כמאה בתי ספר ניסויים פועלים בישראל. מערכת החינוך שמאפשרת אותם אינה מאפשרת להם למלא את ייעודם ולהיות ניסויים – להציע דרכים חינוכיות חדשות שבתי ספר אחרים יוכלו ללכת בהן. יש איים; אין יבשה . קבוצת המחקר מב"ן (מחקר בתי הספר הניסויים) פעלה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב בין השנים 2004 ל־2009, והתמקדה בחקר בתי הספר הניסויים בישראל. בראש הקבוצה עמד פרופ’ דוד חן. בשנותיה הראשונות עסקה קבוצת המחקר בחקר בתי ספר ניסויים שגף ניסויים ויוזמות של משרד החינוך הגדיר בתי ספר שהצליחו לפתח מודל חינוכי הראוי להפצה בקרב מוסדות חינוך אחרים ( אסנת ספורטה).

הספר הוא מנואל למנהל מתחיל ולצוות ניהול מתלבט, הוא מפת דרכים ליצירת אקלים מיטבי, הוא משנה סדורה הנותנת תשובות לשאלה ’מה זה להיות מנהל?’ כפי שצוין בספר, התשובה מתחילה במילים: לדעת, לחוש, להאמין, לעודד!. קטעי יומן המסע עוסקים בתהליך שעברה המחברת משלב הגיבוש ועד לשלב שבו התקיימה בבית הספר עבודת צוות מגובשת. המחברת ניהלה שני בתי ספר יסודיים במסגרת החינוך הרגיל בכיתות א'-ח', הייתה מפקחת על החינוך המיוחד במחוז תל אביב וראש צוות עיר בעיר הרצליה ( נועה קדן) .

הנחיית מורים לפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות היא אחת הפעולות החשובות להקניית יכולות הבניית מידע ומידענות למורים בבתי הספר. פעילותו של המרכז האקדמי באור יהודה בכיוון זה היא פעילות מבורכת התורמת לסביבות הלמידה המגוונת של בתי הספר בארץ. כך לדוגמא, מדווחת המורה והסטודנטית דורית שאול הלומדת במרכז האקדמי באור יהודה על עבודת הצוות שלה לפיתוח יחידת הוראה מתוקשבת בנושא מנהיגות .

עידית אבני ואולגה יליזרוב הציגו בכנס מו"ח האחרון מיזם מקוון שנעשה בשיתוף עם ד"ר אברום רותם במחוז חיפה בנושא רשתות חברתיות. אבני ורותם פרסמו לאחרונה מסמך המציג מודל הוראה-למידה ברשת חברתית, נראה כי השטח חיכה למסמך מפורט זה, המציג הגדרות ומרכיבים של פעילות חינוכית ברשת חברתית וגם כלי מצוין לתכנון פעילות מסוג זה ( שיר שוורץ ) .

התצוגה על קירות הכתה בבית הספר היסודי מהווה את הנוף החזותי שהתלמידים נחשפים אליו מדי יום ודורשת ממעצביה השקעה במשאבי זמן, רוח וחומר המעידים כי אנשי החינוך מכירים בחשיבותה ותרומתה. למרות זאת, ולמרות הנוכחות האינטנסיבית של תכני לימוד וחינוך על מעטפת הכתה- לא קיים ניסוח ברור ומוסכם של יעדי התצוגה, לא נבדקו דרכי התהוותה ואופן השימוש בה, מעצביה לא הוכשרו לבצעה וכמעט לא נבחנה התועלת שהיא עשויה להביא. המאמר המוצע מציג קטע ממחקר ששם לו למטרה לבחון את המשמעות החינוכית והלימודית של התצוגה עלקירות הכתה בבית הספר היסודי ומתמקד בתופעה שבאה לידי ביטוי בשנים האחרונות על קירות הכתה ( י. מילוא- שוסמן, ר. זבה).

המחקר המוצג כאן מתמקד ביסודות הפדגוגיים של התרבות הבית ספרית ובחלוקתם ל"מחוזות התרבות הבית ספרית". אובחנו 11 "מחוזות" במודל: מחוז התרבות האינטלקטואלית, התרבות החדשנית- הטכנולוגית, מחוז התרבות הלשונית , מחוז התרבות הרגשית, מחוז התרבות הערכית, מחוז התרבות המוסרית, מחוז התרבות האקולוגית, מחוז התרבות הגופנית- הפעלתנית, מחוז התרבות החברתית, מחוז התרבות האמנותית, מחוז התרבות הרוחנית. החלוקה ל"מחוזות" נעשתה מתוך זיקה למיונים ידועים של: תחומי הדעת, ערכים, אינטליגנציות מרובות (גארדנר) צרכים אנושיים (מאסלאו ) ( תדמור, י. ) .

ללמידה שיתופית מקוונת בבתי ספר נודעת כיום חשיבות רבה מבחינת טיפוח מיומנויות המידע של התלמידים ומבחינת השבחת למידת העמיתים. אחד מבתי הספר היסודיים בישראל שמצטיין בתחום הלמידה השיתופית המתוקשבת הוא ביה"ס "חופי הגליל" בקיבוץ גשר הזיו ( ביה"ס יסודי אזורי) . במסגרת התאמת דרכי ההוראה למאה ה-21 ( תכנית התקשוב החינוכית ) תורגלו תלמידי כיתות ד'-ו' בביה"ס "חופי הגליל " בהפקת תוצרי למידה תוך שיתוף פעולה ביניהם כאשר כל אחד עובד מהמחשב שלו מוסיף את חלקו לתוצר הקבוצתי המתהווה .

ג'ימס ספילן (James Spillane) ואיימי פרנץ קולדרן (Amy Franz Coldren) כתבו ספר הפונה אל מנהיגות בית ספרית מנקודת מבט פרגמטית ובעלת תובנה. רבות מההבחנות שלהם מראות שהם מעריכים את ההבדלים הדקים והמתחים שהם חלק מכל בית ספר. ברור שהם מבינים את הקצב והלחץ שהם הנורמה בעת הובלת בית ספר. בפשטות: הם יודעים כיצד בית ספר עובד (Hoerr, T).

יורם אורעד , העורך הפדגוגי של רשת "שלובים" כתב מאמר מעניין על חשיבותן של מיומנויות הלמידה ובית הספר הראוי לכך. במאמרון בלוג שכתב דיוויד וורליק (David Warlick) בעקבות כנס שבו השתתף, הוא מעלה הערות שרשם לעצמו ובהן הוא מהרהר באופן בו צריך להיראות בית ספר המתרגל מיומנויות למידה. אחת מהן התייחסה לצורך בטשטוש האבחנה בין המורה לבין התלמיד.