מערכות חינוך בעולם
מיון:
נמצאו 182 פריטים
פריטים מ- 141 ל-160
  • מאמר מלא

    במסגרת יריד הספרים הבין-לאומי שהתקיים בפברואר 2007 בירושלים, נערך הכנס הבין-לאומי" שווה קריאה" שאורגן בידי המרכז לטכנולוגיה חינוכית -מט"ח. במושב שיוחד לפרויקטים שמטרתם היא עידוד הקריאה ברחבי העולם, הרצתה סופרת הילדים מַרי אינסֶ בוֹגוֹמוֹלני Bogomolny אשת חינוך רבת פעלים מארגנטינה , המתמחה בספרות ילדים ובעידוד הקריאה . מריה אינס הציגה שלושה פרויקטים ייחודיים שהפעילה בארצה במרחבים קהילתיים לא-שגרתיים, על עקרונותיהם המנחים. לפני ההרצאה ובעקבותיה התקיים דיאלוג בין מריה אינס בוגומולני לבין רחל גרַבר, ילידת ארגנטינה, האחראית על תכניות השפה והספרות בבית הספר היסודי, באגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך בישראל. מובאים כאן דברים שנאמרו בהרצאה ובדיאלוג בין השתיים, שנערכו בידיהן בצורה של ראיון; במאמר זה מתוארים הפרויקטים ועקרונותיהם, מועלות בו מחשבות לגבי ההשתמעויות של הפרויקטים לבית הספר, ומובאות בו "תמונות במילים" ה"מאיירות" את הדברים.המאמר הוא מעין גשר שנבנה בידי השתיים בין מקומות ושפות, בין התנסויות ואנשים, בנושא המעסיק כה רבים ברחבי העולם.

  • מאמר מלא

    על פי מבדקים מקומיים ובין-לאומיים שונים ילדים בני 15-9 נכשלים בהבנת הנקרא ובעיבוד מידע כתוב. תוצאות דומות מתקבלות במדינות רבות – שונות זו מזו – ובהן איטליה, צרפת, ספרד וישראל . המאמר של טולצ'ינסקי מביא שתי דוגמאות מארצות אחרות שבהן גישת המיומנויות להוראת הקריאה נכשלה, ושתי דוגמאות חיוביות מארצות שבהן ננקטת הגישה המטפחת אוריינות – במובן הרחב של המילה – הצליחה. במאמר נערך ניתוח של הגורמים שמסבירים את ההצלחות והכישלונות הללו (ליליאנה טולצ'ינסקי ).

  • סיכום

    המשבר הכלכלי שחווה העולם המערבי בשנה האחרונה לא הקל על המחסור במורים , להפך, המחסור במורים ברחבי העולם המערבי נעשה חריף יותר. המחסור במורים בארה"ב הוא בעיקר בתחומי החינוך במיוחד, המדעים והמתמטיקה. הגידול של אקדמאיים בלשכות התעסוקה לא הביא במקביל להתרחבות הרישום של מועמדים במסלולי הכשרת מורים בארה"ב וגם לא הרחיב את מסלולי ההכשרה האלטרנטיביים. נראה כי המחסור במורים נובע מתופעה יותר מעמיקה הן בארה"ב והן במדינות המערב: בעיית העדר תחושת השליחות אצל מועמדים אפשריים. גם תוספות השכר שמוצעות למועמדים אינן יכולות ליצור תחושת שליחות אצל בוגרי אוניברסיטאות המעדיפים לעבוד במקצעות לא טיפוליים (בעיה דומה קיימת גם לגבי אחיות בעולם). למעשה , יש כאן התלכדות של שתי מגמות דמוגרפיות עולמיות . מצד אחד דור המורים הוותיקים הגיע עתה לשיא שנות הוותק, רבים מהם פורשים עתה מהוראה ומחליפים ראויים לא נמצאו. מצד שני, בוגרי אוניברסיטאות וצעירים מוכשרים אינם נמשכים כלל לעבוד בהוראה הן בשל הרצון האישי להתקדם כלכלית וטכנולוגית והן בשל העדר תחושת שליחות האופייני לעידן הפוסט-מודרני.

  • סיכום

    מגזין "טיים" האמריקני הגדיר את אלפי קון (Kohn) "המבקר הרהוט ביותר של החינוך המבוסס על מבחנים וציונים". קון, בן 54, הוא מחברם של 12 ספרים על חינוך במשפחה ובבתי הספר, שהפכו לרבי מכר ותורגמו לשפות רבות. הוא מרצה מבוקש, ועמדותיו, המתגרות בקונצנזוס הפדגוגי האמריקני השמרני, באות לידי ביטוי בספריו. קון נקרא ונשמע ברחבי ארצות הברית, אך אינו עושה רושם גדול על מערכת החינוך האמריקנית. הרפורמה הגדולה של העשור האחרון – "אף ילד לא נשאר מאחור" ("No Child Left Behind") – שבוש יזם ואובמה ממשיך, הומצאה נגד כל הרעיונות שהוא מפתח ומפיץ במשך שלושה עשורים. בשנה האחרונה הוא הוריד כפפות וקורא למורים ולהורים להתאגד ולמרוד – להפסיק לשתף פעולה עם מערכת החינוך שמזיקה לילדים. לפי קון, תכנית הרפורמה, שמטרתה שב- 2014 כל בתי הספר בארצות הברית ישיגו תוצאות מושלמות במבחנים, לא עובדת ולא יכולה לעבוד. הבעיה, טוען קון, היא הגישה הכללית של מגבשי המדיניות, אשר מנסה להפוך את בתי הספר למסגרות בסגנון תאגידי באמצעות מבחנים ( דקל, יעלי).

  • לינק

    אריאלה לונברג כתבה וסיכמה ממצאים מעניינים מתוך כתבה של Ellen Gamerman על הצלחתם של הילדים הפינים במבחני פיזה. הילדים בפינלנד (והכוונה לגילאי 15 הנבחנים במבחנים אלה) אין תלבושת אחידה, הם אינם מכינים יותר מחצי שעה של שיעורי בית ביום, אין להם כיתות מחוננים ויש להם מעט מאד מבחנים הקשורים בסטנדרטים, הם מבלים שעות רבות מול המחשב, צובעים את שערם מאזינים למוזיקת "heavy metal" וראפ כמו עמיתיהם האמריקאים (והישראלים) ואינם מתחילים את לימודיהם בבית הספר לפני גיל שבע. למרות זאת, בכיתה ט' הילדים הפינים מובילים בין 57 ארצות הנבחנות במבחנים אלה, במתמטיקה במקצועות מדעיים ובקריאה. כל זאת בדרך להפיכתם לחברה שבה העובדים נחשבים בין היצרניים ביותר בעולם. ההסברים להצלחתם, מסתבר, קשורים לכמה גורמים : איכות המורים ואיכות הכשרת המורים בפינלנד, אהבתם של הפינים לקריאה, מתן עצמאות לתלמידים בחייהם, בלמידתם ואפילו באוכל שאותו הם בוחרים במזנון בית הספר. גם למורים יש עצמאות רבה בהוראתם ואפשרות להשמיע את קולם האישי, גם הכשרתם מעמיקה ומקיפה.

  • לינק

    לאחרונה דיווחנו כאן על המשבר בהוראה בבריטניה, אבל נתונים נוספים הזורמים למערכת פורטל מס"ע מרחבי העולם מלמדים כי המשבר בהוראה הוא, ללא ספק, תופעה גלובלית. קיים אי נחת גובר בקרב מורים בעולם ובמדינות מתקדמות בפרט. המצוקה נובעת, לכאורה, מתנאי שכר ירודים, אך בפועל ההתמודדות הפסיכולוגית עם בני נוער מוחצנים המעדיפים את תרבות האינטרנט, עם התערבויות הורים ועם תקנות מגבילות של רשויות החינוך הם בין הגורמים העמוקים יותר.

  • תקציר

    נתונים המגיעים אלינו מרחבי העולם מלמדים כי המשבר בהוראה הוא תופעה גלובלית ולא בהכרח בעיה מקומית של מדינות במזרח התיכון. מנתונים שהתפרסמו בימים אלו באנגליה נראה כי המשבר בהוראה שם חמור יותר מאשר בישראל. עפ"י הדיווח נשרו שם בשנים האחרונות 50 אלף מורים מנוסים ומוכשרים ולא מסיבות כלכליות בהכרח. הסיבות העיקריות לפרישה הן עמוקות והן קשורות לאי הנחת בהוראה, לעומס, לקשיי ניהול כיתה ולירידה בתחושת השליחות. בוגרי האוניברסיטאות הטובות באנגליה ובמדינות אחרות כבר לא רואים בהוראה מקצוע ייחודי בעל שליחות ולכך יש השלכות פדגוגיות וחברתיות לגבי איכות המורים בהוראה שהיא מעבר לשליטה של המדינה ומשרדי החינוך.

  • סיכום

    בניגוד לאתוס ולמיתוס הטכנולוגי של מחשבים ניידים לכל תלמיד בבתי ספר בארה"ב הרי במדינות אירופה בכלל ודנמרק בפרט הדגש הוא על קהילות לומדים ורשתות תקשורת בין תלמידים, בין מורים עמיתים ובין הורים של התלמידים באותו ביה"ס. בתי הספר המתוקשבים בדנמרק התקינו רשתות אינטראנט פנימיות עבור צוותי המורים המלמדים המשמשים אותם כערוץ להעברת ידע ולהתעדכנות עמיתים. רשתות אלו מחוברות גם למאגרי מידע מקוונים ולא רק למנועי חיפוש סטנדרטיים באינטרנט. עוד מאפיין בולט של בתי ספר מתוקשבים בדנמרק הוא עבודת הצוות המשותפת של המורים המחוברים לרשתות תקשורת אלו. לתלמידים יש רשת אינטראנט משלהם המופרדת מבחינה לוגית מרשת האינטראנט של המורים וגם להורי התלמידים בבתי הספר יש רשת אינטראנט ייעודית משלהם לחילופי מידע ושיתוף פעולה.

  • תקציר

    המאמר "The Rise and the Price of the Standards Movement" שכתב פרופסור עמי וולנסקי דן במדיניות הסטנדרטים שאפיינה את המאה ה-20 והתפשטה ממזרח אסיה לארצות אירופה, אנגליה, ארה"ב וכמובן גם בישראל. הסטנדרטים הביאו למבחני הערכה פנימיים, מצ"ב מבחן חיצוני הנבדק על ידי ראמ"ה , מבחנים בינלאומיים לדוגמא: "פיז"ה", " טאליס " במטרה ליצור רמת הישגים אחידה בקרב התלמידים. פתיחת שערי ההשכלה לכל התלמידים יצרה צורך לאפשר לכל התלמידים להגיע לאותה רמה של ידע, כדי לתת להם אפשרויות שוות ללא קשר למוצאם, רקע משפחתי או כלכלי. המטרה של הסטנדרטים הייתה חיובית, לתת הזדמנות שווה לכל הילדים. לגרום לכל מורה ללא קשר לאוכלוסיית התלמידים או משאבי הזמן או הציוד העומדים לרשותם, להיות אחראי על הישגי התלמידים שלהם. אך הסטנדרטים הפכו להיות המטרה העיקרית שכל מערכת החינוך מכוונת אליה ( Ami Volansky ).

  • לינק

    טום בארט מלמד בכיתה ה' בעיר לא רחוקה ממנצ'סטר, שבאנגליה . בארט מדווח בבלוג שלו על השימוש במסמכים של גוגל בכיתה. הדיווחים שלו מפורטים למדי – לפעמים הוא מתעכב על פרטים טכניים, לפעמים הוא מתאר את ההתערבויות שלו עם תלמידיו, ולפעמים הוא מדווח על הבעיות שבהן הוא נתקל, ועל הפתרונות האפשריים שהוא מפעיל בכיתה. בארט לא תמיד מביא "פתרונות", אבל הוא לא מהסס לכתוב על הקשיים שמתעוררים בעקבות השימוש בכלי. המאמרונים שלו, בכללותם, מהווים עדות מרתקת – תמונה מקיפה של ההתנסות של מורה אחד עם כלי חדש . בארט מכוון אל מורים שעד היום לא העזו להשתמש במסמכים של גוגל בכיתות שלהם, מפני שהדבר נראה מורכב או מסובך מדי. הצעותיו של בארט הופכות את הכלי לפחות מאיים ( ג'יי הורוויץ) .

  • לינק

    סקירה כוללת על יוזמות בבתי ספר בעולם לניהול ישיבות צוותי מורים באינטרנט במקום ישיבה פיזית בין כתלי ביה"ס. עם הזמן נוכחו חברות בינלאומיות נוספות בפוטנציאל האדיר הגלום בישיבות המורים הוירטואליות ומהרו להתאים מערכות מתוקשבות משלהן לטובת ישיבות הצוות באינטרנט של המורים המרוחקים. המסקנות מהיוזמות השונות של אותן ישיבות מורים ראשוניות באינטרנט – מלמדות כי דינאמיקה חברתית של ישיבות צוות מתקיימת גם במערכת מתוקשבת ללא קשר פנים-אל-פנים. מתברר כי השיח החברתי המתפתח בישיבות צוות באינטרנט, אינו נופל בדבר מהשיח המתקיים בישיבות הצוות הרגיל (עמי סלנט)

  • לינק

    אחת ההרצאות המעניינות שהוצגו בכנס ED-MEDIA האחרון בוונקובר ע"י צוות מחקר ופיתוח של אוניברסיטת Carnegie Mellon עסקה במערכת מידע לניתוח ההתקדמות בקורסים מתוקשבים. ההרצאה הציגה את עקרונות הפיתוח של המערכת הממוחשבת לתצוגה ממוחשבת של למידה מתוקשבת. מדובר על מערכת מידע מתקדמת המאפשרת למרצים ולסטודנטים לראות את כל מערך ההתקדמות שלהם בלמידה. מערכת ה-DDL נועדה להקנות תמונה מאוחדת של כל ההתקדמות בלמידה מתוקשבת בסביבה מתוקשבת משולבת. ניתן יהיה לראות במערכת המאוחדת את כל נתוני ההערכה על הסטודנטים והמשובים של הקורסים השונים. כלומר, המערכת הממוחשבת מסוגלת לספק מידע מועיל למרצים על ביצועי הלומדים ולאפשר להם לבצע התאמות שונות של הקורסים. (William Brow , Marsha Lovett , Gordon Rule)

  • לינק

    משרד החינוך הבריטי החליט לאחרונה להעלות את רמת בחינות הבגרות ביחידות המתקדמות. המועצה הבריטית האחראית על ההערכה The Qualifications and Curriculum Authority יזמה מהחל מקיף של העלאת הדרישות בבחינות הבגרות הבריטיות בעיקר ביחידות המתקדמות על מנת להעמיק את האתגר של התלמידים ולהפוך את הבחינות לפחות מכאניות ויותר מאתגרות מבחינה מחשבתית. הרקע להחלטה היא העובדה שבשנים האחרונות יותר תלמידים השיגו ציונים גבוהים בבחינות הבגרות ולאוניברסיטאות שם נוצרה בעיה של אבחנה בין יכולות התלמידים. השינוי בבחינות הבגרות יתבטא בפיתוח דרכי חשיבה במהלך הבחינות ופחות בשינון. השינויים יכנסו לתוקפם בין השנים 2008-2010 ויציבו אתגר לא מבוטל בפני תלמידים ומורים.

  • לינק

    הרפורמות התכופות הנגזרות על מערכת החינוך באנגליה הפכו את המורים לטכנאי הוראה המודרכים להפיק מתלמידיהם ציונים גבוהים על חשבון הוראה אמיתית ואינטימית. שאלת מקצוענותם של המורים תופסת מקום מרכזי בשיח החינוכי האנגלי. המתנגדים טוענים שגישת התכתיבים (top-down) הממשלתיים הביאה לרידוד מיומנויותיהם של המורים ופגעה בסמכויותיהם. אחת הבעיות היסודיות בגל הרפורמות הזה, לדברי ד"ר ש. גווירץ, נעוצה בכך שהעיקרון העומד בבסיסו הוא "ניהוליזם", "אידיאולוגיה שלפיה הפתרון לבעיות בחינוך או בכל תחום אחר, רווחה למשל, טמון בניהול יעיל והדוק יותר". גווירץ טוענת שבתי-הספר באנגליה סובלים מ"עומס יתר של שינויי מדיניות תכופים ויוזמות חדשות". "כמעט כל שבוע מתפרסמת מדיניות חדשה שמורים נדרשים להתאים עצמם אליה" (ד"ר אדם לפסטיין, אוניברסיטת אוקספורד)

  • לינק

    סקר בינלאומי מעניין ממנו ניתן ללמוד כיצד משרדי חינוך וממשלות במדינות שונות נערכים באופן מערכתי להעמיק את השימוש באינטרנט ובמערכות למידה מתוקשבות עבור תלמידים, מורים ובתי ספר. ניתן ללמוד על התפתחויות מערכתיות בתחומי התקשוב החינוכי ועל פרויקטים חדשניים במדינות הבאות: בריטניה, אוסטרליה, אונטריו, קנדה, קוויובק, קנדה, סין, הונג קונג, איראן, יפאן, ניו-זילנד, סינגפור, תורכיה, טנזניה וארה"ב. ישראל אינה ברשימת המדינות הנסקרות ואחרי קריאת הסקר וההתפתחויות במדינות השונות אפשר אולי להבין מדוע.

  • לינק

    מפתחי תוכנה מובילים בעולם מתגייסים בעת האחרונה לפתח מערכות מידע ידידותיות ברוח ה-WEB 2.0 לטובת קהילות חינוך ומורים. דגם מידעני נכון ומוצלח של מרכז משאבים ממוחשב שנבנה ברוח תפיסות ה-WEB.2 . מדובר על מרכז משאבים חינוכי באינטרנט העונה על צרכי המורים, הלומדים וההורים בקהילה חינוכית. ניתן להעלות חומרים חינוכיים בקלות למרכז המשאבים , לראות את החומרים החינוכיים שהועלו עפ"י קטגוריות נושאים או מילות מפתח. זהו מאגר חינוכי חופשי של מורים ומחנכים בקנדה ובארה"ב הצובר מידע על הפעלות חינוכיות ומאפשר העלאה והורדה של הפעלות ומצגות על פי נושאים ומערכי שיעור. ייחודיות המערכת היא בפשטות המישק הממוחשב ובאיתור הידידותי של החומרים ובניית מרכז המשאבים הממוחשב סביב קהילה מקוונת חינוכית. מרכז המשאבים ממשיך להתפתח מבחינה טכנולוגית תוך ניסיון לתת מענה טכנולוגי משולב וגם פשוט וידידותי למורים , לומדים והורים.

  • תקציר

    בתהליך ההתנסות בהוראה חשוב שמורים מתחילים או מורים בעלי 5-6 שנות ניסיון יוכלו להיעזר במאגר דוגמאות דידקטיות של מורים אחרים אותם ניתן ליישם בכיתתם. לתובנה זו הגיעו חוקרים בחינוך בגרמניה ולכן פותחה שם מערכת ממוחשבת למורים למדעים ולמתמטיקה הכוללת אוסף שיטתי ונרחב של הפעלות דידקטיות, התנסויות מומלצות והצעות להתנסות בכיתה שפיתחו מורים ותיקים או אחרים. תפיסת התפתחות מקצועית של מורים על סמך למידה מדוגמאות הפכה להיות ישימה במרבית מערכת החינוך בגרמניה כי המורים זקוקים לזמן הטמעה בכיתה. המערכת הממוחשבת מציגה בפני המורים את כל אלפי הדוגמאות להתנסות דידקטית במתמטיקה ובמדעים בהתאמה לכיתות לימוד, רמה ושיטת הלימוד. חלק לא מבוטל מן הדוגמאות מוצג בצורה סרטי וידאו שצולמו בכיתות של מורים ותיקים וטובים. התכנים המיוצגים במערכת הממוחשבת נבחרו על סמך סקרים צרכים שנערך בקרב המורים למתמטיקה ולמדעים. בשלב ראשון כולל המאגר בעיקר הפעלות, תכנים והצעות למורים למדעים ולמתמטיקה בכיתות ח'. המערכת הממוחשבת כולל מסכי עזרה והנחייה למורים ברמת מולטימדיה המקלה רבות על המורים הזקוקים להבהרות דידקטיות נוספות לגבי הדוגמא שהוצגה (Tatjana S. Hilbert , Alexander Renk , Kristina Reiss)

  • לינק

    הונג קונג היא אחת מהמדינות המתקדמות בעולם מבחינת יישומי המחשב בחינוך. לאחר התלבטות לגבי דרכי למידה באינטרנט הוחלט שם להתחיל ביישום שיטת הוראה מידענית הנקראת Issue-enquiry Approach המפעילה תלמידים וסטודנטים בדרך פעילה. בשיטת למידה זו מוצגת בפני הלומדים סוגיה נתונה או בעיה אמיתית כלשהי והם נדרשים להיעזר במנועי חיפוש ובמאגרי מידע על מנת לאתר ממצאים שיובילו לפתרון הבעיה. הלומדים נדרשים לאסוף מידע ולמקד את החיפוש שלהם בתחומי הבעיה הנתונה. הם נדרשים לגבש את הממצאים שאספו לידי הצעת פתרון. הלומדים נדרשים לנקוט עמדה בדיון ולהגן בויכוח שמתעורר על הצעת הפתרון שלהם. הלומדים אינם חייבים להגיע לקונסנזוס בדיון, אך הם צריכים בצורה שיטתית למקד את הצעת הפתרון שלהם על סמך הממצאים שאיתרו וסיננו במנועי החיפוש. בתהליך האיסוף והסינון נדרשים הלומדים להבחין בין עובדות ודעות ולמצוא גם גישות אלטרנטיבות לסוגיה שהוצגה בפניהם ולהעריך אותן.

  • לינק

    בעוד מערכות החינוך בישראל מנסות ליצור רפורמה חינוכית שעיקריה שינוי מבני וארגוני, מציגה מערכת החינוך הבריטית חזון חינוכי אחר לשנת 2020 שגובש בשנתיים האחרונות על ידי קבוצת מחקר בשם. 2020 Review Group הממצאים הוגשו לאחרונה לשר החינוך הבריטי. מעצבי המסמך סבורים כי המאמץ החינוכי העיקרי לשנים הבאות במערכת החינוך הבריטית צריך להתבסס יותר על שיטות הוראה איכותיות ולמידה מותאמת ופחות על שינויים ארגוניים. התאמת הלמידה: הכיוון העיקרי צריך להיות יותר בכיוון התאמת הלמידה לצורכי השונות של הלומדים על ידי הוראה איכותית יותר. לשם כך יש לפעול ליצירת תוכניות לימודיות רחבות ומגוונות יותר שיאפשר לתלמידים לפתח את כל טווח המיומנויות, הידע והעמדות הערכיות שלהם. כל בתי הספר באנגליה ידרשו, על כן, לחתור להתאמת ההוראה והלמידה שלהם לשונות של התלמידים ולגבש אסטרטגיות הוראה ודרכי הוראה מתאימות למטרה זאת.

  • לינק

    ה- The ICT Mark הוא מדד אינטגרטיבי להערכת יישומי תקשוב בחינוך שפותח לאחרונה באנגליה. באמצעות סטנדרטים אלו של הערכה עצמית יכולים בתי ספר, מרכזי הכשרה ומכללות להעריך את רמת הבשלות וההתקדמות שלהם בתחומי יישומי התקשוב. מערכת הערכה עצמית זו היא חלק ממסגרת ההערכה העצמית של Becta שנועדה לאפשר לבתי הספר להעריך באופן עצמאי ועצמי את רמות ההטמעה והבשלות שלהם ביישומי התקשוב החינוכיים. ערכת ההערכה המקוונת העצמית שפותחה בשיתוף פעולה עם רשות ההערכה הממלכתית Ofsted מאפשרת בחינת היעילות והאיכות בתקשוב החינוכי עפ"י 8 קטגוריות עיקריות: מנהיגות וניהול, תכנית לימודים, הוראה ולמידה, הערכה מתמדת, התפתחות מקצועית, עידוד וטיפוח הזדמנויות ללמידה, משאבים חינוכיים והשלכות על הישגי התלמידים. השימוש בערכה המקוונת אינו כרוך בתשלום, אך ביה"ס נדרש לשלם עבור שכירת מעריך חיצוני. בתי ספר ברחבי בריטניה רואים בהשגת מדד ה- The ICT Mark כסמל איכות בחינוך ועל כן עושים כל מאמץ ליישם את מתודולוגיית ההערכה של. נכון לשנת 2006 מעל 500 בתי ספר בריטיים כבר השיגו את אות ההערכה האיכותי של The ICT Mark, תהליך המחזק את יוקרתם באזור ומשפר את ההיערכות להטמעת יישומי המחשב בבתי הספר.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין