הוראת תלמוד
מיון:
נמצאו 8 פריטים
פריטים מ- 1 ל-8
  • תקציר

    מורים ותיקים בבתי ספר יסודיים ציבוריים בישראל נפגשו עם אגדה יהודית מהמאה השישית לספירה. האגדה עוסקת בערך של העזרה לנוכרי הנמצא במצוקה, ומציגה דילמה: האם צריך להגיש עזרה למי שנחשב אויב?

  • תקציר

    בספרם "דרכים בהוראת גמרא" מציעים המחברים לסיים את שלב ההכנה ללימוד הסוגיה בהצגת שאלה או בהעלאת בעיה שתכוון את התלמידים להתמודדות עם הטקסט. באופן כללי, המטרה היא לחנך את התלמידים ללמוד גמרא באופן עצמאי, ולשם כך ממליצים המחברים על תהליך בן חמישה שלבים:

  • לינק

    מחבר המאמר מציג את היוזמה “הצעת טקסונומיה להוראת משנה: שבע קטגוריות״. ללימוד התלמוד יש מקום מרכזי בין מקצועות היהדות שבהם יש לעסוק, ואילו לימוד המשנה כחיבור עצמאי נדחק מעט לשוליים, והמשנה לעתים קרובות נלמדת ‘מתוך התלמוד׳ ומתוך הקשרן של סוגיות התלמוד השונות. הקשיים המרכזיים המתעוררים בתהליך הלמידה של המשנה מתמקדים בעיקר בתחושת חוסר הרלוונטיות של המשנה לעולמם של התלמידים ובקושי להתמודד עם אופייה האסוציאטיבי. היוזמה הפדגוגית מפתחת הצעה להבניית לימוד המשנה בקטגוריות מובחנות תוך הדגשת היבטים ערכיים ושלבי למידה עצמית, שעשויים להוביל לשיפור בתהליך ההוראה של המשנה ולהפוך אותה ל׳עמוד ברזל׳ משמעותי בעולמם הדתי של התלמידים (ירון זילברשטיין).

  • סיכום

    מחברי המאמר מבקשים לצרף את הקוראים למסע בין-דורי בנתיבים פרשניים, מסע העוסק בשאלה המטרידה רבים: כיצד פרשנות מביאה לידי הבנה? המחברים מחלקים שאלה זו לשתי שאלות משנה: הראשונה, האם אדם יכול להתבונן על טקסט ב"אובייקטיביות", כלומר האם אנו יכולים להתייחס לפעולה אנושית ולקבוע בפשטות: "כך היה", "כך בדיוק כתוב", ובעצם "זו האמת", או שמא כל ניסיון לתאר את העולם מהול בהכרח בפרשנות אישית, סובייקטיבית ורבת-פנים? בהנחה שהתשובה לשאלה זו היא כי אי-אפשר להתבונן על המציאות באובייקטיביות, עולה השאלה השנייה, החינוכית: כיצד מתמודד המורה עם המשימה של ההוראה והקניית הידע בעודו מודע לריבוי הפרשנויות האפשריות לאובייקט הלמידה (טקסט או התרחשות במציאות), ומכאן ליחסיותו של הידע שהוא מציע לתלמידיו? המחברים מציעים תיאור מקוצר של תולדות הדיון במקומו של הפרשן בפרשנות ומעיינים בכמה מקורות תלמודיים הדנים גם הם, מתוך עולמם, בחוסר יכולתו של לומד התורה לדעת את האמת "האחת" שלה (רוחמה וייס, אבנר הכהן).

  • לינק

    המסה הנוכחית מבקשת להציג מאפיינים ייחודיים של הוראה ולמידה, כפי שהם באים לידי ביטוי בבתי המדרש העכשוויים. אלה בתי המדרש שקמו בעשרים השנים האחרונות, המאגדים לומדים חילוניים ודתיים, נשים וגברים ומשלבים את מסורות בית המדרש התנאי עם מסורות מודרניות של הנחיית קבוצות, פרי הפסיכולוגיה הקבוצתית. שיטת הלימוד של בתי המדרש נובעת מאופיים המיוחד של מקורות היהדות – בייחוד התנ"ך וספרות חז"ל. אף על פי שאפשר ליישם חלקית את השיטה בתחומי ידע אחרים, כגון ספרות והיסטוריה, היא צומחת ממקורות היהדות והולמת תחום זה ( משה מאיר) .

  • רפרנס

    המחקר עוסק בניתוח התייחסויותיהם השונות של חז"ל, דרך מאמריהם, אל שני מלכי בית-דוד, חזקיהו ויאשיהו, המתוארים במקרא בצורה חיובית במיוחד. במחקר נבדקו תחומי ההתייחסות למלכים, קיומה של שיטה מסודרת או כיוונים כללים ברורים בדיון על חזקיהו ועל יאשיהו, הבדלים והבחנות בין יחס החכמים לכל אחד משני המלכים, השוני ביחס חז"ל את שני המלכים הללו לעומת יחסים ליתר מלכי בית דוד, היחס לדוד לעומת היחס לשני אלה, התפיסות החברתיות-דתיות שניתן ללמוד מעיון בפרקים אלה של חז"ל. (וינרב בת-שבע)

  • תקציר

    מחקר זה נותן את הדעת על תולדות הוראת המשנה ותלמוד בבתי הספר החדשים בארץ ישראל מתחילת המאה העשרים ואילך. (יהודה שוורץ)

  • סיכום

    המאמר מעלה שיקולי דעת הקיימים בעיצובם של מארגנים גרפיים המייצגים דיון תלמודי, וכן מעלה קריטריונים להערכה של מארגנים גראפיים קיימים. (יעקב אמיד)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין