שיטות הוראה
מיון:
נמצאו 339 פריטים
פריטים מ- 261 ל-280
  • לינק

    בעשור הקודם היתה נטייה לשלב יסודות של למידה שיתופית בהוראה בכלל ובהוראת אנגלית בפרט אך בשנים האחרונות משום מה דעכה מגמה זו ועל כך דואבים חוקרי החינוך והמומחים לפדגוגיה. המאמר הנוכחי מצטרף לקריאה של מומחי הפדגוגיה להחזיר את טיפוח הלמידה השיתופית בבתי הספר בכלל ובהכשרת המורים בפרט. לטיפוח אסטרטגיות הוראה בלמידה שיתופית נודעת חשיבות רבה בהוראת אנגלית והדבר הוכח במחקרים לא מעטים. לדעת כותבי המאמר, על מנת להבטיח שילוב של שיטות הוראה מבוססות למידה שיתופית בכיתות יש לטפח את יסודות הלמידה השיתופית בצורה משמעותית יותר עוד בשלב הכשרת המורים ולחשוף את פרחי ההוראה הלומדים להיות מורים לאנגלית ליתרונות שיטות הלמידה השיתופית בהוראת אנגלית.

  • לינק

    ד"ר שרה האופטמן מהחוג לספרות במכללת אחווה מציינת במאמרה שלושה מדדים אשר הם הבסיס לשיטתה ל"הוראה מיטבית של תחום הספרות". א. יישום התיאוריה של "תורת הספרות" לאור תפיסתו של הרשב ( 2000) את "המבקר הפלורליסטי". ב. שימוש מושכל בכלים של הטכנולוגיה המודרנית בזיקה ל"פדגוגיה החדשה" ( Porter, 1999, Hodoroiwicz, 2000 ). ג. שקילת אלטרנטיבות בתכנון מערכי הוראה, Berliner, 1991) Cushing & Hartman , 2001). השיטה יושמה בקרב 16 סטודנטים בעלי תואר B.A בספרות שהגיעו למכללת "אחווה" מאוניברסיטאות שונות במסגרת הכשרת מורים לחט"ב. באמצעות כלי המחקר הכמותיים והאיכותניים, על פיהם נבחנו עבודות הסטודנטים וייחסם אל שיטת ההוראה, ניתן היה לראות שיפור מובהק במדד הראשון והשלישי שהוצגו לעיל, וכן שביעות רצון ותחושת הישגיות גבוהה שהשתקפה בראיונות. בכל הנוגע למדד השני , השיפור שנצפה היה אטי ומסויג והוא בא לידי ביטוי בעיקר בסיום תהליך הלמידה. כללית ניתן לומר כי הסטודנטים שיקפו בעבודותיהם ובדבריהם את התחושה שהם רכשו כלי הוראה ותובנות ספרותיות ופדגוגיות , שיאפשרו להם להיות "מורים טובים" לספרות.

  • סיכום

    ניתוח הקשיים והתסכולים הכרוכים בהוראת הספרות בבית הספר התיכון מוביל את נעמי דה-מלאך , מורה ותיקה להציע גישה חדשה להוראת מקצוע זה. נעמי דה-מלאך מציעה שימוש מושכל במגוון עשיר של גישות תיאורטיות בחקר הספרות : תיאוריות של קריאה , תיאוריות פמיניסטיות ותיאוריות חברתיות המשולבות עם תובנות של הפדגוגיה הביקורתית. תוך כך נחשפים היבטים חברתיים הנדחקים בהוראה הסטנדרטית מפני ההיבטים האסתטיים. מבלי לאבד את יפי הספרות ואת ייחודה הלשוני מציע הספר לא על היופי לבדו כי בשיעורי הספרות יעסקו גם בעוול ובדיכוי החבויים ברבות מיצירות הספרות הנלמדות , ישולבו יצירות שלא זכו להיכלל בקאנון המקובל, וידונו במשמעות החברתית של היעדר יצירות אלה ובהיעדרן של חוויות-חיים מסוימות בספרות הנלמדת. הוראה ביקורתית של ספרות נדרשת על מנת שלימודי הספרות לא יהיו מרכיב ממנגנון המיון וההדרה של החברה , אלא חלק ממערך חינוכי שיעורר בתלמידים מודעות חברתית ושאיפה לפעולה ממשית לשינוי פני החברה ולתיקון עולם.

  • לינק

    האם ביצועיהם של תלמידים שמוריהם השתמשו בלוחות ממוחשבים חכמים כדי לסייע להם בהוראת קריאה/אנגלית או מתמטיקה, היו טובים יותר (במבחני הישגים מתוקננים של קריאה/שפה או מתמטיקה) מאשר הציונים של תלמידים שמוריהם לא השתמשו בלוחות כאלה?בקרב הכיתות שבהם השתמשו בלוחות ממוחשבים חכמים, האם היו הבדלים בשימוש בלוחות בין הכיתות שממוצע ציוני המבחן של תלמידיהן היה מעל לממוצע לבין הכיתות שממוצע הציונים של תלמידיהן היה מתחת לממוצע? המחקר בחן את הציונים במבחני ההישגים בקריאה ובמתמטיקה של כל התלמידים בכיתות ג' עד ח' במחוז עירוני בצפון מדינת אוהיו והשווה את הציונים בין התלמידים שמוריהם השתמשו בלוחות ממוחשבים חכמים לצורך הוראה לבין ציוני התלמידים שמוריהם לא השתמשו בלוחות כאלה בהוראה ( Swan, Karen, Schenker, Jason & Kratcoski, Annette).

  • לינק

    מטרת הסקירה לסייע במימוש האפשרויות שבהוראה-למידה בקבוצה קטנה שבה מתקיימת הוראה-למידה בקבוצה בת 2-5 תלמידים עם המורה. בסקירה מוצגות האפשרויות שהמסגרת מזמנת ואת העקרונות והתהליכים שצריכים להתקיים כדי לממש את היתרונות של המסגרת הקבוצתית הקטנה. הסקירה מציגה את תפקידי המורה בהוראה-למידה בקבוצה הקטנה ובוחנת דרכי הוראה-למידה בקבוצה הקטנה ואת סוגי השיח בה. הסקירה מאירת העיניים משלבת מידע עיוני ותרחישים מהשדה ומציעה שאלות לדיון כנקודת מוצא ללמידה של אנשי ההוראה. הרקע לכתיבת הסקירה הם השינויים בבתי הספר בעקבות רפורמת "אופק חדש". בעקבות רפורמת "אופק חדש" נוספו שעות לימוד רבות לבתי הספר היסודיים. שעות אלו מכונות "השעות הפרטניות" והן מיועדות להוראה-למידה ליחידים או לקבוצות שגודלן אינו עולה על חמישה תלמידים (וידיסלבסקי מלכה).

  • לינק

    הכנסת סטנדרטים לתחומי ההוראה ובעקבותיהם מערכות הערכה ובחינה נורמטיביות ארציות צמצמו למעשה את מרחב שיקולי הדעת של המורים בארה"ב. לאור זאת מציעים מחברי ועורכי הספר הנוכחי גישה מרחיבה ומעצימה מבחינת שיקולי הדעת של המורים גם כאשר זה נעשה על חשבון הסטנדרטים המהודקים מדי בחינוך ובהוראה. הדרך להחזיר למורים את החיוניות שלהם היא ליישם את המודל הפדגוגי המוצע על ידם של קבלת החלטות נרחב יותר של המורים בביה"ס. המודל המוצע אינו מבטל את הסטנדרטים בהוראה אלא מרחיב ומעצים את מרחב שיקולי הדעת של המורים ואת השליטה שלהם בדרכי ההערכה. המודל הפדגוגי, שזוכה עתה להתעניינות מחודשת בקרב גורמי החינוך בארה"ב, מעניק למורים מרחב נרחב יותר של קבלת החלטות, גמישות ביישום תוכנית לימודים אינטגרטיבית ואותנטית. חלק מההיערכות מחייבת את המורים להתנתק במידה רבה מההצמדות שלהם לספרי לימוד מבוססי סטנדרטים לטובת פיתוח עצמי שלהם של רעיונות דידקטיים וקביעת דרכי ההערכה באופן עצמאי. במוקד כל רפורמה חינוכית ושינוי חיובי בבתי הספר עומדת הנכונות להעצים את המורים והמודל המוצע בספר זה הוא ללא ספק צעד משמעותי בכיוון זה ( Michael S. Moody and Jason M. Stricker ).

  • לינק

    המחקר מנסה להעריך את ההליכים של הוראה מתוקשבת המבוססת על חקר-מקרים בכמה אוניברסיטאות בארה"ב בהם קיימים מסלולים של הכשרת מורים. ההוראה המתוקשבת מבוססת חקר המקרים התבססה על שימוש מושכל בפורומים מתוקשבים ועל דיונים מונחים שיזמו המרצים באמצעות הפורומים על מנת להציג את המקרים בפני פרחי ההוראה ועל מנת לדון בהם. נבדקו מודלים שונים של דיונים מתוקשבים על מנת להעריך את הוראת חקר המקרים לסטודנטים להוראה בפורום מונחה, פורום חופשי ומערכת צ'אט סינכרונית. (Mitchem, K., Fitzgerald, G., Hollingsead, C., Koury, K., Miller, K. & Tsai, H)

  • תקציר

    מורים צריכים יותר לעודד סקרנות ורפלקציה של תלמידים על מנת לפתח אצלם יכולות למידה עצמיות, טוען פרופ' Guy Claxton מאוניברסיטת בריסטול באנגליה. המורים צריכים לארגן את מערכי השיעור שלהם לא בכיוון של הספק תכנים אלא ביצירת סקרנות ועניין אצל התלמידים. ניתן להשיג זאת בדרכי ההוראה מאתגרים כגון שאלות מעוררות היוצרות סיעור מוחין בכיתה ועל ידי עידוד התלמיד עצמו לכתיבה רפלקטיבית בעקבות תחומי העניין המסקרנים אליהם נחשף במהלך השיעור. הלמידה היא בראש ובראשונה תהליך גילוי ומרבית המורים שכחו את העיקרון הזה ומדגישים במקום זאת יותר את העברת התכנים. פרופ' Claxton מאמין כי מורים איכותיים חייבים להקנות לתלמידים כישורי למידה לעתיד על חשבון תכנים.

  • לינק

    השיטה פותחה ע"י המורות חנה מן וחיה ברג (מבוסס על השיטה שפותחה בקבוצת המתמטיקה במכון וייצמן בהוראת מתמטיקה בכיתה הטרוגנית). עפ"י מחקר שפורסם באתר המדען הראשי של משרד החינוך שיטת משתלם בטבעיים היא בין שיטות ההוראה היעילות ביותר להוראת חשבון. שיטת משתלם בטבעיים זכתה במקום הראשון בכל אחת מ36 הכיתות שנבדקו. הסקירה מציגה בקצרה את עקרונות הגישה לפיה מלמדים את "משתלם בטבעיים"

  • רפרנס

    נתונים ומחקרים שזורמים אל מערכת פורטל מס"ע מכל העולם מלמדים כי יותר ויותר מדינות ובתי ספר משלבים מחשבים ניידים בכיתות הלימוד כחלק ממערך תיקשובי של מחשב נייד לכל ילד וכיתות מחוברות לאינטרנט. עיקר המאמץ מכוון לחטיבות ביניים, אך גם כיתות בתי ספר יסודיים זוכות להצטיידות של מחשבים ניידים. הגורמים העיקריים לתהליך זה הם ירידת המחירים של המחשבים הניידים, אך גם מודעות גבוהה יותר של רשויות החינוך לצורך לעניין את התלמידים בביה"ס. סקירת מקורות המידע והקישורים אשר הכנו בנושא שילוב מחשבים ניידים בבתי הספר בעולם מנסה להקנות תמונת מצב מחקרית ופדגוגית על נושא חדשני ומורכב זה (עמי סלנט)

  • מאמר מלא

    מחקר הערכה של שש תוכניות לימוד במתמטיקה בכיתות א'-ב'. מחקר ההערכה מתמקד באפיון של התוכניות השונות, בהתייחס להיבטים שונים ובתיאור הפעלתן בכיתות, במטרה לספק למורים מידע מסודר שיסייע בידיהם להחליט באופן מושכל איזו תוכנית מתאימה לדרכי ההוראה שלהם ולאוכלוסיות אותן הם מלמדים. צוות החוקרים והיועצים שכתבו את מחקר ההערכה ביקר באופן שיטתי בכיתות בהם מלמדים לפי כל אחת משש התוכניות על מנת ללמוד על הפעלתן. כמו כן, שמע צוות המחקר דעות ותובנות ממורים צעירים וממורים מנוסים ונועץ בהם ובמומחים נוספים להוראת החשבון בישראל.

  • סיכום

    למידה מאותגרת בעיות (PBL) היא שיטת הוראה המאתגרת את התלמידים ללמוד איך ללמוד, לעבוד בשיתוף פעולה בקבוצות קטנות על מנת למצוא פתרונות לבעיה תוך הסתייעות בידע התיאורטי שרכשו או רכישתו תוך כדי התהליך. למידת החומר התיאורטי כצורך העולה מהתמודדות עם הבעיה האוטנטית מסייעת לסטודנט לקשר בין התיאוריה למעשה ולתפוס את הלמידה כרלוונטית לעתידו המקצועית. מאמר מאיר עיניים המציג את עקרונות ההפעלה וההנחיה של למידה מאותגרת בעיות, ההיבטים הדידקטיים, הלמידה בקבוצות קטנות סביב בעיה מאתגרת, היישום בהכשרת המורים בעולם, הבעיות והאתגרים בדרך ליישום שיטת הוראה חשובה זו בחינוך ובהכשרת מורים, חסרונות ויתרונות השיטה מבחינת הסטודנטים ומבחינת ההכשרה (ינקלבסקי – גינט, אורלי)

  • סיכום

    מחקר אורך זה נערך בין השנים 2001-2005 על כנס בן יומיים, המתקיים במסלול היסודי במכללת הקיבוצים, בעקבות התנסותם של סטודנטים שנה ג' ב"מחקר פעולה". בכנס מוצגים המחקרים בפני עמיתים, מדריכות פדגוגיות ואורחים. המחקר בדק את תרומת הכנס לידע ולהתפתחות המקצועית של הסטודנטיות המשתתפות בו. מטרות הכנס לשנה ג': הכרות עם מגוון רחב של מחקרי הסטודנטיות, השוואת התנסויות, התמודדות עם בעיות של הצגת מחקרים בכנס, העשרת הידע והתנסות בהוראת עמיתים. המטרות לשנה ב': הכנה לקראת התנסות במחקר פעולה, שיתוף בידע שנרכש על ידי סטודנטיות שנה ג', יצירת רצף בין השנים (דבורה גסר, ציפי זלקוביץ)

  • סיכום

    אילו כישורי חשיבה ראוי להנחיל למתכשרים להוראה, כדי להכינם למשימת ההוראה העתידית? לשם כך נבחרה המיומנות השבחה (melioration), הנחשבת למיומנות חשיבה תיאורטית מסדר גבוה, וזו הגדרתה: "המיומנות לבחור במצרף המתאים של מידע וליישמו בפתרון בעיות בסיטואציות שונות – בזמן ובמקום, ובכך להשביח את המצרף". במחקר פותחה, יושמה ונמדדה תכנית לאימון במיומנות הקוגניטיבית השבחה אצל סטודנטים להוראת המדעים במכללה למורים, בהשוואה להקניית חשיבה מסדר גבוה בקבוצת הביקורת כתחום תוכן לאימון במיומנות נבחר המושג אנרגיה. הסטודנטים קישרו בין ידע מדעי לבין ידע תרבותי ליצירת רעיונות חדשים. ממצאי המחקר מראים שיפור במוטיבציה ללמידה, בפתיחות ובחשיבה היצירתית שהפגינו הסטודנטים (אדווה מרגליות)

  • לינק

    מטרת המאמר לבחון את האפשרויות הגלומות במיזם "קונגרס סטודנטים לגיל הרך" ככלי לטיפוח מגוון מיומנויות חינוכית. המאמר מתאר את המרכיבים הייחודיים של הקונגרס במכללה להכשרת אנשי חינוך, הנערך זה ארבע שנים. הקונגרס מתנהל ככנס אקדמי, בו מוצגים פרויקטי הגמר של סטודנטים משנה ג' בפני כלל הסטודנטים והמדריכים במסלול. במאמר מוצג רציונל הקונגרס. בהמשך, מסומנות השלכותיו של הקונגרס על עמדותיהם של פרחי ההוראה כלפי פרויקט הגמר שלהם. הקונגרס מהווה העמקה של הלימוד התיאורטי והפרקטי של פרויקט הגמר בהכשרה. נמצא כי הוא מזמן מענה לחלק מן האתגרים החינוכיים העכשוויים (מוניקה ברזנר מזור)

  • לינק

    שני סקרים פותחו כדי למדוד ולהשוות את התפיסה של סטודנטים הלומדים באוניברסיטה גדולה בארה"ב לגבי הישגי הלמידה, שיטות ההוראה של המנחים, והשימוש בטכנולוגיה ללמידה בכיתה.187 סטודנטים נרשמו לקבוצה שלמדה את הקורס בכיתת המולטימדיה. ו–110 סטודנטים למדו את הקורס בכיתה רגילה. תוצאות הסקר הראו כי לא נמצאו הבדלים מובהקים בתפיסות של הסטודנטים שלמדו בכיתה רגילה לבין הסטודנטים שלמדו בכיתת המולטימדיה לגבי הישגי הלמידה ולגבי השימוש בטכנולוגיה בכיתה (Deng, Heping; Zhang, Shouhong , 2007)

  • לינק

    ד"ר אברום רותם מציע מודל הפעלה של "מורה מקוון בכתה" אשר יפעל באתר בית ספר פעיל לצורך ההוראה והלמידה. הלומדים מתנהלים באתר בית ספר, בסביבה מקוונת, לצרכי הלמידה שלהם, לפחות בחלקה. המורים מתנהלים באתר בית הספר, בסביבה המקוונת לצרכי ההוראה שלהם הפדגוגית וגם הארגונית. אין מדובר באתר אידיאלי, "פורטל חינוכי" כזה או אחר, אלא באתר נגיש ונח לתפעול, שהקמתו, תפעולו ואחזקתו הן חלק בלתי נפרד מהוויה שגרתית של התנהלות מקוונת של כל מורה המלמד בסביבה מקוונת, שניתן ליישם כיום בכל בית ספר. המורה מלווה את השיעור במהלכו, ומחוץ לשיעור, בעבודת בית/ מטלות להפעלת הלומדים בחומרים ועזרי למידה בסביבה המקוונת שהוא עצמו אחראי לה, משתמש בה ומזין אותה. השיעור מתנהל בכתה, בסביבת הוראה מקוונת, בה אין הכרח שהלומדים מול מחשב.

  • לינק

    ההתלהבות הראשונית של בתי ספר לשלב מחשבים ניידים מתנפצת תוך כמה שנים אל קרקע המציאות בכיתה, כך טוענת כתבת תחקיר של הניו יורק טיימס. גלישה של תלמידים לאתרים אסורים, בעיות תחזוקה של המחשבים הניידים וגורמים נוספים כגון התנגדות המורים הניעו כמה מחוזות חינוך בארה"ב לוותר על התוכניות השאפתניות שלהם לשילוב מחשבים ניידים בכיתות הלימוד. בתי ספר תיכוניים בארה"ב ביטלו תוכניות להצטיידות תלמידים במחשבים ניידים אחרי שגילו כי השימוש במחשבים ניידים לא הביא לשיפורים בבחינות ההישגים הנורמטיביות בהם נבחנו התלמידים. אנשי חינוך מובילים כגון Dave Warlick, וסטיפן דוואנס בארה"ב ובקנדה טוענים כי הכתבה חושפת מציאות פדגוגית שלילית בבתי הספר כי השימוש הקיים במחשבים הניידים אינו הולם כלל את סוגי הפעילות הקונסטרוקטיבית המצופה.

  • לינק

    מאמר זה עוסק בניסיונם של קבוצת החוקרים לפתח שיטה פדגוגית המבוססת על יישום רעיונות של מורכבות ו"ארגון עצמי" בתחום החינוך. הקונטקסט למחקר זה הינו קורס לשיטות מדעיות, שהיווה חלק מתכנית ההכשרה למורים המיועדים להשתלב בבתי ספר יסודיים. ישנו צורך במודל פדגוגי חדש, המאופיין במידה גדולה יותר של פתיחות וגמישות, אשר יטפח בקרב הסטודנטים להוראה את הכישורים הנדרשים להתנהלות יעילה בסביבת החינוך המורכבת והדינאמית. מסגרת תיאורטית כזו מתפתחת היום מן המדע החדש של המורכבות. מדובר בתחום אינטר-דיסציפלינארי, הנובע מתוך התפתחויות חדשות במספר דיסציפלינות מדעיות כגון ביולוגיה, כימיה, טכנולוגיה, אקולוגיה וכולי. מדע חדש זה מתמקד באבולוציה של המורכבות בתוך ובין המערכות הפועלות בעולם. התהליך הספונטני והדינאמי בו נוצרים סדרים חדשים מורכבים מתוך מה שנדמה על פני השטח כמצב כאוטי, מכונה "ארגון-עצמי". הרעיונות הקשורים ל-"ארגון עצמי" הם; קשר בין תופעות ורשתות הנראות אקראיות על פני השטח, פתיחות מערכתית, והתנאים בהם הבלתי צפוי הופך לחדש ( Laroche, Lyubov. Nicol, Synthia. Mayer-Smith Jolie).

  • לינק

    יוזמה של מורים ואנשי אקדמיה באוסטרליה בשנת 1985 הביאה להקמת הפרוייקט השיתופי של הוראה ולמידה יעילים The Project for Enhancing Effective Learning -PEEL. היוזמה של המורים לתיעוד שיטות הוראה מפעילות ופעילויות של תלמידים נמשכה במשך השנים ללא מימון ותמיכה של גורמים רשמיים באוסטרליה. האתר המתוקשב שהקימו המורים באוסטרליה בעצמם משקף פעילות יזמית של מורים המתמקדים בפיתוח מקצועי רב-שנתי והמתעדים את ההתנסויות המועילות שלהם ללמידה איכותית ויעילה. באתר מתועדים 1400 רעיונות להוראה איכותית. פרופסור טום ראסל, מגדולי המומחים לפדגוגיה של הכשרת המורים (אשר הרצה לאחרונה במכון מופ"ת) המליץ על האתר המתוקשב והציע שבועיים של התנסות חינם בחומרים וברעיונות בו.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין