמיד הטוב" ו"בית הספר הטוב" ותוצע פרספקטיבה עתידית ההולמת מציאות זו . במורה הטוב מוצג כ"איש העולם הגדול", כמנחה, כמתווך וכמוביל תהליכי למידה, מדובר בשינוי תפיסתי של המורים את עצמם ואת תפקידם. בהתאם נדרשים אופקים חדשים למערכת הכשרת המורים. התלמיד הטוב מוצג כאישיות לומדת , אוטונומית ובעלת יכולת נווט במערכת תרבותית פתוחה ומקושרת. הדימוי המוביל בדיון הוא של " תרנגולת חופש" – אנו שואפים להכשיר לומדים שמרחב הלימוד שלהם הוא "העולם". בית הספר הטוב מוצג כתשתית המטפחת את שני אבות הטיפוס הללו, "מקום" שמאפשר הרפתקה של משמעויות וידע ששותפים לה אנשים צעירים ואנשים "צעירים ברוחם" , קרי מורים (משה שנר).

מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר בין מרכיביהם של אתרי האינטרנט הבית ספריים לבין סביבות בתי הספר, בהתייחס לזרם ( ממלכתי וממלכתי דת) ולשלב (יסודי ועל יסודי). בהתבסס על התיאוריה המוסדית, נבדקו קיומם והיקפם של מרכיבי ליבה – המעצבים את האתר הבית ספרי כמרחב למידה, ומרכיבים סמליים – המעצבים את האתר כחלון ראווה, והקשר של מרכיבים עם סביבות בית הספר. באמצעות כלי מחקר, שפותח במיוחד למחקר זה, מופו ומוינו מרכיבי הליבה המרכיבים הסמליים במדגם מייצג של 60 אתרים. מהממצאים עולה שאכן יש קשר בין מאפייני האתר לבין הסביבה אך לא מדובר רק בשתי סביבות של שלב וזרם, אלא בארבעה סביבות שונות: יסודי ממלכתי , על יסודי ממלכתי , יסודי ממ"ד ועל יסודי ממ"ד . בדיון מוצגות השלכות תיאורטיות ומעשיות של ממצאים אלו (שרית קליין, דורית טובין).

גבעול – בית החינוך הדמוקרטי בגבעת אולגה, הוא בית חינוכי ותרבותי לתושבי גבעת אולגה וסביבתה. בשעה שמערכת החינוך בארץ ובעולם מדברת גבוהה גבוהה על ביה"ס העתידי ועל הצורך בשינוי מהותי , מיישם ביה"ס גבעול את המאפיינים של ביה"ס מתקדם בצורה מרתקת המיישמת הלכה למעשה את החשיבה של דיוואי בחינוך. כך לדוגמא , קיימת מסגרת הזמן הנקראת זמן חלו"ם (חשיבה, למידה ומיומנויות) . בעקרון הלמידה היא מכוונת תוצרים (BPL) ל-4 ימי שיא שנתיים, קבועים מראש. כמו כן , קיים מרכיב של חקר פתוח – למידת חקר פתוחה ועצמאית לפחות שעתיים שבועיות, בהן אין נושא מרכז אלא רק מודלינג של אחד החונכים, שתוצריה יוצגו רק פעמיים בשנה – בסיומי סמסטרים. להלן תיאור תכנון ההוראה והלמידה מתוך מסמך של ביה"ס הדמוקרטי "גבעול" בגבעת אולגה.

רשימה קצרה זו מתארת בתמצות את תהליך השינוי שהובילה הכותבת בתור מנהלת בית ספר. המטרה המרכזית היא לציין את הגורמים הבולטים שהובילו להצלחת תהליך השינוי. הכותבת מבקשת להדגיש כי מדובר בחכמה שלאחר מעשה, וכי לא הייתה מציינת את אותם הגורמים בטרם התחיל תהליך השינוי. הכיוון שהלך בו הצוות היה מורכב מאוד ודרש ייעוץ מסוג חדש: לא עוד ייעוץ תהליכי-ארגוני בלבד, אלא ייעוץ המשלב בין היבט זה לבין המבנים הפדגוגיים של בית הספר. לא היה עם מי להתייעץ ואת מי לשאול. היה צריך לברוא עולם מחדש. אולם קושי זה גילם בתוכו גם הזדמנות נדירה ומאתגרת. מערכת החינוך אף פעם אינה דוחפת לעשות שינוי עמוק כל כך, אך לפתע גילה הצוות שהיא גם אינה באמת חוסמת (ייגר, סמדר).

מחקר זה ממשיג את תפיסת הערכים הארגוניים בבית הספר בעיני התלמידים, בוחן את מבנה היחסים הפנימיים בין הערכים הארגוניים ועומד על הקשר שבין הערכים הארגוניים לדפוסיה של התרבות הארגונית. נקודת המוצא של המחקר הייתה מודל תפיסת הערכים הארגוניים על ידי המורים, הכולל שבעה ערכים: אוטונומיה, הישגיות , חדשנות, רווחה, קונפורמיות, מסגרתיות ושמרנות. תורת השטחות שימשה כגישה המתודולוגית למחקר, וקדם לכך תהליך של הגדרת עולם התוכן, שבוצע בשני שלבים: מחקר ראשון , שכלל 150 תלמידים, ומחקר שני שבו השתתפו 577 תלמידים בטווי הכיתות ו-יב. נמצא כי התלמידים זיהו ארבעה ערכים ארגוניים בבית הספר: מסגרתיות, אנושיות, חדשנות ושמרנות. השוואה בין תפיסת הערכים הארגוניים של התלמידים לבין זו של המורים מלמדת שהערכים בהם מבחינים התלמידים צופנים בחובם את מרבית הערכים הארגוניים המובחנים על ידי המורים ( גרניט אלמוג-ברקת, יצחק פרידמן ).

אורוגוואי היא המדינה הראשונה בעולם שהעניקה מחשבים ניידים לכל תלמיד בשלבי החינוך היסודי. יש כאלו שחשבו שמיזם זה עלה להם הון אולם כל המיזם עשה שימוש בפחות מ-5% מהתקציב הכולל לחינוך באורוגוואי. אורוגוואי חברה בארגון One Laptop Per Child organization והממשלה עשתה זאת בסיועו. הארגון הוקם על ידי פרופ' ניקולס נגרופונטה, ששאף בתחילה לספק מחשבים ניידים בעלות הפחותה מ- 100$. לבסוף, עלות התכנית יצאה קצת יותר מכפול מכפי שתוכנן, בהתחשב בכל צרכי ההכשרה, תקשורת האינטרנט והתחזוקה השוטפת – 260$ למחשב שגם זו עלות יחסית נמוכה. במהלך השנתיים האחרונות היו מעורבים בתכנית זו כ-362,000 תלמידים ו-18,000 מורים.

ההחלטה האחרונה במאי 2010 של סנט מדינת ניו יורק להכפיל את מספר בתי הספר בזיכיון במדינת ניו יורק היא עדות נוספת להתרחבות תנועת בתי הספר בזיכיון ברחבי ארה"ב ולשינוי מהותי בבתי הספר הציבוריים בארה"ב בעשור האחרון. מודל בתי הספר בזיכיון (charter schools). פותר את אחת הבעיות המרכזיות העומדות כיום בפני בתי ספר: מידת הגמישות הניתנת למנהלי בתי הספר לנהל את בתי ספרם. מודל בתי הספר בזיכיון, מעניק להורים ולתלמידים משקל מכריע בהחלטה על האופן שבו ינוהל בית הספר. בתי ספר בזיכיון הם בתי ספר ציבוריים הפועלים על בסיס חוזה (charter) שהרעיון המרכזי העומד בבסיסו הוא "אוטונומיה כנגד אחריות (accountability) ציבורית לתוצאות". בתי ספר בזיכיון חופשיים לקבוע את אופי הלימודים ושעות הלימודים במוסד, את תוכנית הלימודים ואופן יישומה, כמו גם לקבוע מאפיינים ייחודיים לבית הספר, לפי הזיכיון הניתן להם.

היעדרות מורים מהעבודה היא בעיה בולטת במערכת בישראל (Rosenblatt & Shirom, 2005). מטרת המחקר הייתה להציע מסגרת תיאורטית להבנת הקשר בין אקלים בית ספרי אתי לבין היעדרויות וולונטריות של מורים. המאמר מנסה להסביר קשר זה תוך שימוש במושג "מחויבות ארגונית רגשית". המחקר הנוכחי התמקד בהיבט האתי של אקלים בית הספר כמכוון את ההתנהגות המוסרית של המורים. בהתאמה לקו המחקרי שצוין לעיל הציפייה היא שהיעדרויות מורים תגברנה כאשר הם מבחינים שאקלים בית הספר אינו אתי. ממצאי המחקר הנוכחי מראים כי היבט האכפתיות וההיבט הפורמלי של האקלים האתי משפיעים על תדירות ההיעדרויות מבית הספר. מורים שתפסו את אקלים בית הספר כאתי ברמה גבוהה, תוך שהם מתמקדים בתקנות פורמליות, נטו להיעדר פחות. אקלים של אכפתיות נמצא כמנבא חזק של תדירות היעדרויות נמוכה ( Shapira-Lishchinsky, O., & Rosenblatt Z).

אסתי דורון הביאה לתשומת לבנו פתרון כלכלי לבעיית מימון מחשבים ניידים לתלמידים בבתי ספר ששוקלים לשלב מחשבים ניידים . היא השתתפה בוועדת היגוי ברשות גדולה בארץ, שבחנה כיצד לממן מחשבים ניידים אישיים לתלמידים באחד מבתי הספר פורצי הדרך שבתחומה. בחשיבה "מחוץ למסגרת" הוחלט להתייחס למחשבים הניידים כאל כלי , ולגזור גזירה שווה בין השכרת כלי נגינה לבין השכרת מחשב. השכירות של המחשבים הניידים מכסה היבטים חשובים ביותר של ביטוח הכלי (במקרה זה המחשב הנייד האישי) ושל דמי שכירות. זהו פתרון טוב לתלמידי כיתות ו', הלומדים רק שנה בביה"ס ועוברים אח"כ לחטיבות שבהן עדיין אין את הרצף הלימודי המשלב בין הטכנולוגיה המתקדמת של מחשבים ניידים לבין הפדגוגיה החדשנית. מודל אחר למימון מחשבים ניידים לתלמידים