-
לינק
לפדגוגיה הדמוקרטית יש כלים ייחודיים להוראה פרטנית, שאותם היא יכולה להציע לעולם החינוך הישראלי בתקופת "אופק חדש". הכלים הללו נובעים מתפישת הלמידה הייחודית שלהם, ובשל כך זימון הכלים הללו הוא גם זימונה של תפישת הלמידה הזו, שתזמן שינוי תודעתי של מלמדים ולומדים. זימון הכלים הללו יכול להוות פתח לדיאלוג, רחב יותר מבעבר, של החינוך הדמוקרטי והממלכתי שיפתור את הדיסוננס המובנה בניסיונה של מערכת החינוך הממלכתית לשוחח עם תפישת הלמידה הפרטנית ( רביב רייכרט ).
-
לינק
ה'רפורמה' של "אופק חדש " ביקשה להשיג עוד שתי מטרות שאותן מכנה אריה קיזל 'דיאלוגיות': שיפור תהליכי הוראה-למידה בבית הספר ושיפור הקשר מורה-תלמיד. את שיפור ההישגים הלימודיים (יעד לא מוכרז) ביקש משרד החינוך להשיג מתוך אמונה (כנה, יש להניח) כי צמצום ההוראה בקבוצות גדולות יביא לכך. המחקר לא הוכיח כי צמצום מספרי התלמידים משפר הישגים אך יש להאמין כי אלמנט זה יחד עם הורדת הניכור של התלמיד יתקיים. מאמר זה מבקש לטעון כי משרד החינוך יצא ל'רפורמה' דיאלוגית בלא שהבהיר לעצמו מהו דיאלוג ובמיוחד בלא שהכשיר עצמו כמערכת (וגם לא מכשיר כעת) ללמד את המפקחים להיות דיאלוגים, ללמד את המורים להיות דיאלוגים ובמיוחד ללמד באופן דיאלוגי ולהפוך את בית הספר, כמרכז למידה, להיות מקום דיאלוגי ( אריה קיזל ).
-
לינק
ספרו האחרון של פרופסור בוב לוין מקנדה אודות הרפורמה החינוכית שהנהיג שם עשוי לעניין גם את הקוראים בישראל. בוב לוין , פרופסור מן המניין למדיניות חינוכית ומנהיגות חינוכית שימש גם בעבר סגן שר החינוך הקנדי והיה מעורב ישירות באחת הרפורמות החינוכיות המוצלחות שהונהגו במחוז אונטריו. בספרו How to Change 5000 Schools: A Practical and Positive Approach for Leading Change at Every Level הוא מסכם את ניסיונו בהנהגת הרפורמה החינוכית ומנתח את הגורמים השונים שהשפיעו על התנהלותה. הספר גם נותן לנו תובנות כיצד פוליטיקאים ואנשי חינוך יכולים לשלב ביחד מאמצים על מנת להבטיח את הצלחת הרפורמה. בספרו מציג פרופסור בן לוין את השיקולים המנחים והפדגוגיים מאחורי הרפורמה והביסוס המחקרי שלהם. בדרך כלל ספרים על רפורמות חינוכית נכתבים ע"י אנשי אקדמיה או אנשי מעשה מהשדה החינוכי . נקודת המבט של איש אקדמיה שהיה גם משולב בתהליכים ובאילוצים של ביצוע רפורמה מקיפה יכולה להוסיף רבות לתובנה שלנו על גורמי הצלחה וכשלון של רפורמות חינוכיות. הספר מעוגן היטב בתיאוריות חינוכיות ומקנה נקודות ראות חשובות לאנשי חינוך המתעניינים ברפורמות חינוכיות.
-
סיכום
אי-הנחת מבתי הספר הציבוריים קיים לא רק אצלנו בישראל אלא ביתר שאת גם בארה"ב. בכינוס NECC 2009 האחרון ביוני 2009 עלתה שוב השאלה המטרידה הנמצאת על המדוכה: "האם בתי ספר ציבוריים יכולים להמציא עצמם מחדש? באחד המושבים בכינוס (שהוא ביסודו כינוס בנושאי יישומי מחשב בחינוך) התכנסו כמה מורים מובילים, חוקרים ומומחי טכנולוגיה ודנו בסוגיה זו. המורה ומנחת המחשבים Kristin Hokanson סיכמה בקצרה בבלוג שלה כמה נקודות שהועלו בדיון: בתקופה הקודמת, בעידן המהפכה התעשייתית היה כוח חברתי נמרץ מחוץ לחינוך הממסדי שאילץ את בתי הספר לברוא עצמם מחדש ולקלוט תלמידים מכל שכבות החברה, כיום אין כוחות חברתיים בעלי עוצמה מחוץ למערכת החינוך היכולים להניע תהליך דומה של רפורמה מהותית בחינוך ולכפות אותה. מתברר כי הטכנולוגיה כגון האינטרנט או רשתות תקשורת יכולות להיות בעלות השפעה על החברה אך אינן יכולות להניע את בתי הספר להתחדש. לכאורה, נראה כי החברה במאה ה21 כיום מתקדמת יותר מאשר בתקופת המהפכה התעשייתית, אך מתברר כי במקרים רבים היא גם יותר שמרנית, במיוחד ההורים אשר לעתים בולמים תהליכי חדשנות בבתי הספר.
-
לינק
רוג'רס (Rogers, 2003) חקר את תהליכי האימוץ של חדשנות טכנולוגית על ידי חקלאים ופיתח מודל שמתאר שלבים בתהליך האימוץ. מודל זה הותאם לתחום החינוך והיום מוזכר במרבית המחקרים שעוסקים בחדשנות טכנולוגית. רוג'רס מציין חמישה שלבים באימוץ. תיאורית הפצת החידושים של רוג'רס (Rogers, 2003 ) מתייחסת לחידוש עצמו, לתהליך ההפצה והאימוץ שלו ולקבוצה שהחידוש מופץ בה. התיאוריה מתמקדת בסדרת גורמים המשפיעים על אימוץ או על דחייה של טכנולוגיות או של רעיונות חדשניים בידי הפרט או הקבוצה. שרי ועמיתיה (Sherry et al, 2000) חקרו את הפרויקט Web Project שהופעל בוורמונט שבארצות הברית ושזכה לפרס הצטיינות עבור חדשנות טכנולוגית. הם הסיקו כי יש להרחיב את המודל של רוג'רס על מנת לפרט את התהליך המערכתי בו מתפתחת חדשנות בהוראה, ויחסי הגומלין בין גורמים המשפיעים על שילוב החדשנות, כמו הגורם הטכנולוגי, האישיותי, הארגוני והפדגוגי.
-
לינק
רם שמואלי, מפקד בכיר לשעבר בחיל האוויר, ויצחק אוחיון, מנכ"ל לשעבר של אינטל ירושלים, התגייסו ב2008 למערכת החינוך והכינו עבורה הצעה אשר תחולל שינוי מהותי במעמדם המקצועי והחברתי של המורים. השרה והמנכ"לית של המשרד הקודם עודדו את השניים לגבש את ההצעה. שניהם מונעים בידי מה שהם מכנים "תוספת לקורצ'אק": קורצ'אק אמר ש"לתקן את העולם זה לתקן את החינוך", שמואלי ואוחיון מוסיפים " לתקן את החינוך זה לתקן את מצבם של המורים ". הם החליטו לפעול לשינוי מהותי ברוח תפיסתם והחקר שערכו מתוך מינהלת ייעודית שהוקמה לטובתם במשרד החינוך. על בסיס עיון בדוחות, חקר הגורמים ומפגשים הם הכינו הצעה לתהליך שבו הגורמים "שאצלם נמצאת החוכמה" יתכנסו לסדרת דיונים כדי לגבש במשותף מדיניות מורים אסטרטגית .
-
סיכום
באוגוסט 2004 השיקה העיר ניו-יורק את תכנית החונכות הגדולה והאגרסיבית ביותר למורים בארה"ב. התכנית נבעה מעזיבת מורים חדשים את מערכת החינוך הציבורית עוד לפני שמספיקים למצוא להם מחליפים, מחלקת החינוך (DOE ) של העיר ניו-יורק, הפדרציה המאוחדת של המורים (UFT ) והמרכז למורים חדשים (NTC ) באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז שיתפו פעולה בתכנית של 36 מיליון דולר . מטרת התכנית היא לשנות את התמיכה במורים מתחילים ולבלום את שיעורי הנשירה הגבוהים תוך יצירת תרבות של למידה על סמך הידע והכישורים של אנשי החינוך הטובים ביותר במערכת ( מלי ליבוביץ ) .
-
לינק
מחקר זה מנתח את הגורמים המשפיעים על הירתמות מורים לשינויים מצד אחד, ומצד שני, את הגורמים המשפיעים על התנגדות מורים לשינויים. ניתוח זה נעשה באמצעות ניתוחים סטטיסטיים כמותיים של השפעות מאפיינים אישיים של המורים על סיכויי ההצטרפות של המורה ל'אופק חדש', וכן, באמצעות ניתוחים סטטיסטיים כמותיים של השפעות מאפיינים בית ספריים על סיכויי ההצטרפות של המורים המועסקים בהם ל'אופק חדש'.נמצאו השפעות משמעותיות ומובהקות של מאפיינים אישיים של המורים על סיכויי הצטרפותם שלהם ל'אופק חדש'. נמצא למשל כי להבדלים ברמת המחויבות וברמת המעורבות של המורים בבית הספר, אשר באים לידי ביטוי במילוי תפקידים בבית הספר, השפעה ניכרת על הצטרפות המורים לרפורמה. גם לרמת ההשכלה של המורה ולרמת השחיקה של המורה (ותק, גיל) יש השפעה על ההירתמות שלו לשינוי. רקע חברתי- כלכלי נמוך משפיע על הירתמות מוגברת לרפורמה. כמו-כן, השתתפות קודמת של המורה בניסוי 'דוברת' (רפורמה בעלת מאפיינים דומים לרפורמת 'אופק חדש') גם-כן מעלה את סיכויי ההצטרפות של המורה. עוד נמצא כי למאפיינים של בתי הספר השפעה משמעותית על הירתמות המורים המועסקים בהם לשינויים, מעבר להשפעות של המאפיינים האישיים של כל מורה ומורה. נמצא למשל, שככל שבית הספר ממוקם באזור יותר פריפריאלי כך שיעורי ההצטרפות של המורים המועסקים בבית הספר גבוהים יותר ( שאל כהן).
-
לינק
בדרך כלל אנו נתקלים בדיווחי עיתונים ובמאמרים מלומדים המסבירים מדוע רפורמות בחינוך במדינות שונות נכשלו ומה הלקחים שניתן להפיק מכך. לשם שינוי, התפרסם עתה ספר חדש בארה"ב המתעד דווקא סיפור הצלחה של רפורמה חינוכית. הספר מתאר את גורמי ההצלחה (שעליהם אין חולקים היום בארה"ב) של הרפורמה בבתי הספר הציבוריים בלוס אנג'לס. הכוונה למעשה לרפורמה שמאחוריהם עמדו שני גורמים LEARN ו LAAMP. כמו כל רפורמה בחינוך הגורמים שאפשרו את ההצלחה הם הכוחות החברתיים והדינאמיקה של הכוחות הפוליטיים. הספר מקדיש בפרקים הראשונים ניתוחים של גורמים אלו ובהמשך מתייחס גם לשיקולים החינוכיים והפדגוגיים וההיערכות בבתי הספר. למי שמתעניין בדינאמיקה של תהליכי שינוי מרחביים בחינוך יכול ספר חשוב זה להוסיף תובנות לידע הקיים על רפורמות בחינוך.
-
לינק
במאמר זה דנה ד"ר מרים קדרוני באפשרות לפתח מנהיגות חינוכית בית ספרית אשר תהווה סמן להתמקצעות הארגון ולייעולו. זאת בעיקר, על ידי הסבת מוקד הדיון בשיפור תפקודו הפדגוגי של בית הספר כנקודת מוצא לשינוי ארגוני מערכתי ובית-ספרי. התקשורת בין ההנהלה לבין המורים והתלמידים, ארגונית במהותה ותומכת בסדרים, נהלים וטקסים בכדי לייצר דימוי קולקטיבי של בית-ספר מצליח. אך למעשה ההנהלה מותירה את הפדגוגיה להחלטות המורה הבודד בכיתה. אין די בטיפול הארגוני בשיפור העבודה הבית-ספרית. מנקודת מבט פדגוגית, נדרש תיאום מקצועי מורכב יותר, בין התפיסות הארגוניות המערכתיות לקוד הניהול הבית ספרי.לשון אחר: יתכן, ויש לאפשר להנהלות בתי-הספר, מרחב פעולה המגובה במשאבים, בכדי לייצר אמצעי ביצוע למטרות הנדרשות. המאמר מפרט מה אם כן מצופה מהנהגה פדגוגית בית ספרית?
-
תקציר
הטיעון העיקרי של המאמר הוא כי מנהיגות פדגוגית היא לב לבה של המנהיגות הבית-ספרית ולכן הוא מציע מאפיינים מרכזיים ותחומי פעולה אפשריים ומשמעותיים למנהיגות פדגוגית בביה"ס. אחד הדברים שאנו יודעים היום הוא שמנהיגות אפקטיבית היא לא בהכרח זו הניגשת ישירות להתמודדות עם הדברים אלא קשורה לדרך שבא המנהל מתייחס לדברים, מניע את המורים שלו, בגישתו הכללית לאנשים ולעבודה חינוכית ולאופן שבו המנהל פועל ונוכח. האפקטיביות של מנהיגות פדגוגית תלויה אפוא בפעולותיה העקיפות( אריאל לוי) .
-
לינק
המידענית החינוכית רונית נחמיה כותבת על תהליך החדרת שינויים עפ"י המודל של ג'ון KOTTER ועל האפקטיביות שלו לטובת בתי ספר המנסים לשנות תרבות ארגונית. רונית מספרת כי זהו התהליך שהתחולל בבתי ספר בלוד וברמלה בהם נעשה ניסיון לשנות את התרבות ארגונית דיגיטאלית. הכוונה לפרויקט מערכתי בו בתי הספר הטמיעו את תרבות ניהול הידע.
-
סיכום
בהתנהלות של רפורמות חינוכיות נסתרת בדרך כלל עמדת המורים הנוטלים חלק מהותי ביישום הרפורמה בבית הספר. עם זאת , יש לזכור כי הצלחתן של רפורמות חינוכיות תלויה ברמת ההזדהות של המורים המלמדים בביה"ס עם מטרות הרפורמה וערכיה . על רקע זה , נעשה ניסיון ראשוני לבדוק את עמדת המורים המשתתפים ברפורמת "אופק חדש" . הממצאים הראשונים (שעדיין לא נותחו לעומק) מלמדים על קשיי הסתגלות של מורים רבים לתהליכי השינוי "באופק חדש". עומס העבודה שהוטל על המורים הולך וגדל וניכרת לעתים אזלת יד מצד הנהלות בתי הספר. במקומות שהנהלות בית הספר תמכו במורים וגילו מדיניות עקבית וגמישה ניכרת רמת הזדהות גבוהה יותר של המורים. ראייה נוספת של הממצאים עשויה לסייע לחוקרי חינוך לפרש ולנתח את רפורמת "אופק חדש" בעתיד ועדיף עוד בהווה . הממצאים נאספו על ידי צוות פורטל מס"ע באמצעות כמה וכמה מנועי חיפוש באינטרנט אשר התמקדו בפורומים חינוכיים של מורים .
-
לינק
העיסוק במאפיינים של מורים טובים יותר ופחות ובמאפיינים של הוראה טובה יותר ופחות מתעלם מהיותה של ההוראה קריירה מקצועית . קריירה עשויה להיות "חיצונית" – מסלול קידום של תפקידים המסודרים בהיררכיה של יוקרה ושכר – ו"פנימית" . קריירה פנימית נוגעת לנקודת מבטו של הפרט , לדרך שבה הוא תופס את התפקיד – תפיסה המבנה את חוויותיו המקצועיות ומעניקה משמעות למתרחש סביבו. התפתחות הקריירה הפניית של המורה היא תהליך המתמשך לאורך כל שנות עבודתו בלי קשר לקידומו בהיררכיה החיצונית של בית הספר, במהלך הקריירה הפנימית משתנות תפיסת התפקיד של המורה , השליטה שלו במיומנויות ובידע , ההנעות וההתנסויות שלו. משתנה גם איכות ההוראה שלו . במאמר זה מנסה פרופסור יזהר אופטלקה להראות כי : אף על פי שמקצוע ההוראה הוא מערך מיומנויות הניתן לרכישה באמצעות תרגול , כפי שגורסת פרופסור נירה חטיבה עם יורם הרפז ( הד החינוך , אוגוסט 2008) , הרי שהיכולת לרכוש מיומנויות הוראה "טובות" תלויה במידה רבה בשלב הקריירה שבו נמצא המורה – בניסיונו ואף בגילו. היכולת לשפר את אופן ההוראה של מורה קשורה בהתנסויותיו החיוביות והשליליות בעבודת ההוראה בכיתה. אפשר אמנם לשפר את איכות ההוראה ולעשות אותה יעילה יותר, אך לממד הזמן בקריירה יש תרומה חשובה לשיפור זה.
-
לינק
הקמת בית ספר חדשני היא תהליך הדורש משאבים רבים של תכנון, כסף וכוח אדם. למרות ההשקעה הרבה, רבים מבתי הספר החדשניים עוברים עם השנים תהליך של שחיקת החדשנות ושל חזרה לדפוסי עבודה רגילים. מה ניתן לעשות כדי למנוע זאת? ד"ר דורית טובין, מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן–גוריון, חקרה את תהליכי התכנון המתרחשים בבית ספר חדשני יסודי בן עשר. הנחת היסוד של המחקר הייתה, כפי שגורסת תיאוריית מעגל חיי הארגון, שחלק מההסבר להמשכיותה של החדשנות בבית ספר זה נעוץ כבר בשלב התכנון. הנחה נוספת היא שכבר בתהליך התכנון נלקחו בחשבון האילוצים של האקלים הבית ספרי, אותם אילוצים שמובילים בסופו של דבר את כל בתי הספר לשחיקת החדשנות.
-
תקציר
בחינות הסקר (בחינות הישגים נורמטיביות ארציות) הארציות לתלמידים בגילאי 14 באנגליה בוטלו ע"י משרד החינוך הבריטי . מערכת ההערכה החדשה תתבסס בעתיד הקרוב על הערכת מורי ביה"ס. בשנה הקרובה יגבשו מומחים להערכה בבריטניה את עקרונות מערכת ההערכה החדשה אשר תעצים את תפקיד המורים בתהליכי ההערכה ותפחית את הלחצים מהתלמידים, המשפחות וההורים. הגורמים שהביאו להחלטה לבטל מערכת בחינות ארצית זו הם ההישגים הנמוכים מחד בבחינות האחרונות, התנגדויות של ההורים לסוג זה של בחינות נורמטיביות מאידך ולחצים של איגוד המנהלים והמורים להעצים את בתי הספר כגורמי הערכה פנימיים במקום הערכה חיצונית לוחצת. עם זאת יצוין כי בחינות ההישגים הנורמטיביות לגילאי בתי הספר היסודיים – גילאי 11 נותרו על כנם לפי שעה . אם כי סביר להניח כי גם אלו יבוטלו תוך כמה שנים.
-
לינק
המאפיינים של כיתת הלימוד המתוקשבת הנקראת כיום Classroom 2.0 יהיו כנראה תוך שנתיים-שלוש בחזקת המציאות הטכנולוגית של מרבית כיתות הלימודים בעולם . הכיתה במתכונת Classroom 2.0 אינה רק סביבה רוויה במידע אלא בראש ובראשונה סביבה שיתופית בה התלמידים עובדים תוך כדי שיתוף פעולה מתוקשב עם עמיתיהם. השאלה שנשאלת עתה יותר מתמיד האם הטכנולוגיות המתוקשבות החדשות שנכנסות לכיתה כגון מחשבים ניידים או לוח ממוחשב "חכם" ,או רשתות חברתיות או בלוגים הם פריצת דרך בתחומי החינוך והלמידה ? על שאלה זו מנסים לענות שורה של מומחי חינוך וסוציולוגיה שזומנו להביע דעתם בבלוג של אנציקלופדיה בריטניקה. חלקם , במיוחד אנשי המדעים מהאוניברסיטאות והאנתרופולוגים החינוכיים, אינם רואים שינוי מדרגה שנייה בתהליכי הלמידה בכיתה המתוקשבת. לדעתם , לא נוצרה אצל לומדים תשוקה ללמידה והשינוי הוא טכני מיסודו . אחרים , בעיקרם אנשי החינוך המתוקשב, מצביעים על שינוי מהותי בכיתות מתוקשבות הלומדות עם בלוגים , מאגרי מידע ומחשבים ניידים. לדעתם הטכנולוגיות הדו-כיווניות של Web 2.0, יוצרים שינוי משמעותי ופורץ דרך בכיתות הלימוד כיום , תהליכים שהאוניברסיטאות השמרניות עדיין לא מודעות להן .
-
לינק
ספר חדש המתאר את הפעילות החינוכית של תנועת רפורמה בארה"ב הפועלת לשינוי בתי ספר והפיכתם לבתי ספר אמנותיים. תנועת רפורמה פדגוגית זו אינה סבורה כי רפורמה ארגונית גרידא יכולה לשנות מהות ביה"ס . רק רפורמה של תכנים ויצירה בביה"ס עשויה להביא שינויים ממשיים ואקלים כיתה חיובי . הספר מתאר את החזון והפעילות ליצירת רפורמה פדגוגית בארה"ב הידועה בשם A+ School Program שנועדה לחזק את הצדדים האמנותיים-איכותיים של בתי ספר תיכוניים.המטרה היא לחזק את זהות בית הספר באמצעות מגמות אמנות ופעילויות אמנותיות יצירתיות שיאפשרו הן לתלמידים והן למורים למצוא עניין ואתגר בחיי ביה"ס. מחברי הספר הם פרופסורים לסוציולוגיה וחוקרי חינוך בארה"ב. פרויקט הרפורמה בבתי התיכוניים הידוע בשם A+ School Program מופעל במדינת מיסורי בארה"ב ונועד לחולל שינוי איכותי בבתי הספר ובאווירה וביחס הלומדים ולא בהכרח בצדדים הארגוניים שהיו מקובלים ע"י רפורמות אחרות בעבר .
-
מאמר מלא
פרק זה מתוך הספר החדש על בתי ספר ניסויים – בית היוצר לחדשנות בחינוך ,חלק שני (2008) הינו מאמץ אנליטי ומעמיק להצביע על מקור אפשרי למשבר שמערכת החינוך נתונה בו. להבדיל ממאמצים רבים המחפשים קשר בין מאפיינים של המערכת לבין עדויות של הצלחה או אי הצלחה , המאמץ הנוכחי כולל ניסיון לחפש את מקור המשבר ברובד עמוק יותר, אשר סמוי לרוב מן העין- זה הכולל את הרעיונות הבסיסיים, הנחות היסוד , העקרונות והתיאוריות המהווים את הבסיס ( במודע או לא במודע) לפעולתה של מערכת החינוך. התיזה העומדת במרכז המאמר היא כי רעיונות והנחות יסוד שאינם ראויים ואינם מתאימים לחינוך השתרשו וקנו להם אחיזה בתחום ואף מהווים בסיס להתנהלותה של מערכת החינוך ( אסנת ספורטה).
-
לינק
אחת הסוגיות שמשפיעה על הצלחת או כישלון הרפורמה קשורה יותר לרגשות המורים ופחות לגורמים ארגוניים או מבנה תכנית הלימודים. המחקר הנוכחי עסק בחקר הרגשות של מורים והתובנה המקצועית של מורים אשר היו מעורבים ברפורמה בית-ספרית. באמצעות ראיונות וניתוח מסמכים ניסה המחקר להבין כיצד רגשות של מורים משפיעים על עמדותיהם במהלכים אירועים משמעותיים של הרפורמה בבית הספר. ממצאי המחקר הראו כי המורים חוו פחדים וחוסר ביטחון רגשי כאשר התובנה העצמית מקצועית שלהם הועמדה בספק במהלך אירועים מרכזיים אשר היו קשורים לרפורמה בבית הספר. אבל כאשר המורים המעורבים ברפורמה קיבלו תמיכה רציפה ונכונה ע"י המנחים שלהם שליוו את הרפורמה מטעם האוניברסיטה התחזק ביטחונם העצמי והדבר ניכר ביישום שיטות ההוראה בכיתה וגם בהישגי התלמידים. תמיכה מושכלת ועידוד נכון על ידי גורמי חוץ נכונים במורים מובילה לגאוות יחידה שלהם ולריגוש המובילים להצלחת הרפורמה הבית-ספרית. המסקנה מהמחקר היא שיש להשקיע במקביל להליכי הרפורמה גם בתודעה המקצועית של המורים (Darby, Alexa ) .
שינוי חינוכי
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין