מרצים
מיון:
נמצאו 108 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • סיכום

    המחקר המוצג במאמר זה מתמקד בסיפורי החיים המקצועיים של שתי מרצות המלמדות במכללה להכשרת מורים, על רקע שינויים מרחיקי לכת בהכשרת מורים, בעיקר הכנסת תכנית לימודים חדשה למכללות לחינוך. כל אחת מהמרואיינות מייצגת את הקבוצה המקצועית שהיא משתייכת אליה. האחת – את קבוצת המרצים במכללה, בעלי ותק של עשר שנים לפחות, שאינם בעלי תפקיד; השנייה – את קבוצת בעלי התפקידים שהם חברי סגל קבועים, חדשים יחסית במכללה (חנה עזר, עירית קופפרברג).

  • לינק

    בשנים האחרונות מתרחשת במערכת ההשכלה הגבוהה תופעה מדאיגה, המכונה אינפלציה של ציונים. אינפלציה של ציונים מוגדרת כתזוזה של ציונים כלפי מעלה, וזאת מבלי שנחזית עלייה מוכחת בהישגי הידע של הסטודנטים. הטענה העיקרית שמעלים חוקרים, אנשי אקדמיה ומחנכים היא שציוני הסטודנטים באקדמיה עולים ו"משתפרים" באופן משמעותי בעת האחרונה, וזאת כאשר אין הוכחות חותכות לכך שרמת הסטודנטים והידע שלהם השתפרו בהתאמה מאז שנות השמונים של המאה העשרים ( ציפי ליבמן)

  • לינק

    המוקד של הספר הוא להרחיב ולחקור לא רק את הפרספקטיבה של המורה היחיד אלא את הניהול הכולל של הפרויקטים ללמידה מקוונת ואת הפעלתן של חלק מהשיטות צורכות הזמן, כגון: גישות איכותניות לניתוח טקסט באופן מעמיק. ספר זה מבקש להפוך את הגישות ללמידה מקוונת (e-learning) ליעילות יותר על ידי ההבטחה שתכנון המשאב המקוון (e-resource) מוערך ונתמך בצורה מתאימה על ידי הוכחה. הספר מכוון לאקדמאים המתכננים מערכות של למידה מקוונת וצריכים לתכנן מחקר הערכה מלומד כדי להעריך את הצלחתן של המערכות ללמידה מתוקשבת (Hedberg, John G . , 2014).

  • לינק

    על הערכת עמיתים את ההוראה בהשכלה הגבוהה – החשיבות של נושאי אחריותיות מקצועית, התפתחות של חברי סגל וקידום איכות בהשכלה הגבוהה הולכת וגדלה. הערכת עמיתים היא אסטרטגיה שעשויה להגדיל שליטה אישית על דרכי ההוראה, שיפור התפתחות מקצועית של חברי סגל, והתייחסות להיבטים שהוזנחו עד כה בתחום זה. הממצאים מראים שהערכת עמיתים היא אסטרטגיה אפקטיבית לטרנספורמציה במוסדות שכן יש בה עידוד חברי סגל לצפות בהוראה ולחשוב עליה בדרך רפלקטיבית ולזהות תחומים הדורשים שיפור בעזרת עמיתים; ב) יש גבול דק בין קונצנזוס וקונפורמיות בביצוע הערכת עמיתים. למרות שחברי סגל צריכים להסכים על קריטריונים להערכת הוראה אפקטיבית, קיימת גם סכנה בקונפורמיות לסטנדרטים מקובלים ( Thomas, S., Ting Chie, Q., Abraham, M., Raj, S., & Beh, L ).

  • לינק

    מהו מרצה במאה ה- 21? האם השינויים הטכנולוגיים מעצבים מחדש את זהותו? האם התמורות החברתיות משפיעות על הגדרותיו? מאמר זה מעמיד מחדש במבחן את המילה "מרצה" – על תפקידיו, זהותו ומהותו בעידן הנוכחי. כסוכן חברות תפקידו של המרצה לשנע ידע ממקורות ברי-סמכה כגון ספרות אקדמית, טכנית ומקצועית לאנשים אחרים ובה בעת למשמע ידע זה מתוך ניסיון וחוויה אישיים. הגדרה זו הייתה קיימת מאז ומעולם, והיא שרירה ותקפה גם בימינו. אולם, העידן הטכנולוגי החדש והתמורות החברתיות הציבו בפני המורים אתגרים חדשים שקוראים תיגר על הגדרה זו ( עופר לנגר).

  • לינק

    נוכח ההתנגדות של מרצים רבים באוניברסיטאות האמריקאיות לשילוב של קורסים מקוונים מסוג MOOC יש גם יחידי סגולה המציעים גישה חיובית לשילוב קורסים מקוונים מסוג MOOC . במאמר הנוכחי מציג מרצה בכיר לכלכלה את היתרונות מבחינתו של שילוב אלמנטים של קורס מקוון כחלק מקורס פנים אל פנים . הרעיון הוא להעביר לסטודנטים מושגים ותפיסות עם דוגמאות משלימות בלמידה עצמית מקוונת מהבית ( Molly Greenberg ).

  • לינק

    המחקר בחן את ההשפעות של החשיפה העצמית של המנחה תוך שימוש בפלטפורמה המקוונת של הרשת החברתית פייסבוק על סוגי ההנעה של הסטודנטים בקורס שפה מקוון. המשתתפים היו 104 סטודנטים מתחילים לצרפתית שנרשמו לקורס מקוון בצרפתית באוניברסיטת מחקר גדולה בדרום מזרח ארה"ב. המשתתפים חולקו לקבוצת פייסבוק, שבה הם יכלו להיכנס לפרופיל הפייסבוק של המנחה במהלך הסמסטר, ולקבוצת ביקורת. התוצאות לאחר הטיפול הניסויי ציינו שהמשתתפים שהוקצו לקבוצת הפייסבוק חוו שינוי משמעותי בסוג ההנעה שהמחקר קבע כמועיל ללמידת שפה. שינוי כזה לא התרחש אצל הסטודנטים שהוקצו לקבוצת הביקורת (Aubry, James, 2013).

  • לינק

    בעקבות השתלמות במרכז למצוינות בהוראה, פרופ' ג'ייסון פרמן כותב על למידה פעילה, הרצאות פרונטאליות וטכנולוגיה בשיעורים במסגרות שונות. טכנולוגיה בכיתה או באולם ההרצאות אינה בהכרח מכשול ללמידה פעילה , צריך לרתום אותה לטובת תהליכי העניין והלמידה הקשורים להרצאה/נושא הלימוד. יש למצוא דרכים ליצור אינטראקציה בין הלומדים במהלך ההרצאה האקדמאית ( Jason Farman) .

  • לינק

    במאמר זה מוצג ראיון שנערך עם Supriya Sarnikar, פרופסור חבר במחלקה לכלכלה ולניהול ב- Westfield State University במסצ'וסטס.כאשר היא נשאלת על ההתנסות שלה בחינוך מקוון, היא מסבירה שהיא התרשמה והתאכזבה מהפלטפורמה של קורסרה ( Coursera).

  • לינק

    המאמר סוקר את המהדורה השנייה של הספר "הוראה עם אינטליגנציה רגשית". ספר מעשי זה בוחן כיצד מורים ומרצים יכולים לפתח את האינטליגנציה הרגשית שלהם ולהשתמש בה כדי להגביר את ההוראה שלהם ואת הלמידה של הסטודנטים שלהם.

  • לינק

    מאמר זה דן במודל של צוות תמיכה בלמידה מקוונת (e-learning) כחלק מאסטרטגיה חדשה של למידה מקוונת בהשכלה העל-תיכונית(Cochrane, Thomas; Black, Becca; Lee, Michelle; Narayan, Vickel and Verswijvelen Miranda, 2013).

  • לינק

    מחקר אורך זה בוחן כיצד מרצה אחת שינתה את פרקטיקת ההוראה שלה מהוראה פנים אל פנים להוראה באמצעות למידה מעורבת, בתחילה תוך שימוש במערכות לניהול למידה ולאחר מכן תוך שימוש באתרי רשתות חברתיות (Scott, Karen M., 2013) .

  • לינק

    מחקר זה בוחן את היעילות של Ideas Videos בהכשרת פרחי הוראה. הממצאים מראים כי המשימה הגנרטיבית הזו, ההופכת את הסטודנטים להוראה ליוצרי סרטים, העשירה את פיתוח הידע המקצועי של הסטודנטים (Kearney, M., 2013).

  • לינק

    חילוקי הדעות לגבי הקורסים המקוונים מסוג MOOC בארה"ב אינם בהכרח רק לגבי ההיבטים הפדגוגיים של הלמידה מקוונת אלא גם לגבי זכויות הקניין הרוחני של חומרי הלמידה בקורסים המקוונים. לאחרונה נשמעת הדרישה של המרצים המלמדים במכללות האמריקאיות לגבי הפצת תכני הלימוד מעבר לגבולות הקמפוס. ארגון המרצים אמריקאי (AAUP ) הביע לאחרונה את דאגתו מעניין הקניין הרוחני של חומרי הלמידה והתכנים המועלים לקורסי הMOOC תוך מתן נגישות מלאה לעשרות אלפי לומדים ברחבי העולם ( Peter Schmidt ).

  • סיכום

    המאמר מציג סקירה מעמיקה ומעניינת של מחקרים על משוב מעריך בהשכלה הגבוהה שהתבצעו בין השנים 2012-2000. במוקד הסקירה – משוב שסטודנטים מקבלים במהלך לימודיהם ממקורות שונים. מטרות הסקירה: א) לבחון את אופי המשוב המעריך בהשכלה הגבוהה באמצעות סקירה שיטתית של הספרות, ב) לזהות ולדון בתמות ובשיח דומיננטיים ולשקול פערים בתוך הספרות המחקרית, ג) לחקור את הרעיון של "פער המשוב" (feedback gap), ד) לדון בהשתמעויות למחקר ולמעשה עתידיים (Carol Evans).

  • לינק

    מטרתו של מחקר זה הייתה להתבונן במעבר של מורים מקוונים להוראה מקוונת תוך התמקדות בפרקטיקות המוצלחות שלהם . הממצאים של מחקר זה הצביעו על כך שכאשר המורים תיארו את הפרקטיקות המוצלחות שלהם, הם לעתים קרובות קישרו אותן לתפקידים המשתנים שלהם ולייצוג החדש של "העצמי" שלהם בתוך הסביבה המקוונת. (BARAN, EVRIM; CORREIA, ANA-PAULA; THOMPSON, ANN D , 2013).

  • לינק

    עבודה זו היא חלק ממחקר מעקב עצמי המנסה לבחון ולאפיין תהליך חשיפה של שיקולי דעת שלי( ד"ר דיתה פישל) כמרצה, בבניית סמינריון, וניהולו באמצעות בלוג אישי. הבלוג נמצא באתר הסמינריון, פתוח לצבור אנשי המכללה, מתעדכן בהתאם לאירועים המתרחשים בשיעורים ובפורומים המלווים. מטרות העבודה: א להציג לחקור ולשפר שיקולי דעת שלי ובחירות בהתמודדות עם הכנת סמינריון; בלקדם יצירת קהילה לומדת בגישה מעורבת ( blended community ); ג. לסייע ללומדות באמצעות חשיפת התהליך האישי שלי להפיק שאלות פוריות ובהמשך לבחור נושא לסמינריון; ד) לאפשר לי, כותבת הבלוג, להפיק תובנות לגבי עשייתי המקצועית; ה. לקבל משוב מעמיתים שלי בצוות. הממצאים מתייחסים לשלב שבו נמצא הבלוג בעת הגשת ההצעה, וניתן לצפות בן באמצעות קישור המצוין בהמשך ( דיתה פישל) .

  • לינק

    במחקר זה נבחנו שתי שאלות מרכזיות: א. האם וכיצד השימוש בפייסבוק בתצורה של סטודנטים "חברים" של המרצה תורמת ללמידה בקורס אקדמי? ב. מה הן עמדות הסטודנטים כלפי שילוב הפייסבוק בהוראה . לחקר השאלה הראשונה השתמשו כותבי המחקר/מאמר במודל הליך הלמידה של ביגס ומור שמכיל ארבעה ממדים מרכזיים: א.בסיס הידע, ב. מוטיבציה, ג. אינטראקציה ד. פעילות התלמיד118 . תלמידים/סטודנטים שהשתתפו בשלושה קורסים של אותו מרצה, שלוו על ידי הפייסבוק, מלאו עם תום הקורס שאלון שכלל הן שאלות כמותיות והן שאלות פתוחות. כמו כן בוצע ניתוח של התכנים שזרמו בפייסבוק. הממצאים מצביעים על כך שהפייסבוק תורם ללמידה אך במידות שונות ביחס לכל רכיב . על סמך הממצאיםגיבשו הכותבים/חוקרים המלצות ביחס לצורה שבה יש לשלב את הפייסבוק תוך שימוש בחזקותיו והימנעות מפעילות שאיננה נתמכת כראוי על ידו ( נחמה נאמן , יוסי לב , גיל עמית ) .

  • לינק

    כיצד מגדירים כיום את יעילות המורה/המרצה בקורס או בכיתה? מתברר כי יש הבדל בין תפיסת הסטודנטים את יעילות המרצה ובין תפיסת המוסד לגבי יעילות המרצה . עפ"י הגדרות המוסד החינוכי או המכללה , כפי שנמצאו במחקרים בחינוך, מרצה יעיל מצליח לעורר עניין ולעורר חשיבה וגם ליצור מוטיבציה . מחקרים אחרים מדגישים כי המרצה היעיל מסוגל להעביר את התכנים בצורה בהירה וברורה וגם מעניינת תוך שימת לב ליכולות הקליטה וההבנה של הלומדים . עם זאת, עפ"י ציפיות הסטודנטים המרצה צריך להיות לא רק מאורגן ומעניין אלא גם נגיש ומסייע ותומך ויותר מכך עליו להשרות מוטיבציה . כלומר , גם מרצה שאינו מצטיין בהבהרת התכנים יכול להצליח אם הוא משרה מוטיבציה ( וגם תומך) כך שבסופו של דבר שהלומדים יוכל להתמודד עם הלמידה המורכבת בעצמם ( Maryellen Weimer) .

  • לינק

    מאמר זה סוקר חלק מהפרספקטיבות האחרונות, וחלק מעדכוני החדשות לגבי המשתמשים בקורס של HarvardX ולגבי ההתרחבות של פלטפורמת Coursera להכשרה מקצועית.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין