מערכות חינוך בעולם
מיון:
נמצאו 181 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    מאמר זה בוחן את המידה שבה רשתות משולבות של מורים, שהן המאפיין של קהילות למידה מקצועיות בסין, ממלא תפקיד בהפצה של חדשנות פדגוגית. הנתונים נאספו תוך שימוש בסקר שנערך בקרב מספר גדול של מורים ומנהלים. למרות עמדות פסימיות של מורים לגבי האפשרות שהרפורמה תתבצע בהצלחה לנוכח מערכת הבחינות, רעיונות חדשניים לגבי פדגוגיה מופצים בהצלחה במערכת החינוך (Sargent, Tanja Carmel, 2015).

  • לינק

    בקרב מדענים קיים קונצנזוס בדבר חשיבותה של תורת האבולוציה כעמוד תווך במדעי החיים ובמדע בכלל. עם זאת, במדינות רבות קיימת מחלוקת פוליטית רבת שנים בדבר הכללת הנושא בתכנית הלימודים המחייבת בבתי הספר, והמדיניות בנושא שונה ממדינה למדינה, ואף משתנה בהתאם לחילופי שלטון. המסמך הנוכחי סוקר את מקומה של תורת האבולוציה בתכנית הלימודים המחייבת בישראל, בהשוואה לתכניות לימודים מקבילות במדינות נבחרות בעולם (איתי אשר).

  • לינק

    יורם אורעד מביע את דאגתו ממבחני פיז"ה בהתייחסו למכתב הפתוח שנכתב בידי אנשי אקדמיה מרחבי העולם ואשר יועד לפרופ' אנדריאס שלייכר, מנהל מבחני פיז"ה: "מזה שנים שאני מודע לנזקי פיז"ה ואף חווה אותם ברמה המקצועית. אולם כאן מדובר במכתב של אנשי אקדמיה בעיקרם, לא אנשי חינוך. אלה הגדירו באופן מדויק מאד את מהותה ואת מרכיביה של דאגה זו. דווקא ריבוי אנשי האקדמיה ומיעוט אנשי החינוך מקנה לדעתי יתר תוקף לסכנה ולבעייתיות של המבחנים כפי שהיא עולה מן המכתב. זאת, משום שאפילו אנשי האקדמיה שמומחיותם אינה חינוך הבחינו בבעיה. מאז ומתמיד עוררו אצלי המבחנים האלה הסתייגות. המבחנים, מקצועיים לכשעצמם, יש בהם מן השטחיות מבחינת ההערכה הכלל מערכתית של תלמידים ומורים ברחבי העולם, הן משום שונותם של המדינות בהרכבן ובאופי אוכלוסייתן והן משום שהמבחנים מכוונים רק לתחום צר מאד, התחום שניתן למדוד באופן כמותי".

  • תקציר

    מאמר זה בוחן יוזמות חינוכיות הוליסטיות של שתי מערכות חינוך בעלות ביצועים גבוהים – פינלנד וסינגפור. ניתוח איכותני זה לוכד התנסות חינוכית פנומנולוגית של חינוך הוליסטי תחת שתי המערכות. ההמשגה של המחברות לגבי חינוך הוליסטי מתמקדת בשני ממדים עיקריים: למידה הגורמת לשינוי ומעורבות של הקהילה. סימנים ללמידה הגורמת לשינוי נצפו באמצעות פעילויות משחק (לא)מובנות שהתלמידים מעורבים בהן. לגבי המעורבות של הקהילה, המחברות בחנו את הציוויים התומכים ביוזמות של מעורבות הקהילה אשר התלמידים נחשפו אליהן ( Lee, Daphnee; Hong, Helen; Niemi, Hannele, 2014).

  • מאמר מלא

    כמה מורים דרושים לעולם, כדי שתלמידי החינוך היסודי בכל מדינה ומדינה יקבלו חינוך הולם? לפי המכון לסטטיסטיקה של אונסק"ו, בשנה הבאה, 2015, יזדקק העולם כולו ל-1.6 מיליון מורים נוספים, מעבר לאלה שמלמדים כיום בכיתות. ב-2030, לפי תחזיות המכון, יוכפל המחסור ויגיע ל-3.3 מיליון מורים (רן שפירא).

  • לינק

    מחשב נייד מסוג כרומבוק, המבוסס על מערכת ההפעלה הבסיסית של גוגל , מוכיח עצמו כפתרון טוב, לא לכולם, אבל מה שהוא כן עושה, הוא עושה בצורה טובה ויציבה ומאובטחת. לבתי ספר הוא פתרון מעולה כי אין לך בעיות של וירוסים והמנהל הטכני מקבל מגוגל כלי תחזוקה של כל הכרומבוקים, המורה מקבל חשבון מיוחד ב-Play Store כך שאם הוא מחליט שכל התלמידים צריכים אפליקציה או ספר מסויים, זה מתווסף אוטומטית לכל חשבונות התלמידים, ואם נשבר כרומבוק, אפשר לספק לתלמיד מחשב אחר וכל מה שהתלמיד צריך לעשות הוא לבצע Login פשוט והכל חוזר מיידית ( Hetz Ben Hamo).

  • לינק

    53% ממנהלי בתיה"ס בישראל דיווחו על מחסור במורים מיומנים, לעומת 39% מהממוצע הבינלאומי. למרות שרוב המורות הן נשים, כמעט מחצית מהמנהלים הם גברים. סקר שערך ארגון המדינות המפותחות (OECD) בקרב מורים ומנהלים מגלה פערים חמורים בין ישראל למדינות אחרות בארגון בשורה של תחומים קריטיים, ובהם כוח אדם איכותי, מחשבים וגישה לאינטרנט. עוד מתברר כי למרות שנשים נושאות בנטל העיקרי של עבודת ההוראה, כמעט מחצית מהמנהלים בישראל הם גברים. הסקר, שבדק את עמדותיהם של מורים ומנהלים לגבי מקצוע ההוראה, סביבת העבודה, פרקטיקות הוראה ואקלים בית הספר, נערך ב-34 מדינות בקרב מורים בכיתות ז'-ט' במהלך החודשים מארס-מאי 2013 ( ירדן סקופ) .

  • תקציר

    מאמצי רפורמה חינוכית לעיתים קרובות מוכנסים ומופסקים מבלי להפיק את ההשפעה המובטחת. הבעיה עשויה להיות נעוצה לא באיכות יוזמת הרפורמה אלא באיכות היישום או בהגינות הטיפול בה. מאמר זה סוקר את המשתנים המשפיעים על ההגינות בטיפול וגישות ספציפיות מסוימות להגברת ההגינות הזו (Detrich, Ronnie, 2014).

  • לינק

    בארצות הברית כבר עושים זאת, בבריטניה זה כנראה יקרה בקרוב. בארץ אימצו פרו יקט אמריקאי ובקרוב יתקיים בבתי הספר "יום הקוד הישראלי". האם יש ללמד מדעי המחשב, כולל תכנות, כבר בבית הספר היסודי? בארצות הברית כבר צומחת במהירות תנועה כלל ארצית ללימודי תכנות במערכת החינוך. 20 אלף מורים, מגן חובה ועד כיתה י"ב, לימדו השנה שיעורי תכנות ( שיר חכם).

  • סיכום

    בעקבות הכישלון של תכנית התקשוב בלוס אנג'לס גם מחוז החינוך Miami-Dade בפלורידה על תכנית התקשוב של הצטיידות טאבלטים לתלמידים בבתי הספר. תכנית התקשוב של אספקת טאבלטים לתלמידים במחוז Miami-Dade הייתה מהנרחבות בעולם והייתה אמורה לספק טאבלטים ל300 אלף תלמידים במחוז הענק. ביטול המיזם המתוקשב במיאמי צפוי להשפיע גם על מחוזות חינוכיים נוספים ברחבי ארה"ב .

  • לינק

    הבנק העולמי פיתח בשנה האחרונה מערכת כלים מתוקשבים יעילה וחדשנית שמאפשרת השוואה בין נתוני ההתקדמות של מערכות חינוך בעולם . המערכת הידועה בשם SABER , The Systems Approach for Better Education Results (SABER) צוברת נתונים כמותיים ואיכותיים על מערכות החינוך בעולם, בעיקר נתונים המבוססים על מתודולוגיית evidence-based global standards. באמצעות הפקת דו"חות ממערכת SABER ניתן לראות את ההתקדמות של מערכות חינוך בעולם בתחומי המורים, התלמידים , ההורים . התחומים כוללים גם את התפתחות ילדים , אוטונומיה בית-ספרית ופיתוח כוח אדם להוראה .

  • סיכום

    תלמידים משנחאי שבסין הם בעלי היכולת הגבוהה ביותר במתמטיקה בעולם. הציון החציוני שלהם במבחני פיז"ה, 613, גבוה ב-119 נקודות מהציון הממוצע בקרב תלמידים ממדינות OECD. התלמידים משנחאי מתמודדים היטב עם שאלות מורכבות ומפגינים כישורי חשיבה ופתרון בעיות מרשימים. גם שכניהם מהונג קונג, טייוואן, סינגפור ודרום קוריאה השיגו ציונים גבוהים בבחינה, שהתקיימה ב-2012 ותוצאותיה פורסמו בתחילת דצמבר."הניו יורק טיימס" ציין בדאגה, כי תלמידי מדינות המערב – ובראשן בריטניה וארצות הברית – הגיעו להישגים מרשימים פחות ( רן שפירא).

  • לינק

    בעוד שמודלים חינוכיים מצליחים אחרים, כמו המודל הפיני או הסינגפורי, אינם יכולים להיות מיושמים בישראל בשל ההבדלים התרבותיים והדמוגרפיים הגדולים, הרי שלאונטריו ולישראל כמה קווי דמיון גדולים שהופכים אותו למודל חיקוי רלוונטי. עם אוכלוסייה של 13 מיליון איש, 2 מיליון תלמידים, תושבים בעלי רקע תרבותי שונה וגם דוברי שפות שונות – ומהגרים רבים, אונטריו היתה בעשור האחרון מעבדה מצליחה לרפורמה חינוכית, שהביאה לא רק להישגים במבחנים, אלא לסגירת פערים בין אוכלוסיות שונות ( דפנה מאור) .

  • תקציר

    המדינות שבהן הסיכוי הרב ביותר שהורים יעודדו את ילדיהם לעבוד כמורים בבגרותם הן סין, דרום קוריאה, טורקיה ומצרים. לעומתן, הורים בפורטוגל, בברזיל, ביפן וגם בישראל מעדיפים שילדיהם יבחרו במקצועות אחרים – כך עולה משאלון שבדק את מעמדם המקצועי והחברתי של המורים ב-21 מדינות ( רן שפירא) .

  • לינק

    הציבור האמריקאי אינו מכיר את מבחני פיזה וטימס כמו הציבור הישראלי, אבל הוא מכיר היטב את המיקום הנמוך של ארצות הברית בדירוגים הללו, וגם הוא מחפש קיצור דרך לצמרת. על רקע זה יצא לאור בימים אלו ספרה של העיתונאית אמנדה ריפליי "הילדים הכי חכמים בעולם".הספר סוקר ברוח ההשוואות של פיזה את מערכות החינוך בגרמניה, בארצות הברית, בדרום קוריאה, בפולין וכמובן בפינלנד. כדי להבין את נקודת המוצא של המחברת כדאי לבחון את האינדקס: בעוד שנושא הפערים החברתיים מוזכר פעמיים, מבחני פיזה מוזכרים יותר משלושים פעם ( יולי תמיר) .

  • לינק

    שנחאי- מערכת החינוך בעיר הגדולה בסין הביאה את תלמידיה למקום הראשון במבחן פיזה גם במדעים, גם במתמטיקה וגם בקריאה. בדירוג OECD אמנם מופיעה דרום קוריאה במקום הראשון בקריאה, אך זאת מאחר ששנחאי היא עיר ולא מדינה שלמה. לסין כולה עדיין אין דירוג במבחנים. תוצאותיו של מבחן פיזה היממו את האמריקאים, שמעמדם כמעצמה כלכלית גלובלית מאוים על ידי סין והצמיחה הדוהרת שלה ( דפנה מאור).

  • לינק

    כתבת המגזין "טיים" אמנדה ריפלי סקרה מחקרים בינלאומיים של מערכות חינוך ועקבה אחר שלושה תלמידי תיכון אמריקאים שלמדו בפינלנד, דרום קוריאה ופולין, ואת מסקנותיה פרסמה לפני כמה שבועות בארצות הברית בספר "The Smartest Kids in the World and How They Got That Way", ובתרגום חופשי: "הילדים החכמים בעולם ואיך הם נעשו כאלה". הדרך לשיפור ההישגים היא מערכת חינוך תובענית, ושינוי במעמד המורים. "שינוי מעמד המורים" הוא מטבע לשון שגור בפי נציגי ארגוני מורים, אך כוונתה של ריפלי שונה מכוונתם. בפינלנד מקצוע ההוראה הוא אחד המקצועות עם חסמי הכניסה הגבוהים ביותר. קשה להתקבל ללימודי הוראה, קשה עוד יותר לשרוד אותם, וקידום לא נגזר מוותק אלא מהישגים. בהתאם, המשכורת גבוהה והמקצוע עצמו נחשב יוקרתי, תחרותי ומעורר קנאה. זהו עיקר ההבדל הפיני ( שיזף רפאלי ) .

  • לינק

    בשעה שברוב העולם המפותח המרדף אחר ציונים, הישגים והצלחה במבחנים השוואתיים רק מחריף, סינגפור – שהתלמידים במערכת החינוך שלה מדורגים בעקביות בין המצטיינים בעולם – פועלת כבר כמה שנים בדיוק בכיוון ההפוך, ומנסה למתן את המרוץ, או לפחות לקחת אותו למקום אחר. –2004 החזון התגלגל לרפורמת Teach Less ,Learn More‏ ( TLLM), שנועדה לשנות באופן יסודי את טבעו של החינוך בסינגפור. המניע לביצוע הרפורמה היה החשש שלמרות הציונים הגבוהים, התלמידים בסינגפור לא אוהבים ללמוד, ולא יצליחו לגדול להיות יזמים ומנהלים שיכולים לקדם את סינגפור בתחרות הגלובלית ( דפנה מאור, ליאור דטל).

  • לינק

    בראיון עם המומחה הפיני לחינוך, ד"ר פאסי סאלברג, יש כמה עובדות מעניינות , שלא שמענו עד כה על מערכת החינוך בפינלנד. מהראיון עם ד"ר פאסי סאלברג ניתן ללמוד כי דווקא המשבר בחינוך בפינלנד והקיצוץ התקציבי שם לפני 20 שנה הוליד את הכורח להזדמנות חדשה וליצירת שינוי . "ביטלנו את מערך הפיקוח על בתי הספר וקיצצנו את תקציב משרד החינוך ב–15% בתוך שנה. ביצענו את הקיצוץ באמצעות מתן הרבה יותר עצמאות לבתי הספר ולרשויות המקומיות", אומר סאלברג ( ליאור דטל, דפנה מאור) .

  • לינק

    כשמעוניינים להציג דוגמת מופת לחינוך איכותי מרבים להשתמש כיום בדוגמת החינוך של פינלנד. בחינוך הפיני באה לביטוי מצד אחד התחשבות מעמיקה בצרכי התלמידים כלומדים וכבני אדם בכלל. מצד שני באים בה לביטוי ההישגים הלימודיים הגבוהים, למרות שאינם בראש מעייניה של מערכת החינוך הפינית ומהווים, למעשה, רק תוצר לוואי של החינוך האיכותי המתקיים בה. הגיליון האחרון של קו לחינוך מדווח על הרצאתו של ד"ר פאסי סלברג מפינלנד שהסביר בצורה בהירה וממוקדת את סוד ההצלחה של החינוך בפינלנד. המוטו שהציג סלברג הוא שמערכת חינוך ניתנת לשינוי על ידי הוצאת גורם מתוכה, המפריע באופן משמעותי להצלחתה. סלברג מציג חמישה עקרונות שהביאו להצלחת החינוך בפינלנד ( יורם אורעד) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין