שחיקת החדשנות
ניתן לסייע לבתי ספר חדשניים להימנע משחיקה, רק אם מנגנוני המניעה מובאים בחשבון כבר בתהליך תכנונו.
הקמת בית ספר חדשני היא תהליך הדורש משאבים רבים של תכנון, כסף וכוח אדם. למרות ההשקעה הרבה, רבים מבתי הספר החדשניים עוברים עם השנים תהליך של שחיקת החדשנות ושל חזרה לדפוסי עבודה רגילים. מה ניתן לעשות כדי למנוע זאת? ד"ר דורית טובין, מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן–גוריון, חקרה את תהליכי התכנון המתרחשים בבית ספר חדשני יסודי בן עשר.
הנחת היסוד של המחקר הייתה, כפי שגורסת תיאוריית מעגל חיי הארגון, שחלק מההסבר להמשכיותה של החדשנות בבית ספר זה נעוץ כבר בשלב התכנון. הנחה נוספת היא שכבר בתהליך התכנון נלקחו בחשבון האילוצים של האקלים הבית ספרי, אותם אילוצים שמובילים בסופו של דבר את כל בתי הספר לשחיקת החדשנות.
הממצאים העלו שלוש דרכים עקרוניות, שעזרו לבית הספר להשיג משאבים שהיו דרושים לו להקמת החדשנות, ובו בזמן יצרו נוהל או תקן שאיפשר את המשכיות קיומם של המשאבים בעתיד. המנגנון הראשון הוא יצירת יוצא מהכלל. מנגנון זה מאפשר הזרמת משאבים יוצאי דופן לבית הספר (למשל, מחשבים) מבלי שאלו יהפכו לנורמה מחייבת עבור כל שאר בתי הספר. החיבור בין חדשנות ומשאב ייחודי מאפשר לגורמים בסביבה (למשל, הרשות המקומית) לספק את המשאב גם בשנים הבאות. המנגנון השני הוא הקצאה יצירתית של משאבים קיימים, כמו, למשל, חלוקה שוויונית של גמולי ריכוז (שעות שמקבלים רכזים) לצוות מורות שעובדות יחד, במקום הקצאת כל השעות למורה מרכזת אחת. והמנגנון השלישי הוא אימוץ סטנדרט חלופי, כגון הוספת תקן של לבורנטית, המקובל בבתי הספר העל יסודיים, גם לבית הספר היסודי. התקן החלופי מעגן את המשאב בנוהל קיים, ולכן מקל על שמירתו בהמשך.
טובין מצאה, עם זאת, שאין במשאבים כדי להבטיח את קיומה של החדשנות בעתיד, מאחר שנסיבות רבות נוספות כגון חילופי מנהלים, שינוי אוכלוסייה ושינויי מדיניות יכולים לפגוע בחדשנות בכל רגע. אולם, מתברר ששימוש במנגנונים אלו כבר בתהליך התכנון של בית הספר יכול לעזור לבעלי העניין בבית הספר החדשני (כגון משרד החינוך, הרשות המקומית וההורים) להמשיך ולתמוך בבית הספר ביתר קלות גם בשנים הבאות, ובכך למנוע מהמאמצים הרבים, שמושקעים בהקמת החדשנות, להיעלם לאחר שנים מעטות.
ראה גם : חדשנות חינוכית בבתי ספר משלבי תקשוב עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya