-
לינק
המאמר מציג בקווים כלליים את המודל החינוכי של בית הספר הניסויי אביחיל, הפועל ברוח המורשת החינוכית של יאנוש קורצ'אק. בבסיס המודל החינוכי עומד הצורך בהפיכת בית הספר למרחב הכולל פעילויות לימודיות ההולמות את צורכי התלמידים. ניתן דגש על יחסי הגומלין בין התלמיד וסביבתו הלימודית, ועל מסגרות המאפשרות יישום של ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים. לשם כך פותח בבית הספר אביחיל "מרחב למידה פעיל" הכולל מפגשי שיח, הרצאות, שימוש במחשבים וסדנאות יצירה בקבוצות גיל שונות ( מרחיים, ציפי ).
-
לינק
אחד מכיווני הפעילות המתוקשבת של מורים בארץ ובעולם בשנים האחרונות בא לידי ביטוי בהקמת מרכזי משאבים מתוקשבים באינטרנט לטובת הכיתה והתלמידים . המורים נעזרים בכלי עזר שונים על מנת לתכנן ולבנות את מרכזי המשאבים הכיתתיים שלהם באינטרנט. המאמר הנוכחי בדק כיצד המורים תכננו את פעולותיהם המתוקשבות לצורך הקמת מרכז המשאבים והתובנות שהפיקו מכך. איסוף הממצאים התבסס על ראיונות עומק שנערכו עם כמה מורים בחו"ל ( Winnie W.M. So) .
-
לינק
מאמר זה מתאר את השימוש ברובוטיקה בכיתות בשנים הראשונות של בית הספר היסודי ככלי שמסייע לפיתוח מיומנויות טכנולוגיות בסביבה יצירתית העשירה בהזדמנויות לאוריינות וביכולת חישובית בחשבון. המאמר מתאר פרויקט פיילוט שנערך בבית ספר יסודי באוסטרליה שבו השתתפו 16 תלמידים בגילאי 5 שנים וחצי עד שבע שנים (McDonald, S., & Howell, J., 2012).
-
לינק
מערך שיעור בלמידה מרחוק .בשיעור כפול זה נדון בשילוב וההטמעה של בלוג הלמידה כסביבה לימודית מתוקשבת בביה"ס ובכתות הלימוד. במהלך הסיור הוירטואלי ( 12 תחנות נפרדות) מוצגות יוזמות שונות של מורים שפועלים בארץ ובעולם ליצירת סביבה מתוקשבת המבוססת על בלוגים ובסיום השיעור מוצגים התנאים להצלחת הטמעת הבלוג הלימודי ( עמי סלנט) .
-
לינק
אחת מאסטרטגיות החשיבה המשמשות אותנו החל מהגיל הרך, במשימות יום יומיות ולימודיות מגוונות, היא אסטרטגיית המיון, שמטרתה לארגן מידע בקטגוריות ולאפשר הבנה מעמיקה של רכיבי במידע. היכולות הקוגניטיביות הנדרשות על מנת לבצע מיון באות לידי ביטוי בשפת החשיבה: למיין, לסדר, לשייך, להבחין, לשיים, לקבץ, לארגן, לנסח, להגדיר הבדל בין …לבין…, לזהות, לדרג. דוגמה לפעילות באסטרטגיית המיון בבית ספר יסודי – ביה"ס "הרטוב" בקיבוץ צרעה, מחוז ירושלים, בניהולה של הגב' חוה מגדל שיעור בכיתה ב' בנושא חג הפסח – מחנכת הכיתה: בתיה יוסף .
-
לינק
המחקר הוא חקר מקרה המתאר ומנתח את דרך העבודה של מורה כוללת בבית ספר יסודי (כיתות ו'-ז') תוך התבססות על ההמשגה הנ"ל של ידע מורה.המאמר מביא ניתוח של סוגי ידע קיים של המורה כפי שבאו לידי ביטוי בהוראת יחידה שעסקה בחקר המדעי . מן המחקר עולה חיזוק לטיעון שידע תוכן פדגוגי מתפתח הופך להיות תחום ידע העומד בפני עצמו, ידע שהמורים נסמכים עליוAppleton, 2006,Hashweh, 2005)).יכולתם של מורים להשתמש באסטרטגיות הוראה כלליות בהוראת מדעים הופכת ידע זה לשימושי בתהליך של רפלקציה, ומעלה שאלה אחרת: האם ידע התוכן הפדגוגי המתפתח/החדש הוא היעיל ביותר לפיתוח אוריינות מדעית? בעיה אחרת העולה מן הדרישה הקיימת כיום שתלמידים יפתחו הבנה של אופי המדע היא: כיצד ללמד ידע כזה? מתוך המחקר הנוכחי ניתן ללמוד שלפחות חלק מהמורים יכולים לפתח ידע תוכן פדגוגי המאפשר התפתחות של ההבנה הסינטקטית של התלמידים באמצעות תהליך של רפלקציה, המבוסס על פדגוגיה כללית (Anderson, D., & Clark, M.).
-
לינק
-
לינק
בהשראת בית הספר היסודי לאדריכלות בעיר פֵּנזָה שברוסיה, בית הספר "הביל"ויים" בעיר רמת גן נפתח מחדש בשנת 2007 כבית ספר לעיצוב ואדריכלות מגן חובה ועד כיתה ח'. תכנית הלימודים בבית הספר קשורה כולה לתחומי העיצוב והאדריכלות, כולל לימודי הליבה. בנוסף, התלמידים לומדים 12 שעות שבועיות נוספות להתמחותו של בית הספר, הכוללות בין השאר שיעורי פיסול, ציור, רישום אדריכלי, בניית מודלים. הכותב טוען כי החשיבות הגדולה הטמונה בלימודי אדריכלות ועיצוב היא בפיתוח המודעות למרחב החיים היום יומי של כל תלמיד ולערכיו. אולי היה ראוי שלימודי אדריכלות בבתי ספר יסודיים יהיו חלק בלתי נפרד מלימודי הליבה (מיכאל יעקובסון, 2012).
-
לינק
יש כמה מורים בישראל הפועלים בנחישות להעשיר את רמתם התרבותית של תלמידי הכיתה באמצעות שיתופי פעולה עם כיתות אחרות בארץ ובעולם. אחת מהן היא המורה חניתה חן , מחנכת כיתה ד'2 בבית הספר הוברמן בפ"ת. פעולת ההעשרה והמעורבות מתבססת בין היתר גם על הבלוג הכיתתי שהיא מפעילה זה כמה שנים. בפרוייקט עליו מדובר התאחדו 7 בתי ספר ולימדו את נושא פרס נובל בדרכים ובדיסציפלינות שונות. המורה האמריקאי בוב גרינברג וכיתתו הצטרפו גם הם לפרויקט העשרה זה .
-
לינק
-
לינק
-
לינק
מערכת החינוך החלה מהלך של התאמה למאה ה 21- . המחקר הנוכחי בחן תהליכי הוראה-למידה ב"כיתות חכמות". הישגים לימודיים ומעורבותתלמידים בשיעורי מתמטיקה, כישורי שפה, אנגלית וטכנולוגיה בקרב 180 תלמידי כיתות ה'-ו' הושוו בין שלושה תנאי ניסוי: למידה בשילוב לוחאינטראקטיבי (לו"א), בשילוב מקרן וללא טכנולוגיה. בנוסף, בוצעה הערכה באמצעות מחוון של שיעורים בשילוב לו"א שהוכנו ע"י ארבע מורות מבית ספר יסודי במקצועות שפורטו לעיל. המחוון בדק: בחירת פונקציות טכנולוגיות למימוש הרעיון הפדגוגי, אינטראקציות לסוגיה, גישה פדגוגית, שימוש בהוראה דיפרנציאלית, הקפדה על כללי עיצוב דיגיטלי ואופן השימוש במולטימדיה ( דולי חושקובר, אינה בלאו ).
-
לינק
חוקרת במכללת אורנים פיתחה תוכנית חדשנית המשלבת לימודי חשבון עם שיעורי התורה בבתי ספר היסודיים הניסוי נעשה בשישה בתי ספר – והמורים מרוצים!! פרופ' צביה מרקוביץ, ראש החוג לחינוך מתמטי במכללה האקדמית לחינוך אורנים פיתחה יחד עם גב' צ'רנה נשר, תוכנית לימודים חדשנית, המורכבת מבעיות מתמטיות שנלקחו מפרשות השבוע. על פי תפיסת העולם של פרופ' מרקוביץ', המתמטיקה אינה צריכה להיות מנותקת, להיפך המתמטיקה נמצאת בכל מקום, אפילו בסיפורי התורה. מרקוביץ: "הקשר בין מתמטיקה ופרשת השבוע מאפשר למידה חווייתית הן של המתמטיקה והן של פרשת השבוע, גורם לילדים להבין שהמתמטיקה קשורה לחיינו ושאפשר להתחבר למתמטיקה מכיוונים שונים.
-
לינק
בביה"ס מתקיימת פעילות פדגוגית איכותית (ומעורבות הורים ) בעזרת מערכת לניהול למידה Moodle. לכל תלמיד בביה"ס אשכול באשדוד מחשב ASUS EEE על השולחן. בנוסף לשאר עזרי הלימוד הוותיקים. התלמידים לומדים בצורה עצמאית, בקבוצות, בזוגות וגם בהנחיית המורים על גבי תשתית #Moodle ומתוכה בכלי Web2 משובצים נוספים. יוצרים אנימציות, מפות גאוגרפיות, משחקים מתמטיים, מקימים דיונים והצבעות על נושאים שונים, חוקרים ( נדב קבלרציק ).
-
לינק
המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה, להעריך את יעילות הוראת המדעים של מורי בתי ספר יסודיים, תוך כדי השתתפותם בתכנית פיתוח מקצועי רבת היקף ולקבוע את הקשר בין האמונות שלהם והלמידה של התלמידים. נמצא כי מורי בית ספר יסודי שהשתתפו בתכנית אינטנסיבית ארוכת טווח (יותר ממאה שעות) הראו הישגים משמעותיים במסוגלות העצמית שלהם בהוראת המדעים. נמצא כי ניתן לחזות מספר משתני רקע של אמונות מורה, כולל, באיזה תכיפות הם מלמדים מדעים.
-
תקציר
תוך שימוש ב- microanalysis של שיחת דיון כתתית, בכתה ו' של בית הספר היסודי, העוסקת בהיפוך האנרגיה, החוקרים המחישו את הדילמה המתעוררת בגישה התקשורתית שהמורה עשה בה שימוש בעת שהוא עושה שימוש אינדוקטיבי בפעילות , להורות תוכן מדעי כללי. החוקרים חשפו את מורכבות הקשר בין גישת הדיאלוג לבין הגישה הסמכותית בבניית למידה ובאותה מידה, הצורך למלא אחר מטרות הלימוד עבור כל שיעור. כאן החוקרים מדגימים כיצד השימוש באנליזת חלקיקים עדינים וקטנים של שיחת דיון כיתתית ואינטראקציה, יכולים לגלות את הפרטים של למידה בכיתה, כמו, אי התאמה של מטרות ההוראה ואימוץ גישה מתאימה כדי למלא את תכלית ההוראה המיועדת ( Wong, Hwei-Ming תTan, Aik-Ling) .
-
לינק
אני 10 הוא אתר ששם לו למטרה לסייע לתלמידי בית ספר בתחום החשבון והמתמטיקה. דבר זה נעשה על ידי סרטונים. את הסרטונים יוצרת מנהלת האתר, מאיה קלנר, בעצמה. כל סרטון דן בנושא נתון, במשך זמן קצר. לדוגמה זוויות נגדיות וסמוכות. הזמן הקצר מאפשר למידה שאינה מייגעת מדי. ניתן להגיב ולשאול שאלות על כל אחד מן הסרטונים. הסרטונים נמצאים ביוטיוב והקישורים אליהם מאורגנים באתר אני 10. לכל סרטון הסבר קצר המציג במלים בודדות את מהותו. הסרטונים מסווגים על פי כיתות ובתוך הכיתות לקטגוריות נושאיות. עד כה הועלו 690 סרטונים. בתמונה הבאה ניתן לראות דוגמה מהאופן שבו מסודרים השיעורים באתר אני 10( יורם אורעד).
-
לינק
איך הפך משרד החינוך את מבדק שמונה המשימות לסיוט של מורות כיתה א'. הסטנדרטיזציה מגיעה לכיתה א': מבדק "שמונה המשימות", שנועד לעקוב אחר תהליך רכישת הקריאה של תלמידי כיתה א', הפך מכלי לאיתור מתקשים לכלי מדידה של הישגי המורות ולמקור לחץ, תסכול וחרדה עבור התלמידים. וגם כאן לא חסרים טפסים ( איילת פישביין).
-
לינק
המחקר מתמקד בתפיסותיהם של מנהלים לגבי תחומי הסמכות (Authority) והאחריות (Responsibility) בעבודתם, ובקשר של תפיסות אלה למערכת אחריותיות (Accountability) ולמודל הניהול העצמי (School-based-management). מדובר במחקר איכותני, בגישת התיאוריה המעוגנת בשדה, המבוסס על ראיונות עומק מובנים למחצה. הוא כולל 20 מנהלים של בתי ספר יסודיים במרכז הארץ, כאשר 11 מתוכם מנהלים בתי ספר בניהול עצמי ותשעה מנהלים בתי ספר שאינם בניהול עצמי (גרינשטיין, יעל, דן, גבתון).
-
סיכום
מטרת המחקר היא לחשוף את דפוסי ההעצמה בקרב מורות שממלאות תפקיד בבית הספר היסודי. המחקר נערך במתודולוגיה איכותנית, באמצעות ראיון מובנה למחצה, והקיף 43 מורות אשר מילאו תפקיד של רכזת מקצוע או רכזת שכבה. בראיון התבקשו המורות לגולל את סיפור חייהן המקצועיים. תיאור רכיבי תופעת ההעצמה נבנה מניתוח סיפורי המורות ותוך שימוש בתובנות של הנחקרות עצמן בגישת התיאוריה המעוגנת בשדה. בהתבסס על ממצאי המחקר אופיינו שלושה דפוסים היררכיים של העצמה התואמים למידת האקטיביות המקצועית של המורות שממלאות תפקיד ( אבידב-אונגר, אורית, יצחק, פרידמן, עלית, אולשטיין ).
בתי ספר יסודיים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין