הוראה בסיוע מחשב
מיון:
נמצאו 92 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    באיזו שיטה עדיף לעשות סיכומי שיעור – באמצעות כתיבה בעט במחברת, או דווקא על-ידי הקלדה במסוף שמוצב לפני התלמיד בכיתה?

    מחקר זה, שבוצע במשך שלושה חודשים בקרב 72 תלמידי כיתה ט', מעלה כי עדיף לסכם את השיעור במחשב.

  • תקציר

    במחקר חדש שנערך בארה"ב נמצא שביצועי סטודנטים שלמדו מנהל עסקים באופן פרונטלי היו טובים יותר מביצועיהם של אלו שלמדו באופן מקוון. חוזקות ההוראה הפרונטלית התגלו כאשר נבחנו יכולות אנליטיות וכמותניות אך כאשר נבחנה יכולת כתיבת טקסטים, נמצא יתרון בלמידה מקוונת. במהלך השנים האחרונות, מספר הקורסים המקוונים המוצעים על ידי מכללות ואוניברסיטאות גדל. אף איכות הקורסים השתפרה באופן משמעותי. אוניברסיטאות רבות מציעות תכניות מקוונות לתואר ראשון ושני ויש צורך לבחון האם הישגי הסטודנטים טובים יותר כאשר הם לומדים באמצעות מתודת הוראה פרונטלית מאשר באופן מקוון.

  • לינק

    ג'יי הורוויץ מקונן על הפקעת הובלתו של תחום התקשוב החינוכי מידיהם של אנשי חינוך בידי יזמים והי-טקסטים. הוא מצר על כך ש"מצד אחד אפשר להפיק נפלאות מהכלים שעומדים לרשותנו, אך מצד שני אותן נפלאות באות לביטוי בדרכים מאכזבות ביותר" (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ שופך מים צוננים על ההתלהבות העולה מכתבתו של רועי ציקורל (ציקו) באתר "הגיע זמן חינוך" לגבי רשת אלט-סקול (AltSchool): "אינני יכול להעיד על איכות הלמידה בבתי הספר של AltSchool, ואני נוטה לחשוב שגם ציקורל איננו יכול לעשות זאת. צילומים של ילדים מחייכים, ציטטות של הורים שמרוצים ממה שקורה בבית הספר, ועיצוב שיווקי נוצץ ביותר הם אולי עדות מרשימה, אבל הם אינם מלמדים על הצלחה חינוכית (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    האם יש מישהו שמתנגד ללמידה מותאמת אישית (מה שמכנים באנגלית "personalized learning")? המונח זוכה למגוון פרשנויות, ולא כל מי שמשתמש בו מתכוון לאותו הדבר. יש מי שרואה בו גישה חינוכית שמאפשרת ללומד לכוון את הלמידה של עצמו בהתאם לרצונות ולהתעניינויות שלו, ואילו אחרים רואים בו בסך הכל דרך לגוון את ההוראה על מנת להבטיח שבסופו של דבר כל תלמיד יצליח להגיע לידע הנדרש ולאותם הישגים. חדירת התקשוב לתוך מגרש החינוך, והפרטניזציה (המילה "הפרטה" איננה נראית לי המילה המתאימה) שהתקשוב מאפשר, הביאו לכך שהגישה השנייה – דרכים "אישיות" לאותם הישגים – היא הרווחת היום (ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ עומד במאמרון זה על משמעותה של הוראה מותאמת אישית בהקשר של תקשוב חינוכי: "אף אחד לא יחשוד בי שאני רואה טעם בכיתה שבה התלמידים יושבים מול מסכים וזוכים ל-"שיעורים" שבהם יישום דיגיטאלי כלשהו "מעביר" אליהם "ידע" ומתרגל אותם כדי לבדוק אם אותו "ידע" נרכש בצורה יעילה. כבר כתבתי כאן פעמים רבות שבעיני "הוראה" כזאת היא עיוות רציני של הרעיון של "התאמה אישית". ובכל זאת, אני נוטה להשתכנע ש-"הוראה" מהסוג הזה עתידה לכבוש את החינוך" (ג'יי הורוויץ).

  • סיכום

    המאמר מתבונן בהתפתחויות בתחום ההוראה המקוונת והוראה בסיוע מחשב, תוך התמקדות במאמצים להשתמש בנתונים שניתן לאסוף בעת שהתלמידים מבצעים פעילויות למידה תוך שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות כדי לספק משוב ספציפי וכדי להדריך תכנון לימודים מותאם-אישית. המאמר מציין את AltSchool, רשת קטנה של בתי ספר שנוסדה על ידי מקס ונטילה (Max Ventilla). נושאים אחרים כוללים קורסים מקוונים פתוחים רבי משתתפים (MOOCs) ועלייתן של ההשקעות בחברות של טכנולוגיה חינוכית (Byrnes, Nanette, 2015).

  • תקציר

    מחקר זה בחן האם שימוש בתכנית קריאה מקוונת (Headsprout® Early Reading; HER) כהוראה משלימה עבור קוראים בכיתה ב', ללא קשר לבעיות קריאה התחלתיות, הובילה לשיפורים במיומנויות קריאה בהשוואה לילדים שלא קיבלו שעות הוראה נוספות. נמצאו הבדלים מובהקים לטובת משתתפי קבוצת ה-HER על פני מדדים של דיוק בקריאה ומיומנויות של זיהוי מילים (Tyler, Emily; Hughes, John; Beverley, Michael; Hastings, Richard, 2015).

  • תקציר

    המאמר מציג תוכנות חופשיות של טכנולוגיה מבוססת מחשב אשר ניתן להשתמש בהן כדי לתמוך בתלמידים עם מוגבלויות – כמו גם בכותבים מתקשים אחרים – בטרום תהליך הכתיבה, דרך תהליך הכתיבה וכלה בסיום תהליך הכתיבה. קיימים מוצרים רבים המיועדים לכתיבה מבוססת מחשב הכדאיים לרכישה, אולם מאמר זה מספק אפשרויות עבור מורים ועבור צוות בית ספר המנסים לאזן בין הצרכים של התלמידים לבין תקציב בית הספר (Bouck, Emily C.; Meyer, Nancy K.; Satsangi, Rajiv; Savage, Melissa N.; Hunley, Megan, 2015).

  • תקציר

    קיים לחץ הולך וגובר על מוסדות ההשכלה הגבוהה לעבור שינוי, כאשר נראה כי ההשכלה צריכה להסתגל לדרכים העונות על הצרכים הקונספטואליים של זמננו, המשתקפים בעלייתה של הכיתה ההפוכה. המטרה של מאמר זה הייתה לספק סקירה מקיפה של המחקר הרלוונטי לגבי הופעתה של הכיתה ההפוכה והקישורים לפדגוגיה ולתוצאות החינוכיות, תוך זיהוי פערים בספרות היכולים לתרום לתכנון ולהערכה עתידיים (O'Flaherty, Jacqueline; Phillips, Craig, 2015).

  • תקציר

    הוראה הפוכה (inverted teaching) שאין לבלבל ולטעות בינה לבין למידה משולבת (hybrid learning), הינה תחום חדש יחסית בחינוך שבו ההרצאה מוסטת אל מחוץ לכותלי הכיתה ועבודות הבית המסורתיות מתבצעות בכיתה. למרות שמספר מערכי הוראה הפוכה פורסמו בתחומים שונים, דיווחים שפיטים של קורסים בלימודי כימיה באוניברסיטה הם נדירים למדי. לצורך זה מוצג מערך קורס של שנה שניה בכימיה אורגנית, בו יש שתי קבוצות סטודנטים שכל אחת למדה באחת משתי שיטות: קבוצה אחת, למדה בשיטת ההרצאה המסורתית והקבוצה השנייה בשיטת ההוראה ההפוכה (Michael A. Christiansen).

  • תקציר

    מדגם של 191 נבדקים נבחן כדי לקבוע הבדלים אופייניים מסוימים בין נבדקים המשתמשים באינטרנט במידה רבה לבין נבדקים המשתמשים באינטרנט במידה נמוכה. התוצאות מראות שלאנשים המשתמשים באינטרנט במידה רבה יש ציונים גבוהים יותר במאפיינים של פתיחות ושל החצנה( COSTA, SEBASTIANO; CUZZOCREA, FRANCESCA; NUZZACI, ANTONELLA, 2014).

  • תקציר

    במאמר זה, המחברים מציעים קווי הנחייה עבור מנחים מקוונים כדי לסייע/להקל על הפיתוח של קהילות למידה בקורסים מקוונים(Yuan, J.; Kim, C., 2014).

  • תקציר

    המאמר מציג מידע כיצד להפוך למורה מקוון טוב יותר. המאמר מציע ללמוד לגבי הכלים הדיגיטליים ולגבי הטכנולוגיות החינוכיות שיגבירו את היעילות של המורה ויסייעו לתלמידים בלמידה (Beaudoin Paul, 2014).

  • לינק

    מדריכים ותוכנות שונים תורמים לפיתוח כישורים ולחיזוק ביטחון עצמי הנדרשים להוראה בכיתות וירטואלית תוך שימוש בתוכנות של דיון/שיח מקוון. עם זאת, משאבים אלה אינם מגלים תמיד את הדיוק והעידון הנדרשים בסביבות כאלה – מה מרגישים, אילו נושאים עשויים לצוץ ואלו אתגרים אישיים כרוכים בכך. המאמר מדווח על ממצאים של מחקר פנומנולוגי שהונחו ע"י שאלת המחקר הבאה: כיצד מתארים ומבינים מורים מנוסים את התנסויותיהם בכיתות וירטואליות סינכרוניות? המטרה הייתה להבין מה המשמעות של הוראה בסביבות כאלה. נעשו ראיונות חצי מובנים עם ארבעה מורים מנוסים בהוראה ובשיח מקוונים. הראיונות נותחו בניתוח פנומנולוגי פרשני ( Cornelius, S).

  • לינק

    בשנים הספורות מאז יצאו הטאבלטים לשוק, הם הפכו לתוספת פופולרית בכיתות מכל הרמות ובכל נושאי הלימוד. באמצעות השימוש במכשיר זה, ניתן לתפוס את תשומת לבם של המורים ושל התלמידים, ליצור אינטראקציה עם התוכן ברמה אישית יותר, ולפקח על הלמידה בזמן אמת. המחברים Nancy Frey, Doug Fisher ו-Alex Gonzalez משיאים עצה מעשית לגבי שימוש אפקטיבי בטאבלטים כחלק מהעברת אחריות רבה יותר מהמורה לתלמיד (Nancy Frey, Doug Fisher & Alex Gonzalez, 2013).

  • לינק

    שני מורים למתמטיקה בבית ספר תיכון שמשתמשים בלוחות אינטראקטיביים בכיתה רואיינו מדי שנה במשך שלוש שנים לגבי התפיסות שלהם את הטכנולוגיה. הממצאים ממחקר זה מצביעים על כך שלוחות אינטראקטיביים מספקים חלק מאותן תועלות שמספקים המון מחשבים וטכנולוגיות אחרות הזמינים בכיתות ACOT: הנעה מוגברת של התלמידים, הוראה דינמית יותר, ושיתוף פעולה רב יותר מצד המורה (Hall, J., Chamblee, G. & Slough, S, 2013.)

  • לינק

    מטרת השיעור היא להציע למורים משתלמים אמצעים חזותיים ,שיטות הוראה מתוקשבות מתקדמות וסביבות למידה מתוקשבות שיוכלו באמצעותם ללמד בצורה מתוקשבת וחוויתית את נושא השואה בבתי הספר ותוך כדי כך להקנות לתלמידים גם את ההיסטוריה של תקופה הכי חשוכה בתולדות האנושות וגם התנסות במידענות באמצעות מאגרי מידע מקוונים. כל מקורות המידע שנאספו כאן בסקירה המוערת נועדו להדגיש למידה פעילה בסביבה מתוקשבת (עמי סלנט) .

  • לינק

    מחקר זה בחן את האינטראקציות שהתקיימו בכיתה אחת, במסגרת שיעורי אנגלית, שבהם שולב טוויטר לצורך יצירת תקשורת אוטנטית בין התלמידים ובין עצמם ועם המורה. כחלק מהדרישות הלימודיות בקורס, התלמידות קיבלו משימות שונות כדוגמת דיווח מה הן עושות עכשיו, ותגובה על ידיעות שהעלתה המורה. לתלמידות הועבר שאלון לפני תחילת התכנית והתבצע ניתוח של ה"ציוצים" של הקבוצה. מתוך ניתוח ה"ציוצים" שכתבו התלמידות והמורה עולה, שהטוויטר מזמן תקשורת רב כיוונית בין כלל המשתתפות באופן שאיננו מתקיים בדרך כלל במסגרת שיעור בכיתה רגילה. בנוסף, נמצאה השפעה הן של הקשרים החברתיים שבין התלמידות והן של היקף העידוד של המורה על אינטנסיביות ההשתתפות בכתיבת "ציוצים". יחד עם זאת לא נמצא שהשימוש בטוויטר תורם למימוש פוטנציאל הלמידה בכל מקום ובכל זמן ( מור דשן) .

  • תקציר

    ג'יי הורוויץ מדווח על ההחלטה של כמה בתי הספר הציבוריים בעיר ניו יורק לוותר על התוכניות הייחודיות שלהם ללמידה אישית. לפני שנה , שלושה בתי ספר היו הפיילוט הראשון של תכנית, ושניים מאלה החליטו כבר השנה לא להמשיך בה. ההחלטה כנראה קשורה למחקר על התכנית שהתפרסם במהלך הקיץ. המחקר לא מצא הישגים משמעותיים אצל התלמידים שלמדו בתכנית. ( ג'יי הורוויץ ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין