התלמידים מגבשים סגנונות למידה אישיים בסיוע כלים טכנולוגיים חדישים. לעומת זאת, בתיה"ס עדיין אינם משתמשים במודלים ללמידה אישית, ומודל ההוראה השולט הוא של "חליפה במידה אחת לכולם". כך נמצא בסקר נרחב, שנערך לאחרונה בארצות הברית על ידי קבוצת "פרויקט מחר Project Tomorrow . דו"ח ראשון על ממצאי הסקר פורסם באפריל 2012 . פרויקט מחר הוא ארגון אמריקני, ללא מטרות רווח, בתחום החינוך. בראש הארגון, שנוסד לפני 16 שנים, עומדים בכירים בארגונים כלכליים וטכנולוגיים גדולים, אנשי חינוך ואקדמיה. הארגון פועל לקידום לימודי המדעים, המתמטיקה והטכנולוגיה במערכת החינוך האמריקנית.הטכנולוגיה בבתיה"ס ומחוצה להם.

בהמשך להרצאה של ד"ר ליזי כהן המדגישה בהרצאתה את חשיבות הלמידה ההבנייתית בלמידה מקוונת , כדאי לקרוא את המאמר של המורים האמריקאים Michael Fisher Jeanne Tribuzzi שכתבו על תהליך הבניית המידע ע"י תלמידים הנקרא Annotexting. הכוונה לתהליך של הבניית מידע שבו תלמידים נדרשים לרשום ולסכם באמצעות כלים טכנולוגיים ( טאבלטים או אייפונים) הסברי ביאור ( annotations) לגבי חומרי למידה או מאמרים שקראו . Annotexting הוא תהליך שיש בו אוסף של הבניית מחשבות, הערות ותגובות לגבי פירוש ראיות בטקסטים . זהו תהליך של הבניית מידע מצד אחד וחשיבה ביקורתית מצד שני .

מערכות החינוך בכל רחבי העולם נמצאות כיום בפני אחת המהפכות הגדולות ביותר שידעו בתולדותיהן. המהלך, שהחל עם הכנסת מחשבים לכיתות בשנות ה-90, מגיע כעת לנקודה בה החלום לשים מסך מחובר לאינטרנט בפני כל ילד הופך למציאות בזכות מחשבי הטאבלט. איך המערכת מגיבה לזה, בישראל ובמדינות האחרות? ומהו הפוטנציאל של הכלי החדש הזה? פרוייקט מיוחד ( ענת שלו).

חקר מקרה בביה"ס באוסטרליה לגבי שימוש בלוח אינטראקטיבי "חכם" ליצירת אינטראקציה בין המורה לתלמיד לא כהרצאה בכיתה אלא כדיון משותף עם התלמידים. המחקר האיכותני בדק את הדרך שבה המורה לשפה וספרות ניסה לקדם את השימוש של לוח אינטראקטיבי "חכם" כחלק ממטלת קריאת הספרים של התלמידים. התלמידים למדו לכתוב ביקורות ספרים ולהציגם בפני הכיתה . התלמידים עצמם הציגו את הממצאים באמצעות הלוח האינטראקטיבי ה"החכם" בכיתה והתפתח דיון עם שאר הכיתה. במקרה זה האינטראקציה הייתה בין התלמידים ולא רק בין המורה והתלמידים כפי שקורה לרוב בכיתות חכמות בהן מותקן "לוח אינטראקטיבי "חכם" ( Damian Maher ) .

שתי מורות חדשניות בארה"ב , ויקי דיוויס וג'ולי לינדסי , כתבו ספר המסכם את ניסיונן בייזום מיזמי למידה בינלאומיים שיתופיים בין כיתות לימוד ממדינות שונות. הספר יכול לשמש כמדריך עזר למורים ולמחנכים המעוניינים ליזום פרויקטים שיתופיים עם כיתות מקבילות ברחבי העולם , והוא מציג את ההתמודדות הנדרשת לכך וההיערכות של המורים ללמידה שיתופית בעולם . הכותבת הראשית , המורה ויקי דיוויס , נחשבת בארה"ב ובעולם כמורה החדשנית ביותר בתחומי הלמידה המתוקשבת ( Vicki Davis Julie Lindsay).

דדי צוקר, שותף ומנהל בחברת "בליגיר" המפתחת לימודים באמצעות טאבלט, והרב אליעזר קורצוויל, מנהל הנתיב לחברה ולמשפט בקרית החינוך אמ"ית כפר בתיה, דנו בהרצאה משותפת במידת ההצלחה ובנקודות התורפה שהתגלו בניסיונות הראשונים של לימוד באמצעות טאבלט בישראל. 6 בתי ספר בבת ים משתתפים בניסוי הטאבלטים וביה"ס אחד ברעננה ( אמ"ית , כפר בתיה) . עיקרי הרצאה משותפת בכנס השנתי לתקשוב בחינוך ובהוראה , מכון מופ"ת , 28 במרץ 2012 .

כמה עובדות אותן לא הזכיר גדי להב במאמר שלו : בריטניקה לא הפסידה לוויקיפדיה : עיקר ההשקעה של אנציקלופדיה בריטניקה כיום היא במהדורה החינוכית שלהם וממנה הם מרוויחים הרבה יותר. מרבית בתי הספר בארה"ב ובאנגליה מנויים על הגרסה האלקטרונית של מהדורת החינוך של בריטניקה . לכן, הם ממשיכים להשקיע בעיקר במהדורה החינוכית שלהם ומכך יוצאים נשכרים התלמידים והמורים בבית הספר. הם גם פיתחו מודול מתוקשב של כלי עזר לכתיבת עבודות לתלמיד, באמצעות המודול הזה התלמיד יכול לאסוף ולאגור את התכנים שדלה ולהמשיך לעבוד עליהם בשלבים מאוחרים יותר במחשב שלו בבית ( עמי סלנט).