כבר כתבנו בעבר על העבודה המתוקשבת הנפלאה של צוות המורים בביה"ס אמיר בפתח תקווה , אשר קידמו בזמנו את הפורומים המקוונים בכל כיתה וכיתה בביה"ס. עתה , ראינו כי הם לא יושבים על זרי הדפנה , וממשיכים לפתח סביבות למידה מקוונות נוספות באמצעות מערכת ה-MOODLE שבתי הספר בפ"ת עובדים איתה. תוך ניצול התכונות המועילות של ניהול תכנים דיגיטאליים במערכת MOODLE , הם הקימו שורה של מרחבי למידה מתוקשבים לשכבות גיל. במרחב כיתתי מתוקשב כזה ניתן למצוא חלוקה ברורה של תת-סיווגים עפ"י שכבות לימוד ( שכבה א' , שכבה ב' , שכבה ג' , שכבה ד' וכדומה ). משאבי תכנים דיגיטאליים ( קבצים, קישורים , סרטוני וידאו וכדומה) המוצגים בחלוקה ברורה לכל שכבה ושכבה ( לדוגמא, היסטוריה- מלכים הלנסטיים שולטים בישראל , חלון למדינות הים התיכון – כיתה ו' ) , שילוב כלי Web 2.0 במרחב הלמידה המתוקשב , ועוד .

המחקר בוחן את תפיסותיהם של תלמידים ומורים את האלימות בקרב התלמידים בבית הספר היסודי ומתמקד בהשפעת התופעה על התלמידים והמורים, דרכי ההתמודדות ויעילות העזרה. במחקר השתתפו 891 תלמידים מ- 12 בתי ספר ממלכתיים הלומדים בכתות ד-ו ו- 66 חברי צוות חינוכי מאותם בתי ספר. שני שאלונים פותחו במיוחד לצורך המחקר ובאיסוף הנתונים נעשה שילוב של כלים כמותיים ואיכותניים. הממצאים מראים ש- 63% מהתלמידים אינם מרגישים בטוחים בבית הספר במידה רבה ובמידה רבה מאד וכי 57% מהתלמידים מדווחים על אלימות ברמה גבוהה וגבוהה מאד בבית ספרם. נמצא שלאלימות השפעה ארוכת טווח על התלמידים, אלימות ישירה או עקיפה פוגעת בתחושת המוגנות ובמצבם הרגשי והקוגניטיבי של התלמידים ( תמי ראובני) .

יותר ויותר בתי ספר פרטיים נפתחים בשנים האחרונות. במשרד החינוך מתנגדים לרעיון ובכל זאת, 200 בתי ספר פרטיים ועשרות אלפי תלמידים לומדים בחינוך הפרטי החילוני המשמש כאלטרנטיבה לחינוך הממלכתי. בשנים האחרונות הפכו בתי הספר הפרטיים לתופעה רווחת ומבלי ששמנו לב כבר הוקמו 200 מהם מתחת לאפו של משרד החינוך. גובה שכר הלימוד לשנה בבית הספר הפרטי "חברותא" בכפר רופין עומד על 35 אלף שקלים כאשר 12 תלמידים בכיתה לומדים בשיטת "אטקינס" סביב שולחן.

המחקר הנוכחי הוא מחקר ראשוני שמטרתו לאתר ולזהות את המנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית ספר יסודי אחד, ולבחון את הקשר של מנגנונים אלה לחזון ולתרבות החינוכית-הארגונית המאפיינים אותו כארגון לומד. המחקר בודק ארבע שאלות: האחת היא, מה מאפיין את החזון החינוכי של חברי הצוות בבית הספר? השנייה היא, מה הם מאפייניה של תרבות הלמידה הארגונית הקיימת בבית הספר? השאלה השלישית מתייחסת למבנים ולמנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית הספר; השאלה הרביעית מבקשת לבחון את יחסי הגומלין בין החזון החינוכי לבין הלמידה הארגונית ( חנה קורלנד , רחל הרץ-לזרוביץ ).

מורים בביה"ס היסודי המעוניינים ליצור באינטרנט יחידת לימוד מתוקשבת מרחיבת דעת ועניין סביב יצירה ספרותית מוזמנים לראות את דגם הפעילות המתוקשבת סביב השיר : "צורות של לב" /שלומית כהן אסיף. ביחידת הלימוד המתוקשבת ניתן לראות כיצד מעשירים את עולם הדימויים של התלמידים ומפעילים אותם גם ביצירה. הפעילות המתוקשבת המעשירה ומסקרנת כוללת מעגל של ההקשרים/הסתעפויות סביב השיר: העשרה לשונית, כתיבה יוצרת, גלריית עבודות ( הילד טווה את עולם המושגים האסוציאטיבי שלו בציור או בכתיבה) ,הרחבת דעת ( הרחבת אופקים והעמקת הידע) , אודות המשוררת וכתיבה בפורום .

מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת קיימברידג’ בבריטניה , ממליץ להתחיל את הלימודים הפורמאליים רק בגיל שש . על ממצאי הדו”ח מדווח עיתון ה- Guardian הבריטי. הדו”ח תומך בהרחבת תוכנית הלימודים הטרום-בית ספרית, המבוססת על משחק, עד לגיל זה. מחברי הדו”ח סבורים, כי הכנסת ילדים למסגרת לימודים בית ספרית פורמאלית כבר בגיל ארבע, כפי שקורה כיום באזורים נרחבים בבריטניה, היא מוטעית. לטענתם, התחלת הלימודים הפורמאליים לפני גיל שש עלולה לפגוע בביטחון העצמי של חלק מהילדים, שאינם בשלים לכך, ולגרום נזק ארוך טווח ללמידה שלהם. במחקר נטען, כי השילוב של התחלה מוקדמת של הלימודים הפורמאליים, מבחני ההישגים, והלחץ לעמוד בסטנדרטים שמציבה הממשלה, ייצור דור שלם של תלמידים הסובלים מבעיות נפשיות.

מקום לגדול, בית ספר חדש שהקימו הורים שילדיהם התחנכו עד כה חינוך ביתי, הוא מסגרת חינוכית מסקרנת. הוא שוכן במבנה בכפר הירוק שאינו גדול מדירת מגורים ממוצעת, ולו חצר. לפי שעה לומדים בו קצת פחות מ-20 ילדים בני חמש עד שבע מאזור המרכז, שהוריהם סבורים כי אין לשלוח ילד לבית ספר בכל מחיר. מקום לגדול הוא מעין דור שלישי בחינוך הפרטי, תוצר של שוק הרעיונות הקיימים כיום בחינוך. העקרונות שעל פיו נבנה נלקחו מפה ומשם לפי ראות עיניהם של מקימיו: כמו בבית ספר פתוח, הילדים יכולים לבחור אילו מקצועות ללמוד ואם להיכנס לכיתה, אך כמו בדמוקרטי, יש פיקוח על בחירותיהם ולימודיהם. שלא כצפוי, מעורבות ההורים אינה גדולה כמו בבתי ספר אחרים שהקימו הורים. אשר לעתיד בית הספר, מתקיים עכשיו תהליך לקראת הכרה של משרד החינוך בו.

מחקר חינוכי חדש של אוניברסיטת מישיגן מצא כי לכיתות קטנות בגילאי היסודי, בעיקר בגן ילדים ובכיתה א' יש השפעה רבה על הישגי התלמידים בהמשך. נתוני המעקב, שנאספו במשך כמה שנים רצופות, מראים כי כיתות קטנות של 13-17 ילדים בגילאי כיתות היסוד תורמים רבות להישגי התלמידים בהמשך לימודיהם בביה"ס היסודי ובחטיבת הביניים. המחקר נערך ע"י המרצה הבכיר לחינוך , פרופסור Spyros Konstantopoulos ופורסם בכתב העת השפיט . American Journal of Education.עפ"י מסקנות המחקר לכיתות קטנות בכיתות היסוד יש השפעה על הישגי כל התלמידים בהמשך, אך במיוחד ניכר הדבר לגבי תלמידים חלשים המצליחים יותר בחטיבות הביניים כאשר למדו בזמנו בכיתות א' קטנות של 13-17 תלמידים בכיתה. תשומת הלב שמקבלים תלמידים מהמורים בכיתות היסוד משפיעה רבות על יכולותיהם להתמודד עם בעיות במתמטיקה ובקריאה בהמשך דרכם בחטיבות ביניים .