תוכניות תקשוב ארציות
מיון:
נמצאו 47 פריטים
פריטים מ- 41 ל-47
  • לינק

    יישום המחשבים בחינוך התנהל בכיוון שונה לחלוטין משאר המדינות בעולם. במדינה, שכל חבל ארץ שלה (lander) הוא עצמאי מבחינת המדיניות החינוכית, הכיוון הכללי היה התמקדות בהתאמת תוכניות הלימוד ועריכת שינויים קוריקולריים מותאמים לעידן התקשוב ורק אחר כך הצטיידות בתי ספר במחשבים. הגרמנים השקיעו רבות בהתאמת תוכניות לימוד קיימות למציאות מתוקשבת. הם מיזגו תוכניות לימודים שעסקו במדיה ובטכנולוגיות מידע לתכנית לימודים אינטגרטיבית אחת. בשנת 2002, לאחר שהשלימו הגרמנים את חיבור כל 44 אלף בתי הספר במדינה לאינטרנט, הם עברו לשלב ג'. בשלב זה יושמו בבתי הספר תוכניות קוריקולריות שעיקרן פיתוח אוריינות מידע אצל תלמידים ומורים בעידן האינטרנט.

  • לינק

    סקירת מידע זו נכתבה על פי בקשת המנהל הכללי של משרד החינוך ד"ר שמשון שושני. מקורות המידע נאספו ע"י צוות המידענים במכון מופ"ת באמצעות מאגרי מידע בינלאומיים וממצאים של משרדי חינוך בעולם. הממצאים סוכמו ע"י ד"ר עוזי מלמד. להלן הפרקים העיקריים בסקירת המידע : מיומנויות המאה ה- 21 – סקירת דעת מומחים בארץ ובעולם. פרק ב': ריכוז וסיכום מיומנויות המאה ה- 21. חלק ב' – תכניות תקשוב בחינוך בארצות העולם. פרק ב': מודל להערכת תוכניות תקשוב בחינוך. פרק ג': ריכוז סקירת תוכנית התקשוב בחינוך בארצות שונות. פרק ד' : סקירת מחקרים העוסקים במגוון אמצעים ודרכים לתקשוב מערכות חינוך.

  • לינק

    בסוף מרץ 2010 פרסם משרד החינוך הפדראלי בארה"ב את תכנית התקשוב החינוכית החדשה השמה דגש על למידה מבוססת מקורות מידע ועל פיתוח לומד הפועל מתוך גישת החקר ואוריינות המידע. לא מדובר בתכנית אופרטיבית אלא בתפיסת עולם וקונספט מנחה למדינות בארה"ב אשר יובילו הלכה למעשה את התקשוב החינוכי בשנים הקרובות. לתוכנית 4 נדבכים עיקריים: היא מתמקדת בעיקר בביסוס הלמידה על נגישות למידע, בזמינות המידע לכל תלמיד באמצעות מערך התקשוב בבתי הספר; בהערכה מתאימה התומכת בשינוי; בתמיכה מתוקשבת במורים ובשיפור היחס בין עלות לתפוקה. עם גיבושה הסופי של התכנית הלאומית היא תחייב את כל המדינות, מחוזות החינוך ובתי הספר בארה"ב ותהיה חלק בלתי נפרד מתוכניות העבודה של כל משרדי החינוך בכל מדינה ומדינה בארה"ב. השינוי המהותי ביותר בתכנית הלאומית החדשה הוא ההחלטה לקשור בינה ובין מערכות ההערכה בחינוך, עובדה שיש בה אולי כדי להבטיח את יישומה של התכנית כמכלול מחייב.

  • לינק

    בהשוואה למדינות אחרות בעולם יזמה ממשלת פורטוגל תכנית תקשוב חינוכית בלתי רגילה בהיקף שלה. מדובר באחת מתוכניות התקשוב בחינוך היומרניות ביותר הפועלת כיום באירופה הנקראת יוזמת מגלאן ("Iniciativa-Magalhaes"). .מטרתה היא לצייד כל תלמיד במערכת החינוך בפורטוגל במחשב אישי משלו בתוך ביה"ס. התכנית מתבצעת בשיתוף פעולה מלא עם חברת אינטל. בשלב הראשון נועדה התכנית לספק לתלמידי בתי הספר היסודיים בפורטוגל חצי מיליון מחשבים ניידים מותאמים לילדים מסוג classmate, שפותחו ע"י חברת אינטל. יוזמה זו משלימה תכנית נוספת של ממשל פורטוגל e-Escola" שמטרתה לצייד את מורי ותלמידי בתי הספר התיכוניים בפורטוגל במחשבים ניידים ובגישה לאינטרנט מתוך בתי הספר.

  • לינק

    בסינגפור מופעלת מאז שנת 2007 תכנית תקשוב חדשה, שנקראת FutureSchools@Singapore. תוכנית זו היא שלב פעולה המהווה חלק מתכנית רב-שנתית גדולה יותר לתקשוב החינוך הנקראת MasterPlan for IT in Education (MPITE). בתכנית זו מושקעים מאות מיליוני דולר בבתי הספר, בפלטפורמות ממוחשבת לניהול הלמידה (LMS), בחיבור לאינטרנט מהיר, בהקמת פורטלים בית ספריים ובהצטיידות מחשבים, אך נעדר ממנה יסוד של חדשנות פדגוגית או חזון ברור. במסגרת התוכנית מופעלים הרבה פרויקטים מתוקשבים לניהול למידה מתוקשבת באמצעות האינטרנט, אך מתגובות ההורים וגורמי חינוך אחרים נמצא כי התכנית איננה מלהיבה מבחינה פדגוגית או מבחינת הפיתוח המקצועי של המורים.

  • לינק

    כבר בשנות ה 90 של המאה הקודמת ראה משרד החינוך הבריטי חשיבות בתקשוב מערכת החינוך והשקיע בכך תקציבי עתק. בין השנים 1998 ו 2002 הכפיל משרד החינוך הבריטי את היקף התקציב שנועד לתקשוב מערכת החינוך מסכום ממוצע של 40 אלף פאונד לביה"ס לסכום של 75 אלף פאונד לכל ביה"ס תיכון. נתונים אלו מהווים 3% מכלל התקציב החינוכי הבריטי שהועבר לתקשוב בחינוך. בבתי הספר היסודיים בבריטניה היה שיעור ההוצאה לתקשוב נמוך יותר ועמד על 2%, אבל עדיין היה גבוה מאד יחסית למדינות אחרות בעולם. הבריטים השקיעו גם בהכשרת המורים ובהשתלמויות בתחומי התקשוב ואף הגדילו את תקציב ההשתלמויות בשיעור של 57% בהשוואה לשנות ה-90. ההשקעות הללו כמעט ולא תרמו דבר לבתי הספר התיכוניים בבריטניה. תוכנית התקשוב נכשלה כישלון חרוץ בבתי הספר התיכוניים, אשר נותרו איים של שמרנות חינוכית. הכישלון נובע ללא ספק מהעובדה שהתוכנית כמעט ולא הציבה מטרות פדגוגיות. זאת ועוד, ואולי בעיקר, מערכת בחינות הבגרות שחשיבותה והשפעתה גדולות, לא השתנו לא תמכו ולא נתמכו בתהליך התקשוב. הם היוו אבן נגף לתוכנית התקשוב. דווקא בבתי הספר היסודיים בבריטניה היה השימוש בתקשוב יעיל ומשמעותי יותר.

  • לינק

    עיקרי הרצאתו של ד"ר עפר רימון, 6 ביולי 2010 , מכון מופ"ת במסגרת יום העיון " מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים: מציאות וחזון" , יום שלישי 6 ביולי במכון מופ"ת. סדרי עדיפויות לתכנית התקשוב החינוכית: לוח תצוגה ממוחשב בכל כיתה , בכל כיתה יהיה מקרן תצוגה , לכל מורה יהיה בכיתה מחשב נייד או מחשב רגיל, תותקן בכל ביה"ס תשתית אלחוטית שתאפשר חיבור למחשבים ניידים , בכל מחוז יפעלו בתי ספר מדגימים שהם בתי ספר פורצי דרך , רק לאחר השלמת שלבים אלו יצוידו בעתיד הרחוק יותר בתי הספר במחשבים ניידים לכל כיתה. בשלב א' מוקד תכנית התקשוב יהיה בחינוך יסודי ובשלבים ב' וג ' חט"ב ובתי ספר תיכוניים. פותח מודל השתלמויות הטמעה לבתי הספר , מורי ביה"ס והמנהל צריכים להגיש הצעה להשתלמות מוסדית שנתית . זהו תנאי לתכנית ההצטיידות.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין