סביבה חינוכית תומכת
מיון:
נמצאו 87 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    סקירתו המרתקת של לירון און (M.A.), פסיכולוג חינוכי ((M.A.), ודוקטורנט באוניברסיטת תל אביב . ניכור הינו תופעה סבילה ופעילה כאחת. הפרט שגרמו לניכורו מנכר גם את סביבתו. התוקפנות היא תגובה טבעית ברפרטואר התגובות שמעוררת חווית הנידוי. למידה של עקרונות למניעת הסלמה, פעולה על פי הם והעצמת תחושת הנוכחות מקטינות מאוד את תחושת המצוקה של המורה הבודד בעמידתו מול קשיי המשמעת. היא מוכיחה למורה, כי המערכת אינה מתנכרת לו. אנו מקווים, כי היא מוכיחה לתלמידים – גם לאלו שהתנהגותם אינה עולה בקנה אחד עם מוסכמות ההתנהגות המקובלת- כי בית הספר אינו מפנה להם עורף, אלא ער לקריאתם ליצירת קשר, ער לצורך שלהם בחיבור למבוגר משמעותי. קריאה זו כמובן שאינה נענית בשלמותה מבלי התייחסות ייחודית גם לצורכיהם של תלמידים בעלי קשיים לימודיים ורגשיים. יחד עם זאת דומני, כי סיפוק סביבה לימודית בטוחה, ברורה ומודעת למעלות ולמגבלות השימוש בסמכותה הוא תנאי הכרחי לפיתוח תחושת ערך עצמי ( לירון און).

  • לינק

    המחקר עוסק במקומם של הספר, הספרייה והקריאה בגן הילדים. בין היתר בדק המחקר מה הן עמדות הגננות כלפי ספרות הילדים, מה חשיבות הספרייה בגן, מה מקומו של הספר בעולמו של הילד, באיזו מידה מוצגת ספרות הילדים בגן כיצירותיהם של סופרים ייחודיים, מה הרפרטואר הספרותי וכיצד הוא מתווך. המחקר שילב גישות כמותיות ואיכותיות. אוכלוסיית המחקר כללה 54 סטודנטיות להוראה בגיל הרך ו-52 גננות מאמנות. כלי המחקר היו : שאלונים לסטודנטית ולמאמנת, שפותחו במיוחד למחקר זה ( אלקד-להמן אילנה).

  • תקציר

    הקניית יכולות צפייה והתבוננות של פרחי הוראה בתלמידים המתמודדים עם קריאה וטקסטים היא משימה חשובה של מסגרות הכשרת המורים, אך ה השגת מטרה זו ה אינה קלה כלל ועיקר ומהווה אתגר למורי המורים המתמודדים עם הכשרת הסטודנטים להוראה בבתי הספר היסודיים ובחט"ב. על רקע קושי זה מנסים בארה"ב ליישם סביבות טכנולוגיות שונות שייקלו על הקניית יכולות צפייה בקרב פרחי ההוראה. המחקר הנוכחי שנערך בארה"ב בקרב סטודנטים להוראה באוניברסיטה בדק את היעילות של סביבות מסייעות להקניית יכולות צפייה והתבוננות, האחת המבוססת על טכנולוגיות מולטימדיה והשנייה על סרטי וידאו. ממצאי המחקר מלמדים כי לסביבת במולטימדיה שנועדה לטפח יכולות צפייה בקרב פרחי ההוראה יש עדיפות מסוימת על שימוש בוידאו דיגיטאלי להקניית יכולות אלו (Elizabeth Betsy, A. Baker)

  • לינק

    המחקר עוסק בהערכת מודל העמיתות – תכנית התנסות מעשית במסלול הגיל הרך שפותחה במכללת אורנים והופעלה במשך שבע שנים בחמש מערכות חינוך לגיל הרך. ההערכה התמקדה ב: רציונל המודל, מאפייני הפעלת המודל, תרומתו של המודל להכשרת הסטודנטיות ולמערכות החינוכיות שבהן נערכה ההתנסות המעשית ואיתור קשיים ומכשולים. הגנים הושפעו בשני מישורים, בכך שהסטודנטיות היוו כוח עבודה משמעותי שנוסף לגן ובכך שהחומרי החדשים תרמו להתפתחות וללמידה של הילדים; בין הקשיים צוינו התובענות בזמן ויצירת עומס על המדריכות הפדגוגיות, החשיפה הגבוהה והמקשה של צוותי הגנים בפני המדריכות והסטודנטיות. לדעת כל הגורמים יעילות המודל תנית בהתאמת התפיסות החינוכיות בין כל השותפים וביצירת יחסי אמון ושיתוף פעולה ביניהם ( מאיה מלצר-גבע, טטיאנה זסלבסקי).

  • לינק

    מחקר זה בא לענות על השאלה האם היקפי ההתנהגות התוקפנית, המילולית והפיסית, בגני הילדים האנתרופוסופיים, קטנה מהיקפי ההתנהגות התוקפנית בגני הילדים הרגילים, וזאת על בסיס השערת הקשר בין התחרותיות לבין התוקפנות. המחקר בוצע באמצעות תצפיות בגני הילדים בהם תועדו מספר ההתנהגויות התוקפניות (פיסית ומילולית) במהלך שעות התצפית. ממצאי המחקר אכן מצביעים כי במערכת החינוך האנתרופוסופית של גני הילדים נצפו פחות התנהגויות תוקפניות בהשוואה לגני הילדים הרגילים, הבדל שנמצא בלתי תלוי בסוג הפעילות המתנהלת בגן ( ארנון , צחי, שלו, אורן ) .

  • סיכום

    אסתי דורון , העוסקת בחקר הטמעת מערכות תקשוב בחינוך , העלתה סוגיה חשובה של תהליכי תקשוב בבתי ספר במאמרון חדש שכתבה לאחרונה ( נובמבר 2008 ). הדיווח הוא על מפגש עם מנהלת ביה"ס וראייתה את תהליכי התקשוב החינוכיים ברמת ביה"ס . לדעת המנהלת, תהליכי התקשוב הקשורים לתרבות העבודה של המורים והתלמידים קודמים לתהליכים של פדגוגיה מתוקשבת בכיתות . לדעתה של המנהלת, עצם העובדה שביה"ס פועל בשלוש מערכות שונות שכל אחת מהם עונה לו על צרכים ייעודיים אחרים, כבר מסמנת אותו כבית ספר מתוקשב. על פדגוגיה מתוקשבת לא מדובר עדיין , אך אסתי דורון סבורה שיצירת תרבות תקשוב בבית הספר כתרבות עבודה מחייבת לסגל ולתלמידים סוללת את הדרך למהפכה הבאה והיא הפדגוגיה המתוקשבת של המורים .

  • לינק

    נוסח "חוזר מנכ"ל" משרד החינוך המבהיר את עיקרי השינוי הפדגוגי וההפעלה ברפורמת תכנית "אופק חדש" . על פי הרפורמה תורכב משרת עובדי ההוראה בבית הספר משעות הוראה בכיתה, משעות פרטניות ומשעות שהייה. כל עובד הוראה מחויב ללמד בשעות הפרטניות תלמידים כיחידים ו/או בקבוצה בת 2–5 תלמידים. החוזר מפרט את ההנחיות להפעלת השעות הפרטניות בבתי הספר היסודיים בהתאם לרפורמת "אופק חדש". השעות הפרטניות מזמנות הזדמנות להפעלת הוראה ממוקדת בפרט. ההנחה היא שההוראה הממוקדת בפרט מאפשרת מימוש טוב יותר של מטרות החינוך היסודי והגעת כל התלמידים להישגים הנדרשים. בסקירה הובאו גם מקורות מידע נוספים בנושא מעבר לחוזר מנכ"ל משרד החינוך.

  • לינק

    התובנה שלמידה מתוקשבת איננה בהכרח אחידה ויש להתאימה גם לשונות של הלומדים הסתתרה עד כה מבינתם של מרבית מיישמי הלמידה המתוקשבת בעולם בכלל ובארה"ב בפרט . דווקא במדינות האיחוד האירופאי התעוררה בשנים האחרונות תפיסה המכירה בחשיבות בלמידה המתוקשבת המותאמת. בעקבות כך תקצב האיחוד האירופאי שורה של פרויקטי מו"פ שנועדו לפתח פתרונות מתקדמים ומעשיים לסביבת למידה מתוקשבת מותאמת. אחד מפרויקטי המו"פ המו"פ החשובים הללו הוא ELeGI -European Learning Grid Infrastructure המייצג גישה שונה לפיתוח מערכות למידה מתוקשבות. במסגרת פרויקט מו"פ זה ,שמרכזו באיטליה, הם פיתחו רשת למידה מתוקשבת רב-ערוצית היודעת להתאים עצמה באופן מושכל וממוחשב לצרכים השונים של הלומדים ולרמת משאבי הלמידה הנדרשת על ידם. תוכנת ELeGI יודעת ומסוגלת לקבץ תלמידים שיש להם סגנון למידה דומה. התוכנה יודעת גם לזהות קשיים של התלמיד ולהפנות אותו לקורס זוטא מתוקשב לתיקון היכולות ולשיפור המיומנויות בנושא. ההפניה המתוקשבת נעשית עפ"י פרופיל התלמיד. עד כה פותחה מערכת למידה מתואמת ראשונה כזו בתחומי הוראת הכימיה לצד מערכת הנחייה מתוקשבת מתקדמת להוראה בלמידה מתוקשבת.

  • לינק

    אם ישנה לקות למידה היא איננה מולדת והיא נרכשת על ידי אינטראקציה עם הסביבה של הילד. גם באותם מקרים מעטים בהם ישנה עדות לכאורה לבעיה נוירולוגית בילד לקוי הלמידה הרי זה בשל השפעות חיצוניות. ישנן עדויות רבות לכך שהמוח מתפתח בצורה אחרת בהתאם לגירויים וחשיפות שונות. גם שימוש בתוספי מזון וצבענים באוכל נחשדים כמסוגלים לגרום לבעיות נוירולוגיות וייתכן גם לבעיות למידה. היתרון של התיאוריה האינטראקטיבית של קולס היא שהיא איננה פוטרת את הממסד מאחריות. היא איננה מצביעה על הקורבן כאשם. היא טוענת שהטיפול בליקויי הלמידה חייב להיות סביבתי. קולס מראה שהרבה מאד ניתן לעשות בבית הילד, ביחסים שלו עם בני משפחתו, בהתייחסות שלו אל עצמו וגם בבית הספר( גבי בן עמי ) .

  • לינק

    תכנית "צמיחה אישית בקהילה אכפתית" הינה תכנית לרפורמה בית ספרית המכוונת לטיפוח בית ספר כקהילה אכפתית התומכת בצרכים פסיכולוגיים בסיסיים של תלמידים ומורים . המאמר הנוכחי , אשר התפרסם בכתב העת "דפים" של מכון מופ"ת, מתמקד בעיקר במרכיבים של התכנית הנוגעים לצמצום אלימות ולקידום התחשבות בקרב תלמידים. התכנית מבוססת בעיקר על גישת ההכוונה העצמית של דסי וראיין ( Self Determination theory-SDT) כפי שהעובדה והותאמה לתחום החינוך בבתי הספר ע"י פרופסור אבי עשור ואחרים. בתחילת המאמר מוצג הרציונל לפיתוח התכנית ומתוארים גישת ההכוונה העצמית ואופן שילובם של אלמנטים מתכנית הקהילה האכפתית ומגישת אולוואוס בתכנית (Olweus, 1993). לאחר מכן , מוצגים עקרונות השינוי, מרכיבי התכנית ותהליכי היישום כולל ממצאי מחקר המעקב (פינברג, עפרה. קפלן , חיה . אבי עשור . יניב קנת-מימון).

  • תקציר

    אבי קפלן וחנוך פלוס מציעים להפוך את תהליך האקספלורציה (תגליתנות) למוקד ללמידה והוראה. הם מציגים אותה גם כמטפורה וגם כתהליך פסיכולוגי-חינוכי. זוהי פעולה מכוונת של חופש ועיבוד אינפורמציה בקשר ל"עצמי", המכוונת לאתגר לצמיחה, היא רב ממדית ומערבת התמודדות עם חידושים ואי-וודאות. לטענתם, המוקד העיקרי של מעורבות התלמידים בבית הספר צריכה להיות בחינה, חקירה, והערכה מכוונת ומודעת של הרלוונטיות והמשמעות של התכנים והפעולה בבית הספר לתחושתם לגבי מי הם ומי הם רוצים להיות. תפיסת האקספלורציה צריכה להיות גם בהקשר הארגוני הרחב – עליה לבוא לידי ביטוי גם בזהות בית הספר שאף הוא פועל בסביבה עמומה ומתבקש להיות אוטונומי.

  • לינק

    הנהלת ביה"ס האמריקאי GREENFIELD HEBREW ACADEMY באטלנטה ג'ורגי'ה קידמה את השימוש בתקשוב לאורך כל תוכנית הלימודים של בית הספר. הם שלחו 24 מורים ומנהלים לכנס NECC שלושה ימים של חוד החנית של תקשוב בחינוך. כשחזרו לבית הספר המשתתפים בחרו 2-3 נושאים שאותם הם רצו ליישם בהוראה שלהם והציגו אותם לפני כל צוות ההוראה של בית הספר. הם קבלו תמיכה רחבה בישום הראיונות שלהם, כולל שיפור ההצטיידות הטכנולוגית של בית הספר. אפשר לראות חלק מהתוצאות כאן בסביבת הלמידה המקוונת של בית הספר (ראובן ורבר).

  • לינק

    קוני וובר, מורה מארצות הברית, סיפרה ככותבת אורחת בבלוג של Class 2.0 על חוויותיה מהפעלת רשת חברתית בכיתתה בבית הספר היסודי באן ארבור. את הרשת היא פתחה בנינג לתלמידי כיתות ד-ה. למרבה התקווה, היא מספרת בהתלהבות רבה כי זהו אחד הדברים המרתקים שחוותה כמורה ב-30 השנים בהם היא מחנכת. היא מתארת את התופעות שאנו מכירים כשמכניסים אינטרנט לבית הספר – הרחבה של הקהילה הלומדת. היא מדברת באלגוריות ומדמה אותה כאורגניזם חי. נקודת מפתח בהצלחה בהתנסות שלה, היא העובדה שקוני שיתפה את התלמידים לכל אורך הדרך. (שרון גרינברג)

  • לינק

    המאמר בודק את התוצרים הנובעים מתכנון הלימודים של בית הספר "נופי ארבל". הבדיקה מתמקדת בתרומת התכנון ותהליכי השינוי שהתכנון הניע להוויית בית הספר. המאמר דן בתכנים ובדרכי ההוראה שהתכנון הכתיב, בדרכי העבודה של הסגל החינוכי שנבעו ממנו ובסטנדרטים להוראה שהציב בפניהם בלי שהכיר מונח זה. המאמר הציג חלק מהסטנדרטים המקצועיים להוראה שהעמיד לעצמו הסגל החינוכי של בית הספר "נופי ארבל" כדי לממש את תכנון הלימודים הייחודי שיצר. המאמר הדגים כי הסטנדרטים שנבעו מחשיבתו הפדגוגית של הסגל החינוכי אינם נופלים משתי קבוצות סטנדרטים ברמה ממלכתית שעיצבו מומחים בתחום החינוך וההערכה והמשמשים אמות-מידה להערכת מורים בארצות הברית ובקוויסלנד שבאוסטרליה (נירית רייכל, עדנה מור)

  • לינק

    מאמר זה מתאר מודל טיפולי-ייחודי המשלב מורה–מטפל, שמטרתו להתמודד עם בעיות סוציאליזציה אצל תלמידים עם צרכים מיוחדים, ולפתח בתלמיד מודעות לרגשותיו ,למחשבותיו ולהתנהגותו. כמו כן, נועד המודל לסייע לו לרכוש כלים למיקוד, שליטה, בקרה, וויסות וארגון תפקודי- רגשי. דרך העבודה המתוארת במאמר זה מבוססת על אירועים יום יומיים בשגרת בית הספר ובכיתה ועל מצבים תפקודיים- רגשיים של התלמידים, המעובדים ע"י מחנכת הכיתה והמטפל הכיתתי – במסגרת שני "שיעורים טיפוליים" שבועיים המתקיימים באופן קבוע בכיתת הלימוד לאורך השנה. מתכונת ה"שיעורים הטיפוליים" המתוארת במאמר מציעה מודל טיפולי- חינוכי ייחודי בדרך הפעלתו, המבקש לגשר על הפערים בין "העולם הטיפולי" המתקיים בחדר הטיפול שמחוץ לכיתה, לבין המציאות והדינאמיקה המתרחשת בתוך הכיתה ( עופר תמנע).

  • סיכום

    אתר גנ-net, המוקדש לפיתוח מקצועי לגננות, מציע מודל למידה ייחודי וחדשני. האתר פותח ביוזמתה של ד"ר אילנה זיילר, מנהלת האגף לחינוך קדם יסודי, שביקשה להקים אתר שיהווה סביבה לפיתוח מקצועי לקהילת הגננות בדרך שונה מההשתלמות המסורתית – אתר שיזמן לגננת תכנים אותנטיים בעלי ערך לעבודתה, שמהם ניתן ללמוד באופן בלתי אמצעי. הרעיון העומד בבסיס המודל, הוא להציע לקהילת הגננות סביבה עדכנית ורלבנטית שתכלול תיאורי מקרה, אפיזודות משמעותיות מחיי הגן, סיפורים אישיים של גננות ומידע מקצועי נגיש, כגון הרצאות מצולמות, שיח מומחים על סוגיות מהותיות ועוד. עיקרון חשוב בפיתוח האתר הוא שתהליך ההכשרה משלב את הניסיון של הגננות כחלק לגיטימי מתהליך ההתמקצעות והשיתוף בין הגננות מהווה נדבך חשוב בפיתוח המקצועי באתר (אביטל דרורי)

  • לינק

    הניסיון החינוכי מלמד כי חלק מהתלמידים בביה"ס שנחשפו בכיתה לכתיבה בעזרת בלוג ימשיכו להתבטא ולכתוב גם אחר שסיימו את לימודיהם באותו שנתון בחטיבה. מכאן המסקנה שמורים יכולים להעצים את התלמידים בהתנסות שיצרו באמצעות בלוגים במהלך השיעור בכיתה. מסקנות ראשוניות אלו מעלה Konrad Glogowski, דוקטורנט בביה"ס לחינוך באוניברסיטת אונטריו בקנדה המלמד כמורה בביה"ס תיכון ובחטיבת ביניים שם. Glogowski חוקר את כל המכלול של טיפוח קהילות חינוכיות באמצעות בלוגים בביה"ס והוא מדווח לעיתים על מסקנותיו בבלוג המרתק שלו proximal developmen. הגיע למסקנה במחקרו כי טיפוח תלמידים כותבי בלוגים היא פעולה רציפה הנמשכת מעבר לשנת לימודים יחידה. Glogowski רואה חשיבות רבה לטיפוח של קהילת תלמידים כותבי בלוגים בהם נפגשים באופן וירטואלי תלמידים מהשנתון הנוכחי עם תלמידים שהתנסו בכל בשנתונים הקודמים.

  • לינק

    התוכנית "פיתוח סביבת גן רב-תרבותית" שמומנה על-ידי קרן ברנרד ואן ליר בהולנד התקיימה בעיר רחובות בשנת הלימודים תשס"ו. מטרתה העיקרית של התוכנית הייתה לערוך השתלמות לגננות על מנת שיוכלו בעקבותיה ליצור או לשפר סביבה סובלנית לשונות, הרואה בה יתרון ומקור ללמידה ולהעשרה. התוכנית שהשתתפו בה 14 גננות, 10 יהודיות ו-3 ערביות התקיימה במהלך 16 מפגשים אינטנסיביים, עיוניים ומעשיים, שהופעלו על-ידי שני מנחים. הערכת התוכנית התבססה על נתונים שנאספו ממקורות שונים: שאלונים למשתתפות, תצפיות במעל למחצית ממפגשי ההשתלמות, תצפיות בשלושה מפגשים ייחודיים, ראיונות בלתי פורמאליים עם מרבית המשתתפות, שלושה ראיונות אישיים חצי מובנים, משוב מהמשתלמות שניתן בסוף מרבית המפגשים, ומסמכים שהוגשו למעריכה על-ידי המפעילים. (טלי היוש)

  • לינק

    הספר "לפנים" הוא קובץ מאמרים המהווה סיכום של ניסוי חינוכי שנערך בישיבת "מקור חיים" שבכפר עציון, שעיקרו היה בהורדת אחריות הלימודים מן המורה, והעברתו במידה מוגברת לתלמידים. כתוצאה מעבודה ניסויית זו צמח מרכז הניסויים 'לִפְנִים', שהמסר המרכזי שלו הוא: שותפות עמוקה של הלומדים, והמקום שניתן לכל אחד מהשותפים, לומדים ומלמדים, להביא את עצמו במיטבו ובחולשותיו. מטרת המאמר המצורף היא להציג דרך להפעלת הסקרנות הטבעית והיצירתית אצל תלמידים. הסקרנות מתעוררת תוך קישור מחשבתי בין תחומים, ונתמכת בממדי אישיות שניתן לעודד. סקרנות עשויה לעודד למידה בסגנון שונה, למידה היכולה להיות שיטתית ומובנית ( דב שמחון) .

  • לינק

    מאמר זה מביא את סיפורו של בית-הספר הניסויי "כרמים" מנקודת מבט אישית, והוא מבוסס על התבוננות לאחור בתהליך שעבר צוות ביה"ס ומנהלת ביה"ס, משלב התכנון ועד ההקמה והמיסוד. כותבת המאמר, מנהלת ביה"ס מעלה תובנות שהן פרי עבודה ולמידה שהתנהלו במשך יותר מעשר שנים ומתאר יצירה משותפת מנקודת מבט אישית (יפה בן עמי)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין