שיטות הוראה
מיון:
נמצאו 335 פריטים
פריטים מ- 301 ל-320
  • תקציר

    הגורמים המשפיעים על הישגי תלמידים בסיכון : א. גישות : הגישה הביהביוריסטית , הגישה הקונסטרוקטיביסטית וגישת ההוראה המתואמת ; ב. דרכי הוראה- למידה : למידה שיתופית , הוראה למידה מותאמת וחונכותף ג. ארגון הלומדים : מסגרות בעלות הרכב תלמידים הומוגני והטרוגני מבחינת ההישגים בלימודים. בסקירה מוצגים באופן מתודי מסקנות ממחקרים שונים בנושאי הגורמים המשפיעים על הישגי תלמידים בסיכון (יפעת אשרת, חיה גיל, מלכה וידיסלבסקי, לאה יגור ודליה שמש).

  • לינק

    מטרת המחקר היתה לבחון את העמדות והתפישות של הסטודנטים והמורים ביחס להוראה מפתחת חשיבה בתחומי הדעת: מדעים ומדיה, ולהעריך את תפקודי החשיבה שלהם בהוראה ובלמידה. מחקר זה נערך בו זמנית בשלוש מכללות להכשרת מורים בארץ. מהממצאים עולה, כי בקרב הסטודנטים רווחת המודעות וההסכמה על חשיבותה של הוראה המשלבת חשיבה ונחיצותה במערכת החינוך. יחד עם זאת, מרביתם מתקשים בתרגומה האופרטיבי בשדה, והם נוטים לזהות את עקרונות הלמידה הקונסטרוקטיביסטית כהוראה מפתחת חשיבה. בסיום הקורסים, הסתמנה מגמת עליה בשימוש מושכל ב'שפת החשיבה' ובשילוב 'מיומנויות חשיבה גבוהות', כולל ה'חשיבה הביקורתית' בפעילויות המוצעות במערכי ההוראה. רק בודדים הצליחו ליזום ולפתח פעילויות מפתחות חשיבה חדשות ומקוריות, שלא הודגמו בלמידה בקורס (פוירשטיין, וינברגר , סטניגר)

  • לינק

    מטרת המחקר היא להבין כיצד תופסות המורות את האלתור בהוראה, איך הן מיישמות אותו, האם הן מודעות אליו ולשימוש שלהן בו ואיך הן קושרות אותו לעבודה החינוכית. שאלת המחקר היא מה הן התייחסויות המורות במערכת החינוך למונח אלתור בהקשר החינוכי. שיטת המחקר היא איכותית, ומבוססת על שמונה ראיונות אתנוגרפיים עם שמונה מורות מבתי ספר שונים. הטיעון שעליו התבסס מחקר זה הוא שהאלתור הכרחי בתהליך הלמידה והקניית הידע ואכן נמצא כי שהמורות משתמשות באלתור כחלק אינטגרלי מההתרחשויות בחלל הכיתה, אך אינן מודעות לאלתור ולרוב משתמשות בו על מנת לשרוד. ממצאי המחקר מלמדים שהאלתור אינו הופך לפרקטיקה אידיאולוגית, ערכית ויצירתית אלא מהווה ביטוי לבדידותה של המורה ולהסתמכותה על אישיותה בלבד (אלונה פרץ)

  • לינק

    למה מינוס כפול מינוס שווה פלוס? היבטים דידקטיים – כיצד בוחרים דרכים להצדיק ולשכנע. ההיבטים הדידקטיים בבחירת דרכים להוראת כפל במספרים מכוונים, שישכנעו את התלמיד ויצדיקו את פעולת החשבון במספרים מכוונים. חשיבות הדיון: מתן מענה לשאלות כיצד יש לפעול כאשר הדרך התוך-מתמטית שנבחרה לא הובנה ע"י התלמיד? האם לא כדאי להכיר גם אמצעי המחשה כלשהו, מודל חוץ-מתמטי אותו ניתן ל"שלוף" בעת הצורך, כזה שיצדיק את הפעולות החשבוניות על המספרים המכוונים? ואם כן, מה הקריטריונים לבחירת מודל כזה. (יהודית בר-תקווה)

  • לינק

    התוכנית "כשרים והקשרים במתמטיקה" פותחה על ידי צוות היחידה לחינוך מתמטי, באוניברסיטה העברית בירושלים. התוכנית מכילה את כל הנושאים והמיומנויות הנדרשים לפי תוכנית הלימודים של משרד החינוך. היא בנויה על עקרונות דידקטיים ומתמטיים מוכחים שהביאו מספר מדינות מערביות למקומות ראשונים במבחנים המשווים הבינלאומיים. יש בה הקפדה על רכישת מיומנויות החשבון המקובלות תוך עידוד פיתוח חשיבה מתמטית, יצירתיות, ובקורתיות. הלמידה מבוססת על סיטואציות-בעיה בנושאים השונים המפורטים בתוכנית הלימודים, ומובילה לפיתוח מיומנויות חישוב, תובנה מספרית, ומיומנויות השיח המתמטי, כל זה תוך שימוש במגוון אמצעי הוראה וחומרי למידה ידידותיים.

  • לינק

    תכנית מב"ר היא תכנית ייחודית לתלמידים בעלי פוטנציאל לימודי המוגדרים כתת-משיגים. התכנית מבוססת על לימודים עיוניים במסלול בגרות רגיל, בניסיון למצוא פתרון נכון לתלמידים אלה, בדרך של חיזוק כישוריהם ויכולותיהם להתמודדות מוצלחת עם חומר הלימוד ועם בחינות הבגרות. כדי להשביח את דרך ההוראה בכיתות המב"ר יש להרחיב את הרפטואר של דרכי ההוראה וסוג המשימות כך שיתאימו למגוון רחב יותר של יכולות ויגיעו לתלמידים רבים יותר. המאמר מציע הצעות שונות להתוויית קווי עבודה של המורה בכיתת המב"ר. המטלות חייבות להיות מעניינות, מאתגרות, שוברות שגרה, אך לא קשות מדי. ניסוח המטלות חייב להיות בהיר ומובן. דף המטלה – לא עמוס מדי. כל מטלה צריכה להיות מלווה במחוון מפורט. (אמירה רום)

  • לינק

    המאמר מתאר עבודת מחקר שנעשתה בשנים 1999-1997 ובה נערך מעקב מקרוב מקרוב אחר עבודת היום-יום של מדריכות "חיצוניות" ו"פנימיות" הפועלות בשלושה בתי ספר יסודיים.שאלת המחקר התמקדה באופן שבו המדריכות ה"חיצוניות" וה"פנימיות" מפרשות את ההשפעה שיש למערכות היחסים ביניהן על תהליך השינוי בבתי הספר שהן פועלות בהם. המחקר עקב מקרוב אחר דפוסי העבודה שהן מבְנות במשותף. על המנהלים לאפשר זמן משותף למפגש בין המדריכים ה"פנימיים" ל"חיצוניים" בשעות העבודה, לשם יצירת דפוס עבודה של שיתוף פעולה קבוע ורציף, וכן לוודא שיש הגדרת תפקידים ברורה ומובחנת של המדריכים ה"חיצוניים" וה"פנימיים" כאחד. המחקר העלה גם שאלה מהותית הנוגעת לעיתוי המתאים לתחילת העבודה המשותפת בין המדריכים.

  • לינק

    בכדי להוביל את הלומד ללמידה משמעותית יש לקשר את הידע הנרכש לידע הקודם. באמצעות מיפוי מושגים יכול המורה לבדוק את הידע הקיים אצל התלמיד במהלך ההוראה ולקשר מושגים חדשים למושגים שכבר קיימים במבנה הידע שלו (יעקבי, 1993). מפות המושגים מציגות באופן חזותי את המושגים והקשרים ביניהם כפי שהלומד מבין, לכן מפות המושגים של התלמידים מאפשרות למורים להבחין בין קשרים תקפים ללא תקפים או לגלות קשרים חסרים בין המושגים. ניתן להבחין בתפיסה המוטעית כאשר הקשר בין שני מושגים יוצר משפט לא תקף. הפעילות המובאת כאן משולבת במהלך לימוד המבנית "מוח תרופות וסמים", אך מתאימה ליישום במבניות אחרות (רויטל דרורי).

  • תקציר

    נקודת המוצא של מחקר זה היא בעיקרה היסטורית-חברתית, גם ההקשרים החינוכיים מתמקדים בצד ההיסטורי חברתי יותר מאשר בצד הפדגוגי. נשוא המחקר העיקרי של עבודה זו הוא תלמודי התורה הציוניים. המחקר בודק האם מערכת חינוכית זו היא רק העצמה של הצד התורני בחינוך, או שהיא מהווה יצירה חינוכית חדשה הנובעת מהשקפת העולם הדתית המתבדלת של חוגי החרד"ל. בחינת התופעה כוללת עמידה על השקפת העולם של מוסדות אלו, ברור מאפייניהם ואיפיון קבוצות משנה בתוכם. (מטי דומברובסקי)

  • תקציר

    המחקר מבוסס על מודל הוראה ייחודי שפותח עבור פרחי הוראה בעלי תואר ראשון בספרות, הלומדים לתעודת הוראה בספרות לחט"ב. המודל מבוסס על המושג התאורטי "אלטרנטיבות" בהקשר של פרשנות היצירה הספרותית והוראתה (ס' יזהר, 1970). הכוונה היא להסתמכות על מתודות מחקר מובחנות לשם בניית שני מערכי הוראה אלטרנטיביים ליצירה ספרותית אחת. (שרה האופטמן)

  • סיכום

    המעבר מהכיתה הפרונטלית, בה קיים מבנה חברתי של בידוד ויחידנות, אל הכיתה השיתופית – בה קיימים יחסי קרבה ואינטראקציה בין-אישית, דורש את הכשרת התלמידים והמורים לסוציאליזציה של כיתה שיתופית (הרץ-לזרוביץ 1995, 1996). בשיטת אל"ש (אוריינות בלמידה שיתופית) מציעות פרופסור הרץ-לזרוביץ וד"ר ברוריה שד"ל מאוניברסיטת חיפה, לפעול בדרכים המשלבות את המרכיבים הבאים: מיסוד זהות קבוצתית, בניית צוותים בכיתה, חלוקת תפקידים, הכשרת תלמידים מנחים לקבוצות. (רחל הרץ-לזרוביץ, ברוריה שדל)

  • לינק

    פרופסור פיליפ דושי (DOCHY, FILIP ) מגדולי החוקרים בתחומי שיטות ההוראה ושיטות ההערכה באירופה ( והעורך הראשי של כתב העת Educational Research Review) הרצה בכנס הבינלאומי ה-5 להכשרת מורים במכון מופ"ת ביוני 2007 והתייחס באחד המפגשים למחקריו על הוראה מאתגרת בעיות (PBL ) . מצאנו לנכון להביא את המחקרים החשובים אליהם התייחס .

  • לינק

    יצירת סקרנות אצל לומדים היא אחת האתגרים החשובים שאיתם מתמודדים מורים ומרצים כיום. הסקירה מסכמת שורה של אסטרטגיות לטיפוח ויצירת סקרנות אצל לומדים בסביבות למידה רגילות ומתוקשבות. בין האסטרטגיות המוצעות ליצירת הסקרנות: העלאת שאלות מעוררות עניין בראשית השיעור, יצירת עימות קונספטואלי במהלך השיעור, יצירת אווירה של שאלות לאורך כל השיעור, הקצאת זמן נאותה וסבירה לתלמידים לחקור נושאים ולהתעמק בהם, הגדלת אפשרויות הבחירה בתכני הקורס, יצירת הפתעה בתכנון השיעור, תכנון סביר של הסוגיות המוצגות בפני הלומדים כלומר, להיזהר ממורכבות יתר בהצגת סוגיות שונות כחלק מהמאמצים ליצירת סקרנות (Arnone, Marilyn P.)

  • תקציר

    מחקר שנערך בארה"ב ביקש לבדוק את ההבדלים בין מורים מנוסים ומורים מתחילים לגבי שימוש בשיטות חשיבה גבוהות (HOTS) בהוראת היסטוריה. ממצאי המחקר תומכים בהשערה כי פיתוח והתנסות מדורגת של מומחיות הוראה בקרב מורים יש בהם כדי לשכנע מורים לעבור לאימוץ מיומנויות חשיבה גבוהים על חשבון הוראת תכנים לשמה. עם זאת, מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות בתחומי פיתוח החשיבה (HOTS) אינם ממהרים לעבור ללמד בשיטות הוראה המטפחות חשיבה. מן הממצאים עולה אולי כי הסיכוי להטמעת מומחיות בהוראה בתחומי פיתוח החשיבה בקרב מורים חדשים הוא לעתים גבוה יותר מאשר בקרב מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות (Bruce Torff)

  • מאמר מלא

    בית הספר נמצא בראשיתו של מעבר ממערכת קשיחה למערכת גמישה, ממערכת ממיינת למערכת תומכת, מבית ספר אחיד לבית ספר מגוון. הוא נדרש להתאים עצמו לטיפוסי לומדים שונים, ותוצאותיה של דרישה מתעצמת זו הן לפי שעה בלתי-ידועות. המאמר מפתח עקרונות ומתווה מודל לבית ספר חלופי – "בית ספר חושב"; העקרונות והמודל פותחו במסגרת מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה, המודל מבקש לעצב סביבה חינוכית גמישה, המתאימה עצמה לאינטרסים ייחודיים של הלומדים, אך מבלי לוותר על דימוי כללי של "אדם מחונך" ונורמות של התנהגות אתית וחשיבה רציונלית המודל מבטא חזון חינוכי רדיקלי, משום שהוא "הולך" על יסודות בית הספר – שיטת ההוראה והמבנה הארגוני – אך הוא אינו רדיקלי במידה כזו שאינה מאפשרת את מימושו במסגרת האילוצים שבהם פועל בית הספר , אף כי אילוצים אלה מכבידים ביותר על כל ניסיון לחולל שינוי "מסדר שני" בבית הספר (יורם הרפז)

  • תקציר

    המחקר מתאר את הדרכים וההיקף שבהם עברה תורה צורות של הלשון העברית ממעבדתם של החוקרים באקדמיה אל ספרי הלימוד המשמשים את הכיתות הגבוהות של בית הספר התיכון בארץ במהלך היובל הראשון לקיום המדינה. התיזה שהמחקר מבקש להוכיחה היא שהתפתחות המחקר המדעי בלשון בתחום תורת הצורות השפיעה ומשפיעה על תכניות הלימודים ועל ספרי הלימוד בתחום זה. המחקר בודק באלו נושאים השפיע חקר הלשון יותר ובאלו פחות, מהם השינויים העיקריים שחלו בתכניות הלימודים ובספרי הלימוד בעקבות השפעה זו, ומהי ההשפעה של השינויים הללו על החינוך הלשוני. (רחל רוזנר)

  • לינק

    אם עד היום הדגש בלמידה מתוקשבת באוניברסיטאות ובמכללות בעולם היה על כלים מתוקשבים ופלטפורמות ממוחשבת , הרי לאחרונה מתחילים להתפתח גישות הנותנות עדיפות גבוהה יותר לפיתוח מודלים פדגוגיים ללמידה מתוקשבת ופחות לפלטפורמות הממוחשבות. אחת הגישות הפדגוגיות האלו היא גישה הנקראת Mode Neutral שעיקרה אינטגרציה גמישה בין למידה פנים אל-פנים , למידה מקוונת ולמידה מבוזרת . ללומדים ניתן תמהיל גמיש יותר בין ערוצי למידה שונים , אך ללא ויתור על התנסות פעילה שלהם. הבסיס הרעיוני של תפיסת Mode Neutral הוא למידה קונסטרוקטיבסטית מתוקשבת של אחריות גדלה של הלומדים , אך בניגוד ללמידה המקוונת הקיימת כיום החלק של הנחיית המרצים או המדריכים מקבל משנה תוקף מבחינת הגדרת הדרישות, המחויבות והתמיכה בלומד. הבסיס הרעיוני להנחיה מתוקשבת פעילה מצד המרצים/מורים הוא התפיסה של גילי סולמון (Salmon's 5 Stage Model , 2000 ). המאמר מציג הערכה מחקרית ראשונית של שיטת Mode Neutral שנוסתה בכמה אוניברסיטאות באנגליה (Brian Smith, Peter Reed, Chris Jones ).

  • תקציר

    שיטת חקר המקרים בהכשרת מורים (case study) אינה חדשה במהותה אבל מרכזיותה גדלה בתקופה האחרונה נוכח החשיבות הפדגוגית שמערכות חינוך מייחסות לטיפוח חשיבה ביקורתית וליכולת קבלת החלטות מושכלת בכיתה. ההתעניינות המחודשת בשילוב שיטת חקר המקרים בהכשרת מורים היא גם תולדה של מדיניות פדגוגית בהשכלה הגבוהה בארה"ב להגביר את השילוב של חקר מקרים מעבר לרפואה ולמשפטים גם בתחומי מדעי הרוח והחברה. המאמר מתאר את היישום של שיטת חקר המקרים בתחומי הכשרת המורים באוניברסיטת Villanova University ליד פילדלפיה בארה"ב. בשיטת חקר המקרים יש חשיבות רבה לתכנון מראש של שאלות הרקע המנחות לפני הצגת המקרה בפני הסטודנטים והמאמר מציג את עקרונות הצגת הנושא והתסריט על פי תפיסתו של Dottin ,2001 ואת תהליך קבלת ההחלטות הפדגוגי של הסטודנטים להוראה עפ"י המודל של The Taylor-Whitaker Case Decision-Making Scaffold . אלמנט נוסף שנשקל בתכנית היה יצירת תחרות גלויה (Case Study Contest) בין הכיתות/קורסים הלומדים בשיטת חקר המקרים (Ray Heitzmann ).

  • מאמר מלא

    יחידת לימודים בנושא מיקרואורגניזמים בשיטת STS נכתבה לכיתות ט', י' ומוט"ב. היחידה כוללת 15 משימות לימודיות יחידניות ושיתופיות. היחידה עוסקת בלימוד עקרונות ומושגים ביולוגיים. כמו כן עוזרת היחידה לתלמיד לפתח מיומנויות עבודה במעבדה, בחשיבה מדעית ובפתרון בעיות, ומעודדת טיפוח עמדות וכושר שפיטה, המתבססים על ידע ועל ערכים. היחידה כוללת את שיטות ההוראה/ למידה הבאות: עבודת מעבדה בקבוצות, קריאת קטעים מדעיים, צפייה בסרטי וידיאו, סיור לימודי, משחק תפקידים, למידה בקבוצות ג'יקסו וחיפוש מידע במאגרי מידע. ההערכה נעשית באמצעות תיק עבודות (portfolio). (מחמוד חליל)

  • לינק

    המאמר מציג את הסוגיה של הטיה במחקר איכותני מנקודת המבט של מרצה המלמד שיטות מחקר בקורסים מתוקשבים. מאמר רפלקטיבי זה בוחן את חשיבות הקניית מושגים של אובייקטיביות והטיה לסטודנטים הלומדים שיטות מחקר בסביבה מתוקשבת. בעוד מרבית החוקרים מודעים לסוגיות של אובייקטיביות והטיה בשיטות מחקר, הרי הסטודנטים והחוקרים המתחילים כלל אינם מודעים לחשיבות של אבחנות אלו ולכן יש צורך ללמד אותם בצורה שיטתית ומודעת את התובנה בנושא הטיה במחקר איכותני. המחברת, המלמדת שיטות מחקר, מדגימה כיצד הקנתה לסטודנטים שלה את סוגיית ההטיה במחקר איכותני במסגרת הקורס המתוקשב שהעבירה באוניברסיטה בארה"ב (Beloo Mehra)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין