מרצים
מיון:
נמצאו 108 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    אסופת המאמרים Quick Hits for Teaching with Technology נכתבה וגובשה ע"י צוות חוקרים באוניברסיטת אינדיאנה בארה"ב המתמחה בהשבחת ההוראה בהשכלה הגבוהה בארה"ב (Faculty Colloquium on Excellence in Teaching (FACET). הדגש באסופת המאמרים הוא על גישות ייחודיות בהוראה מתוקשבת באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב בתחומי דעת מגוונים כגון פיזיקה, אמנות , הכשרת רופאים ועוד. ההיקף של כותבי המאמרים הוא משמעותי למדי והוא כולל כ73 כותבים מתחומי דעת שונים. כל אחד מהכותבים מציג בצורה תמציתית סיפורי הצלחה בהוראה מתוקשבת באותם תחומי הדעת המתוארים ( Robin K. Morgan & Kimberly T. Olivare).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על תוצאות סקר שנערך בין 529 מרצים באוניברסיטה בבריטניה שענו על שאלות לגבי האמונות הפדגוגיות שלהם ופרקטיקות ההוראה המקוונת (Owens, Tessa, 2012(.

  • לינק

    מאמר זה חולק את הממצאים ממחקר פעולה שיתופי (Participatory Action Research) בן שלוש שנים סביב הבחירה, היישום והאפקטיביות של טכנולוגיות חינוכיות לשם הגברת הלמידה בהכשרת מורים של סטודנטים בשנתם השנייה הלומדים הוראה לבית הספר היסודי (Latham, Gloria and Carr, Nicky, 2012) .

  • לינק

    המאמר מתאר את התוצאות של מחקר בגישה מעורבת שבחן את התפיסות של קהילה בקרב אנשי סגל מקוון בקולג'ים טכניים וקהילתיים בוושינגטון(Maier, Linda , 2012).

  • לינק

    למרצים המלמדים בקורסים מתוקשבים יש לעתים תחושה כי השקעת הזמן שלהם גדולה בקורס מקוון גדולה יותר מאשר קורס פנים-אל-פנים. המחקר, שנערך באוניברסיטה אמריקאית מרכזית ( Washington state university ) ביקש לבדוק שאלת מחקר זו באמצעות השוואה כוללת בין אותו קורס הנערך פנים-אל-פנים לבין הקורס המקביל לו הנערך בצורה מקוונת. החוקרות עקבו באמצעות לוגים סטטיסטיים מוני- זמן ( Time logs) אחר 8 כיתות של קורסים מתוקשבים ו-6 קורסים שנערכו פנים אל-פנים בתוך הקמפוס. (Van de Vord R, Pogue K. ).

  • לינק

    מחקר זה בחן את טופס ההערכה הסטנדרטי של המרצה/הקורס שימש כדי להבין את הקשר בין התגובות לפריט בטופס ההערכה שממלא הסטודנט לבין הציון הכולל הניתן למרצה על ידי סטודנטים הלומדים קורסים בתכנית לחינוך כללי. התוצאות מציעות שהסטודנטים תגמלו את המרצים בציוני הערכה גבוהים יותר כאשר הם תפסו את המרצים כמאורגנים וכמנסים להעביר את חומר הקורס בצורה בהירה יותר (2012, PEPE, JULIE W.; WANG, MORGAN C).

  • לינק

    המאמר מדווח על פיתוח של מערכת מתוקשבת שיתופית למרצים ומדריכים פדגוגיים בגרמניה ובאירופה שנועדה לסייע לסגל הוראה פחות מנוסה להשתמש באמצעים דידקטיים הולמים ומתאימים לתכנון ההוראה שלהם בקורסים אקדמאיים. ייחודה של המערכת הממוחשבת באינטרנט הוא התאמתה למכשירים ניידים , סמארטפונים וטבאבלטים עם אפליקציה להורדה ולשימוש בזמן השיעור. המערכת המתוקשבת MobiDics מסוגלת להציע למרצים ולמורים באוניברסיטאות בגרמניה המלצות דידקטיות לגבי דרכי הוראה למצבי הוראה ספציפיים בהתבסס על פרמטרים כגון גודל הכיתה , מספר המשתתפים בקורס, מתודת ההעברה ועוד. המערכת המתוקשבת יודעת להתאים באופן דינאמי המלצות דידקטיות למצבים משתנים , אך היא עדיין בראשית דרכה ותמשיך להתפתח באוניברסיטאות בגרמניה וגם בשבדיה בשנים הקרובות ( Andreas M?ller, Matthias Kranz , Barbara Beege ).

  • לינק

    אילו איכויות של המורה מחשיבים הסטודנטים כחשובות ביותר? התשובה תלויה ככל הנראה בסטודנט. מחקר זה ניסה לאתר אמונות לגבי איכויות המורה המהותיות ביותר מבחינת מטרות ההישג האקדמיות של סטודנטים. מטרות. המחקר הנוכחי בחן את ההשערה שסטודנטים המכוונים למטרות פיתוח מומחיות (mastery goals) מעדיפים מורים שממריצים ומאתגרים אותם מבחינה אינטלקטואלית, בעוד שאילו המכוונים למטרות הפגנת יכולת (performance goals) מעדיפים מורים אשר מציגים את החומר בבהירות ומספקים רמזים ברורים לגבי הדרך להצלחה ) Senko, C., Belmonte, K., & Yakhkind, A ).

  • לינק

    מחקר זה בחן את הקשרים בין הרגשות של המורים בהוראה לבין הגישות שלהם להוראה בקורסים אינדיבידואליים. התוצאות מציעות שקיימים קשרים משמעותיים בין הדרכים שבהן המורים חווים באופן רגשי את ההקשר של הוראה לבין הדרכים שהם ניגשים בעזרתן להוראה שלהם, כאשר רגשות חיוביים מקושרים לגישות להוראה הממוקדות בסטודנט ורגשות שליליים מקושרים לגישות העברה. הקשרים מסייעים להסביר מדוע אסטרטגיות הוראה חדשות עשויות לא להצליח או אפילו לא יאומצו (Trigwell Keith, 2012).

  • סיכום

    רפלקציה היא מושג מדובר בספרות העוסקת בחינוך. אולם הבדלי ההמשגות שלו והעדר תיאוריזציה לגבי הדרך שבה הן מתייחסות זו לזו עשויים להפחית את תרומתו בחקר הבנה של התפתחות חינוכית בהשכלה הגבוהה. המאמר מתייחס לשני דגמים של רפלקציה ומנסה לבחון אם אנשי סגל אקדמי מקיימים רפלקציה על הוראתם. המאמר מתאר שני מחקרים כל אחד מבוסס על דגם שונה? ( Kreber, C) .

  • לינק

    מרצי החוג לאמנות בסמינר הקיבוצים מציגים מבחר מעבודות התלמידים במסלולים השונים. "מרתק לראות", כותבת ראש החוג, "כיצד הסטודנטים מנסים ליישם תהליכים יצירתיים שהם חווים בתהליכי העשייה האמנותית גם על ההתנסויות השונות שלהם בהוראה". המאמר מציג בחירות של מרצים, המתייחסים לעבודות סטודנטים שנעשו לאחרונה במסגרות הלימוד השונות בחוג (יעל אילת ון־אסן , 2012).

  • סיכום

    כבר כתבנו בפורטל מס"ע על השימוש בשלטים אינטראקטיביים (שלטים תומכי למידה או קליקרים) בהרצאות במכללות ובאוניברסיטאות האמריקאיות. עתה נראה כי היישום של תופעת השלטים האינטראקטיביים באולמות ההרצאה של האוניברסיטאות בארה"ב הולך ומתרחב. קרוב לחצי מיליון סטודנטים כבר עושים שימוש פעיל בשלטים אינטראקטיביים בחדרי הרצאות ובקורסים באוניברסיטאות ובמכללות. עיתון הניו יורק טיימס עצמו מדווח על השימוש בשלטים אינטראקטיביים (קליקרים) בקורס שמעביר פרופסור בוב וייט באוניברסיטת Northwestern-University בארה"ב. מדובר על קורס לתואר ראשון בנושא "התנהגות ארגונית". לכל אחד מהסטודנטים הלומדים בקורס יש קליקר משלו אשר באמצעות הוא נדרש להגיב לשאלות שונות של המרצה בקורס. המאמר מדגיש כי השינוי שיצרו השלטים האינטראקטיביים הוא בראש ובראשונה תרבותי ( ולא בהכרח טכנולוגי). הסטודנט הטיפוסי שעד כה במשך מאות שנים היה במצב של "חצי נמנום", נדרש עתה להיות הרבה יותר ערני ופעיל שכן הוא חייב להגיב על השאלות המוצגות ע"י המרצה באמצעות הסקר הממוחשב. ממצאי התשובות מוצגים על גבי לוח התצוגה המרכזי באולם ההרצאות. לא ייפלא, אפוא, כי המרצים מתלהבים מהיישום האינטראקטיבי החדש, אך הסטודנטים הרבה פחות.

  • לינק

    המטרה של מחקר מתאם רטרוספקטיבי זה הייתה לבחון את ההשתתפות של מרצים בפורום המקוון, כולל הזמן שהם משקיעים בקורס על בסיס שבועי ומספר הפוסטים שהם כותבים בפורום המקוון, כדי לקבוע האם יש לכך השפעה חיובית על הציון הכולל של הסטודנטים. המחקר כלל 10 קורסים שנבחרו באופן תכליתי. נעשה שימוש בסטטיסטיקות כדי להגדיר את אוכלוסיית המדגם. המסקנות הסטטיסטיות הראו שלא קיים מתאם בין מספר הפוסטים שנכתבו בפורום המתוקשב לציוני הסטודנטים ( Michelle Cranney, Lisa Wallace, Jeffrey L. Alexander, Laura Alfano).

  • לינק

    הספר " ניהול מאוזן ותקין של עומס העבודה של מורים ומרצים המעורבים בלמידה מקוונת" מציע אסטרטגיות מעשיות, עצות ודוגמאות לגבי קביעת סדר עדיפויות, איזון וניהול עומס העבודה בהוראה מקוונת. הספר, המתבסס על סקרים וראיונות עם מורים ומרצים מצליחים המעורבים בלמידה מקוונת, הוא ספר פורץ דרך וחיוני עבור מורים ומרצים, מתכנני למידה, מפתחי סגל ההוראה (faculty developers) ואחרים המעורבים בלמידה מקוונת. הספר מציע אסטרטגיות, עצות ודוגמאות ותהליך בן ארבעה שלבים לזיהוי האתגרים ולחשיבה מחדש, לקביעת סדר עדיפויות, ולניהול מאוזן ותקין של עומס העבודה של מורים ומרצים המעורבים בלמידה מקוונת.

  • לינק

    הכשרתם של פרחי הוראה בארץ ובעולם נעשית בשני סוגי מוסדות: מוסדות מחקריים ומוסדות הוראתיים. בישראל החלוקה הזו ברורה וחד-משמעית: היא מוגדרת בהנחיות המועצה להשכלה גבוהה, ולפיהן קיימת הבחנה בין "אוניברסיטה" לבין "מכללה להכשרת עובדי הוראה". אם כן, ההכשרה להוראה נעשית בארץ בשני סוגי המוסדות – במכללות לחינוך בעלות האוריינטציה ההוראתית-פדגוגית, כמו גם באוניברסיטאות בעלות האוריינטציה המחקרית. מטרות המחקר היו: א. להשוות בין רכיבי דמות המורה הראוי שמדגישים מכשירי המורים במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות.ב. להשוות בין רכיבי דמות המורה הראוי שמדגישות שלוש הקבוצות הבאות: מרצים מן הפקולטות הדיסציפלינריות באוניברסיטאות, כאלה המעורבים בעקיפין בהכשרה להוראה; מרצים מבתי הספר לחינוך באוניברסיטאות, כאלה המכשירים מורים באופן ישיר; ומרצים מן המכללות לחינוך (לוי-פלדמן, אירית ודוד נבו ).

  • תקציר

    מאמר מעניין , שהוצג בכנס באוסטרליה בשנת 2011 . המאמר מתאר את השינויים שעברו שני מרצים במעבר מהוראה פנים-אל-פנים להוראה מקוונת. המאמר מתאר את התהליך של ההסתגלות מחדש להדגשי ההוראה המקוונת במשך תקופה של 4 שנים . המאמר כולל ראיונות עם המרצים שביצעו את תהליך השינוי, את הגמישות המחשבתית שנדרשו המרצים להפעיל במהלך המעבר להוראה מקוונת ואת ההכרה בכך שהוראה מקוונת היא ביסודה תהליך דיאלוגי בין הלומדים ובין המרצה (Redmond, Petrea ) .

  • לינק

    דרך הבלוג של ג'יי הורוויץ הגענו למאמרון מעניין של ליסה ליין . ליין מלמדת היסטוריה במכללה בדרום קליפורניה. בנוסף להוראת ההיסטוריה היא גם מנחה מרצים בשימוש בתקשוב בעבודתם. יש לה ניסיון רב בהוראה בקורסים מקוונים ובשילוב התקשוב בתהליכי למידה באופן כללי. המאמרון החדש שלה מכיל רשימה של תכונות שבעיניה מאפיינים את המרצה החדשן בתחום ההוראה המקוונת. היא מונה, למשל, פתיחות – הנכונות לשתף אחרים בניסיונות, הבנה של היסודות התיאורטיים של הלמידה המקוונת, השתתפות בגופים מקצועיים שעוסקים בתקשוב, ועוד. הנקודה האחרונה שלה אולי המעניינת ביותר: תובנה של המרצה כי הוראה מקוונת היא תחום דעת בפני עצמו. אחרי שהיא מונה את התכונות הרצויות ליין מוסיפה רשימה נגדית – תכונות שבעיניה מעידות על העדר של יוזמה חדשנית. באופן כללי מדובר בתכונות שמצביעות על התייחסות ללמידה מקוונת כלא יותר מאשר שימוש בנאלי בסביבת LMS.

  • לינק

    הנייר דן בדרך בה ארבע רמות ההתפתחות להכוונה עצמית שפיתח זימרמן – תצפית, חיקוי emulation)), פיקוח -עצמי והכוונה-עצמית – באות לידי ביטוי והולמות את הדרך שבה הוא מנחה סטודנטים לתואר שלישי. ברמה הראשונה, הסטודנטים לומדים מתוך תצפית בפרופסור כשהוא מלמד אותם. הוא מקיים דיגום של המאפיינים של מורה טוב כמו סבלנות, הבנה, מחויבות להצטיינות, גאווה בהישגי הסטודנטים ולמדנות. ברמה השנייה הוא מספק לסטודנטים הזדמנות לחקות אותו ע"י יצירה עצמאית של התנסויות למידה שונות. בשלב הפיקוח-העצמי הסטודנטים מנסים להפנים מה שלמדו ועובדים כדי להפוך לבעלי הכוונה עצמית . תהליך זה ניכר במיוחד כשמתחילים את תהליך הפיתוח והניהול של המחקר שלהם. בשלב האחרון, בהכנת ההגנה על התיזה, המורה רואה בהם "מומחים בהכוונה עצמית", ובהמשך הוא משמש כהורה הצופה בהם מרחוק, תמיד מוכן לתמוך, לשאול, לייעץ ולעודד.

  • לינק

    מחקר זה בוחן מיזם ייחודי להטמעת תקשוב במכללה. במיזם הנבחן נבחרים מידי שנה 20 מרצים "נציגי תקשוב" שיועדו להיות מובילים בצוותים שלהם בנושאי תקשוב. הנציגים מקבלים ייעוץ אישי והשתלמויות קבוצתיות לקידום הידע שלהם בהוראה מקוונת, והכרת סביבות למידה ומפגש עם פרדיגמות הוראה חדשניות. הנציגים נבחרים למשך שתי שנות לימוד, בשנה הראשונה הדגש הוא על התפתחותם האישית ובשנה השנייה הם אמורים להתחיל להשפיע על הצוות של המסלול או ההתמחות שלהם. כל נציג מתוגמל במלגה לתקופת הלימודים. מטרת המחקר הייתה לבדוק את תרומת המיזם לשינוי פרדיגמת ההוראה של המרצים המשתתפים במיזם ותרומתם להכנסת שינוי בתהליך ההוראה המתוקשבת במסלול או בהתמחות אליו משתייכים. המחקר נעשה בגישה איכותנית. הממצאים נאספו מתוך ראיונות שנעשו ל 12- משתתפים, שתי מובילות הפרוייקט וכן מתצפיות על מפגשי הנציגים (ציפי זלקוביץ , מירי שינפלד) .

  • סיכום

    הכותבים מגדירים משוב מקדם (sustainable) כתהליך דיאלוגי, בשונה ממשוב שיש בו העברת מידע גרידא, כמהלך שיש בו פעילויות להרחבת הידע ולתמיכה בסטודנטים בביצוע המטלות בהן הם עוסקים, מנקודת מבט של השפעה על יכולותיהם העתידיות. פרקטיקות משוב נתפשות כאן כמצויות על רצף שבקוטב האחד שלו משוב קונבנציונלי – הערות של מרצים על היבטים בעבודות הסטודנטים הנמסרות בכתב, בטיוטות, מילולית, בדוא"ל ובדרכים אחרות, ובקוטב השני משוב מקדם – שימוש בדרכים הנ"ל אך תוך הדגשת תפקידו הפעיל של הסטודנט בהם. מדובר בלמידה בהכוונה עצמית כשהסטודנט מכוון בעצמו את עבודתו ואת הערכתה. המחקר הנוכחי מבוסס על ההנחה שסטודנטים יכולים לצאת נשכרים מתהליכי משוב המאפשרים להם לעקוב בעצמם אחר עבודתם ברמות הולכות ומתרחבות. התפתחות כישור זה היא המהות של משוב מקדם (Carless, D., Salter, D., Yang, M., & Lam, J).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין