הוראת תורה שבעל פה: הוראת משנה ותלמוד בחינוך הישראלי באספקלריא של תכניות הלימודים והספרות הדידקטית
חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים
מחקר זה נותן את הדעת על תולדות הוראת המשנה ותלמוד בבתי הספר החדשים בארץ ישראל מתחילת המאה העשרים ואילך. המחקר מתייחס לשינויים בהוראת משנה ותלמוד בבתי הספר הכלליים והדתיים, ולזיקתם לתפיסת קבוצות שונות בחברה היהודית את עצמן ואת תרבותן. המחקר כולל סקירה וניתוח של ההתייחסויות להוראת משנה ותלמוד, ומטופל בהקשרים האידאולוגיים-תרבותיים שבתוכם התרחשו השינויים בהוראת מקצועות אלה.
במחקר שוחזר המבנה האידאולוגי של ההתייחסויות השונות להוראת משנה ותלמוד. בניתוח המקורות נעשה שימוש בהנחיה של פרופ' צבי לם, שקבע כי בטקסט אידאולוגי יש צורך לזהות: דיאגנוזה, אסכטולוגיה, קולקטיב ואסטרטגיה וכן את השלמות ההגיונית בזיקת הפרמטרים הללו זה לזה. נבדקה גם זיקת החומר לדפוסי החיקוי, העיצוב והפיתוח על פי לם.
בין הממצאים ניתן לומר, כי התברר שהגישות השונות להוראת משנה ותלמוד בישראל שרויות במתח ניכר ביניהן. מתברר כי במידה רבה התפלגות החברה בישראל לקבוצות: חרדים, דתיים וחילוניים, תלויה בזיקה לספרות התורה שבעל פה. הבנת הבעייתיות של הוראת תורה שבעל-פה בישראל תורמת להבנת אחת הבעיות החשובות של מערכת החינוך, הן הכללית והן הדתית, ולהפקת רעיונות להתמודדות עמה.