מרצים
מיון:
נמצאו 108 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    לפני שבוע Campus Technology דיווח על הנסיון של אוניברסיטה פרדו (Purdue) בהכנת סרטונים עבור קורסים אצלה. מתברר שסרטי וידיאו שמראים מרצה שעומד מול המצלמה ומרביץ הרצאה במשך חצי שעה או יותר אינם מצליחים לעורר את התעניינותם של הסטודנטים, או לשמור עליהם מרוכזים. לאור זה מפיקי הסרטונים עבור הקורסים החליטו לוותר על המרצים המומחים ובמקומם לשכור שחקנים שמצליחים טוב יותר לעורר עניין ולשמור עליו (ג'יי הורוויץ).

  • סיכום

    סקירה זו מציגה מדגם מספרות המחקר העוסקת בנושאים המרכזיים של הוראה טובה והמורה המצטיין. מכיוון שנושאים אלו משפיעים באופן משמעותי, ולפעמים מכריע, על הלמידה של מיליוני סטודנטים ברחבי העולם, אין פלא שבעשרות השנים האחרונות נערכו אלפי מחקרים וקיימת כמות עצומה של פרסומים בנושאים אלו. בגלל כמות הידע הענקית, לא תוכל המחברת להביא בסקירה מוגבלת זו תמצית של כלל הנושאים והפרסומים. היא בחרה אם כן להציג כאן סיכום של הנושאים המרכזיים שנחקרו, ולכלול בו ממצאים של החוקרים הידועים והמבוססים בתחומים הרלוונטיים. כמו כן, מכיוון שהנושאים הללו שייכים לאחד מתחומי המחקר המרכזיים שלה, היא מצטטת כאן מבחר של מאמרים שערכה בתחום הזה (נירה חטיבה).

  • סיכום

    סקר מקוון שנערך על ידי התאחדות הסטודנטים בדק את תפישות הסטודנטים בנושא הוראה איכותית באקדמיה ומאפייני המורה המצטיין. הסקר נערך בסתיו 2014 והשיבו עליו 2,650 סטודנטים ממרבית המוסדות האקדמיים בארץ. למרות המדגם המזדמן, תשובות הסטודנטים עולות בקנה אחד עם ממצאים מתוקפים של המחקר העולמי בנוגע למאפייני ההוראה הטובה. לממצאי הסקר יש חשיבות רבה ליישום עבור המרצים במוסדות ההשכלה הגבוהה (גרא וינר, גל פילק, דימיטרי קורטיוקוב).

  • לינק

    ד"ר קן ביין (Bain) הוא היסטוריון, חוקר ואיש אקדמיה ותיק, אשר חקר הוראה במשך עשרות שנים, בייחוד בספרו מה עושים מורי המכללות הטובים ביותר. ביין התמקד ב-100 מרצי מכללות בארה"ב, במגוון רחב של מוסדות ודיסציפלינות. בראיון עמו הוא מתאר מה המרצים הטובים ביותר יודעים ומבינים אודות הוראה, כיצד הם מתכוננים אליה, מה הם עושים בכיתה שהוא שונה, מה חשוב, וכיצד הם בודקים את ההתקדמות שלהם ומעריכים את מאמציהם? (Claudio Sanchez).

  • לינק

    הגיע הזמן להעריך מחדש מה נחשב כלמידה "אפקטיבית" ולשקול כיצד למידה מקוונת וטכנולוגיות מקוונות יכולות להגביר, יותר מאשר להפחית, את הלמידה של הסטודנטים. התפתחות זו בחשיבה של המחברת כמאמינה הדוקה לשעבר בהוראה בכיתה פנים אל פנים הגיעה מהתנסות בת שנה בפיתוח ובהוראה של קורס מרחוק. בנוסף לגילוי של אפשרויות חדשות בהוראה מקוונת, המחברת מצאה שניתן להעביר יישומים נבחרים המיושמים בכיתה מקוונת להוראה פנים אל פנים כדי להגביר את הלמידה של הסטודנטים בכל סביבה (Burgess, Olivia, 2015).

  • תקציר

    מאמר זה בוחן כיצד חוקרים בתחום החינוך שילבו מדיה חברתית, כמו טוויטר, כערוץ תקשורת נוסף. המחברים מתארים את המטרות ואת הפרקטיקות של המשתתפים ואת תפיסותיהם לגבי האופן שבו שימוש במדיה חברתית משפיע על ההשתתפות בקהילה של הכנס (Li, Jiahang; Greenhow, Christine, 2015).

  • תקציר

    המטרה של מאמר זה היא לחקור האם התפיסות של סגל ההוראה את ויקיפדיה השתנו במהלך תקופה של חמש שנים. לאחר הסקר, המשתתפים שהשאירו פרטי התקשרות רואיינו לגבי התפיסות שלהם ו/או לגבי המשימות/פרויקטים שלהם שעירבו שימוש בויקיפדיה. המחקר הראה שהתפיסות של אנשי הסגל את ויקיפדיה השתנו לטובה וחלק מאנשי הסגל יוצרים משימות מעניינות וייחודיות המערבות את ויקיפדיה או עבודה דמוית ויקיפדיה (Soules, Aline, 2015).

  • תקציר

    המאמר מציג את הממצאים מפרויקט שבחן התאמות לשינוי טכנולוגי בארבע כיתות גדולות בהשכלה הגבוהה. בכיתות אלה, ההרצאות השתנו ממסגרת של הרצאה יחידה למסגרת של הרצאה מרובה (multi-lecture) המתווכת באמצעות ועידת וידאו, הדורשת מהם להעביר את האמונות ואת הפרקטיקות שלהם למרחב פדגוגי חדש (Westberry, Nicola; McNaughton, Susan; Billot, Jennie; Gaeta, Helen., 2015).

  • תקציר

    המטרה של מחקר זה היא לנתח את התפיסות לגבי רמת המיומנות שיש למורים מקוונים ביחס לתפקידים הפריפריאליים (תפקידים חברתיים, מעריך, מנהל, מומחה טכנולוגי, יועץ, חוקר ותפקידים אישיים) וצורכי ההתפתחות המקצועית שלהם הדרושים כדי לשפר את יכולות ההוראה המקוונות שלהם (Gonzalez-Sanmamed, Mercedes; Munoz-Carril, Pablo-Cesar; Sangra, Albert, 2014).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר את המסע הרגשי המקושר לשינוי פרקטיקות ההוראה והלמידה והאופן שבו מסע זה מהווה עבודה רגשית.המאמר מנתח את הרגשות העולים מהנתונים של מחקר פנומנולוגי בקנה מידה קטן של מרצים המשתמשים בכלים טכנולוגיים בפרקטיקות ההוראה, הלמידה וההערכה שלהם במוסד להשכלה גבוהה.הדיון מאיר את קנה המידה ואת טבעה של העבודה הרגשית שנחוותה על ידי חלק מהמרצים בעת שינוי פרקטיקות ההוראה והלמידה שלהם כדי לשלב טכנולוגיה (Bennett, Liz, 2014).

  • תקציר

    במאמר זה, המחברים מדווחים על האופן שבו מורים בהשכלה הגבוהה מגלמים מדיניות. חינוך מבוסס תוצאה (outcome-based education – OBE) משמש כדוגמא למדיניות חינוכית ממשלתית שהוכנסה על ידי רפורמת בולוניה האירופית. באמצעות גישה הרמנויטית, המחברים חקרו כיצד 14 מורים פירשו את המדיניות הזו ותכננו מחדש את הקורסים שלהם. הממצאים מראים שביצוע המדיניות בידי המורים קיבל ביטוי כגישות שונות לחינוך מבוסס תוצאה: מכיל, טכנוקרטי, פרגמטי או אידיאולוגי (Barman, Linda; Bolander-Laksov, Klara; Silen, Charlotte, 2014).

  • תקציר

    במאמר זה, המחברים מזהים אמונות לגבי הוראה ודפוסים של הוראה שהוערכו והודגשו על ידי חברי סגל בהשכלה הגבוהה בארה"ב המתמחים בתחומים של מדעים, של טכנולוגיה, של הנדסה ושל מתמטיקה.בהתבסס על הרעיון שהוראה אפקטיבית ממוקדת בסטודנט יותר מאשר במורה וחייבת לכלול איזון בין סביבות למידה הממוקדות בידע, בלומד, בקהילה ובהערכה; המחברים משתמשים בנתונים מראיון כדי לחקור כיצד האמונות לגבי הוראה, שעליהן דיווחו חברי הסגל, מקושרות לשיקול שלהם לגבי ארבעת סוגי הסביבות הללו ( Allendoerfer, Cheryl; Wilson, Denise; Kim, Mee Joo; Burpee, Elizabeth, 2014).

  • תקציר

    המאמר דן בשימוש במשחק תפקידים כטכניקה לפיתוח סגל ההוראה כדי להציג סוגיות מפתח ולסייע למורים במכללה להבין את הפוטנציאל שלהם ואת התפקיד שהם ימלאו כדי למצות את הפוטנציאל שלהם (Kelsch, Anne; Hawthorne, Joan, 2014).

  • תקציר

    במחקר זה נבחנו הדמיון וההבדלים בפרספקטיבות לגבי הוראה ולמידה בין מורים בתיכון לבין מורים באוניברסיטה. ניתן להבחין בין שלוש פרספקטיבות לגבי הוראה ולמידה: (1) אוריינטציה של פיתוח עם רגולציה משותפת, (2) אוריינטציה של ידע עם רגולציה חזקה, ו-(3) אוריינטציה של דעה עם רגולציה מופחתת. מורים בתיכון נתנו ציון גבוה יותר לפרספקטיבה הראשונה, לעומת מורים באוניברסיטה שנתנו ציון גבוה יותר לפרספקטיבה השלישית(Oolbekkink-Marchand, H.W.; Van Driel, J.H.; Verloop, N., 2014).

  • לינק

    המטרה של מחקר זה הייתה להעריך את השימוש במדיה החברתית ואת התפיסה לגבי התועלתיות שבה להשכלה הגבוהה בקרב אנשי הסגל, ובקרב קבוצות של סטודנטים לתואר ראשון וסטודנטים לתואר שני. כחקר מקרה, הטוויטר נכלל בקורס סמסטריאלי כדי להפיץ את המידע הרלוונטי בקורס וכדי לשמש ככלי לדיון. סה"כ, הסטודנטים השתמשו במדיה החברתית לעתים קרובות יותר בהשוואה לאנשי הסגל. בנוסף, הסטודנטים זיהו מהר יותר את ההיבטים החיוביים של הכללת המדיה החברתית בקורסים בהשוואה לאנשי הסגל (Jacquemin, Stephen J.; Smelser, Lisa K.; Bernot, Melody J. , 2014).

  • לינק

    מקובל בין בעלי העניין שפיתוח והפעלה של קורסי מוק על ידי מוסד אקדמי מקדמים את מעמדו בעולם: הם מהווים מקדם תדמית משמעותי למיתוג המוסד כמוביל חדשנות ומאפשרים לו לקיים נוכחות עולמית. הפעלת קורסי מוק בנושאים שהם ייחודיים למוסד אקדמי או כאלה שהוא ידוע כמומחה בהם, מאדירים את שמו ומושכים אליו סטודנטים. מסיבות אלו, אוניברסיטת תל-אביב רואה בפיתוח ובהפעלה של קורסי מוק בנושאי מומחיות שלה פלטפורמה לקדום מטרות בקנה מידה עולמי. פיתוח והפעלה של קורסי מוק משתלבים גם עם מטרות פנימיות של האוניברסיטה, כאלה של קידום ההוראה והלמידה ( דינה פריאלניק, דניאל חיימוביץ, עודד ליפשיץ).

  • לינק

    במהלך השנים אכן נענו מרצים רבים לאתגר ההוראה המשמעותית באמצעות פלטפורמות וירטואליות. באוניברסיטאות ובמכללות מתפרסמות כתובות הדואר האלקטרוני של המרצים והקשר הישיר בינם לבין הסטודנט הוא כבר בגדר מעשה יום-יומי. מחקר תכתובות הדוא"ל הרבות שהעבירו המרצים השונים מלמד על פריצת גבולות חמורה בקשר בין הסטודנטים לבין מוריהם. ביטוי לכך הוא התנסחות בלתי-פורמלית פוגענית, בלתי-מבוקרת, לעתים חסרת גבולות ובעיקר מקטרגת. אין בהן ביקורת עניינית על סוגיה כזו או אחרת או ניסיון ליצירת קשר לצורך בניית דיאלוג ואקלים של הידברות סביב סוגיות אלא בעיקר ניצול (לעתים קרובות לרעה) של זמינות אמצעי התקשורת לביטוי כעס, אכזבה והתמרמרות ( אריה קיזל).

  • לינק

    מחקר זה בוחן שני היבטים של הוראה עם מודל של למידה מבוססת-פרויקט (PLB) במסגרות של ההשכלה הגבוהה: הגדרות של אנשי הסגל ללמידה מבוססת-פרויקט והפרקטיקות של למידה מבוססת-פרויקט של אנשי הסגל, כפי שהוכח על ידי ההצלחות והאתגרים שלהם ביישום שתוארו באופן עצמי.אנשי הסגל שהשתתפו במחקר השתמשו בפרקטיקות ההוראה שלהם, שאותן קיבלו מתוך אמונה עיוורת, כדי להגדיר מחדש את המשמעות של ללמד וללמוד תוך שימוש בלמידה מבוססת-פרויקט כמתודולוגיה לימודית (Lee, J., Blackwell, S., Drake, J., & Moran, K., 2014).

  • לינק

    מאמר זה פונה לסוגיה של הרגשות של מרצים באוניברסיטה שנוצרו דרך הוראה ויצירת אינטראקציה עם הסטודנטים. לאור תשומת הלב ההולכת וגדלה הניתנת לאיכות ההוראה באוניברסיטאות ברחבי העולם, וההוכחה להשפעה של הרגשות על פרקטיקת ההוראה ועל הרווחה של המורים בבית הספר, יש צורך בהבנה טובה יותר לגבי טבעם ומקורם של הרגשות של המרצים באוניברסיטה. המאמר מציג ממצאים שנאספו במחקר אורך שכלל 15 מרצים משתי אוניברסיטאות ציבוריות באוסטרליה. ניתוח איכותני חשף את טווח הרגשות השליליים והחיוביים שהתעוררו במהלך מצבים מסוימים של הוראה ולמידה (Gerda Hagenauer and Simone Volet, 2014).

  • סיכום

    מטרת המחקר היא להרחיב את הידע על-אודות ההתפתחות המקצועית והזהות המקצועית של מכשירות מורים בגיל הרך. באופן פרטני יותר, המטרה היא להשמיע את קולן של שלוש מכשירות מורים בחוג לגיל הרך הנמצאות בנקודת זמן שונה בהתפתחותן המקצועית, תוך כדי איתור שלבים בהתפתחות זו, הבנת נקודות המבט שלהן לגבי מקצוען והתייחסות למקומה של המכללה בהתפתחותן המקצועית (גילה רוסו-צימט).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין