-
לינק
ד"ר איציק ספורטא הביא לידיעתנו מאמר מעניין על מערכת החינוך בארה"ב. הכוונה "לחזרה בתשובה" של חוקרת חינוך מארה"ב, דיאן רביץ' שכתבה ספר בנושא, שהאמינה שמערכת החינוך צריך להתנהל כמו מערכת של שוק, עם סטנדרטיזציה, תשלום עבור ביצועים של מורים, אחריויות ובחירה. זה לא רק שהאמינה אלא פעלה במסגרת הממשל של בוש כדי ליישם את הרעיונות הללו. לאחר בדיקה וחשיבה היא גלתה, את מה שהיה צריך להיות ברור לה מלכתחילה, שהמערכת הציבורית כושלת ואינה דומה למערכות החינוך הטובות כמו בפינלנד ויפן. כך היא אומרת: "מדינות כמו פינלנד ויפן מאתרות את בוגרי האוניברסיטאות הטובים ביותר למשרות הוראה, מכינים אותם לתפקיד כהלכה, משלמים להם כהלכה ומתייחסים אליהם בכבוד. הם מוודאים שכל התלמידים לומדים אמנות, היסטוריה, ספרות, גיאוגרפיה, אזרחות, שפות זרות, מדעים ונושאים אחרים. הם עושים זאת כי זו הדרך לחינוך טוב. אנחנו בדרך הלא נכונה".
-
תקציר
בספר החדש בעריכת פרופסור אורית איכילוב, אחד-עשר פרקים אשר בוחנים בצורה ביקורתית גילויים מרכזיים של הפרטה ומסחור בחינוך הציבורי בישראל, ודנים במשמעויותיהם החברתיות והחינוכיות. כך, למשל, הספר דן בציוני-הדרך המרכזיים בכינונו ובשחיקתו של החינוך הממלכתי בישראל; בקיצוץ בתקציב החינוך; בקיומן של מסגרות לימוד מופרטות באוניברסיטות-המחקר הציבוריות בישראל; בהעסקה עקיפה של אנשי חינוך באמצעות חברות כוח-אדם; במגמות הפרטה בחינוך הערבי; בהפרטה בשירותי הרווחה האישיים לילדים ולבני-נוער; ובדפוסים שונים של חדירת עסקים לבתי-הספר. "מטרת ספר זה היא לבחון בצורה ביקורתית מהלכים של הפרטה בחינוך בישראל. כל אחד מפרקי הספר דן בהיבט מרכזי של הפרטת החינוך בישראל ובוחן את התוצאות החברתיות והחינוכיות של מהלכי ההפרטה. עם זאת, חרף הניסיון לפרוש יריעה רחבה, אין הספר מתיימר למצות את מכלול הסוגיות החינוכיות והחברתיות העולות מהפרטת החינוך בישראל. "
-
לינק
מאמרון מעניין של שרון גרינברג על מיומנויות לימוד חיוניות למאה ה21. על פי אתר Expert-21, כדי להגדיל את האטרקטיביות של תלמידי חטיבות הביניים בשוק העבודה העתידי ואת המוכנות שלהם כאזרחים, יש לפתח אצלם את המיומנויות האלה: חשיבה ביקורתית ויכולת שיפוט. פתרון מצבים מורכבים, מולטי-דיסציפלינריות, פתרון שאלות פתוחות. חשיבה יצירתית ויזמית. תקשורת ושיתופיות. לקיחת אחריות על פיננסים, בריאות ובאופן כללי אחריות אזרחית. באתר מפרטים את היכולות הנדרשות לדרישות שוק העבודה של המאה ה-21. המאמרון מעלה את השאלה האם אין כאן עומס יתר של מיומנויות .
-
לינק
במשך עשרות שנים התרגלנו שהפיתוח החינוכי והפדגוגי נעשה ע"י גורמי פיתוח חינוכיים ומקצועיים כאשר המורים מיישמים את המודולים שפותחו בכיתה. הניסיון החינוכי המצטבר מלמד שגישה זו אמנם מבטיחה אחידות ואולי איכות , אך אינה מחוללת בהכרח השראה ויצירתיות בקרב המורים בשדה. ביה"ס לחינוך Davis School of Education באוניברסיטת קליפורניה נקט בגישה חדשנית אחרת לעידוד ההתפתחות המקצועית של מורים .במקום להכתיב למורים את כיווני הפיתוח או כיווני היישום בשדה, הם החלו בתכנית רב-שנתית חדשה של מענקים כספיים לצוותים קטנים של מורים . צוותי המורים מקבלים את המענק הכספי ומחליטים בעצמם לאיזה כיוון להפנות את הפיתוח וכיצד לנצל את התקציב שקיבלו לשיפור ההוראה בכיתה. כל צוות מורים זכאי לקבל מענק פיתוח של 30,000 דולר כאשר המורים זכאים להציע את כיוון הפיתוח או היישום בכיתה על מנת לשפר את היכולות שלהם בהוראה.
-
לינק
מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת קיימברידג’ בבריטניה , ממליץ להתחיל את הלימודים הפורמאליים רק בגיל שש . על ממצאי הדו”ח מדווח עיתון ה- Guardian הבריטי. הדו”ח תומך בהרחבת תוכנית הלימודים הטרום-בית ספרית, המבוססת על משחק, עד לגיל זה. מחברי הדו”ח סבורים, כי הכנסת ילדים למסגרת לימודים בית ספרית פורמאלית כבר בגיל ארבע, כפי שקורה כיום באזורים נרחבים בבריטניה, היא מוטעית. לטענתם, התחלת הלימודים הפורמאליים לפני גיל שש עלולה לפגוע בביטחון העצמי של חלק מהילדים, שאינם בשלים לכך, ולגרום נזק ארוך טווח ללמידה שלהם. במחקר נטען, כי השילוב של התחלה מוקדמת של הלימודים הפורמאליים, מבחני ההישגים, והלחץ לעמוד בסטנדרטים שמציבה הממשלה, ייצור דור שלם של תלמידים הסובלים מבעיות נפשיות.
-
לינק
ספרו האחרון של פרופסור בוב לוין מקנדה אודות הרפורמה החינוכית שהנהיג שם עשוי לעניין גם את הקוראים בישראל. בוב לוין , פרופסור מן המניין למדיניות חינוכית ומנהיגות חינוכית שימש גם בעבר סגן שר החינוך הקנדי והיה מעורב ישירות באחת הרפורמות החינוכיות המוצלחות שהונהגו במחוז אונטריו. בספרו How to Change 5000 Schools: A Practical and Positive Approach for Leading Change at Every Level הוא מסכם את ניסיונו בהנהגת הרפורמה החינוכית ומנתח את הגורמים השונים שהשפיעו על התנהלותה. הספר גם נותן לנו תובנות כיצד פוליטיקאים ואנשי חינוך יכולים לשלב ביחד מאמצים על מנת להבטיח את הצלחת הרפורמה. בספרו מציג פרופסור בן לוין את השיקולים המנחים והפדגוגיים מאחורי הרפורמה והביסוס המחקרי שלהם. בדרך כלל ספרים על רפורמות חינוכית נכתבים ע"י אנשי אקדמיה או אנשי מעשה מהשדה החינוכי . נקודת המבט של איש אקדמיה שהיה גם משולב בתהליכים ובאילוצים של ביצוע רפורמה מקיפה יכולה להוסיף רבות לתובנה שלנו על גורמי הצלחה וכשלון של רפורמות חינוכיות. הספר מעוגן היטב בתיאוריות חינוכיות ומקנה נקודות ראות חשובות לאנשי חינוך המתעניינים ברפורמות חינוכיות.
-
לינק
כיצד נראה תקציב החינוך של ישראל בהשוואה למדינות אחרות אחרי הרפורמה? האם היא באמת שינתה את המצב? איך נראה כיום שכר המורה הישראלי ביחס לזה שבחו"ל? האם התלמיד הישראלי מקבל כיום מספר דומה של שעות לימוד, והאם הוא לומד בכיתה קטנה או גדולה יותר? מנתוני ארגון המדינות המפותחות (OECD) עולה כי מורה מתחיל בבית ספר ציבורי רגיל בארה"ב השתכר בשנת 2008 כ-33 אלף דולר – 2,750 דולר לחודש. מורה ותיק בבית ספר טוב השתכר יותר כ-43 אלף דולר בשנה -3,500 דולר לחודש. מערכת החינוך במרבית מדינות אירופה נדיבה עוד יותר. מנתוני OECD עולה כי שווייץ משקיעה בכל ילד כ-136 אלף דולר – יותר מפי שתיים ממה שמקבל ילד ישראלי. בית הספר בשווייץ נמשך 13 שנים – מגיל 6 עד גיל 19, והחינוך הוא חינם מגיל 3 ועד סוף בית הספר. חוק חינוך חובה חינם נמשך בבריטניה מגיל 3 עד גיל 18. הילדים היפנים לומדים בחינם מגיל 6 עד גיל 18 ( תני גולדשטיין ).
-
לינק
ג"י הורוויץ כתב מאמרון מעניין על הפער הקיים בין הכרזה על פורטפוליו ככלי להערכה חלופי ועל השימוש בו בפועל. מדובר בבעיה חינוכית מוכרת מאד – שימוש הפורטפוליו ככלי להערכה חיצונית, הערכה שמבוססת על אמות מידה שאינם נקבעים על ידי התלמיד עצמו, עשוי לפגוע בכוחו של התלמיד לקחת אחראיות על הלמידה של עצמו ולעקוב אחר הלמידה הזאת. ד"ר הלן בארט מודאגת מהמצב הזה, אבל היא איננה משלה את עצמה – היא יודעת שעל פי רוב לתלמידיו אין דחף פנימי שמניע אותם ללמוד. בארט שואלת שאלה חשובה – אם כבר לפני 15 שנים חוקרים זיהו את הערך הלימודי של הפורטפוליו, למה הוא לא הצליח להתבסס יותר בבתי הספר? והיא כמובן גם מנסה לענות את השאלה. לדעתה הדגש על סטנדרטים חיצוניים בארה"ב של תוכנית No Child Left Behind, והמבחנים שבוחנים עם תלמידים אכן עומדים בסטנדרטים האלה, פגעו בפרויקטים כמו הפורטפוליו הדיגיטאלי שינקו מתפיסה חינוכית אחרת.
-
לינק
בראשית יולי 2009 ננעל כנס NECC (National Educational Computing Conference), אשר מושך אליו מדי שנה למעלה מעשרת אלפים אנשי מקצוע בתחום מחשוב החינוך מרחבי העולם.בכנס שנערך בוושינגטון עלו מגוון היבטים ונושאים הקשורים לתחום החינוך באמצעות מחשבים ניידים (או כפי שהוא מכונה 1:1 computing), ביניהן מחקרים כמותיים, השוואתיים, מודלים שונים וצפי לעתיד. אחת מההרצאות שנערכו בכנס, הייתה מאת ד"ר דמיאן בבל ורייצ'ל קיי מבוסטון קולג', אשר הציגו ממצאים ממחקר שערכו בתכנית ברקשייר למחשבים ניידים. המחקר נערך כמחקר השוואתי לאורך זמן, אשר השווה נתונים שונים שנבדקו טרם תחילת התכנית ולאחר הפעלתה במשך שלוש שנים. הנתונים הושוו גם לשני בתי ספר אחרים, שבהם לא הופעלה התכנית באותה תקופה. תוצאות המחקר מראות, שלמרות שאופן מימוש התכנית לא היה זהה בכל בתי הספר (בבחינת הנחיות, כללים, מינון וכו'), הרי שבכל בתי הספר קיים שיפור בהיבטים שנבחנו, ובפרט בהישגי תלמידים( ורדה גיל ) .
-
לינק
התובנות שסיכם ג'יי הורוויץ במאמרון בבלוג שלו על בעיות הטמעה של המחשב נייד לכל ילד (ה-OLPC ) במדינות מתפתחות מלמדות גם כי התמודדות דומה עשויה להיות במדינות מפותחות יותר כמו ישראל. כתבה קצרה באתר החדשות של פרויקט One Laptop Per Child מדווחת על בעיה רצינית בהטמעת הפרויקט באתיופיה. מתברר שאין התאמה בין השימוש במחשב ה-OLPC בידי התלמידים שמקבלים אותו לבין שיטות ההוראה הנהוגות בבתי הספר באתיופיה . במילים אחרות, יכול להיות שהמחשב עושה דברים נפלאים, אבל הדברים האלה אינם בהכרח מה שמערכת החינוך באתיופיה רוצה שיקרה בבית הספר.
-
תקציר
בשנים האחרונות הופעלו לא מעט פרויקטי מחשב באוניברסיטאות ובמכללות בעולם לניסוי הלמידה מבוססת התלקיט הממוחשב (E-portfolios ) , אך פרויקטי תקשוב להפעלת E-portfolios בראייה מערכתית ישנם מעט. אחת היוזמות המערכתיות בתחומי ה E-portfolios נערכה בשנתיים האחרונות Washington State University בארה"ב. מדובר על תפיסה כוללנית של פיתוח והטמעת מערכת למידה מתוקשבת מבוססת E-portfolio בכל רחבי הקמפוס ובגישה כוללת . הסקירה הנוכחית מציגה את נדבכי הפרויקט הנרחב שפותח על גבי מערכת מידע לניהול תוכן מסוג Microsoft® Office SharePoint Server 2007 . ביסוס המערכת המתוקשבת על מודול אינטגרטיבי של SHAREPOINT כולל רכיבים של הערה עצמית של הסטודנטים, הערכת המנחים ומנגנון להשוואה ביניהם. המערכת הממוחשבת לא נועדה רק לסייע בהערכת הפרויקטים ותוצרי הלמידה של הסטודנטים אלא גם להכינם כיאות לעולם העבודה מעבר לקמפוס.
-
לינק
המחקר הנוכחי מתאר את עקרונות התכנון, היישום וההישגים של פרוייקט ההתפתחות המקצועית למורי המתמטיקה בניו-זילנד ( The New Zealand Numeracy Development Project ). מאז שנת 2000 , יותר מ25,000 מורים מבתי הספר היסודיים בניו –זילנד משתתפים בפרויקט שיטתי זה . שיטת המחקר התבססה על ניתוח תוכן של ההערכות מארבע השנים הראשונות של מערכת התפתחות מקצועית זה. ממצאי המחקר מלמדים כי רמת הידע של המורים קודמה במידה ניכרת. שני המרכיבים שתרמו להצלחת פרויקט זה היו האינטגרציה הנכונה בין העברת התכנים במתמטיקה ובין העברת שיטות ההוראה המתאימות לכיתה לצידן. המורים המשתלמים נדרשו לשלוט ברמת הידע המתמטי שהותוותה לצד שליטה בדרכי הוראה מתאימות לאוכלוסיות תלמידים מגוונות בבתי ספר יסודיים. האיזון הנכון בתכניות ההשתלמות בין הידע ובין הפדגוגיה גם העלתה את המוטיבציה של המורים ליישם את מה שלמדו בכיתה ( Joanna Higgins and Ro Parsons ).
-
לינק
בשנת הלימודים הקרובה יוכלו תלמידים בבתי הספר בקליפורניה ליהנות מספרים דיגיטאליים במתמטיקה ומדעים. מדינת קליפורניה הזמינה כבר לפני מספר חודשים קבוצה של מפתחי תוכן מומחים בנושאים אלה, כדי שיכינו את התכנים הנדרשים, אשר על-פי התוכנית ייכללו במסגרת תוכנית הלימודים של השנה הקרובה. אך קבוצת מומחים זו לא תסתפק בכך. אנשיה ישמשו כצוות מלווה, ויעדכנו את התכנים בהתאם להתפתחויות ולחידושים. בכך הם יהפכו לסוג של יחידה למחקר ופיתוח, העוקבת אחר המתרחש בעולם בתחומים אלה ומעדכנת את ספרי הלימוד הדיגיטליים כמעט בזמן אמיתי.
-
לינק
המאמר מתאר חמש "וריאציות" אינדיקאטיביות של מחקרי פעולה שמבטאות, כל אחת, דרך של התאמת מחקרי פעולה למאפיינים תרבותיים ופוליטיים מקומיים, ועדיין כולם מחקרי פעולה שיש בהם שילוב של "מחקר" ושל "פעולה". הניתוח הסוקר מצביע על סיגול של דגמים שלטניים של מחקר פעולה למטרות שונות במגוון רחב של תרבויות והקשרים פוליטיים כולל מקרים שבהם מחקר הפעולה אתגר כוחות נאו-שמרניים שהשפיעו על חברות ותחומים שונים ובהם גם החינוך. ניתן לראות מחקרי פועלה כמתודולוגיה חשובה להכנסה/חיזוק של רפורמה בחינוך דווקא בגלל עקרון הליבה של שילוב פעולה עם מחקר המאתגר את שגרות הסטאטוס קוו תוך התאמת להקשרי בתוך הגלובלי ( Somekh, B., Zeichner, K).
-
לינק
אור קשתי, כתב החינוך של עיתון "הארץ" מסכם את כנס מנכ"לי החינוך מכל העולם שנערך בירושלים במאי 2009. הכינוס הבינלאומי שנערך ביוזמת מכון ון ליר בירושלים היה אחד מאירועי החינוך המשמעותיים בישראל להבנת הצלחתן וכישלונן של רפורמות בחינוך. משרד החינוך קיבל בכנס כמה מתכונים להצלחה מכמה וכמה מנכ"לי חינוך מכל העולם. המודל הפיני: בלי דירוג לפי הישגים; המודל הקנדי: הסוד הוא בשוויון. לאחר שלושה ימים של הרצאות ודיונים אינטנסיוויים, מתברר עד כמה בעיות החינוך המקומיות אינן ייחודיות. רוב המשתתפים דיברו על הקשיים ביישום רפורמות, אי שביעות רצון מרמת המורים, מעמדו הנמוך של המקצוע, פערים גדולים בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות, הישגים ירודים במבחנים והמתח שבין מערכת חינוך ריכוזית לבין ביזור ואוטונומיה.
-
לינק
מורה בעל 15 שנות ותק בחינוך היסודי בישראל, מרוויח את השכר הנמוך ביותר מבין כ-35 המדינות המפותחות, כך עולה מדו"ח רחב היקף, בשם "מבט על החינוך 2007", שפרסם ארגון ה-OECD, בשנת 2008. הדו"ח משווה נתונים מהמדינות החברות בארגון, במגוון גדול של נושאים הקשורים במערכת החינוך. עיתון "קו לחינוך" ריכז באתר שלו באינטרנט כמה מהממצאים המרכזיים של הדו"ח.
-
לינק
בשנת 2002 החלה ממשלת טייוואן בתכנית חומש לאומית לתקשוב חינוכי. עם סיום התכנית בשנת 2007 בוצעה הערכה לגבי הצלחת התכנית והיא פורסמה לאחרונה. המייחד את תכנית התקשוב הלאומית לחינוך בטייוואן היא השותפות המלאה של משרדים נוספים באחריות ליישום התכנית והטמעתה, ביניהם משרד הרווחה, משרד הבריאות, משרד התעשייה ועוד. כתכנית לאומית לתקשוב הצליחה התכנית לקדם משמעותית את הנושאים הבאים: הגברת היקף הקורסים המתוקשבים באינטרנט בכל מגזרי הכלכלה והמשק , החל מחינוך , בטחון פנים וכלה בתעשייה, הרחבת תשתית מרכזי התקשוב במדינה היכולים לתמוך בלמידה מתוקשבת והגדלת פעילות המחקר והפיתוח בתחומי התקשוב החינוכי המתבטאת לא רק בפלטפורמות טכנולוגיות מתקדמות אלא בפרסום לא מבוטל של מחקרים בכתבי עת בינלאומיים. כמו כן, הצליחה תכנית החומש להביא לצמום הפער הדיגיטאלי במדינה, אך לא ברור מההערכה עצמה באיזו מידע קודמו שיטות ההוראה המתוקשבות בבתי הספר שם. עם זאת, מקריאה נפרדת ומשלימה של מאמרים שפורסמו בכתבי עת בינלאומיים נראה שהייתה גם התחלה של התמודדות מערכתית בטייוואן בסוגיה זו. אמנם אנשי החינוך ממדינת טייוואן הגיעו בזמנו לישראל על מנת להתרשם וללמוד מפרויקט מח"ר 98 , אך עתה נראה כי יש מקום לתנועה הפוכה: ביקור של ישראליים לטייוואן על מנת ללמוד מהם. אגב, חלק מהצלחת התכנית הלאומית התבטאה במיסוד עניין ההסמכה הרשמית והממלכתית בלמידה מתוקשבת ובמסלולי למידה מתוקשבים ( Chang, Maiga; Wang, Chin-Yeh; Chen, Gwo-Dong).
-
לינק
אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין המסכם מיפגש באינטרנט עם Jeff Mao יוזם תוכנית הניידים 1: 1 במחוז מיין. בארה"ב מתמודדים עם אותן השאלות כמו בפרויקטים מקבילים בישראל. ג'ף מאו מתייחס לכך שבמחוז מיין הם התחילו בשנה האחרונה לחשוב על הרצאות סינכרוניות להתפתחות מקצועית של מורים כדי להקל על המורים ולחסוך מהם את הנסיעות ובזבוז הזמן. עוד ציין ג'ף מאו שיש מחשבה על מעבר להתפתחות מקצועית הקשורה לתחומי הדעת. ג'ף מתייחס לאיכותו של המורה כגורם המכריע ביותר המשפיע על השימוש המשמעותי שנעשה בניידים.
-
לינק
מערכת החינוך בסקוטלנד נרעשת בעקבות הצגת תכנית חדשה לחינוך ולמצוינות בבתי הספר היסודיים המבקשת לעדכן את תכניות הלימודים הקיימות ולהתאימן לילדי המאה העשרים ואחת. הרפורמה, כפי שנכתב באתר של ממשלת סקוטלנד, נועדה לא רק לבדיקה ולעדכון של תוכני הלימוד אלא גם לסקירה מקיפה של שיטות הסמכה, ההערכה וההוראה הסקוטיות. מטרתה להעניק לילדי סקוטלנד כישורי למידה, חיים ועבודה ולהכינם לתפוס את מקומם בחברה ובכלכלה המודרנית. הרפורמה, מבטיחה הממשלה באתר, אינה שינוי חד-פעמי אלא תחילתו של תהליך ממושך שנועד להבטיח את העדכניות והרלוונטיות של תכניות הלימוד לצרכים החברתיים המשתנים. הדגש ברפורמה הסקוטית מושם על תחומי הטכנולוגיה המתוקשבת. התלמידים הסקוטים יידרשו, בין השאר, להכיר את אפשרויות הפקת המידע בסביבות המתוקשבות של , WEB ,2.0 הם יפתחו בלוגים, ידעו לערוך וויקי וגם ילמדו טכנולוגיות מתקדמות של מיקרו-בלוגים, כגון טוויטר ורשתות חברתיות אחרות.
-
לינק
בשעה שמרבית מדינות העולם מטפלות ברפורמה חינוכית בשיטת הטלאים והדגשת היבטים ארגוניים , הרי במדינת מערב וירג'יניה החליטו על גישה כוללנית ומאוזנת יותר הנקראת Global21. שתי הנדבכים העיקריים של תכנית Global21 הם חיזוק מיומנויות יסוד של התלמידים במדעים , אמנויות ושפות וחיזוק ההוראה וההערכה המעצבת והמסכמת מצד שני. תכנית החדשה נבנתה כמענה לאכזבה הגדולה מהתוכנית הקודמת הכלל ארצית No Child Left Behind. במקום הדגש של אחריותיות המורים בתכנית הקודמת הרי הדגש בתכנית החדשה Global21 הוא על בניית מיומנויות של תלמידים מצד אחד ופיתוח מקצועי של מורים מצד שני. במסגרת תכנית Global21 תינתן הרבה יותר תמיכה למורים בכלל ותמיכה טכנולוגית ליישום טכנולוגיות מידע בפרט. התמיכה תתבטא במתן עדיפות גבוהה יותר לפיתוח מקצועי של המורה בקהילות עמיתים מתוקשבות תוך מאמץ להעביר את מעבודה אינדיבידואלית לעבודה שיתופית.
מערכות חינוך בעולם
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין