תוכניות תקשוב ארציות
מיון:
נמצאו 47 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    כבר דיווחנו בעבר על מדיניות התקשוב החינוכי באוסטרליה ועל המאמץ השיטתי והממוקד של משרדי החינוך הפדראליים (לכל חבל ארץ באוסטרליה משרד חינוך מקומי משלו) האוסטרליים לקדם את תכניות התקשוב בבתי הספר. עתה עברו האוסטרלים לשלב פעולה שיטתי חדש והוא יצירת רישוי למורים להוראה מתוקשבת. מורים בבתי הספר נדרשים תוך חמש שנים לקבל הסמכה רשמית של משרד החינוך שם ללמד בצורה מתוקשבת. תכנית הפעולה שהתחילה בשנת 2010 מחייבת את המורים לדעת לשלוט היטב בכל סוגיות התקשוב החינוכי ולדעת לתכנן היטב את מערך התקשוב שלהם להוראה בכיתה. המורים צריכים להוכיח בקיאות בשיטות פדגוגיות מתוקשב ולהמחיש יכולת לשלב את הפדגוגיות הדיגיטאליות המתוקשבות בהוראה פעילה בכיתה. האוסטרלים גם יצרו תימרוץ כספי למורים שעוברים את ההסמכה להוראה מתוקשבת.

  • לינק

    לתכנית התקשוב הלאומית: התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 יש השפעה גם על מעורבות של מורים מבתי ספר בפיתוח חומרי למידה מתוקשבים וחומרי למידה. מעורבות התחלתית זו לא נוצרה מעצמה אלא בזכות מאמצי הטמעה של מרכזי ההדרכה הפועלים במחוזות החינוך ברחבי הארץ. כך לדוגמא בבתי ספר יסודיים בקרית שמונה ובאזורים הסמוכים המורים עוברים השתלמויות וליווי של מרכז הפסג"ה האזורי במטרה לפתח מיומנויות של תכנון משימות תקשוב לכיתה. התוצרים שהמורים מפיקים כוללים דוגמאות לשיעורים משולבי משימות תקשוב, בעקבות חשיפה למאפיינים של משימה מתוקשבת מיטבית. באתר האינטרנט הנוכחי מרוכזים דוגמאות של חומרי למידה מתוקשבים שפיתחו המורים בתחום חינוך לשוני

  • לינק

    ישראל מפגרת אחרי המדינות המפותחות במספר המחשבים בבתי הספר ומובילה מבחינת פערי המחשוב מהמדינות המפותחות – כך עולה מדו"ח חדש של OECD שפורסם אתמול. הנתונים מתייחסים ל-2009, וייתכן שישתנו בשנים הקרובות הודות לתוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 שמשרד החינוך, שהחל ביישומה השנה בצפון ובדרום. לפי הנתונים, פחות מ-1% מתלמידי מדינות OECD דיווחו ב-2009 על כך שמעולם לא השתמשו במחשב, אך בישראל השיעור הוא 2%-3%, בדומה ליוון, טורקיה ויפאן. בפנמה ובירדן (שהן שותפות אך אינן חברות ב-OECD), מדובר בשיעור של 10% ו-7% בהתאמה . לפי הדו"ח, ישראל היא אחת המדינות הבודדות שבהן היחס בין מספר התלמידים בכיתות למספר המחשבים שעומד לרשותם לא השתנה כלל במשך כמעט עשור (2000-2009), ונותר נמוך יחסית למדינות המפותחות.( ליאור דטל וענבל אורפז).

  • לינק

    למידה מקוונת ברמת בית הספר התיכון, ואפילו ברמת בית הספר היסודי, מתרחשת ברחבי העולם. רוב המדינות אימצו את הלמידה המתוקשבת כאסטרטגיה המרכזית המאפשרת רפורמה, הפיכת בתי הספר למודרניים, והעלאת הנגישות לחינוך ברמה העולמית. מהפיכת התקשוב בחינוך בניו זילנד תוכננה במהלך אסטרטגי כפול: מצד אחד להרחיב את השילוב של הטכנולוגיה המתוקשבת בכיתה כדי להשתמש בטכנולוגיה ללמד הן את התלמידים שנוכחים בבית הספר (כלומר, באופן מעורב) ומצד שני לאפשר למידה מרחוק לתלמידים שלא נמצאים בבית הספר (כלומר, באופן מקוון).מסקנת המחברים הן כי בהשוואה לארה"ב ולקנדה הרי ניו זילנד השיגה התקדמות גדולה ביישום למידה מקוונת ברמות בתי הספר התיכוניים, ולאחרונה ברמת בית הספר היסודי-ומדיניות הממשלה הרציפה והאחידה בניו זילנד סייעה להתקדמות זו (Allison Powell and Michael Barbour).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ העלה בבלוג שלו מאמרון מעניין המחדד את הדילמה של שילוב התקשוב במערכות חינוך בעולם. השאלה שנשאלת היא היכן להשקיע את התקציב בקידום תכניות התקשוב ? האם בבתי הספר בהדרכה , הטמעה ובפיתוח שיטות הוראה חדשניות או במטה המחוז החינוכי. כפי שניתן להבין מתוך המאמר הרי בחלק מן המדינות זוכים פרויקטים מרכזיים במחוז לעיקר המשאבים , כגון מאגרי פעילויות ומאגרי שאלות להרכבת מבחנים . כותב המאמר מוחה על כך שמשאבים רבים כל כך מוקדשים למה שבעיניו משני לעיקר ולתלמידים עצמם לא ניתנים כלים מתוקשבים חדשניים. אם יורשה לנו להעיר הרי מבחינה זו שפר חלקה של מדינת ישראל כי עדיין עיקר תקציב תכנית התקשוב הלאומית מיוחד להצטיידות בתקשוב בכיתה ולהדרכת מורים. עוד תובנה שלמדנו ממאמר זה וגם מראיונות עם מורים בארץ: מאגרי פעילויות חינוכיות באינטרנט הם פעולה מבורכת, אבל בסופו של דבר המורה בביה"ס כותב את הפעילות המתוקשבת בעצמו תוך התאמה לאוכלוסיית הכיתה ולדרגת הקושי והאתגר שהוא מבקש להציב בלמידה.

  • לינק

    השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית בכיתה היא סוגיה משמעותית עבור מורים כאשר הם נמצאים תחת לחץ הולך וגובר ללמד בדרכים המתווכות מבחינה טכנולוגית. "ההזדמנות הדיגיטלית" (digital turn) הזו בחינוך טופחה על-ידי מהפכת החינוך הדיגיטלי של הממשלה האוסטרלית הפדרלית, המייצגת התחייבות של מיליארדי דולרים להשמת מחשבים בבתי הספר ויישום של פרקטיקה פדגוגית טכנולוגית. מאמר זה מתמקד בהתמזגות בין התהליך הכלכלי הגלובלי, מהפכת החינוך הדיגיטלי והשיח של הילידים הדיגיטליים; ומתאר את הדרך שבה השימוש של התלמידים בטכנולוגיות הדיגיטליות היא בעיקרה יצירת זהות. המחברת בוחנת את המדיניות של "מהפכת החינוך הדיגיטלי" ואת השיח הקשור אליה כדי לשרטט חלק מההשלכות החינוכיות ( Buchanan, Rachel ).

  • לינק

    מאז שנות השמונים של המאה הקודמת הוכרזו תריסר תכניות תקשוב לאומיות של מערכת החינוך הישראלית .עבודה זו סוקרת את התוכניות תוך ניסיון לבחון מה השתנה לאורך השנים בתפיסה של תקשוב מערכת החינוך, כמו גם מה נשאר ללא שינוי לאורך שנים רבות. העבודה מזהה דמיון רב בין התוכניות השונות בנוגע לנושאים כמו התקשוב כצורך לאומי, הצורך בספריית תכנים לאומית והצורך בבניית תשתיות טכנולוגיות ואנושיות. לעומת זאת, הנושא של המחשב כמכונת למידה המחליפה את המורה הופיע בעבר אך נעלם בעשרים השנים האחרונות, וכך גם נעלם נושא הוראת המחשב כתחום דעת בשנות ה 90- . לעומת זאת אנו רואים עלייה בחשיבות המחשב ככלי תומך בהתפתחות היחיד העבודה מצביעה על תופעות של ספיראליות, חזרה על מטרות ישנות, היווצרות מטרות חדשות והיעלמותן של מטרות לאורך השנים. המחקר מניח תשתית לחקירת הקשר בין תכניות התקשוב הלאומיות של מערכת החינוך לבין גורמים חברתיים, פוליטיים וטכנולוגיים ( צביה אלגלי, יורם קלמן) .

  • סיכום

    העולם מצוי בתהליך מדהים של יצירת הידע על ידי החברה. לבתיהס אין חלק בתהליך הזה". כך טען דיקן ביה"ס לחינוך במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, פרופ דוד חן, בכנס בנושא "טכנולוגיות בחינוך: הוראה ולמידה בעידן של תמורות ושינויים". את הכנס ערכה מכללת סמינר הקיבוצים בדצמבר 2011 . פרופ' חן הוסיף, כי אסטרטגיית התקשוב של משה"ח מבקשת לקדם במערכת החינוך שני עקרונות מנוגדים; "לומד עצמאי" מחד ו"שליטה ובקרה" מאידך. עקרון הלומד העצמאי מתמקד בפיתוח חשיבה, עבודת חקר, מתן מענה לשונות התלמידים ולמידה שיתופית. עקרון השליטה והבקרה מתמקד בשליטה על ניהול הלמידה ובהתעצמות ההערכה

  • לינק

    ד"ר עופר רימון, ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, מציג את התכנית ל"התאמת מערכת החינוך למאה העשרים ואחת" ומתאר כיצד המשרד נערך, עם תקציב של 420 מיליון ש"ח, לסגור את הפער בטכנולוגיית המידע בין בית הספר לעולם שמסביב . התאמת מערכת החינוך למאה העשרים ואחת" מצטרף לשורה של 11 יעדים שהציבו שר החינוך, גדעון סער, ומנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, בקדנציה הנוכחית. עם היעדים נמנים גם חינוך לערכים, שיפור ההישגים הלימודיים, חיזוק מעמד המורה וחיזוק מעמד המנהל. המאמר שלהלן מציג את הרציונל של היעד הראשון ואת תכנית הפעולה הנובעת ממנו. שילוב נכון של טכנולוגיית המידע יכול לשפר את איכות ההוראה. הוא עשוי לשפר את מיומנויות המורים, להתאים את ההוראה לשונות התלמידים, לשדרג את התנהלות בית הספר, לייצר משובים בזמן אמת ולאפשר טיפול מונע בקשיים של תלמידים, ליצור רצף למידה בין בית הספר לבית ולשפר את התקשורת בין כל השותפים – מנהלים, מורים, תלמידים והורים.

  • לינק

    האתר הייעודי שהקימה לאחרונה רשת אורט לצורך היערכות ארצית של מנהלים ומורים לתכנית התקשוב בחינוך הוא אתר דינאמי ומעניין היכול להועיל גם למורים ואנשי חינוך בכל רחבי הארץ. באתר המתעדכן כל הזמן , ניתן למצוא ספריית מאמרים נבחרים ( בדרך כלל, מאמרים מעניינים וסקירות באורך מלא) , מדור המוקדש לכלים מתוקשבים ( מדריכי עזר לכלים מקוונים שונים, כגון תוכנה המאפשרת צילום תהליכים מהמסך ) ומידע על השתלמויות המנהלים ברשת אורט המכוונות למימוש וקידום הליכי תכניות התקשוב בבתי הספר. בין המאמרים האחרונים שהתפרסמו באתר יעודי זה: מדוע יש שינויים מתוקשבים אך לא במערכת החינוך ? ( פרק מתוך עבודת הדוקטורט של ד"ר גיזה שביב) .

  • לינק

    משרד החינוך הפדראלי האמריקאי פרסם ב9 בנובמבר 2010 את הגרסה הסופית והמעודכנת של תכנית התקשוב הלאומית שלו לחינוך. בעקבות פרסום הגרסה הראשונה של תכנית התקשוב הלאומית בארה"ב במרץ 2010 נערכו בטיוטת התכנית לא מעט שינויים. השינויים הוכנסו לטיוטת התכנית בעקבות הערות שנתקבלו מבתי ספר ברחבי ארה"ב ומומחים לתקשוב חינוכי באוניברסיטאות ובמכללות האמריקאיות. הגישה של שר החינוך האמריקאי לגבש תכנית תקשוב לאומית בחינוך תוך האזנה לבתי הספר ולמומחים ועדכון בהתאם היא חידוש בנוף הבינלאומי של תכניות תקשוב בחינוך ברחבי העולם. השינויים העיקריים בגרסה הסופית של תכנית התקשוב האמריקאית הם הרחבת המשקל הניתן לשיתופיות בהעברת ידע פדגוגי בין קהילות מורים ובין בתי ספר , חשיפת המורים לכלים מתוקשבים ולכלים פתוחים כחלק מההתפתחות המקצועית שלהם והרחבת ההתייחסות להערכה בהיערכות המתוקשבת הנדרשת בבתי הספר. כמו כן , כוללת הגרסה האחרונה הרבה יותר דגמים פדגוגיים ודוגמאות של תקשוב בהוראה ובלמידה.

  • לינק

    תכנית התקשוב הלאומית במדינת מיין בארה"ב מבוססת על מחשבים ניידים בחטיבות ביניים והיא התכנית הפועלת כבר למעלה מ10 שנים בבתי ספר במדינת מיין . כל 225 חטיבות הביניים במדינת מיין ציידו את בתי הספר במחשבים נישאים לפני 10 שנה וכל שנה שנתיים הם מעדכנים את הציוד הממוחשב. המאמר הנוכחי גוזר 6 לקחים עיקריים מיישום המחשבים הנישאים בבתי ספר במיין . אין ספק שמתכנני והוגי התכנית צברו ניסיון רב בהטמעת מחשבים ניידים בלמידה ובהוראה ולכן יש משקל רב ומשמעותי ללקחים שהם מעלים במאמר. הלקח הראשון אותו מציג Michael Muir אשר ליווה את התכנית המתוקשבת במשך כמה שנים הוא הכרה בכך שהמחשבים הניידים הם בראש ובראש בראשונה כלים טכנולוגיים ללמידה ולא בהכרח ישויות פדגוגיות שכפי שנטו בהתחלה להתייחס אליהם. לאורך השנים התברר כי ברגע שהמורים למדו להשתמש במחשבים הניידים ככלים טכנולוגיים לאיסוף ועיבוד מידע באמצעות כלי האקסל הם נטו להטמיע את המחשבים הניידים בשיעורים.

  • לינק

    הטכנולוגיה כשלעצמה אינה המטרה, אלא האמצעי לבד. אני כבר לא מתרשם מ'פירוטכניקה'. מה שמעניין אותנו זה אלו שימושים ניתן לעשות בטכנולוגיות חדשות כדי לקדם את מערכת החינוך. כך אמר מנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, בהתייחסו לתוכנית המשרד להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21. ד"ר שושני הרצה על התוכנית בכנס בנושא "מיומנויות המאה ה-21 בהוראה ובהכשרת מורים; מציאות וחזון", שהתקיים ב-6.7.2010 במכון מופ"ת. מניע מרכזי להכרזה על התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, הוא העובדה שבשנת 2012 תיכלל בחינה במיומנויות מידע מתוקשבות במבחני פיז"ה הבינלאומיים, שעורך ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD. לישראל, שהתקבלה רק לאחרונה כחברת הארגון, חשוב מאוד לא להשתרך באחד המקומות האחרונים בין מדינות הארגון בהישגיה בבחינה זו.

  • לינק

    משרד החינוך נערך להתחיל ביישום תוכנית המחשוב החדשה בכ-400 בתי ספר יסודיים, בצפון הארץ ובדרומה, כבר בשנת הלימודים הקרובה. במסגרת התוכנית, יקבל כל מורה מחשב נייד וכל כיתה תצויד במקרן, רמקולים וחיבור אלחוטי לאינטרנט. ב-20 בתי ספר נוספים יקבלו גם התלמידים מחשבים ניידים. בשבועות האחרונים נערכים דיונים בין משרדי החינוך והאוצר סביב תקציב התוכנית, שהצטמצם מכ-5 ל-3.2 מיליארד שקל. לדברי גורמים שונים, ייתכן שהתקציב יצטמצם עוד יותר. במקביל, מומחים למחשוב באקדמיה מותחים ביקורת על היעדר התייחסות מספקת לצורך לפתח תפישה חינוכית חדשה, שמחשוב יהיה הכלי שלה. "רכישה מסיבית של ציוד בלי לשים לב לאופן בו הוא נקלט, או קנייה רחבת-היקף של תכנים דיגיטליים, לא יביאו את התוצאות המקוות. משרד החינוך מצהיר שהנושא הפדגוגי הוא חשוב, אבל לא נראה שיש לכך כיסוי. אם הפדגוגיה לא תקבל את תשומת הלב הראויה, כגודל היומרה – כך תהיה גדולה המפלה", אומר פרופ' רוני אבירם מ"המרכז לעתידנות בחינוך" שבאוניברסיטת בן-גוריון.

  • לינק

    צרפת אינה נחשבת כאחת המדינות המובילות באירופה מבחינת ההשקעה בתקשוב בחינוך. אך תכנית התקשוב שלה שכוונה לליבת ההוראה של המורים, הצליחה מאד. תכנית התקשוב החינוכית לאומית – “Espace Num?rique des Savoirs” (ENS) , החלה לפעול בשנת 2004. היעד המרכזי של תוכנית התקשוב הצרפתית היה שינוי דרכי ההוראה של המורים והתאמתם לעידן התקשוב. לשם כך צוידו בתי הספר היסודיים במחשבים ביחס של 8 תלמידים למחשב. כמו כן, הניחה התכנית יסוד להתקנה של שרת אינטרנט בכל מחוז לצורך ניהול והפצת מידע דיגיטאלי, כולל חיבור ישיר לפורטל חינוכי מרכזי של מערכת החינוך בצרפת The “Digital Knowledge Portal” (ENS). הפורטל החינוכי הצרפתי שימש מרכז לאיגום, פיתוח והפצה של מידע דיגיטאלי לצרכי חינוך ושימש גם מרכז תקשורת במערכת החינוך. בשלבים הראשונים ליישום התוכנית נערכו סקרים שונים שהצביעו על כך שהיקף השימוש בבתי הספר בערוצי המידע הדיגיטאליים הייעודיים היה נמוך. החומרים הדיגיטאליים, (שפותחו במיוחד לצורך כך), שימשו רק באופן חלקי וההכנסה של דרכי הוראה חדשניות הייתה שולית. הצרפתים לא ויתרו. נערכו השתלמויות למורים, הופעלה מערכת הטמעה והדרכה לליווי המורים ובתי הספר ונעשה מאמץ להתגבר על השמרנות של המורים. כמו כן שולבה מערכת תמיכה דיגיטאלית במורים בתוך הפורטל החינוכי. ואכן, נתונים שהגיעו לאחרונה מצרפת מצביעים על כך כי 76% מהמורים הצרפתיים עושים שימוש פדגוגי חדשני במערכות התקשוב שהוקמו עבורם.

  • לינק

    התכנית האינטגרטיבית החדשה של הקנדים לאוריינות מידע ותקשוב לתלמידי כיתות ח' היא מלאכת מחשבת של תכנון לימודים לשילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בהוראה. מטרתה של התוכנית הקנדית, הקרויה " "Literacy with ICT Across the Curriculum- שימוש של התלמידים ב ICT בצורה אתית ואחראית כדי לתמוך בחשיבה ביקורתית ויצירתית בהתייחס למידע ולתקשורת, כחלק מהיותם אזרחי החברה הגלובלית. מטרה זו מפורטת לשלושה יעדים:יעד קוגניטיבי לפתח אצל התלמיד חשיבה ביקורתית;יעד אפקטיבי לחנך להתנהגות אתית ולאחריות;יעד אינסטרומנטאלי להקנות מיומנויות ICT.התוכנית פותחה בשנים 2004 – 2005, ויישומה החל בשנת 2006.

  • לינק

    תמצית התפיסה החינוכית של בתי ספר בשבדיה היא שביה"ס איננו אי בודד המנותק מסביבתו. תפיסה זו מנחה את השבדים בהתמודדות עם פיתוח מערכות תקשוב ללמידה מקוונת. ההכרה כי הקשר בין הסביבה התרבותית מחוץ לביה"ס לבין כיתות הלימוד הוא הבסיס למערכת מתוקשבת הנקראת "לכידות מתוקשבת" (web coherence learning). מדובר בתפיסת למידה מערכתית מתוקשבת, שנועדה להגביר את הקשר ואת חילופי המידע בין מוסדות תרבות כגון מוזיאונים, מרכזי מדע ומרכזי מוסיקה, עם בתי הספר בשבדיה. המטרה היא ליצור למידה חוץ-בית ספרית אשר תעשיר את ההתפתחות הקוגניטיבית של התלמידים בשבדיה. אם במדינות אחרות בעולם נעה תמיד המטוטלת בין תהליכי יישום בבתי הספר לבין עצירת התכנית והתחלת תכנית חדשה לחלוטין, הרי שבמדינות סקנדינביה שמרו על תנופה רציפה של תקשוב מערכת החינוך בבתי הספר במשך 15 שנים רציפות ולכן התוצאות והתפוקות מורגשות היטב.

  • לינק

    באפריל 2006 הועבר חוק חדש במדינת מישיגן ארה"ב המחייב את כל המורים ומנהלי בתי הספר בחטיבות הביניים ובחטיבה העליונה להבטיח כי כל ילד הלומד בביה"ס ילמד במהלך לימודיו קורס אחד המבוסס על למידה מרחוק. הרקע לחקיקה החדשה הוא החשיבות הרבה שמייחס משרד החינוך במישיגן להקניית מיומנויות של למידה מתוקשבת, כחלק מההכנה של התלמידים לחיים ולהמשך לימודים גבוהים. ההתנסות בלמידה מרחוק, שעובר כל תלמיד בבית הספר, צריכה להיעשות בהנחיית מורה מביה"ס או בהנחיית מנחה חיצוני. ההתנסות המתוקשבת מקנה לתלמיד נקודות זכות כחלק מהציון הכולל בתיכון.

  • לינק

    אחת מתוכניות התקשוב הלאומיות שנבדקה במחקרי הערכה בארה"ב הייתה תכנית התקשוב של מדינת מיין MAINE – learning technology initiative 2002- 2004. תכנית התקשוב של מדינת מיין פעלה בהשראתו של המדען האמריקאי הנודע סיימור פפרט, הנחשב כממציא שפת המחשב "לוגו". הפרויקט החל עוד בשנת 2002, כיוזמה של מושל מדינת מיין דאז אנגוס קינג, אשר נאבק בהתנגדויות שונות של בית המחוקקים המקומי וארגוני המורים כדי לבצע הפרויקט. לתוכנית, שכוונה בעיקר לתלמידי כיתות ז' –ח' בבתי הספר במיין, היו יעדים ברורים מאד. התכנית ביקשה לפתח אצל התלמידים מיומנויות מידע ותכנון בגישה של חקר ואיסוף מידע. במסגרת תכנית התקשוב הייחודית של מיין קיבלו 37,000 תלמידי כיתות ז'-ח מחשבים ניידים של אפל, במחיר נמוך במיוחד. גם המורים קיבלו מחשבים ניידים. הבעיה הראשונה הייתה שילובם של המורים בפרויקט החדשני. לצורך כך הוחלט כבר בשלבים הראשונים להכשיר את המורים ליישומי תקשוב ולמידענות במחשבים ניידים.

  • לינק

    סיכום של פעולות מערכתיות שננקטו ע"י מדינות מתקדמות בעולם, בעיקר אותן מדינות שהצליחו בתוכניות התקשוב שלהן . המדינות הנכללות בסקירה קצרה זו הן נורבגיה, הונג קונג, דנמרק, סינגפור, צרפת, פינלנד. נתוני מחקרים של IEA מלמדים כי השימוש במחשבים בהוראה מייעל את ההוראה . אמנם, לא משפר הישגים בממוצע , אך הוא כן מייעל את ההוראה בכך שהוא מקצר את זמן הלימוד. תוצאה שנייה , למידה מתוקשבת מעוררת יותר מוטיבציה ועניין אצל התלמידים. לומדים יותר ברצון. תלמידים בעלי מיומנויות תקשוב ומיומנויות מידע (מידענות וחקר) משתלבים בצורה משמעותית יותר בשוק מודרני ומקדמים את המשק של המדינה בתחרות גלובלית. איסוף המידע נערך ע"י צוות מרכז המידע במכון מופ"ת כמענה ליוזמה של מנכ"ל משרד החינוך לבדיקת ההיערכות בעולם .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין