שינוי חינוכי
מיון:
נמצאו 239 פריטים
פריטים מ- 221 ל-239
  • מאמר מלא

    הצעה לשינויים בהכשרת המורים בישראל, בזיקה למאפייני המתקבלים להכשרה, דרכי ההכשרה, ומאפיינים של מוסדות ההכשרה. נייר העמדה נכתב בתום כתיבת דיסרטציה לתואר שלישי בנושא: אוניברסיטאות ומכללות לחינוך כסביבות הכשרה להוראה: מחקר משווה של בסיסי ידע וגישות חינוכיות המשתקפים בתפיסת פרחי הוראה את הכשרתם להוראה לבתי ספר על-יסודיים. המסמך מסכם מסקנות הנגזרות מתוך ממצאי המחקר. (שלומית אבדור)

  • תקציר

    המחקר הנוכחי מתייחס לתהליך שינוי רב-שנתי של בית ספר על-יסודי שנבחר להיות בית ספר ניסוי ופורץ דרך בהקשר של יצירת סביבת למידה עתירת טכנולוגיית מידע המעודדת תהליכי למידה והוראה מבוססים על פרוייקטים רב-תחומיים. במסגרת המחקר נאספו ונותחו נתונים על שינויים מערכתיים שהתרחשו בבית הספר תוך כדי התנסות המורים בהטמעת טכנולוגיות מידע בהוראה, בלמידה ובתכנון לימודים. כמו כן, עסק המחקר בבחינת השינויים שחלו בתפיסות המורים לגבי מושגי יסוד הקשורים בלמידה, הוראה, תפקידי מורה ותלמיד ומשמעות השימוש בטכנולוגיות מידע, וכן בשינויים בדרכי פעולתם בכיתות. (ברגנה כרמלה בן-עמר)

  • מאמר מלא

    הסקירה מנסה לזהות את המאמצים השונים לחולל שינוי בחינוך ולבחון את מידת הצלחתם. לצורך הסקירה נבחנו ארבעה דפוסים של שינוי בחינוך: 1. שינוי שהוא פרי יוזמה אישית או מקומית.2. שינוי השואף למעבר מחינוך ציבורי לפרטי ? 3. שינוי המבוסס על תפיסת עולם אקדמית.4. שינוי המעוגן בממשל.בסופה של הסקירה בוחן פרופסור דוד חן את המשותף והשונה בכל דפוס ושוקל את הלקחים שאפשר להסיק ממאמצי השינוי הללו. בעולם שבו אנו חיים, כל הארגונים המודרניים בוחרים באסטרטגיית שינוי המושתתת על התרבות הרציונלית ונקראת גם מו"פ. לעומתם, החינוך פועל באסטרטגיה של ניסוי וטעייה. אסטרטגיה זו הוכחה כבלתי יעילה, ואף-על-פי-כן ארגוני החינוך אינם לומדים מן הניסיון וממשיכים להשתמש בה. בעבודה זו מציע פרופסור דוד חן ללכת בעקבות הארגונים המודרניים, לחולל שינוי אסטרטגי ולבחור בגישת המחקר והפיתוח לצורך פתרון משבר החינוך (דוד חן ).

  • לינק

    המאמר מתאר עבודת מחקר שנעשתה בשנים 1999-1997 ובה נערך מעקב מקרוב מקרוב אחר עבודת היום-יום של מדריכות "חיצוניות" ו"פנימיות" הפועלות בשלושה בתי ספר יסודיים.שאלת המחקר התמקדה באופן שבו המדריכות ה"חיצוניות" וה"פנימיות" מפרשות את ההשפעה שיש למערכות היחסים ביניהן על תהליך השינוי בבתי הספר שהן פועלות בהם. המחקר עקב מקרוב אחר דפוסי העבודה שהן מבְנות במשותף. על המנהלים לאפשר זמן משותף למפגש בין המדריכים ה"פנימיים" ל"חיצוניים" בשעות העבודה, לשם יצירת דפוס עבודה של שיתוף פעולה קבוע ורציף, וכן לוודא שיש הגדרת תפקידים ברורה ומובחנת של המדריכים ה"חיצוניים" וה"פנימיים" כאחד. המחקר העלה גם שאלה מהותית הנוגעת לעיתוי המתאים לתחילת העבודה המשותפת בין המדריכים.

  • תקציר

    מטרת המחקר הייתה לבחון בחינה ביקורתית את טיבה של תכנית הכשרת המורים באחד הסמינרים הגדולים בישראל. המחקר בחן את הקוהרנטיות החינוכית של תכנית הכשרה, את מידת האיזון שבין רכיביה השונים ואת עמדותיהם ומידת שביעות רצונם של הסטודנטים במסלולי ההכשרה השונים. (סמדר דוניצה-שמידט, רות זוזובסקי, גילה זליקוביץ)

  • לינק

    המחקר מתמקד בתהליך הבחירה המקצועית של מורים העובדים בחינוך המיוחד במגזר הבדווי. מטרת המחקר הייתה ללמוד מה הם מניעי הבחירה בהתמחות חינוך מיוחד, ומה הם הגורמים המעצבים את התהליך.

  • סיכום

    בספרו החדש טוען ד"ר רוני אבירם כי בתי הספר ומערכות החינוך בעולם המערבי "אינם מספקים את הסחורה" ולוקים בכשלים תפקודיים שונים למרות גלי הרפורמות והשינויים שעברו עליהם בעשורים האחרונים. יש צורך לשנות את בית הספר כדי שיתאים למציאות החדשה ויתפקד בה ביתר הצלחה. אולם הצורך לשינוי מעורר את השאלה כיצד יש לשנות את בית הספר? על פי איזה דגם? בית ספר העתידני צריך להתבסס על שלוש תכונות מהותיות: 1. מחויבות להתאמה (מושכלת, קונסנזואלית, מודעת ודינאמית) למציאות הפוסט-מודרנית. 2. מחויבות לשינוי מסדר שני. 3. קיום מנהיגות (מקצועית) שמקיימת את תהליכי המחקר והפיתוח, הניהול וההערכה של בית הספר העתידני (באופן לא דואלי).

  • לינק

    סקירת השינויים שחלו במבנה מערכת החינוך במדינת ישראל והצגת רעיונות לשינוי מבנה מערכת החינוך שעלו במסגרת משרד החינוך וטרם מומשו. בחלק השני של המסמך מתוארות שלוש הצעות לשינוי מבנה מערכת החינוך שהעלו גורמים בתוך משרד החינוך. שתי הצעות שהועלו באופן מקביל בסוף שנות ה-80 מעלות את הרעיון להקדים את גיל הכניסה למערכת החינוך ואת ההצעה לשלב חטיבה על-תיכונית (לימודים באוניברסיטאות, במכללות ובמוסדות הכשרה אחרים) במסגרת מערכת החינוך. הצעה שהועלתה באגף התכנון של משרד החינוך בשנת 2001 היא לאפשר לתלמידים חזקים יותר להתחיל את לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה כבר בכיתה י"ב. (מיכל טביביאן, רוניה בריטברד)

  • סיכום

    מאמר זה מתמקד בתהליך שינוי אותו עברו מדריכות פדגוגיות במהלך הכנסת מחקר פעולה כחלק מתכנית הכשרת פרחי הוראה בהדרכה פדגוגית במסלול בית הספר היסודי, במכללת סמינר הקיבוצים. תכנית ההדרכה במסלול היסודי במכללת סמינר הקיבוצים עברה שינויים ועדכונים. אחד השינויים בתכנית הוא שינוי אופי פרויקט הסיום בכל אחת משנות ההדרכה. פרויקט סיום שנה ג' עד תשנ"ח היה "פיתוח נושא לימודי". החל משנת הלימודים תשנ"ט, עוסקות סטודנטיות שנה ג' במחקר פעולה כפרויקט סיום. מחקר פעולה מוגדר על ידי קמיס ומקטאגארט (1988) כצורת חקירה רפלקטיבית עצמית המתרחשת בסיטואציה חברתית (כיתה למשל) במטרה לשפר את היעילות, התוצר והרציונל של מבצעי המחקר, כמו גם לשפר את הבנת החוקרים (המורים) את הסיטואציה בה מתבצע המחקר. מחקר פעולה יוצר הזדמנויות לכל המעורבים בתהליך לשפר את יכולת ההוראה שלהם ולהשפיע על איכות הלמידה של התלמידים ( גסר דבורה , זלקוביץ ציפי ).

  • לינק

    המאמר מציג תפיסה של בית ספר חדשני המסוגל לקדם את יכולתם של בוגריו לחיות חיים מספקים ומשמעותיים, ולהתחשב באחר במסגרת החברה הישראלית הפוסטמודרניסטית. הדגם מבוסס על תיאוריית ההכוונה העצמית של רייאן ודסי (2000), תפיסת הצמיחה של עשור (1995, 2001), תפיסת החינוך לאוטונומיה של אבירם (2000) ורעיונות שפותחו על ידי קבוצת שת"ל במשרד החינוך (שיפור תהליכי למידה, אורנשטיין, תשנ"א). ביסוד התפיסה עומדת ההנחה, כי ישנם חמישה משאבים פנימיים העשויים לאפשר לבני אדם לחיות חיים מספקים תוך התחשבות באחר, ואשר אינם מטופחים מספיק ברוב בתי הספר הקיימים כיום. מטרת בית הספר שמציע המחבר היא לטפח את חמשת המשאבים האלה, ובאמצעותם לקדם את סיכוייהם של בוגריו לחיות חיים מספקים ומשמעותיים יותר. שלושת המשאבים הבסיסיים ביותר הם: חוויות של סיפוק הצרכים הבסיסיים בקשר ובשייכות, ביכולת, ובאוטונומיה; חוויות שבעקבותיהן מתפתחות תפיסות עצמי ותפיסות זולת שהן חיוביות בעיקרן. שני משאבים נוספים כוללים כישורים, ערכים ונטיות המאפשרים קשב פנימי ונטייה להתחשבות באחר (אבי עשור).

  • לינק

    המאמר מנסה למצות את מה שלמד על הצלחתם של מנהיגים חינוכיים מוצלחים בעשיית שינוי בבתי ספר – שינוי שייעודו שיפור הלמידה אצל כל התלמידים. ווגנר מכנה את התיאוריה שלו בשם "תיאוריית פעולה של שינוי" (Action theory of change) כי יש בה סינתזה של רעיונות תיאורטיים שהתפתחו מהעשייה, מניסוי וטעייה ומרפלקציה, שהם השלב המקדים לחשיבה על תכנית פעולה מוגדרת (Tony Wagner).

  • לינק

    תקציר זה מציג תכנית לימודים לפיתוח כישורי הוראה, למידה והערכה (הל"ה), שפותחה במסלול לחינוך מיוחד, שנה ב', במכללת אורנים. התכנית התפתחה במהלך שלוש השנים האחרונות, כאשר תוך כדי תהליך של הוראה רפלקטיבית הוכנסו בה שינויים. השינויים נבחנו תוך כדי מעשה וקבלת משוב מן הסטודנטים, ולאור התוצאות הוכנסו שינויים נוספים (חיי בן דוד, ציפי ברוך, אסנת שבתאי, זיווה שגיא)

  • תקציר

    הגישה העומדת בבסיס עבודה זו היא גישה בין-תחומית הבוחנת את בית הספר הקהילתי בזיקה למושגים "חברה","קהילה" ו"חינוך קהילתי" מצד אחד, ולתיאוריות ולמערכות מושגיות המתייחסות אל בית הספר כאל ארגונים חברתיים פתוחים ובוחנת תמורות ותהליכי שינוי בארגונים אלו, מצד אחר. (דליה מצר)

  • סיכום

    ההישגים המאכזבים של תלמידי מערכת החינוך בישראל נובעים מהמבנה הארגוני-חינוכי של בית הספר. כדי להביא להישגים ולהניע ללמידה עלינו לארגן את בית הספר מחדש. הסיבה הפדגוגית המכרעת למיעוט ההישגים היא שהמבנה הפדגוגי הנוכחי של בית הספר אינו מאפשר מימוש עקרונות חינוכיים שבלעדיהם אי-אפשר להגיע להישגים גבוהים בחינוך ובהוראה. מחבר המאמר , ד"ר אברהם כהן, מציע מבנה אלטרנטיבי של חטיבת הביניים. מבנה אלטרנטיבי כזה אינו מחייב תקציב נוסף. כל מה שדרוש הוא ארגון אחר ושינויים מסוימים ( שאינם תלויי תקציב ) בהכשרת מורים . ביסוד ההצעה פיתוח 9 מסגרות למידה שונות ומתואמות לתלמידים על פי רמת המיומנויות שלהם , פערי הידע והמוטיבציה. המסגרות המגוונות מאפשרות ומחייבות , מעצם טבען , מימוש עקרון אחר- גיוון דרכי ההוראה , דרכי ארגון החומר ללמידה ודרכי ארגון התלמידים. האינדיווידואליזציה , האינטרס , הרלוונטיות והגיוון מגבירים את המוטיבציה ללמידה. ( אברהם כהן).

  • לינק

    במאמר הזה משווה וירג'ינה ריצ'רדסון בין שתי גישות לשינוי אצל מורים. בעקבות ההשוואה היא בוחנת שני סוגי דגמים לפיתוח צוות: דגם ההכשרה (The training model) ודגמים רפלקטיביים ושיתופיים (The reflective and collaborative models) ובודקת כיצד מתייחס כל דגם לשינוי המורים. מאמרה נשען על ניסיונה האישי, על מחקרים שעשתה ועל ספרות מחקר רחבה. על פי ניסיונה של ריצ'רדסון, הדעה שהמורים אינם משתנים ושהם מתנגדים לשינוי כי הם נוטים לדבוק בהרגליהם והשינוי מעורר בהם אי נוחות, כמו שקורה לכל בני האדם, היא דעה מוטעית ביסודה; למעשה המורים משתנים כל הזמן. אמנם לעתים קרובות המורים מתנגדים לשינוי שאחרים יוזמים ומנהלים, אך הם משתנים כאשר השינוי נעשה ביזמתם ומתוך צורך פנימי שלהם. (Virginia Richardson)

  • תקציר

    מחקר זה נותן את הדעת על תולדות הוראת המשנה ותלמוד בבתי הספר החדשים בארץ ישראל מתחילת המאה העשרים ואילך. (יהודה שוורץ)

  • לינק

    מאמר זה מתמקד בתהליך שינוי אותו עברו מדריכות פדגוגיות במהלך הכנסת מחקר פעולה כחלק מתכנית הכשרת פרחי הוראה בהדרכה פדגוגית במסלול בית הספר היסודי, במכללת סמינר הקיבוצים (דבורה גסר, ציפי זלקוביץ)

  • תקציר

    המחקר בחן השפעות של שינוים חברתיים על מערכת הכשרת המורים, כפי שהן באות לידי ביטוי בתכניות הלימודים בהכשרת מורים לאורך השנים. מטרות העבודה היו בנייה ופיתוח של סכימה לזיהוי שינויים בתכנית לימודים וזיהוי השינויים שהתרחשו בתכניות אלה תוך עמידה על מהותם. (לאה שגריר)

  • סיכום

    מורים מששה בתי ספר יסודיים הממוקמים בשני אזורי פיקוח מילאו שאלונים הבודקים תרבות ארגונית בבתי-הספר לפני ואחרי השתתפותם במשך שלוש שנים בפרויקט שינוי שיעדיו שיפור הוראה והישגים. הממצאים חשפו הבדל בין שני האזורים. בשלושת בתי הספר מאזור אחד חל בתום הפרויקט שינוי בכיוון חיובי בתפיסת התרבות הארגונית בבית-הספר. בשלושת בתי-הספר מהאזור השני חל שינוי בכיוון שלילי או שלא חל כל שינוי משמעותי. ניתוחים של 500 דו"חות, שנכתבו על ידי שש יועצות שהנחו את סגלי ההוראה בששת בתי-הספר במשך שנתיים, מספקים מידע והסבר להבדלים שנמצאו בין שני האזורים בתגובות המורים לפרויקט השינוי (חנה שחר, סאס גוין, שלמה שרן)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין