לא חסרים ניסיונות לבחון את הסיבות לכך שהתקשוב חודר לאט מדי, ובמידה קטנה מדי, לתוך מערכת החינוך. יש, ללא ספק, לא מעט "איים של הצלחה" שמהווים חומר טוב לכתבות בעיתונות, אבל אם לשפוט לפי המחקר, מדובר בהצלחות זעירות וצנועות בלבד. במאמר חדש בהד החינוך עוזי מלמד בוחן את הסוגיה הזאת. מלמד מציין שאפשר לבדוק את הנושא מהיבטים שונים, ובמאמר הזה הוא בוחר להתמקד במורים, ובשישה חסמים שלדעתו מעכבים את אימוץ התקשוב אצלם. בחסם שישי והאחרון שלו מלמד חוזר למורים. הוא טוען שעל פי רוב תכניות התקשוב מופעלות מבלי לקחת את המורים בחשבון. הוא מדגיש שאי אפשר לצפות לשימוש פדגוגי חיובי של התקשוב בבית הספר אם תהליך ההטמעה מתרחש ללא שיתוף המורים. הוא מתאר מצב שבו המורים שרוצים לאמץ את התקשוב צריכים להשקיע מזמנם הפרטי, ולפלס לעצם דרך פדגוגית ( ג'יי הורוויץ) .

האם כל תלמיד זקוק לשולחן עבודה משלו , או אולי עדיף לבנות פינות עבודה בכיתה בהן ייבחר התלמיד לעבוד? אחת הפינות היא אזור מכוסה שטיחים (מרבדים) בו מתכנסים התלמידים לעבודת צוות ללא כל שולחנות עבודה. מתברר כי הפינה של השטיחים היא האזור הנדרש והפופלארי ביותר בקרב התלמידים. חלק מהתלמידים עובדים בצוות כאשר לצוות יש מחשב אישי נייד. הניסוי נערך בכיתה ו' בביה"ס יסודי בארה"ב, כאשר לעמדות ולחוות הדעת של התלמידים ניתן משקל ע"י המתכננים והמורה. הניסוי בארה"ב נמשך כל הזמן ומדי פעם מעלה צוות הפרוייקט עדכוני תיעוד מצולמים בסרט וידאו . אנו נמשיך לעקוב ולעדכן בנושא.

מטרת המחקר הייתה לבחון מאפיינים של אלימות פנים-אל -פנים ואלימות ברשת, והקשר בין מאפיינים אלה בקרב 458 תלמידים בכתות ז' בחטיבות ביניים במרכז הארץ. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים שהועברו לתלמידים בכיתותיהם. ההשוואה בין אלימות ברשת לאלימות פנים -אל-פנים נעשתה באמצעות בדיקה של תפקידי הקורבן, תוקף ועד באלימות פנים-אל-פנים ואלימות ברשת. הממצאים מצביעים על מספר גדול יותר של תלמידים המעורבים באלימות פנים-אל-פנים מאשר ברשת. נמצא קשר חיובי מובהק בין תלמידים שנפלו קורבן לאלימות ברשת ותלמידים שנפלו קורבן לאלימות מחוץ לרשת. וכן, בין הבריונים ברשת לבין בריונים מחוץ לרשת. לממצאי המחקר חשיבות במניעה והתמודדות עם אלימות ברשת.מילות מפתח: אלימות ברשת, קורבנות ברשת, עדים לאלימות ברשת ( תמר טרבלוס, דורית אולניק-שמש , טלי היימן) .

ג'יי הורוויץ מעלה דילמה מעניינת בבלוג שלו: " בית ספר הוא מסגרת ללמידה, ועל פי רוב אנחנו מעריכים את הלמידה שמתרחשת בה ברובד האישי. מידת ההצלחה של בית הספר כולו נמדדת על ידי מידת ההצלחה של כל תלמיד לחוד. אפשר, כמובן, גם להעריך תפקוד של קבוצה, או מידת שיתוף הפעולה של מספר תלמידים, ולפעמים אפילו עושים זאת. אבל לרוב ההערכה היא על בסיס אישי – הציון של התלמיד על מבחן, או בתעודה האישית. לאור זה מוזר שבית הספר דבק במודל של הכיתה ההומוגנית. המודל הזה, המתאים לתקופה התעשייתית, הצליח להשתרש עמוק לתוך התרבות שלנו, עד שהוא נראה לנו טבעי. היום אנחנו מתקרבים יותר ויותר למצב שבו המכשיר יכול לחזור להיות "אישי", אבל לא ברור אם בית הספר יודע להתמודד אם המצב הזה. קיימת כאן סתירה בין מודל ההוראה הרווח של בית הספר, לבין האופי של הכלי שבית הספר מעוניין להשתמש בו".

בבית הספר הניסויי מבואות הנגב מטמיעים מזה מספר שנים, בתנועות חתירה מאומצות, "פדגוגיה אחרת". הייחודיות של בית הספר מצויה בשילוב הספציפי של שלושה מרכיבים מרכזיים : חיבור הלומד לעצמו ולסביבתו, הגדרת המכוונות ללמידה איכותית כציר מרכזי באינטראקציה הבית ספרית, ושינוי בתפקיד המורה. השפה הבית ספרית היא מה שמחבר את כל חוטי השתי והערב למארג בית ספרי ייחודי. בבית הספר מבואות הנגב שומעים "אותנטית". בית ספר הניסויי מבואות הנגב שינה הגדרות של מערכת למידה והקצאת שעות מקצועות השונים, הנהוגות ברב בתי הספר כיום, במטרה ליישם פדגוגיה הנותנת חווית למידה טובה ומעמיקה לתלמיד, ומשמעות מרעננת ומחזקת לעבודת המורה. בית הספר מחבר את התלמיד לעצמו ולסביבתו מהמעגל הקרוב ביותר (אני, משפחתי, היישוב שלי) ועד למעגל הרחב ביותר (אזור, מדינה ועולם). חיבור התלמיד למעגלי השייכות השונים שלו בא לידי ביטוי בלמידה ובדיונים ערכיים המובילים לפעילות ולעשייה של ממש. אחת החוליות המשמעותיות בחיבור שיוצר בית הספר אצל התלמיד לעצמו ולסביבתו היא הלמידה החוץ כיתתית והחוץ בית ספרית (הסיורים היומיים, טיולים שנתיים ועוד..) בהם טמון פוטנציאל פדגוגי-חינוכי ברור. בית הספר הגדיר את המכוונות ללמידה כציר מרכזי לכלל האינטראקציות שהוא מזמן ומקיים בבית הספר ( נעמי כהן לה-גנק ).

מדוע מתעללים ילדים זה בזה? מחקר חדש סוציולוגי חדש וחשוב מעורר עניין רב בארה"ב וגם בעולם. מתברר שהבריונות אינה נובעת מחסרונות אישיים, קנאת העניים בעשירים או תסכולים של בני נוער בגיל ההתבגרות. הבריונות היא חלק מהמארג החברתי, והיא משמשת את הילדים והנערים כדי להוכיח עליונות וכדי לטפס בסולם החברתי. המחקר המסכם התפרסם בכתב העת החשוב "אמריקן סוציולוג'יכל רוויו". חוקרים בדקו 3700 ילדים ונערים, בגיל חטיבת הביניים, כלומר כיתות ח´, ט´ בארה"ב. המחקר נערך במדינת צפון קרולינה. החוקר הראשי הוא פרופסור רוברט פריס. דווקא ילדים שנמצאו בתחתית הסולם החברתי פגעו פחות באחרים. אין זה נכון לומר שהם לא היו תוקפנים. כלל לא. אבל לא באותה יסודיות שבה זה התרחש אצל בני המעמד ה"עליון" של הכיתה (Robert Faris).

לאתרי אינטרנט בכיתה יש פוטנציאל לתמוך בלמידה של התלמיד ולהגבירה על ידי כיוון למיומנויות הדרושות במאה ה-21, כגון: שיתוף פעולה בין מורים, תלמידים, הורים ומורים אחרים, אוריינות מדיה ומיומנויות בינאישיות ומכוונות עצמית (self-directional), כמו גם מיומנויות של חשיבה ופתרון בעיות. כלי web 2.0 כגון: בלוגים, קבצי קול מוקלטים (podcasts) מחזקים את אתרי האינטרנט של המורה כדי להכין תלמידים לקראת העתיד. על ידי הפיכת הלמידה לאירוע חברתי, המורים מסייעים לתלמידים להשתלב באינטרנט בחומר הקורס. בנוסף, מורים תומכים במיומנויות של המאה ה-21 באמצעות הוספת רשומה חדשה בבלוג (posting) לגבי העבודה של התלמיד. במאמר זה, המחברים מדווחים על מחקרם בנושא אתרי אינטרנט בכיתה כדי לקבוע האם אתרים אלה תומכים במיומנויות הדרושות במאה ה-21 ( Tingen, Jennifer; Philbeck, Lauren; Holcomb, Lori B.).

בימים אלו כאשר תכנית התקשוב הארצית נכנסת להילוך גבוה יותר, כדאי, אולי, להשתמש בניסיון מצטבר של פרויקטים ותיקים בתחומי התקשוב בארץ. סרגל מיומנויות התקשוב שפותח לפרויקט כתו"ם יש בו כדי לשמש בסיס לתכניות עבודה של בתי ספר הנכנסים לראשונה לתכנית התקשוב הארצית. סרגל המיומנויות שפותח במקור בפרויקט כתו"ם לכיתות ז'-ט בחטיבות ביניים כולל את הנדבכים הבאים: מיומנויות של התהליך המידעני , מיומנויות של כלי "אופיס", מיומנויות של הפקת תוצרי מידע ויכולות לפרסום תכנים ברשת באמצעות ויקי ובלוגים. טרי פרידמן מאנגליה סבור כי הממדים של הערכה, סינון ובקרה של המידע חשובים יותר מההיבטים הטכניים של תצוגה והפקה , אך מורים רבים נוטים להתעלם מהיבט זה או להעבירו בצורה שטחית יותר.

הרפורמה הפדגוגית, החשובה להתאמת הרלוונטיות של מערכת החינוך הישראלית למאה ה 21- , מתנהלת באיטיות ובהיקף מצומצם. תלמידים, ב 26- תיכונים ברחבי הארץ, משתתפים בשנת הלימודים הנוכחית בתוכנית ניסוי שמובילה המזכירות הפדגוגית. במסגרת התוכנית ממירים התלמידים אחת מבחינות החובה לבגרות, ברמת שתי יחידות לימוד, בעבודת חקר. תחומי הדעת שבהם מתקיים הניסוי הם; אזרחות, ספרות והיסטוריה בחינוך הממלכתי והיסטוריה בחינוך הממלכתי דתי. הערכת התלמידים המשתתפים בתוכנית בתעודת הבגרות מתבססת במחציתה על בחינות פנימיות במקצוע ובמחציתה – על תהליך הלמידה, כפי שהוא מתועד בתלקיט של התלמיד )פורטפוליו( ועל התוצר – עבודת חקר קבוצתית או אישית. העבודה הכתובה מוערכת גם על ידי מעריך חיצוני. הניסוי מתקיים במסגרת מדיניות משרד החינוך להטמעת החינוך לחשיבה במערכת, המכונה גם "האופק הפדגוגי".

מכשירים דיגיטליים ניידים מבצעים משימות דומות לאלה שמבצעים מחשבים שולחנים, כגון: מתן גישה לאינטרנט, אחסון מידע, שליחת e-mail, ומשחקי וידאו. מכשירים ניידים מעין אלה כוללים מחשבי כף-יד (PDA), טלפונים סלולריים, מכשירי בלקברי (BlackBerries), מכשירי אייפון (iPhones), מכשירי אייפוד, מצלמות ומגוון של תוספות לחומרה. במאמר נטען כי טכנולוגיות דיגיטליות ניידות יכולות להפוך לחשובות מאוד בעתיד הקרוב מסיבות רבות: הן נגישות יותר מבחינה כספית יותר מאשר סוגים אחרים של מחשבים, הן יכולות לסייע לבתי הספר להפוך ל"ירוקים", הן מאפשרות למורים לפקח על התלמידים ולבצע משימות נוספות בכיתות בקלות וביעילות רבה יותר, והן יכולות להניע מחנכים ותלמידים כאחד. לעומת זאת, המבקרים טוענים שהמכשירים הניידים יסיחו את דעתם של התלמידים ( Hani Morgan).

רבות כבר נכתב על חשיבות חונכות תלמידים עמיתים בחינוך אך יותר מכך יש חשיבות להיערכות מערכתית ויישום מערכתי של תהליכי חונכות בבתי ספר. אחד הדגמים הראויים של חנוכות בחינוך בישראל מתקיים ברשת אורט במסגרת פרויקט החונכות הארצי שלהב"ת. במסגרת פרויקט "חונכים בשלהב"ת" חונכים תלמידים מהחטיבה העליונה את תלמידי חטיבת ביניים בנושאי לשון, הבנה והבעה במקצועות לימוד שונים במסגרת מערכת השעות השבועית, לאחר שהוכשרו לכך. תלמידי כיתה המדעים י'5 בבית הספר אורט ע"ש יצחק רבין בגן יבנה החליטו לבצע את המחויבות האישית בצוותא. יחד חונכים 36 תלמידי הכיתה את תלמידי כיתות ז' בבית הספר. מדי שבוע הם נכנסים לכיתות ז' ומשפרים את מיומנויות התלמידים בעברית ובערבית.

תיאור השינויים בחטיבת הביניים והחטיבה העליונה שבמרכז לאו בק בחיפה בעקבות הפיכתו לבית ספר ניסויי לפני שלוש וחצי שנים. מרכז לאו בק שבחיפה כולל מערכת חינוכית מקיפה מגיל צעיר ועד כיתה יב'. התפיסה שנבנתה במסגרת הניסוי אמרה שכל תלמיד בבית הספר החל מכיתה ז', הוא בעל פוטנציאל טבעי לפיתוח התנהגות מנהיגותית, מושג תיאורטי שפותח על ידי צוות הניסוי והושתת על תשתית של ערכי היהדות מתוך כוונה להתחבר לתרבות ולשורשים. גיבוש הניסוי בלאו בק, נבע מהתפיסה העמוקה שחסרה ברוב בתי הספר העל יסודיים בארץ, שחינוך הוא תהליך של עיצוב אופי ולא רק זכאות לבגרות. מתוך חשיבה על המטרה הסופית, נגזרו המטרות בכל שלב ושלב. "רצינו בוגרים המביטים החוצה ולא רק פנימה, אכפתיים ובעלי חמלה. רצינו להגיע למקום בו נער ונערה בני 18 מבינים ומכירים את היכולת שלהם לשנות את סביבתם וכן מבינים ויודעים מה לעשות כשנתקלים במשהו ראוי לתיקון (לין גרנרוט-קפלן).

העולם מצוי בתהליך מדהים של יצירת הידע על ידי החברה. לבתיהס אין חלק בתהליך הזה". כך טען דיקן ביה"ס לחינוך במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, פרופ דוד חן, בכנס בנושא "טכנולוגיות בחינוך: הוראה ולמידה בעידן של תמורות ושינויים". את הכנס ערכה מכללת סמינר הקיבוצים בדצמבר 2011 . פרופ' חן הוסיף, כי אסטרטגיית התקשוב של משה"ח מבקשת לקדם במערכת החינוך שני עקרונות מנוגדים; "לומד עצמאי" מחד ו"שליטה ובקרה" מאידך. עקרון הלומד העצמאי מתמקד בפיתוח חשיבה, עבודת חקר, מתן מענה לשונות התלמידים ולמידה שיתופית. עקרון השליטה והבקרה מתמקד בשליטה על ניהול הלמידה ובהתעצמות ההערכה

המחשב עבר את הסף ונכנס לכיתה. "קיימת הסכמה כי לטכנולוגיה הדיגיטאלית נועד תפקיד חשוב בתהליכי ההוראה-למידה-הערכה והניהול בבית הספר" (וידיסלבסקי ואח', 2010 ). עתה צריכים בתי הספר לקיים בירור לגבי מקומו בתהליכי ההתפתחות החברתית- ערכית והרגשית של הילדים. בירחון זה מתמקדות הכותבות לימור הררי , מלכה וידיסלבסקי ודליה שמש בתפקידו של בית הספר בהתייחס להשפעת הטכנולוגיה הדיגיטאלית על ההיבטים הבין אישיים והתוך אישיים של הילדים תוך הארת נקודות לחשיבה, לדיון ולעשייה בהתייחס למרחב הדיגיטאלי. על בית הספר לגבש תכנית פעולה שמטרתה להבטיח את השתתפותם הפעילה של ההורים ביצירת המרחב הבטוח לילדים.; לידע אותם לגבי התכנית החינוכית שבית הספר מפעיל; לפתח כלים שיסייעו לילדים, יכוונו אותם ויבטיחו את שלומם, תוך דיון עם ההורים באירועים חריגים ממשיים או בדויים, להזמין את ההורים להרצאות ולסדנאות משותפות להם ולילדיהם, לקבל משוב מההורים לגבי הצלחת הפעולות הנעשות. ניתן לשתף את ההורים בחלק מפעולות הלמידה של המורים הן כלומדים והן כמלמדים ( לימור הררי , מלכה וידיסלבסקי ודליה שמש ).