בעיית התמיכה הרגשית בCMC : שיחה פנים אל פנים מאפשרת תחושת קירבה. מחוות גופניות וקשרי ראייה נתפסים כתומכים בקשר ביו אישי. באמצעים הדיגיטאליים, הקשר הבין אישי מתבצע ללא מגע או קשר עין. קיים קושי לבטא רגש בטכנולוגיה הדיגיטאלית. שאלת המחקר: האם המחשה פיזית של תהליכים חברתיים מופשטים עוזרת לניהול רגשות? האם המחשה זו עוזרת ללמידה מתוקשבת? המחקר נעשה עם מתלמדים בקורס שמטרתו חוויה ולמידה של תהליכי התמודדותו של מנהל/מנחה בצוות עבודה "וירטואלי". בתחילת הקורס ובהמשכו חווים המתלמדים בצורה מתוכננת , התמודדות עם אי-וודאות , בניית צוות , ניהול צוות. תהליכים אלו מלווים בתחושות רגשיות ברמה אישית ובדינאמיקה ברמה קבוצתית ( אלון הסגל, אורית צייכנר) .

בית ספר אמיר בפ"ת הוא אחד מבתי הספר הייחודיים שהשכילו לגשר בין תחומי הלמידה בבית הספר והבית באמצעות האינטרנט . בהרצאתה המרתקת ביום העיון של מכון מופ"ת והאגף לחינוך יסודי על "בדק בית בשיעורי בית" הציגה הגב' ענת עזרא , מצוות ביה"ס "אמיר" בפ"ת את ההפעלה המקוונת חוצה-הגבולות בין ביה"ס ובין הבית . לאורך שנים טופחה תרבות בית ספרית מערכתית המבוססת על העצמת מורות באמצעות פיתוח והפעלת סביבות טכנולוגיות עדכניות. המורות בביה"ס "אמיר" מפתחות מודלים שונים של משימות מתוקשבות כאשר הדגש הוא על משימות המטפחות מיומנויות מידעניות. לצורך כך לכל כיתה וכל מורה יש פורום כיתתי משלה המנוהל על ידה ושייך לכיתה בלבד. הפורום הממוחשב משמש כחוט השדרה לטיפוח הקשר בין התלמיד לבין המטלות המקוונות שהוא מכין בבית ומעלה לפורום.

המחקר מתמקד בסביבת למידה שיתופית של קורס מקוון ובוחן את התנאים להשגת למידה אפקטיבית בסביבה זאת . הקורס היה מלווה מתחילתו בפורום מתוקשב והסתיים במטלה שיתופית של בניית מסד נתונים מקוון למיון סוגי הידע המיוצגים בפורום. המחקר בוחן את הקשר בין מידת פעילות הסטודנטים בפורום לבין היקף ואיכות תרומתם למטלה השיתופית של בניית המסד. הערכת ההשתתפות במסד התבצעה על-פי קריטריונים אישיים וקבוצתיים . הממצאים מלמדים כי למשתתפים הפעילים הייתה הצלחה גבוהה יותר בממד הקבוצתי, בהשוואה למשתתפים הפעילים פחות) רימור, רוזן ונויטל ,( 2008 למשתתפים היותר פעילים בפורום הקורס הייתה הצלחה קבוצתית רבה יותר והצלחה אישית נמוכה יותר בבניית המסד, בהשוואה למשתתפים הפחות פעילים בפורום. הממצאים מצביעים על הישגים דיפרנציאליים בקרב לומדים בעלי אוריינטציה לימודית שונה. בעוד שלומדים בעלי אוריינטציה לימודית שיתופית נוטים לתרום להגברת ידע קבוצתי, לומדים בעלי אוריינטציה לימודית יחידנית מתמקדים בבניית ידע אישי , כפי שנמצא בסביבת המסד המקוון. בנוסף לבדיקת מדדים של בניית ידע בסביבת מסד שיתופי מקוון, מתמקד המחקר בבדיקת תהליכי הנמקה בסביבה זאת . בחינת תהליכי הנמקה של לומדים בסביבה מקוונת (Weinberger & Fischer, 2006 ) , מציגה תמיכה נוספת לממצאים בדבר תהליכים לימודיים דיפרנציאליים בקרב לומדים בעלי אוריינטציה לימודית שונה ( יגאל רוזן, ריקי רימור).

אחת הבעיות העיקריות בפורומים חינוכיים בבתי ספר היא הפיכת הדיונים לשטחיים וטכניים באופן שלא מפתח חשיבה אצל מורים תלמידים. רצוי לקיים "הכשרת לבבות" של התלמידים ולהסביר להם מראש את הציפיות מהם ואת חשיבות הדיון בפורום. המורים עצמם צריכים להביא דוגמא ביצירת "שירשור" מעמיק בדיון בפורום. חשוב לשוב ולשוחח עם התלמידים על חשיבות פעולת השרשור ומשמעותה. יש להרבות בהצגת דילמות ואף לזמן לילדים נושאים שאין להם פתרון ברור או מוסכם. ששאלת רפלקצייה או משוב יכולה לפתוח פתח לתגובות באתר. עוד מומלץ כי מורים יקיימו תורניות בקבוצות הדיון השונות על מנת להגיב במהירות לדברי התלמידים וליצור נוכחות לה מודעים התלמידים. חשוב מבחינת המורים למנוע חזרה על אותם נושאים בפורום ובכך גם שעמום ודעיכה של פעילות הילדים שהתנסו כבר באותם נושאים.

הצוותים החינוכיים של שני מוסדות לימוד בישראל ובקנדה יזמו ביחד פרויקט משותף באינטרנט המבוסס על חקר מקורות וכתיבה באינטרנט. הפרויקט המתוקשב נבנה על שני מרחבי תקשוב זהים מבוססים WIKI. התלמידות מישראל מנהלות באנגלית את כל החומרים הכתובים שלהן באמצעות אתר ה-WIKI ובמקביל התלמידים מביה"ס התיכון במונטריאול בקנדה הקימו אתר WIKI מקביל ודומה ובו הם מציגים חומרים כתובים וחיבורים משלהם. התלמידים מקנדה מבקרים כל יום באתר הויקי הישראלי ולהפך. בשני האתרים, יוזמים המורים השוואות בין יצירות ספרות שונות המועלות לאתרים. כל הזמן מתנהלות פעולות הדדיות של הערכה מעצבת משני הצדדים. בראיונות עם מורים ותלמידים מישראל ומקנדה נמצא כי רמת המוטיבציה וההיענות של התלמידים לכתיבה ולהערכה השיתופית היא מעל ומעבר לציפיות המורים.

שבין שיעור וסוג ההשתתפות לבין ההישגים של הסטודנטים. ההשערה הייתה שבזמן שאין לסטודנטים אפשרות להיפגש עם המרצה, תהיה לפעילות בקבוצת הדיון ערך רב. נמצא כי פעילות בקבוצת דיון לקראת מבחן עשויה לעזור דווקא לתלמידים שבדרך כלל הישגיהם אינם גבוהים. מראיונות עם הסטודנטים עולה שהעובדה שקבוצת הדיון התנהלה בהנחיית המרצה תרמה להבנה מעמיקה יותר של החומר הנלמד ולהגברת הביטחון העצמי לקראת המבחן (שטימברג יעל, יהודית רם, עמרם אשל)

פורומים מתוקשבים סינכרוניים וא-סינכרוניים מהווים כלי עבודה ולמידה מהותיים, המאפשרים "מעגל התפתחות הידע" – ברמה האישית, הצוותית, והארגונית. יש צורך בהכשרה ממוקדת, השמה דגש על ידע ומיומנויות נדרשים, בכדי לעשות שימוש נכון ומובנה בכלי עבודה אלו, אשר בדרך כלל השימוש בהם אינטואיטיבי ופחות מתוכנן ומובנה. במאמר להלן, יוצג קורס מתוקשב ייחודי שמטרתו הייתה הכשרת חברי סגל בכיר לשילוב פורומים מתוקשבים, בעבודת הצוותים אותם הם מובילים. בהבניית הקורס שולבו בצורה מתוכננת מפגשים פנים אל פנים, קבוצות דיון א-סינכרוניות מובנות, ובמקביל שיח סינכרוני של משתתפי קבוצת הדיון בחדרי צ'אט ייעודיים שהוגדרו עבור כל קבוצה. תהליך ההכשרה היה מובנה ממספר מוקדים מרכזיים: א. למידה תיאורטית ויישומית בנושא פורומים, קבוצות דיון וצ'אטים. ב. התנסות של כל אחד ממשתתפי הקורס בהנחיית קבוצת דיון, ממוקדת תוכן משימה ותוצר, תוך דגש על הפגנת נוכחות חברתית, נוכחות הוראתית – תכנית ונוכחות רפלקטיבית. ג. התנסות בשיח סינכרוני ובניהולו, תוך שימוש בקבוצת הדיון הא- סינכרונית לתכנון והתארגנות לקראתו.ד. תהליכים רפלקטיביים מובנים לצורך המשגת התובנות מההתנסות ומהלמידה על תהליכי הנחיה בפורומים, על השוואה בין ערוצי דיון, ועל תפקידי המנחה. ה. הבניה יישומית של מערך עבודה – הדרכה עתידי המשלב בצורה מושכלת פורומים מתוקשבים. התהליכים שהתרחשו במהלך הלמידה בקורס, מדגימים את התפתחות ההתמקצעות של המשתתפים כמנחי פרומים ואת הדיאלוג השיתופי והרפלקטיבי בין המשתתפים ביחס לתפקודם כמנחים וכמשתתפים בפורומים מתוקשבים (נועה באומן, עינת איגר)

בעבודה זו נאספו ונותחו המניעים להשתתף או להימנע מלהשתתף במפגשי הלימוד במרכז הלימוד ובפורום שבאתר הקורס כפי שאלו הוצגו על ידי 100 סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה. בחינת הסיבות על פני שני צירים תיאורטיים מרכזיים מניע אישי-קוגניטיבי לעומת מניע חברתי-רגשי מראה כי בשתי סביבות הלמידה המניע העיקרי להשתתף או להימנע מכך הוא מניע אישי-קוגניטיבי. יחד עם זאת, בחינת היחס בין כמות הסיבות מכל סוג בכל סביבה ומשקלן, שנמדדו על ידי ייחוס עצמי, לימדו על הבדלים בתפיסה הפסיכולוגית של שתי סביבות אלו. בניגוד לדיווחים בספרות נראה כי הפורום נתפס כסביבה בה משקלם של שיקולים חברתיים-רגשיים נמוך בהשוואה לכיתה המסורתית (אבנר כספי, ערן חיות, קלי ספורטה, אסי שצ'ופק)

מנחים רבים בפורומים ממוחשבים סבורים שעצם יצירת המסגרת של ערוצי רב-שיח מבטיחה את התנהלות הדיונים, אך המציאות מלמדת כי דיונים מקוונים רבים דועכים והופכים להיות עקרים. למידה מתוקשבת איכותית אינה מורכבת רק מרשימת מטלות מאורגנת ומסודרת, אלא מדיונים מקוונים מרתקים המעידים על רפלקציה, הבניית ידע וחילופי ידע בין הלומדים. תוך כדי פיתוח הרב-שיח המקוון יש לעורר עניין לגבי איכות המוצר הלימודי המשותף או היחידני, לעורר חילופי מידע מהותיים בין המשתתפים בתוך הפורום וגם עם משתתפים מחוץ לפורום, להאזין לרחשי לבם של הלומדים מבחינת תפקוד ערוצי העברת הידע ולבסוף יש לנסות לזהות גם מה נלמד בפועל בפורום המקוון ( Marie T. Williams and Dale Wache )

אחת הבעיות העיקריות של סטודנטים המשתתפים בדיונים אסינכרונים בקורסים מתוקשבים הוא חוסר מיקוד והעדר רפלקציה על ההודעות שהם מעלים לפורום המתוקשב. על מנת לסייע לסטודנטים להיות יותר ממוקדים ומעמיקים בדיונים האסינכרוניים פותחה ב- University of Massachusetts Lowell מערכת עזר אקטיבית בשם Pause and Post שנועדה להתריע ולכוון את הסטודנטים לחשוב ולבצע רפלקציה לפני שהם מעלים הודעות לפורום. השליטה וההכוונה הגראפית היא בידי מנחי ומרצי הקורס המקוון.

המחקר המתואר במאמר זה נערך בקורס "אדם ובריאותו", שניתן לסטודנטיות המתמחות בהוראת מדעים בחינוך היסודי. הקורס שילב חקר אירוע בסביבת פורום מקוון. מטרת המחקר הייתה לבדוק את התרומה הייחודית של שיטה זו ללמידת תוכני הקורס. במטרה לגלות את רמת המעורבות של הסטודנטיות בלמידה ואת רמת בניית הידע שהתרחשה, נותחו תוכני הודעות הסטודנטיות לפורום. כמו כן נבדקו עמדותיהן כלפי שיטת לימוד זו. נמצאו דגמים שונים של מעורבות בלמידה ושל בניית ידע, שהיו נפוצים במידה שונה. התוצאות מרמזות על קשר אפשרי בין מרכיבים אלו של הלמידה בפורום. עמדות הסטודנטיות כלפי הלימוד בשיטה זו היו חיוביות . התרומה הייחודית של סביבת הפורום לחקר האירוע הייתה בעיקר בארגון יעיל של הלמידה השיתופית (אילון, בתיה)

ביה"ס אמיר בפ"ת נחשב כאחד מבתי הספר פורצי הדרך בתחומי התקשוב החינוכי ואחד המובילים בתחומי ההוראה בעזרת פורומים ממוחשבים . בכיתות ו' נלמד נושא "ארצות הים התיכון" עפ"י תכנית הלימודים בגאוגרפיה, תוך פיתוח מיומנויות מידעניות בהתאמה למסמך הסטנדרטים. סביבת הלמידה נשענת בעיקרה על הפורום "מגלים את ארצות הים התיכון" באתר הבית ספרי. פורום זה כולל משימות מהמורה, תגובות למשימות, תגובות לתגובות וסיכומי דיון. תכני הלמידה נחלקו לשניים: במחצית הראשונה עוסקים התלמידים במבוא על ארצות הים התיכון, ובמחצית שנייה לומדים על מדינות סביב הים התיכון.

מטרת המחקר להגביר את האינטראקציות ורמת החשיבה הרפלקטיבית בקורס "יסודות החינוך" שנערך באוניברסיטת Texas Pan-American. פותח מודל השילב את שיטות ההוראה בלמידה מרחוק והכתה המסורתית, ועוצב ממשק מקוון שנעשה בו שימוש בתדירות גבוהה מעבר לשעות הלימוד בכתה. כמו כן פותחו מנגנונים להערכה עצמית כגון מבחני ידע מקוונים. המודל המשולב הרחיב את ההזדמנויות להשתתפות וחשיבה רפלקטיבית. (Martha Jeanne Yanes)

במצגת מוצג מודל לעיצוב קורסים נתמכי רשת המעודדים למידה משמעותית בכיתה רבת משתתפים (דוגמא מקורס פילוסופיה חינוכית נתמך על ידי אתר מתוקשב של Highlearn). המצגת המרתקת של יעל קלי, מן המחלקה להוראת המדעים בטכניון עוסקת בנושאים הבאים: מהי למידה משמעותית, ומדוע קשה ליישמה? – המחקר החינוכי בעשורים האחרונים . מודל תקשוב הקורס "פילוסופיה חינוכית". מודל פעילויות ג'יגסו, דוגמא לפעילות ג'יגסו חצי מתוקשבת. שימוש בפורום כיומן רפלקטיבי, פורומים תלת-קבוצתיים להצגת פרויקטים, כיצד משתפים ממצאים של פרוייקטים קבוצתיים בכיתה רבת משתמשים? הצגת פרוייקטים בכיתה – קושי בהפעלה בכיתה גדולה. דוגמאות לפעילות של בניית מאגר משותף, פורומים מקבילים בנושאים משלימים, דוגמא לתבנית של דיון פורה, הערכת עמיתים מתוקשבת (של תוצר בלתי מתוקשב), סיכום והרהורים.

הפורום האינטרנטי המתואר – "שירה וכתיבה יוצרת" – הוא פורום פתוח לכל מי שרוצה לפרסם שירים או סיפורים קצרים בעברית. מתוארים התהליכים המתרחשים בפורום ומבנהו מן ההיבטים הטכניים, החברתיים והלימודיים, כפי שהתרחשו בתקופה שבין יוני 2003 לינואר 2004. השינויים המתרחשים בפורום באים לידי ביטוי בכללים הנהוגים, בתהליך דינאמי שהוא תולדה של החברים בפורום, ושל השיח והפעילויות. שלשה שינויים או אירועים משמעותיים התחוללו בתקופה הנדונה – פתיחת פורום בת – "הפורום החברתי"; קיום של סדנת כתיבה ברשת במפגשים סינכרוניים; קיום מפגש פנים מול פנים. (מירה טנצר)

פורומים בחינוך: עקרונות פדגוגיים, הנחייה, הערכה ודגמים מנחים להפעלת תלמידים. יתרונות וחסרונות של הדיון והלמידה בפורום מתוקשב.שיטת ניהול פורומים – מיקוד הנושא בקבוצות דיון אסינכרוניות. המלצות של מומחים לגבי דרכי הנחיית הפורומים. המלצות למורים לפני שמתחילים לנהל פורום. קריטריונים להערכת פורומים. הסקירה כוללת מבחר דוגמאות מייצגות של פורומים המנוהלים ע"י מורים מובילים בארץ עפ"י גישות פדגוגיות שונות ומגוונות. (עמי סלנט)

תלמידים מתשע חטיבות ביניים בעיר ראשון לציון, חברו יחדיו ללמידה משותפת באמצעות רשת האינטרנט. ההכנה ליום המקוון כללה השתלמות למורים ולתלמידים ופתיחת פורום סגור לרכזות התקשוב והמורות למתמטיקה, שנקרא "יום מקוון", שבו התנהלו התייעצויות והעלאת קשיים טכניים ופדגוגיים לקראת היום המיוחל. במסגרת הפרויקט המתוקשב הופעלה כיתה וירטואלית שיתופית באינטרנט. הפעלת התלמידים התבססה על פורומים ממוחשבים. הנושא הלימוד: יישום משפט פיתגורס-בעיית חקר תוך שימוש באינטרנט כערוץ תקשורת. הפעלת התלמידים לפתרון בעיית חקר סביב משפט פיתוגרס תוך שימוש בפורום ממוחשב לכיתה הוירטואלית. (נאווה מזרחי ואתי סמואל)