מכשירים דיגיטליים ניידים מבצעים משימות דומות לאלה שמבצעים מחשבים שולחנים, כגון: מתן גישה לאינטרנט, אחסון מידע, שליחת e-mail, ומשחקי וידאו. מכשירים ניידים מעין אלה כוללים מחשבי כף-יד (PDA), טלפונים סלולריים, מכשירי בלקברי (BlackBerries), מכשירי אייפון (iPhones), מכשירי אייפוד, מצלמות ומגוון של תוספות לחומרה. במאמר נטען כי טכנולוגיות דיגיטליות ניידות יכולות להפוך לחשובות מאוד בעתיד הקרוב מסיבות רבות: הן נגישות יותר מבחינה כספית יותר מאשר סוגים אחרים של מחשבים, הן יכולות לסייע לבתי הספר להפוך ל"ירוקים", הן מאפשרות למורים לפקח על התלמידים ולבצע משימות נוספות בכיתות בקלות וביעילות רבה יותר, והן יכולות להניע מחנכים ותלמידים כאחד. לעומת זאת, המבקרים טוענים שהמכשירים הניידים יסיחו את דעתם של התלמידים ( Hani Morgan).

במסגרת הבלוגים הייחודיים בחינוך שנבחרו לשנת 2010 בארה"ב ניתן למצוא את הבלוג הכיתתי של הגב' יוליס , המורה והמחנכת של כיתות ג' (מלמדת כבר 24 שנים בביה"ס יסודי) בקליפורניה בארה"ב אשר הפכה את הבלוג הכיתתי שלה לחוויית למידה לתלמידי הכיתה המשתתפים בכתיבת הבלוג והמציגים את מסעותיהם הוירטואלים ברחבי העולם. לעתים משתתפים גם ההורים וקרובי משפחה הנמצאים בחו"ל המציגים סקירות ומידע על מדינות שונות בעולם בהם הם נמצאים. חגים וימי זיכרון בארה"ב מוצגים במשותף ע"י התלמידים והמורה בבלוג הכיתתי , כולל קישורים מומלצים. אם הייתה תחרות דומה לבלוגים נבחרים בחינוך גם בישראל, אז כאן המקום לציין ולבחור במקום הראשון את הבלוג הכיתתי של המורה והמחנכת חניתה חן ,לתלמידים בכיתה ג' אשר הצליחה בכוחות עצמה להפוך את הכתיבה והפרויקטים בבלוג זה למרכז החוויה הלימודית .ברשימת הנבחרים שלנו והמועמדים למקומות הראשונים הייתי מונה גם את הבלוג הכיתתי המשובח של המורה והמחנכת דורית כץ דרוקר.

כבר כתבנו בעבר על הפורומים הכיתתיים בביה"ס "אמיר" בפתח תקווה, אך עתה רצינו להציג מקרוב את הפורום המתוקשב הכיתתי פורום "הלילכים מדברים" אותו מנחה ומנהלת המורה והמחנכת ענת עזרא. הפורום המקוון מלווה את תלמידי כיתה ה' בביה"ס "אמיר" בצורה רציפה ועקבית לכל אורך שנת הלימודים. הפורום המקוון הפעיל והתוסס משמש לפעילויות הבאות: לפרסום תכנית שבועית ללמידה לתלמידים, לכתיבת חוויות חיוביות משמחות לצד קשיים בהם התלמידים נתקלים ומעוניינים לשתף את הכיתה, מסירת הודעות שוטפות כגון: החלמה מהירה, תכנון מפגשים אחה"צ, תכנון מסיבות וכדומה, ניהול רב שיח סביב משימות מתוקשבות בתחומי דעת מגוונים. פרסום תוצרי ביניים, שאילת שאלות, בקשות ומשובים. ניתוח הפעילויות והדיאלוגים בפורום המתוקשב "הלילכים מדברים" מצביע על רמת רב-שיח כיתתי גבוהה לאורך כל השנה.

בלוג הכיתה של המורה והמחנכת דורית כץ דרוקר , כיתה ג'1 בבית הספר 'בן גוריון' ברחובות, עלה לרשת והתחיל במסעו המרתק. במקום לכתוב המלצות לספרים במחברת הכתיבה, או להדפיסן בתוכנת עיבוד תמלילים- כך שרק היא המורה, קוראת, ההמלצות מתפרסמות על דפי הרשת, התלמידים קוראים את המלצות חבריהם וכך נחשפים לספרי קריאה נוספים מסוגות שונות ומעשירים את חוויית הקריאה שלהם. התלמידים גם מגיבים להמלצות המתפרסמות בבלוג וכאן באה לידי ביטוי השיתופיות שנוצרת על ידי קריאת ההמלצות המתפרסמות בבלוג והתגובות- משובים אליהן. פתיחת הבלוג לוותה ב'חבלי לידה' רבים, אך עם כל שלב נוסף וההתמודדות עם המהמורות שבדרך, עלתה והתפתחה תחושת הסיפוק וההצלחה.

המחקר מתאר ומנתח את הקצאת שעות העבודה של מורים בבתי ספר בחינוך היסודי הרשמי הרגיל בשנות הלימודים 2000/2001 עד 2008/2009 ,תוך הבחנה בין חלקי מערכת החינוך, מאפיינים חברתיים-כלכליים של התלמידים ומקורות המימון. זאת על סמך מדגם שנתי גדול של בתי ספר ("בקרת התקן"). מספר שעות העבודה השבועיות של מורים לכיתה עמד בתקופה הנחקרת בממוצע על כ 55- מספר השקול לשתי משרות מלאות של מורים) והיה פחות או יותר יציב במהלכה). לאורך כל התקופה התקיימו פערים ניכרים במספר השעות לכיתה, ובמיוחד לתלמיד, ביןחלקי מערכת החינוך; המדרג של הקצאת השעות, בסדר יורד, היה: ממלכתי-דתי והרבה פחות ממלכתי-עברי, בדואי וערבי כולל דרוזי; זאת אף על פי שהתלמידים בחינוך הלא- יהודי הם מרקע חברתי- כלכלי חלש הרבה יותר מעמיתיהם בחינוך העברי. לאחר יישום "דוח שושני" בשנת הלימודים 2003/2004 , ומעבר לשיטת תקן (שעות) דיפרנציאלי לתלמיד,עלה במידה ניכרת מספר השעות בחינוך הלא-יהודי, בעיקר מספר שעות תקן שמקורן במשרד החינוך ( נחום בלס, זוסמן , נעם , צור שי ).

ילדי בתי הספר היסודיים בגילאי שש עד תשע בכפר יונה יחקרו פיתוח רפואי , יציגו אותו על פוסטר וידגימו אותו במודל רובוטי. בנוסף הם ישתלמו במדעים וילמדו לעבוד בצוות. כפר יונה הוא אחד היישובים המתקדמים בתחומי החינוך בארץ אשר מתחילים כבר בגילאי בית הספר היסודי להנחות תלמידים לפיתוח טכנולוגי. בכפר יונה נפתחו מספר רב של קבוצות רובוטיקה לבתי ספר יסודיים. הפרויקט הכלל-יישובי מתבצע בהנחיית עמותת FIRST . רוב עבודת ההנחיה הטכנולוגית לתלמידי בתי הספר היסודיים תתבצע ע"י קבוצת הבוגרים של בית הספר המקיף השש שנתי ביישוב. תכנית נוספת הקיימת ביישוב כפר יונה בחטיבת הביניים הצעירה ומיועדת לגילאי 9-14, הנקראת FIRST Lego League – FFL, מאפשרת לתלמידים לבנות רובוט אוטונומי לביצוע מספר משימות על גבי לוח משימה מרובה אתרים ונושאים. באמצעות התוכנית התלמידים, כחוקרים צעירים, יחקרו נושא הקשור לנושא השנתי השנה: Body Forward, יעבדו בעבודת צוות וייחשפו למדע ולטכנולוגיה.

מחקר אמריקני חדש בחן את ההשפעה של גודל הכיתה על הישגי התלמידים. המחקר נערך ע"י חוקרים מאוניברסיטת מישיגן, ואוניברסיטת נורת'ווסטרן באילוני והוא מתפרסם בגיליון נובמבר 2009 של כתב העת American Journal of Education.על פי ממצאי המחקר תלמידים חלשים הם הנשכרים ביותר מלימודים בכיתות קטנות.

בית הספר "חופי הגליל" בגשר הזיו ידוע כבית ספר יצירתי עתיר ביוזמות חינוכיות מאתגרות מבחינת הלומדים. בשנתיים האחרונות יזם ביה"ס פרויקט למידה מסקרן ומאתגר בשם מילון מקוון "עולם הילד". מילון מקוון "עולם הילד". הקמת מילון המכיל אוסף נכבד של מילים של ילדים- כן, מילים כאלה שרק ילדים משתמשים בהם, ושרובן אינן נהירות למבוגרים. מי יודע מה פירוש המילה "גולולוש" (לא יודעים? שאלו את הילד).בשלב הראשון נאספו המונחים במסגרת שיעורי המחשב- מכיתות ב' – ד'. כל ילד תרם מילים כמיטב הבנתו. הדגש בתהליך הושם על לימוד מיומנות הניסוח של הגדרה טובה למונח- נושא בו מתקשים רוב הילדים. במקום להשתמש במונחי מילון רגילים נעשה שימשו במונחים המתקשרים לילד מבחינה רגשית ומהווים הינע (DRIVE ) ללמידה. נעשה כאן חיבור בין העולם האקדמי-פורמלי הנלמד בבית הספר, ובין "עולם הילד", הלא פורמאלי שאינו זוכה בד"כ להכרה רשמית במסגרת תוכנית הלימודים.

אורוגוואי היא המדינה הראשונה בעולם שהעניקה מחשבים ניידים לכל תלמיד בשלבי החינוך היסודי. יש כאלו שחשבו שמיזם זה עלה להם הון אולם כל המיזם עשה שימוש בפחות מ-5% מהתקציב הכולל לחינוך באורוגוואי. אורוגוואי חברה בארגון One Laptop Per Child organization והממשלה עשתה זאת בסיועו. הארגון הוקם על ידי פרופ' ניקולס נגרופונטה, ששאף בתחילה לספק מחשבים ניידים בעלות הפחותה מ- 100$. לבסוף, עלות התכנית יצאה קצת יותר מכפול מכפי שתוכנן, בהתחשב בכל צרכי ההכשרה, תקשורת האינטרנט והתחזוקה השוטפת – 260$ למחשב שגם זו עלות יחסית נמוכה. במהלך השנתיים האחרונות היו מעורבים בתכנית זו כ-362,000 תלמידים ו-18,000 מורים.

המאמר הביקורתי דן בסיבות התרבותיות חברתיות שבעקבותיהן מתבצע מהלך המחשוב הגורף במערכת החינוך , מחירו התרבותי והמחיר האישי שילדי ישראל ישלמו על כך. "במקום להשקיע עשרות מיליוני שקלים בציוד מתכלה שעשרות מיליוני שקלים נוספים יידרשו לחידושו מדי 3 שנים לערך, לא רצוי היה שהכסף הרב היה מושקע בהגדלה דרסטית של מספר הכיתות ובהכשרתו של המורה כאדם מלא בעל יכולות ניתוח ועיבוד גבוהות. מדוע לא מושקע כסף רב בהפיכת המורה למייצר חשיבה ביקורתית, למקור השראה ליצירתיות ולעומק תרבותי?" הכותב הוא מרצה לחנוך תקשורת ואמנות במכללות אורנים וספיר, מפקח על הוראת האמנות במחוז צפון ( אלי ברודרמן).