מחקר חדשני ושיטתי שנערך בביה"ס תיכון אמריקאי שעבר תהליכי שינוי לקראת הפיכתו לביה"ס מצומצם יותר ( small-school-reform). מטרת המחקר הייתה לבדוק האם יש קשר בין הלכידות החברתית של התלמידים וההישגים הלימודיים שלהם. כלומר, באיזה מידה מאפייני הקשר החברתי הלא פורמאלי (כגון למידת עמיתים) בין התלמידים מצביעים על שיפור בהישגים הלימודיים . שיטת המחקר הייתה ניתוח רשתי (social network analysis) שהיא בעלת תקפות רבה בניתוח תהליכים חברתיים קבוצתיים בארגונים, אך ישימה גם למחקר חינוכי בביה"ס. הממצאים לא הצביעו חד-משמעית על קשר ישיר בין למידת העמיתים הלא פורמאלית / ההתגבשות החברתית לבין הישגים לימודיים כי הם תלויי הקשר בכל ביה"ס וגם מושפעים ממשתנים אישיים של הלומדים . יחד עם זאת, המתודולוגיה המחקרית של ניתוח רשת חברתית מאפשרת ע"י ניתוח מבנה דפוסי הרשת החברתית של ביה"ס להראות התקדמות והשפעות גם בתחום הלימודי ( Spiro Maroulis & Louis M. Gomez ).

דניאל ליפסון מדווח בבלוג שלו על כתבה בעיתון "ניו יורק טיימס" הבוחנת את ההשלכות של האינטרנט ושימושיו על התנהגות התלמידים בבתי ספר תיכוניים. המחבר בילה מספר חודשים בבית ספר התיכון Woodside וחקר את חייהם הדיגיטליים של התלמידים. כמעט כולם שם מבלים את רוב זמנם במדיה דיגיטלית בעיקר משחקי מחשב, Facebook והתכתבות ב SMS. מתברר כי הדבר פוגע לא רק בציוניהם אלא גם בכושר הריכוז ובזכרון שלהם. רבים הולכים לישון בשעות הקטנות של הלילה לאחר ישיבה ממושכת מול מסך המחשב. אפשר כמובן לשכוח משעורי הבית. מנהל בית הספר לא נשמע מודאג. הוא מציע לנווט את התלמידים לכיוונים יצירתיים בהם הם יוכלו לנצל את הפוטנציאל שלהם. תלמידים שרואים ויוצרים הרבה סרטונים ב Youtube למשל, יכולים ללכת למגמת קולנוע. מורים אחרים מתנגדים לגישתו של המנהל ביה"ס שאינו מודאג . "אי אפשר ללמוד קריאה או כתיבה באמצעות הודעות טקסט" אומרת מורה לאנגלית.

במחוז Chugach באלסקה פועל ביה"ס הפועל על פי גישה שונה לחלוטין במקומות כיתות גיל, קיימות שם קבוצות למידה המבוססות על התקדמות במבחני יכולת או סטנדרטים במקצוע. התלמיד יכול להשתייך לקבוצת למידה על פי התקדמות בשלבים ועמידה בסטנדרטים של אותו שלב. כל תלמיד מסיים שלב או את ביה"ס על פי מוכנותו, בשלותו האינטלקטואלית ולא על פי התפתחות גילאית. בביה"ס באלסקה לתלמידים ניתנת הנחייה רבה בשיטת למידה יחידנית המעודדת פרויקטים ומשימות מאתגרות. עם זאת, ביה"ס באלסקה לא ויתר על הערכה נורמטיבית והתלמיד צריך להוכיח רמות יכולת במעבר משלב לשלב בתוך בית הספר. תשעה מחוזות חינוך נוספים באלסקה שוקלים לאמץ את מודל ההתקדמות על פי שלבים במקום המודל הגילאי.

מה היא רמת האפקטיביות של הרפורמה לארגון מחדש של בתי ספר תיכוניים גדולים בארה"ב? רפורמה הידועה בארה"ב בשם Schools-Within-Schools. החוקרים בדקו 5 בתי ספר תיכוניים ברחבי ארה"ב בהם בוצעה הרפורמה של פיצול בתי הספר התיכוניים לקהילות לומדות קטנות יותר. ממצאי המחקר ראו אור בספרם החדש הם מנתחים את התועלות של הרפורמה שהביאה לשינוי מבני ותפקודי בבתי ספר תיכוניים גדולים בארה"ב. מעבר ליתרונות הפדגוגיים של פיצול בתי הספר יש לרפורמה זו גם השלכות על הריבוד החברתי בבתי הספר והמתחים החברתיים בביה"ס והעניין נדון לעומק בספרם. בבתי הספר בקליפורניה בהם הונהגה רפורמת SWS נוצרה גם פערים בין אוכלוסיות תלמידים ואי-שיווניות גדולה יותר בין תלמידי בתי הספר. הממצאים בספר אינם מצביעים על שיפורים משמעותיים בהישגי התלמידים בעקבות הרפורמה אלא על דיכוטומיה בין קבוצות תלמידים מבחינת ההישגים (Lee, Valerie E., Douglas D. Ready)

החזון של משרד החינוך האמריקאי לביה"ס גמיש יותר הנקרא School 2.00 לא נותר על הנייר. לאחרונה כבר הוקם באופן מעשי ביה"ס חדש ברוח School 2.00 בעיר פילדלפיה. ביה"ס החדש נקרא Science Leadership Academy ויש לו חזון אחר ליצירת תהליכי למידה וסביבות למידה. החזון הוא של יצירת למידת חקר בתחומי המדעים תוך שיתוף פעולה בין לומדים, יצירה, חקר ורפלקציה. כמעט לכל התלמידים יש מחשבים ניידים צמודים. המורים מקדמים באופן פעיל סביבה של הכוונה עצמית ללמידה על מנת ליצור מוטיבציה בקרב התלמידים בני ה- 15 וה-14 הלומדים בביה"ס זה. כל תוכניות הלימודים ומשאבי הלמידה הועלו לאתר האינטרנט ברוח תפיסות ה-WEB 2.0, כלומר, יצירת סביבה לימודית מתוקשבת המתואמת ללומדים באינטרנט והמאפשרת כתיבה ותיעוד דיגיטאלי מלא באינטרנט (כגון בלוגים). מעבר לכך, ביה"ס שם לו למטרה לטפח דיאלוג דו-כיווני בין התלמידים והמורים תוך מתן אוטונומיה רבה יותר לתלמידים ליזום ולהעלות סוגיות ונושאי עניין.

באפריל 2006 הועבר חוק חדש במישיגן ארה"ב המחייב את כל המורים ומנהלי בתי הספר בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה להבטיח כי כל ילד הלומד בביה"ס יקבל במהלך לימודיו שעות הוראה המבוססות על התנסויות מתוקשבות. הרקע לחקיקה החדשה הוא החשיבות הרבה שמיחס משרד החינוך במישיגן להקניית מיומנויות תקשוב לתלמידים כחלק מההכנה שלהם לחיים ולהמשך לימודים גבוהים. ההתנסויות המתוקשבות שצריך כל תלמיד לעבור בבית הספר מוגדרות כפעילויות שצריך לעבור התלמיד בהנחיית מורים בביה"ס, אך הדבר אפשרי גם בהנחיה של פרויקטים מתוקשבים חיצוניים. ההתנסות המתוקשבת מחייבת את התלמיד לצבור נקודות זכות כחלק מהציון הכולל בתיכון.

נוכח חוסר הנחת מהמבנה הארגוני והחינוכי של בתי הספר התיכוניים בארה"ב, החלו כמה וכמה מדינות בארה"ב ליישם רפורמה מרחיקת לכת של פיתוח בתי ספר תיכוניים קטנים ומתמחים במקום המבנה הענקי של אלפי תלמידים בבתי הספר המקיפים (ובכלל זה חטיבות הביניים). החלוצה בתחומי רפורמת המעבר לבתי ספר קטנים היא העיר ניו-יורק וכל העיניים בארה"ב ובמחקר החינוכי נשואות אליה. שני חוקרים בחינוך שפרסמו מאמר מלומד בכתב העת Harvard Educational Review האחרון (גיליון Fall 2006) מגיעים למסקנה דומה שאיכות ההוראה והאקלים הכיתה השתפרו. עם זאת, לא שותפים החוקרים לתיאור האידילי של יחסי בתי הספר עם הקהילה מסביב (Jacqueline Ancess and David Allen)

העבודה עוסקת באתניות, חינוך וזהות בבית הספר "קדמה" בשכונת הקטמונים בירושלים. הניתוח מבקש לחשוף את ה"קופסה השחורה" של בית הספר ומעלה לדיון שלוש שאלות מרכזיות: מה אופיו של שיח הזהות המובנה ב"קדמה"? כיצד מתורגם השיח הביקורתי לפרקטיקות פדגוגיות מעשיות, אלו תוצרים חינוכיים מניב תהליך זה, ובמה הוא מאתגר הלכה למעשה את מערכת החינוך הממלכתית? "קדמה" ביקש להניע שינוי שפועל מלמטה ובולט בחריגותו בנוף המקומי. זהו מיזם ייחודי שיצר מומנט סימבולי משמעותי, אך לא הצליח לייצר דיאלוג טרנספורמטיבי רחב. המקרה של "קדמה" מעיד יותר מכל כי ייחודיות ואוטונומיה חינוכית הן עניין מעמדי גרידא, וכי הניסיון ליצור במסגרת הממלכתית עולם מושגים מהפכני או לפחות "אחר" נדון לדרך חתחתים ( דליה מרקוביץ ) .

המאמר, מתבסס על מחקר שבדק את פעולתו של אלפא, התיכון הוירטואלי של מטח משלב פיתוח הרעיון ועד לשלב ההוראה לתלמידים, ובוחן היבטים פדגוגיים וקוריקולאריים, ואת עיצוב וגיבוש המודל בשנים הראשונות לקיומו. במחקר נבדקו שלוש רמות יישום והטמעה: רמת המקרו – שעניינה בחינת תהליכי ההטמעה של השינוי, בפרספקטיבה מוסדית; רמת המצו- צמיחה של פדגוגיות חדשות ושינוי פרדיגמתי בהתייחס למרכיבים שונים בביה"ס ורמת המיקרו – המתייחסת למרכיבי ההוראה והלמידה בקורסים שפיתחו המורים. המשמעות המרכזית העולה מן הממצאים מלמדת על כך שעל אף שברמת המורה הבודד חל שינוי בפרדיגמה של ההוראה, הרי ברמת המערכת "הדקדוק הפנימי של ביה"ס" משתלט על החידוש וגורם לכך שמוסט מרכז הכובד שלו והוא מתפרש בהתאמה לאמונות ולהתנהגות המסורתיות של המורים. הם משנים לכאורה את הגישה אך בפועל הדפוסים והפרוצדורות נשארים ותרבות ביה"ס הישנה משתלטת על החידוש (טובה מיטלמן -בונה, נעמה צבר בן יהושע)

המשבר בבתי הספר התיכוניים בארה"ב הולך ומחריף. האלימות והניכור החריפו בעשור האחרון ורמת הבוגרים נותרה ירודה. נראה כי הבעיה לא נובעת ממחסור ממשאבים אלא מתפיסה ארגונית וסוציולוגית שגויה לגבי מסגרת ביה"ס התיכון ברצף החינוכי. אין לראות בבתי הספר התיכוניים חוליית המשך לבתי הספר היסודיים, אלא מוסדות השייכים לרצף חינוכי אחר לחלוטין. בתי הספר התיכוניים צריכים להינתק ממערכת החינוך הסדירה ולהיות קרובים יותר ברוחם למכללות. הפיכתם למכללות יגביר הן את המוטיבציה של התלמידים והן של המורים וישנה באופן רדיקלי את האקלים החינוכי בהםׁ( Greene, Jay, P).

המחקר ביקש לעמוד על טיבו של הפער בין השכלת המורים למקרא לבין הוראתו: באיזו מידה הוא קיים, באילו נושאים הוא בולט, כיצד מסבירים אותו המורים, ומה ניתן ללמוד מן התמונה הכללית. (יונינה דור, איריס יניב)