הסטודנטים להוראת האנגלית יחזקו את השליטה בשפה בחו"ל – מכללת סמינר הקיבוצים יזמה פרויקט חדש לקידום הכשרת המורים לאנגלית, בשם "סטודנטים שגרירים". בפרויקט משתתפים סטודנטים מהמסלול להוראת האנגלית במכללה, שאינם דוברי אנגלית. ברמת שפת אם. מטרת הפרויקט היא לחזק את המיומנויות באנגלית של הסטודנטים באמצעות חשיפתם, לראשונה בחייהם, לקהילה דוברת אנגלית. בניסוי שהתקיים לאחרונה בפרויקט, יצאה משלחת ובה שש סטודנטיות, הלומדות את הוראת האנגלית במכללה בשנים ב' ו-ג', לביקור בן שלושה שבועות בניו-ג'רסי שבארצות הברית.

הכותבים דנים בשאלה כיצד ניתן לעצב מחדש קורס בפסיכולוגיה חינוכית בהכשרת מורים תוך שימוש בתובנות מהתחום של מדעי הלמידה. המחקר על האופי המצבי של הלמידה ועל החשיבות של הקשרים((contexts חוץ-בית-ספריים לתמיכה בהתפתחות ילדים שימשו בסיס להחלטות לדרוש ממתכשרים להוראה בקורס בפסיכולוגיה חינוכית לעבוד עם ילדים במסגרות קהילתיות, לראות באינטראקציות שלהם עם ילדים "שירות" ולא "רק" הכשרה להוראה ולנהל מחקר על האופי החברתי, התרבותי והקוגניטיבי של התנסויות אלה. מדעי הלמידה כוללים מגוון רחב של דעות בשאלה מה יוצר למידה וכיצד לתכנן סביבות למידה יעילות ( Jurow, A.S., Tracy, R., Hotchkiss, J.J., & Kirshner, B).

הפרויקט המסכם של הסטודנטים והסטודנטיות בקורס "בלי הבדל מין? הרהורים על מעמד האשה בישראל" בחוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים הוקדש לקידום מקומן של נשים חשובות בשיח הציבורי דהיום. במהלך הסמסטר למדו הסטודנטים והסטודנטיות על מקומן, תפקידיהן ומעמדן של נשים בישראל בשנות החמישים. הקורס התנהל כקורס מקוון (בממשק Moodle), והניתוח המשותף של המקורות התקיים על פי רוב בקבוצות דיון. אמנם הדיון היה היסטורי, אך ההקשרים האקטואליים היו בלתי נמנעים. במסגרת זו, לא פעם החיפושים בגוגל העלו חרס: כך נתגלתה מידת נפקדותן של נשים מרכזיות בתולדות החברה הישראלית מהרשת, עד כדי סכנת שקיעתן בתהום השכחה הקולקטיבית. חיפוש באנציקלופדיה החופשית לימד שלנשים אלו אין בה ערך, תרתי משמע ( שרון גבע ).

לנוכח המחסור הניכר במורים במדינות ה-OECD חשוב לשמור על מתכשרים להוראה במקצוע ולמנוע את נשירתם ממנו. ההנעה שלהם להפוך למורים רלוונטית לעניין זה. המחקר המוצג במאמר חקר את החשיבות שיחסו 136מתכשרים להוראה בבית הספר תיכון בהולנד להנעות שונות לבחירה במקצוע. הכותבות בחנו את ההנעות של מתכשרים להוראה תוך שימוש בדגם הנ"ל (Fokkens & Canrinus, 2011 ) ומצאו, בין היתר, ש"עבודה עם ילדים" הוזכרה לעתים קרובות ע"י המורים/המתכשרים כהנעה לעיסוק בהוראה בתיכון. מורים אלה דירגו את המחויבות המקצועית שלהם גבוה ביחס למורים עם שציינו את ההנעה לבחירה בהוראה כברירת מחדל מבחינת הקריירה ( Fokkens-Bruinsma, M. & Canrinus, E.T).

השנה חל גידול במספר הסטודנטים החדשים להוראה, המשתתפים בתוכניות המצטיינים במכללות לחינוך. עם זאת, עדיין כ 7%- מהסטודנטים להוראה בלבד משתתפים בתוכניות למצטיינים. תוכנית המצטיינים, שבה מספר התלמידים הגדול ביותר, פועלת במכללת סמינר הקיבוצים. בתוכנית לומדים השנה כ 240- סטודנטים. לדברי ראש התוכנית, ד"ר תמר קטקו, התוכנית עברה בשנים האחרונות שינוי בתפיסת העולם שבבסיסה ובמבנה האקדמי שלה כאחד. חלק מהסטודנטים מתקבלים לעבודה בבתיה"ס שבהם התנסו במהלך הלימודים, ומקבלים בהם יחס חם ותומך. לעומת זאת, בחלק מבתיה"ס האחרים, שבהם משובצים לעבודה בוגרי התוכנית, חוששים מהמורים החדשים וחדורי היזמות, מנסים לכבות את הלהט שלהם ולעיתים אף מצליחים. "המציאות מראה, שמעט מאוד בתי"ס פתוחים לשינוי ולטיפוח התפיסה של 'רף גבוה' והרחבת אופקים", אומרת ד"ר קטקו.

המאמר מתאר התפתחות של כישורי שיח ורפלקציה בקרב שלוש מתכשרות להוראה בגיל הרך .באמצעות קריאה חוזרת של ספרי ילדים בקבוצה הטרוגנית קטנה. המתכשרות השתתפו בתוכנית הכשרה במכללת לוינסקי. המחקר מבוסס על חקר רב-מקרים, ומתמקד בניתוח הפרשנות של המתכשרות והרפלקציה שלהם מתוך תעתיקי השיח במהלך שלוש שנות התנסות מעשית ( Tal, C) .

למידה מבוססת פרוייקטים – Project Based Learning ולמידה מבוססת בעיות – Problem Based Learning מייצגים את המיטב שבשיטות ההדרכה המקצועיות ושיטות ההוראה המתקדמות באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. למידה מבוססת פרויקט היא גישה פדגוגית המדגישה למידת חקר מעמיקה, בצוותים קטנים של לומדים תוך שיתוף פעולה ותוך הכוונה ליצירת תוצר סופי שהוא פרויקט בנושא אותו בחרו. בישראל עדיין אין מודעות רבה לשיטות הPBL למעט כמה מכללות בודדות להכשרת מורים כאשר המובילה במיניהן היא מכללת קיי בבאר שבע. בשנתיים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של יצירת תשתית פדגוגית וקונספטואלית לשילוב שיטות הPBL בכל תחומי ההוראה והכשרה במכללת קיי.

מאמר זה מתאר מודל לשילוב לימוד שיעור במסגרת שיבוץ מתכשרים להוראה ומדווח על ההצלחה של יישום מודל כזה בקרב סטודנטים להוראה ובקרב המורים המאמנים האחראים עליהם מטעם בית הספר (cooperating teachers). לסטודנטים להוראה יש הזדמנות לדון ברעיונות חשובים רבים זה עם זה ועם המורים המאמנים האחראים עליהם (cooperating teachers), כולל ב"רעיונות הגדולים" של מתמטיקה, ובציפייה לשאלות הסטודנטים ולתשובות האפשריות שלהם. לסטודנטים להוראה יש גם הזדמנות מובנית לתצפית עמיתים (peer observation) על בסיס קבוע והזדמנות לשתף פעולה עם עמיתיהם ( Gurl, Theresa).

המאמר סוקר מחקר אורך שהועבר על ידי שלושה מורים, שבו הם שילבו כתיבת בלוג כאסטרטגיית למידה. לפי המאמר, המטרה של המחברים הייתה לספק לתלמידים הזדמנות ליצור קהילות מעשה (communities of practice) הניגשות ליישום של טכנולוגיות חינוכיות. במאמר מובאת סקירה של טווח הכישלונות וההצלחות של המחקר ומודגשות ההערות של הסטודנטים שהשתמשו בבלוגים בכיתה. עיקר הטעויות היו הפעלת הסטודנטים לשיח פדגוגי באמצעות בלוגים , כאשר שיח כזה עדיף לקיים באמצעים הותיקים כגון פורומים מתוקשבים או צ'אטים . עדיף היה להפעיל את הסטודנטים להוראה בבלוג לצורך כתיבה ורפלקציה ולא לצורך שיח ( (Hungerford-Kresser, Holly, Wiggins, Joy and Amaro-Jim?nez, Carla).

מחקר זה משווה בין האמונות הראשוניות והאמונות שהשתנו, הנטיות והשימושים בטכנולוגיה של סטודנטים להוראה בשני מודלים של תכנית לתעודת הוראה: תכנית של שימוש במחשב נייד אחד לאחד עם שימוש בטכנולוגיה שיכולה להימצא בכל מקום ותכנית מסורתית לתעודת הוראה שבה מצפים מהסטודנטים לעמוד בכל קורס בדרישות והתנסויות מסוימות בטכנולוגיה (מודל שבו משתמשים לעתים קרובות בהכשרת מורים). (Donovan, Loretta; Green, Tim; Hansen, Laurie E).

מטרתו של מאמר זה היא להציג תמונה של התנסות הסטודנט ביחידת לימוד מתוקשבת של למידה מקוונת שיתופית בסביבת למידה מקוונת א-סינכרונית. המחקר העריך יחידה מתוקשבת של למידה מרחוק בחינוך למוסיקה במכללה בארה"ב השווה לחמש נקודות קרדיט בתואר ראשון מקוון עבור מורים המלמדים בבית הספר היסודי. הערכת המודול נעשתה תוך שימוש בשאלון להערכה עצמית שבחן את שביעות הרצון של הסטודנט מהפעילות של למידה מקוונת שיתופית. התוצאות של ניתוח הנתונים הראו חמישה נושאים שעלו מהפרספקטיבות של המשתתפים, שפורשו על ידי החוקר כהיבטים חיוביים: עבודת צוות, היבטים קוגניטיביים, היבטים של תפעול, היבטים ארגוניים והיבטים אתיים/רגשיים ( Biasutti, Michele).

בדירוגים הבינלאומיים תלמידי ישראל מדשדשים בתחתית, אבל איך זה ישתנה אם רק כמה עשרות סטודנטים נרשמו ללימודי הוראת המתמטיקה בשנת הלימודים הקרובה? "הטובים מעדיפים משכורות היי-טק, מתפשרים על מורים לא-מתאימים" . חודש לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית, מתברר כי רק כמה עשרות בודדות של סטודנטים נרשמו ללימודי הוראה במתמטיקה (תומר ולמר ).

נתוני ההרשמה של הסטודנטים ללימודי הוראה מראים מגמה ברורה לפיה יותר ויותר מעדיפים ללמוד תחום שיאפשר להם לא להתמודד עם 40 תלמידים רועשים, והם בוחרים במסגרת מגוננת יותר. ככל שהמורים מבקשים להעמיק ולהתמקצע יותר, כך המגמה מתחדדת והכיתה הגדולה מתרחקת. במכללת סמינר הקיבוצים, לדוגמה, מסלול החינוך המיוחד גדל השנה ב-17 אחוז, יותר מכל תחום אחר, כאשר 22 אחוז מהסטודנטים שנרשמו לשנה זו בחרו בתחום זה לתואר הראשון ( עמרי מניב).

מחקר זה בוחן את החדשנות של התכנית להכשרת מורים בארה"ב בהשמה של פרחי הוראה בארגונים מבוססי קהילה (community-based organizations (CBOs)) כדי להכין טוב יותר את המועמדים ללמד ילדים הבאים מרקע שונה מהרקע של המורים עצמם-ובמיוחד ילדים ההולכים לבתי ספר באזורי מצוקה (high-needs schools). הממצאים מדגישים ממדים מסוימים של השתתפות המורים בארגונים מבוססי קהילה ומציינים דרכים שבהן ההתנסויות בקהילה הוסיפו למשאבים עבור הלמידה שסופקו על-ידי התכנית להכשרת מורים. המחברים גם מסווגים את תוצאות החדשנות הזו ומבארים את סוגי ההזדמנויות שהתנסויות מעין אלה מספקות לפרחי ההוראה. בייחוד, המחברים מזהים דוגמאות לגבי האופן שבו ההשמות בארגונים מבוססי-קהילה העניקו לפרחי ההוראה דרכים חדשות לראות ולהבין ילדים מעבר לבית הספר (MCDONALD, MORVA. TYSON, KERSTI. BRAYKO, KATE. BOWMAN, MICHAEL. DELPORT, JOHN. SHIMOMURA, FUYU).

שלי פטאל מתארת במאמרה תפיסת הכשרה המבוססת על שיתוף פעולה בין המכללה לבין השדה החינוכי בהתאם למודל ה-PDS – Professional development school . המחברת מדגימה את יישומו של מודל ההכשרה באמצעות הדרכה וליווי של סטודנטיות לחינוך מיוחד בעת כניסתן לגני ילדים . המודל מתאר דיאלוג שנבנה על בסיס שיווני של הגדרת צרכים מקצועיים ואישיים ( של סטודנטים ושל גננות העובדות בשדה) . דיאלוג המתקיים בין שותפים אשר משלימים זה את זה מתוך יחסים של כבוד ואמון הדדי. "השתנתה והתרחבה תפיסת התפקיד שלי כמדריכה פדגוגית המחויבות בעיקר לתהליך התפתחות המקצועית והאישית של הסטודנטית . מצאתי את עצמי מובילה צוות רחב יותר, חברה בקהילות לומדות ואחראית יחד הסטודנטיות להשגת מטרות הגן."

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הידע של סטודנטים להוראה בבית הספר היסודי לגבי מבני שפה בסיסיים ואת התפיסות שלהם ואת הידע שלהם לגבי דיסלקציה. הממצאים מהמחקר הנוכחי מציעים שבממוצע סטודנטים להוראה מסוגלים להפגין מיומנויות מרומזות הקשורות למבני שפה בסיסיים מסוימים (כגון: מניית/ספירת הברות), אבל נכשלים בהפגנת ידע מפורש של מבני שפה אחרים (כגון: עקרונות של תורת הקול). בנוסף, נראה כי סטודנטים להוראה מחזיקים בתפיסה השגויה הנפוצה שדיסלקציה היא פגם בתפיסה החזותית יותר מאשר בעיה בעיבוד הפונולוגי. במחקר נידונות השלכות לגבי מחקר עתידי ולגבי הכשרת מורים ( Washburn, Erin K.; Joshi, R. Malatesha).