בתי ספר
מיון:
נמצאו 1123 פריטים
פריטים מ- 321 ל-340
  • לינק

    סקירה של שיר ( בוים) שוורץ על המיזם העירוני בבת ים לשילוב הטאבלטים ללמידה . העיר בת-ים פועלת לשינוי חינוכי עפ"י מודל בת ים לחינוך אישי, המבוסס על מודל "בתי ספר אישיים" בארה"ב. כאשר למערכת החינוכית העירונית כולה יש אג'נדה חינוכית חדשנית ניתן ליזום שינוי משמעותי כמו המעבר ללמידה באמצעות טאבלטים בכל שכבות ז'-ח' בעיר. השינוי הוא תוצר של שיתוף פעולה עם עמותת תפוח, עם רשת ערי חינוך, עם מטח ועם חברת Learni (בלי-גיר).

  • לינק

    מובילי חינוך ומנהלי בתי ספר מפנים מקום עבור הכישלון, מנתחים חסרונות של הלמידה, ומשתמשים במידע כדי לבנות ידע מוסדי של יישומים נבחרים. הם עובדים כדי לקבוע את סדר העדיפויות לגבי ההוראה והלמידה ומציינים כיצד שילוב אפקטיבי של הטכנולוגיה תומך במטרות הלמידה העיקריות של המוסד. הם מעודדים את חברי הסגל לשתף פעולה ולחלוק את ההתנסויות שלהם. מעגל מוסדי של התנסות ורפלקציה מפחית חלק מהחששות של הפרט או הקהילה לגבי הטכנולוגיה בעת בניית הצמיחה והיכולת המוסדית (Tom Daccord and Justin Reich, 2013).

  • לינק

    באורט החלה לפעול בשנת הלימודים תשע"א תכנית חדשנית לחטיבת הביניים בנושאי ערכים, מוסר, טכנולוגיה ומדע בראי הפילוסופיה. התכנית היא יוזמה משותפת של רשת אורט ישראל, הוצאת די-נור ובנק הפועלים, שמופעלת זו שנה שלישית בכמה בתי ספר של רשת אורט. לאחרונה ביקר בביה"ס "אלונה" הפרופסור אוסקר ברניפייה , הפילוסוף הצרפתי שפיתח שיטה להוראת הפילוסופיה לילדים ובני נוער, "לכל תשובה שאלה" , שיטה ייחודית הנלמדת במספר מדינות בעולם ועוסקת בהקניית פילוסופיה מעשית ( אורנה לוי) .

  • לינק

    למדידת הישגים במערכת החינוך חשיבות רבה ביותר אבל לא כאשר מאמצי המערכת מושקעים בהכנה ספציפית וממוקדת לשיפור הציונים במבחנים בינלאומיים כלומר בעניין שהוא אמצעי בלבד. הקושי האובייקטיבי בהערכת טיב החינוך ובפיתוח קריטריונים להערכה והטווח הארוך של התוצאות המצופות מביאים את המערכת למאמצי שיפור מיידי, למדידת הישגים פורמאליים ולהגדלת שיעור הזכאים לתעודת בגרות. כל אלה, תוך פיתוח תת תרבות של הישגיות שתרומתה להשגת המטרות הכוללות של מערכת החינוך בישראל היא חלקית בלבד. הרי אין קשר, או לכל היותר קיים קשר זניח בלבד בין תוצאות בחינה במתמטיקה לבין טיב בוגר מערכת החינוך כאדם ערכי, נאור, יצירתי ומועיל במדינה ( יאיר בר-קול ) .

  • סיכום

    מחקר זה בחן את תרומתן של תכניות הלימודים במקצועות: מורשת, ספרות ערבית, של"ח וידיעת הארץ (להלן מקצועות מס"ש) לעיצוב הזהות ולחיזוק תחושת האזרחות של המתבגר הדרוזי. ההנחה העומדת בבסיס המחקר היא כי בכוחן של תכניות הלימודים ובדרך הוראתן לתרום לעיצוב הזהות ולהשפיע על העמקת תחושת האזרחות בקרב המתבגרים. שאלות המחקר הנגזרות הן: האם תכניות הלימודים במקצועות אלה תורמות לכינונה של זהות דרוזית ישראלית? וכיצד הדברים באים לידי ביטוי? ( רנדה עבאס, דבורה קורט) .

  • לינק

    בספרו החדש טוען חילי טרופר כי אדם שבוחר לעסוק בחינוך הוא כנראה אדם מאמין – שמאמין בבני אדם, ביכולת שלהם לחולל שינוי, לעצב מציאות ולצעוד בדרכים חדשות. מקום בעולם הוא אוסף ייחודי של מכתבים והגות חינוכית שנכתבו בדם לבו של מנהל בית ספר שביקש, יחד עם צוות מחנכים מסור, ליצור לתלמידיו מקום בעולם ולהוביל אותם למקום טוב עוד יותר.

  • סיכום

    לאחר שנים רבות שבהן הוקעו בתי הספר בישראל כמי שאינם מתאימים עצמם למהפכה הטכנולוגית, השנה התקדם התקשוב במערכת החינוך שלב נוסף, כשלמרבית הכיתות הוכנסו לוח חכם ומקרן כאמצעי הוראה. המורים צוידו במחשב נייד, והם משלבים, לפחות בחלק מהשיעורים, אינטרנט על גבי הלוח האינטראקטיבי. אך האם יש יתרון אמיתי ללמידה כזו, המצדיק את ההשקעה הגדולה בתקציבי הציוד ובהדרכה? תוכניות המשלבות סמארטפונים וטאבלטים מחדדות עוד יותר את התהייה. האם למידה באמצעות טלפונים ניידים היא קוריוז שנועד בעצם למשוך את לב התלמידים, או שיש בה משהו ייחודי, ערך מוסף לתהליך הלמידה? ( תמירה גלילי) .

  • לינק

    הספר עוסק בשלושה נושאים עיקריים ובקשרים ביניהם:תהליכי הוראה ולמידה איכותיים. הספר דן בהוראה ולמידה עתירות חשיבה ומראה כיצד מטפחים אותן. מבחנים מערכתיים עתירי סיכון ואחריותיות. הספר מסביר את הנזקים הנגרמים להוראה וללמידה עקב משטר הבחינות, ומציע לשדר “אמון במקום סיכון”. רפורמות חינוכיות. הספר טוען כי הרפורמות עוסקות בשינוי ההיבטים המבניים־ארגוניים והכלכליים־מנהליים של מערכות חינוך, במקום לעסוק בתהליכי ההוראה והלמידה ולכן החינוך אינו משתנה. ( ענת זוהר) .

  • לינק

    הספר " "The Nature of Learning: Using Research to Inspire Practiceמניח את עקרונות המפתח לתכנון סביבות למידה שיסייעו לתלמידים לבנות מיומנויות השימושיות בעולם שבו העבודות מבוססות יותר ויותר על ידע ומידע. מחברי הספר זיהו שבעה עקרונות ללמידה חדשנית(Katrina Schwartz, 2013).

  • לינק

    בבתי הספר של קבוצת עמל מופעלת השנה תכנית להקניית מיומנויות בניהול משא ומתן – Negotiation. התכנית מתנהלת בשיתוף PON – Program On Negotiation, בבית הספר למשפטים באוניברסיטת הרווארד האמריקנית, ובחסות שגרירות ארה"ב. התכנית מקנה לתלמידים ידע ומיומנויות על בסיס מתודולוגיה שפותחה בהרווארד על ידי פרופ' רוג'ר פישר ומותאמת לתלמידי תיכון בארץ. במסגרת התכנית נפגשים תלמידים יהודים וערבים בסדנאות ובלימודים וירטואליים, כדי לחפש פתרונות שיהיו מקובלים על שני הצדדים. המפגשים מתנהלים בשפה האנגלית ( קו לחינוך) .

  • לינק

    לאחרונה פורסם דו"ח הערכה של מכון סאלד שכותרתו; מקצוע הפיזיקה 2001, 2010, 2012. הדו"ח הוזמן ממכון סאלד על ידי קרן טראמפ ובשיתוף הפיקוח על הוראת הפיזיקה במשרד החינוך. דו"ח זה אמור לשרטט תמונת מצב עדכנית על מקצוע הפיזיקה, ומטרתו לספק לקרן מידע שיסייע לקבלת החלטות מושכלות. המחקר התבסס על ניתוח נתונים של מורים לפיזיקה שלימדו בשנים 2001 ו-2010 ועל שאלון נוסף שהועבר לאחרונה ( סיגל בן ארצי – קו לחינוך) .

  • לינק

    במסמך של מרכז המידע והמחקר בכנסת ( 2013 ) מוצגים נתונים על משמעת תלמידים ונדונה מדיניות משרד החינוך בכל הנוגע להוצאת תלמיד מפריע מן הכיתה. ובתוך כך להתנהגות תלמידים בבית הספר, יש חשיבות רבה ביצירת -סביבה שמאפשרת למידה ותורמת לבניית אופיו המוסרי והערכי של התלמיד. מחקרים מצאו קשר בין התנהגות נאותה של תלמידים בבית הספר ובין הישגי תלמידים. נתונים בנושא התנהגות תלמידים מעידים כי בשנים האחרונות חל שיפור ברמת המשמעת של תלמידים בישראל.

  • לינק

    זה למעלה מארבע שנים מתקיים דגם ייחודי של שותפות בתחום החינוך לשימוש נבון באינטרנט בין מוסד אקדמי העוסק בהכשרה להוראה, מכללת סמינר הקיבוצים, לבין השדה, בתי ספר תיכוניים שונים, ביניהם, תיכון אורט טכניקום בגבעתיים. המיזם החל את דרכו בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי, צוות המדריכים הפדגוגיים של המכללה ומספר בתי ספר תיכוניים. משתתפים במיזם סטודנטים להוראה במסלולי לימוד שונים, תקשורת וקולנוע, מחשבים, מנהל עסקים וחשבונאות, עיצוב, אומנות בשנים א', ב' ו ג' בסמינר ( צייכנר אורית, רבקה ודמני, אורלי מלמד ) .

  • סיכום

    ד"ר מירב אסף הביאה לתשומת לבנו את הדילמה שמהדהדת יותר ויותר במערכות חינוך בארץ ובעולם. הדילמה נוגעת לשימוש של תלמידים בטלפונים ניידים בכיתה או בקורס. כותבת ד"ר מירב אסף : " אני מציעה להם (למורים) לבקש מתלמידים לשים את הניידים על השולחן (במצב שקט). אני מציעה זאת משתי סיבות – הראשונה היא שכשהטלפון על השולחן רואים מה התלמידים עושים אתו והשנייה היא שכשהטלפון על השולחן ניתן להשתמש בו ללמידה – הצבעות על סקרים, חיפוש באינטרנט, צילום והסרטה לשם חקר וכולי, שהרי לבתי ספר רבים מערכת אינטרנט אל-חוטית ולתלמידים רבים תכניות גלישה ללא הגבלה ( מירב אסף) .

  • לינק

    בעקבות פתיחת ההרשמה ללימודים בשנת הלימודים תשע"ד, הודיע משרד החינוך בינואר 2013 כי בשנת הלימודים הקרובה יתרחב ניסוי הבחירה המבוקרת של בתי הספר על ידי ההורים. בשנת הלימודים הקודמת השתתפו בו 19 בתי ספר יסודיים והשנה הוא מתרחב למאה בתי ספר, ב-15 רשויות מקומיות; ראשון לציון, רעננה, יבנה, רמת גן, פתח תקווה, בת-ים, נתניה, מבשרת ציון, עוספיה, קריית טבעון, עכו, עפולה, קריית שמונה, בית שאן וערד ( מערכת קו לחינוך" ) .

  • סיכום

    המחקר הנוכחי בדק את התוכנית "למידה משולבת של בית ספר וקהילייה" שנבנתה כהרחבה של הדגם המקובל של התנסות מעשית למתכשרים ולמתמחים. במיוחד נחקרו תפיסותיהם בדבר תרומת התוכנית להתפתחותם המקצועית. המדגם כלל 9 חונכים ו-14 מתכשרים, שנבדקו בחמש קטגוריות: התפתחות כשירות אישית-מקצועית, הבנת דרישות המערכת, פרקטיקות של הוראה, התנהגות תלמידים ופרקטיקות רפלקטיביות ( Hudson, S & Hudson, P) .

  • לינק

    תרגום התכלית של היזמות מהתחום העסקי לתחום הבית ספרי, אינו פשוט כל כך. הדיון על התכלית החינוכית תלוי בהקשר חברתי בזמן נתון. יתרה מזו, מדובר בתכליות מרובות ואף סותרות הנובעות מאינטרסים של בעלי עניין שונים – משרד החינוך, הרשות המקומית, בעלי עסקים, הורים ותלמידים. כמו כן מדידת התוצר החינוכי בעייתית; לעיתים קרובות מודדים את מה שאפשר למדוד במבחנים, ולאו דווקא את הדברים החשובים, כגון יכולות חשיבה גבוהות, יצירתיות או ערכים. נוסף על כך, קשה לבודד את מקור "ההצלחה" – כישורי הניהול או יעילות ההוראה או משפחות הילדים וכו' ( אורי איל) .

  • לינק

    אסופת המאמרים על שיטות להערכה בכיתה הוא מפעל יעץ חשוב בתחומי החינוך וניסיון שיטתי לגבש הבנייה של הידע המדעי בתחום הערכת ההוראה . אסופת המאמרים מתוכננת לצאת לאור בינואר 2013 והעורך הראשי של מפעל מידע זה הוא פרופסור James H. McMillan . אסופת המאמרים , שהיא יותר מאנציקלופדיה מקצועית בתחומי הערכה בחינוך , כוללת היבטים של תיאוריות בהערכת ההוראה והלמידה , סוגיות מחקריות וכיווני היערכות המציעים תובנה מעמיקה של תחומי ההערכה בחינוך . לצדו של העורך הראשי James H. McMillan עבדו חמישה מומחים להערכה בלמידה שסייעו לגבש את הידע של תחומי ההערכה בלמידה ובהוראה בכיתה. הבניית הידע קשורה הן להערכה מסכמת והן להערכה מעצבת . בחלק האחרון של האסופה יש התייחסות שיטתית גם לתחומי הדעת כגון הוראת המדעים, הוראת מתמטיקה , הוראת קריאה , והוראת מדעי החברה .

  • תקציר

    הגישה שאפשר לשפר בית ספר באמצעות לחץ של מבחנים סטנדרטיים חיצוניים התגבשה בארצות הברית בשנות השבעים של המאה העשרים. הרעיון של אחריותיות (accountability) שימש את מערכת החינוך האמריקאית במרבית הרפורמות שלה, ובתחילת המאה העשרים ואחת אימצה אותו מערכת החינוך הישראלית בהתלהבות בהתאם להמלצות ועדת דוברת. אבל אנחנו, בניגוד לאמריקאים, לא ליווינו את יישום רעיון האחריותיות במחקר מתאים שיבדוק את יעילותו ( דוד נבו) .

  • תקציר

    כוונת ניסוי מתוכנן זה, היתה, לענות על השאלה, איך לתווך בין ההתנסויות המעשיות של חקר מדעי אוטנטי בחינוך היסודי. לצורך זה, תוכננה תכנית לימודים בגישה המבוססת על תיאורית פעילות שנוסתה על תלמידים בגילאים שונים, בבית ספר בכפר קטן. לתלמידים המבוגרים יותר הוצעה משימת לימוד פתוחה. המשימה שלהם הייתה, תכנון והטמעת תכנית על תקופת הקרח, שיועדה לתלמידים הצעירים יותר ( Liljestr?m, A., Enkenberg, J., & P?ll?nen, S ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין