מנהלי בתי ספר
מיון:
נמצאו 153 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • תקציר

    עבור מנהלי בתי ספר, משבר יכול לשמש כפיתוח מקצועי בזמן-אמת. בין אם מדובר במגיפה עולמית, בהסלמה ביטחונית, במתקפת סייבר, במשבר תעסוקתי או במחאה של הורים, חשוב להשתמש במציאות המורכבת כדי לצבור ידע וניסיון ולתרגם את כל אלו למיומנויות ניהוליות ופדגוגיות עתידיות. כדי לצלוח אתגרים בצורה מיטבית, אפשר להסתמך על שש ההמלצות המוצגות במאמר.

  • תקציר

    המאמר בדק האם הקשר בין ההתאמה בין אדם (מורה) לארגון (בית הספר), שביעות רצון מהעבודה וכוונה לעבור לבית ספר אחר מושפע ממערך הפרקטיקות של משאבי אנוש בבית הספר. במחקר השתתפו מנהלים ומורים מ-56 בתי ספר יסודיים בבלגיה. הממצאים הצביעו על כך שבבתי ספר שבראשם מנהל עם אוריינטציית משאבי אנוש נמוכה, רמות נמוכות יותר של התאמה בין מורה לארגון קשורות לכוונות המוגברות של המורים לעבור. בבתי ספר שבראשם עומד מנהל עם אוריינטציה גבוהה של משאבי אנוש רמות נמוכות של התאמה בין מורה לארגון לא הגבירו את כוונות המורים לעזוב את בית הספר.

  • תקציר

    המטרה של ניהול משאבי אנוש בבתי ספר היא לתרום לשיפור איכות שירותי החינוך הניתנים במוסד. ניהול משאבי אנוש מבוסס על פרקטיקות ופעילויות הקשורות להתנהגות עובדים, עמדותיהם, גישתם לעבודה (מוטיבציה) ויעילות הפעולות שלהם. הוא מתמקד בגיוס עובדים, פיתוחם המקצועי, הנעתם ושימורם בארגון. מאמר זה סוקר את האלמנטים של ניהול משאבי אנוש ואת תפקידו של המנהל בניהול משאבי אנוש בבית הספר.

  • סיכום

    הון אנושי של מורים מושפע ממנהיגות בית ספרית, מאקלים בית ספרי, מתחושת הביטחון בבית הספר ומהזדמנויות לצאת לפיתוח מקצועי. ניתן להעצים הון אנושי של מורים באמצעות פיתוח מקצועי, טיפוח אקלים בית ספרי, תמיכה מדרגי הפיקוח, הזרמת תקציבים, הגדלת ההיצע של המועמדים להוראה ופיקוח על מחלקות ומוסדות ההכשרה האקדמיים. בכוחו של מנהל בית הספר לטפח הון אנושי של מורים באמצעות הקרנת תחושת אכפתיות ויצירת אקלים נוח להביע דעות, לנסות, לחדש ולטעות. בנוסף, כדי לטפח את פוטנציאל ההון האנושי של המורים, על מנהל בית הספר להגדיר מראש את ציפיותיו, להציג חזון, לסמוך על מורים ביישוב בעיות משמעת ולוודא כי סגל המורים ממשיך להתמקצע ולחדד מיומנויות.

  • סיכום

    מחקר זה מצביע על קושי ניכר של 13 מנהלי בתי ספר יסודיים בישראל אשר מנסים לקדם סוגיות חברתיות וסביבתיות. כדי לצייד מנהלים בכלים שיסייעו להם להעלות מודעות סביבתית ולנסות להגיב למשבר האקלים, מומלץ לשלב את רעיון החינוך הסביבתי בתוכניות ההכשרה והפיתוח המקצועי של מנהלי בתי הספר ובחזון השנתי של משרדי החינוך והגנת הסביבה. שכן, המנהלים צריכים לחוש ולדעת שהם מקבלים תמיכה מהממונים עליהם.

  • סיכום

    מחקר זה מצביע על תובנות פרקטיות ויישומיות עבור מנהלי בתי ספר שתחתם עובדות יועצות חינוכיות, כמו גם יועצי קריירה ויועצים ארגוניים בישראל ובעולם. בהינתן הממצא שתמיכה חברתית משפיעה על החיים האישיים, הסיפוק מהעבודה ונתיב הקריירה של יועצות חינוכיות, יש לעשות מאמצים עילאיים בפיתוח רשתות התמיכה החברתיות והקולגיאליות של היועצות.

  • תקציר

    לתפיסתה הביקורתית של המחברת, מדינות אירופאיות עוצמתיות, צבאות כובשים ותאגידים מסחריים משתמשים במערכות חינוך של מדינות מוחלשות כמכשירים להרחבת שליטה, שימור הגמוניה, דיכוי מיעוטים והנצחת הסטטוס-קוו. לטענתה הרדיקלית, תוכניות ושיטות הלימוד במערכת החינוך בקניה, כמו גם במדינות אפריקאיות נוספות, מושפעות מציוויליזציות אירופאיות-מערביות אשר חותרות להשכיח תרבויות אוריינטליות, ובכלל זה מיעוטים וילידים.

  • סיכום

    בשנים האחרונות הוקמו מאות בתי ספר וירטואליים יסודיים ועל-יסודיים בארה"ב שמציעים תוכנית לימודים מקוונת מלאה או למידה משולבת. בתי הספר וירטואליים אינם מצריכים מתקנים ומבנים, מציעים שכר לימוד מוזל ודוגלים בלמידה בה התלמיד במרכז. למנהלי בתי הספר הווירטואליים תפקיד ראשי בעיצוב החזון החינוכי, בניית תוכנית הלימודים, מינוי חברי הסגל וקביעת סדרי העדיפויות והם משולים לחלוצים חינוכיים. ככל שבתי הספר הווירטואליים מתרבים, עולות סוגיות מורכבות שטרם נלקחו בחשבון: אי עמידה בזמנים, מחסור בהזדמנויות לפיתוח מקצועי והעתקות בקרב תלמידים.

  • תקציר

    עם פתיחת שנת הלימודים, בתי ספר מתקשים לאייש את כלל המשרות הקיימות, מתמודדים עם עזיבות מורים פתאומיות ונאלצים לפרסם משרות פנויות באתרי אינטרנט שונים. בכדי לייעל את תהליך הגיוס וההשמה, מערכת החינוך במחוז רוצ'סטר, במרילנד, הגתה שיטה לסינון מועמדים אשר מורכבת מארבעה קווים מנחים: ראיון מובנה, החלטות ערכיות, חיסיון מלא ושקיפות.

  • סיכום

    בעזרת סקרים שמולאו על ידי 1,501 מנהלי בתי ספר ציבוריים בארה"ב, נמצא כי מנהלים נוטים להיות מרוצים מעבודתם ומחויבים למקצוע כאשר המפקחים מעניקים להם אוטונומיה. בנוסף, התגלה שקבלת אוטונומיה חשובה בעיקר למנהלים בשנים הראשונות בתפקיד, בשל רצונם העז לפתח זהות מקצועית ולהיתפס כדמות מובילה. לבסוף, הסתבר שמפקחים הנתפסים כתומכים, ולא כשתלטנים, ומעניקים למנהלים מרחב בחירה ופעולה, מסוגלים להעצים את המנהלים, לטפח את סביבת העבודה ולהעשיר את התרבות הבית ספרית.

  • תקציר

    במחקר זה נבחן הקשר בין מנהיגותו החינוכית של מנהל בית הספר לבין נכונות המורים להגדיל ראש באמצעות ראיונות עם 289 מורות ו-21 מורים העובדים בבתי ספר יסודיים באיראן. נמצא שמנהל בית הספר מסוגל להשפיע על נכונות המורים להגדיל ראש באמצעות שמירה על אקלים בית ספרי חיובי, העצמתם על ידי האצלת סמכויות וחלוקת עבודה בהתאם ליכולותיהם כאינדיבידואלים.

  • תקציר

    חונכות (מנטורינג) ניתנת להגדרה בדרך הטובה ביותר כ"תהליך שבו אדם אחד מספק תמיכה אישית ואתגר לאיש/אשת מקצוע אחר/ת" (Bush, 2009, p. 379). חשיבותה של חונכות, במיוחד עבור מורים ובעלי תפקידים חדשים אחרים (אדמיניסטרטורים), ידועה ומוכרת מזה זמן. כראיה, מאז שנת 2000 למשל, יותר ממחצית המדינות העבירו חוקים המחייבים חונכות עבור מנהלי בית-ספר חדשים. מרביתם של החוקים הללו מכתיבים חונכות במהלך השנתיים הראשונות לעבודה.

  • לינק

    ספר זה פותח צוהר להיכרות עם עולמן של מנהלות בבתי ספר יסודיים, המטפחות נתיבי חדשנות בארגון החינוכי, כשהן מפעילות מנועי שינוי ושיפור בתחום הפדגוגי, הארגוני והטכנולוגי. הספר, העוסק בניתוח ספרות מקרים בעבודתן של מנהלות, מאיר את עוצמתן כמנהיגות מובילות בעלות גישה הוראתית-פדגוגית, המשקיעות את מלוא מרצן בקידום איכות ההוראה והלמידה ובטיפוח המורים כמשאב חיוני להצלחה.

  • תקציר

    המאמר מתאר סקר שערך המרכז הלאומי לסטטיסטיקה בחינוך לגבי "המאפיינים של מנהלים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בארה"ב". הסקרכלל בתי ספר ציבוריים מיסודי ועד תיכון (K-12), מנהלים ומורים מ-50 מדינות ואת מחוז קולומביה (District of Columbia). הממצאים העיקריים בדו"ח כוללים: את מספר המנהלים של בתי הספר הציבוריים בארה"ב, כמה מהם נשים; מוצאם האתני; השכר שלהם וכמה זמן הם מקדישים למשימות שונות בעבודה.

  • סיכום

    מחקר זה מתמקד בשאלה אם מנהלים מבצעים התנהגות אזרחית ארגונית, דהיינו כזו שאינה חלק מהגדרת תפקידיהם הפורמלית התורמת לתפקוד ולביצוע הארגון שבמסגרתו הם פועלים. המחקר מתבסס על ראיונות עם 15 מנהלי בתי ספר על-יסודי בצפון הארץ, שבו הם מפרטים על הפעילויות המבוצעות מחוץ להגדרת תפקידם. המחקר ממפה 4 קטגוריות של פעילויות כאלה: השקעה בקהילת בית הספר, יוזמות, קידום הקהיל שמחוץ לבית הספר והתנהגויות יוצאות דופן. המאמר דן בקטגוריות אלה, מדגים אותן ומפנה להמשך מחקר בנושא.

  • סיכום

    למנהלי בתי הספר יכולה להיות השפעה עצומה על בריאות תלמידיהם. חלק חשוב מתפקידם הוא להתוות מדיניות מקדמת בריאות – Policy Wellness School – מובנית כהלכה, ובכלל זה: מיפוי צורכי בית הספר, קביעת נהלים, קביעת התנהגויות רצויות, פיתוחן וקידומן של תכניות מקדמות בריאות. כל זאת, כחלק מחזון בית הספר, המדגיש את קשרי הגומלין בין תלמיד לתלמיד ובין התלמיד לסביבתו. מטרתו של מחקר זה היא לבחון את הקשר בין תפיסותיהם של מנהלים בבתי הספר את תחום ״מדיניות מקדמת בריאות״ לבין יישום המדיניות הלכה למעשה.

  • סיכום

    מאמר זה בוחן את שאלת מקומו של החינוך הסביבתי בסביבה הבית ספרית תוך שהוא מתמקד בתפיסותיהם של עובדי ההוראה. מחברי המאמר מניחים, שתפיסות עובדי ההוראה את עצמם כאנשי מקצוע, את מערכת החינוך ואת סביבת עבודתם היא קריטית להבנת תחום הוראת החינוך הסביבתי וליכולתו לקדם תפיסות של צדק סביבתי בפרט. המאמר מתמקד בשיח של אנשי מקצוע, שנמצאים בחזית העשייה בחינוך הסביבתי. אלה כוללים מורות שנבחרו להוביל את החינוך הסביבתי בבית ספרם, מדריכים בתוכנית "ילדים מובילים שינוי" ומנהלים של בתי ספר שבהם מוטמע החינוך הסביבתי. באמצעות ראיונות עומק עם שחקנים אלה בבתי ספר יסודיים ממלכתיים בישובים עירוניים ועירוניים מבקשים מחברי המאמר להראות כיצד משתתפי המחקר מבינים את אופי החינוך הסביבתי ומקומו בבית הספר וכיצד הם מעריכים את יכולותיהם המקצועיות בתחום זה.

  • תקציר

    אחת הציפיות ממנהלי בתי ספר היא שהם ישמשו כמנהיגים חינוכיים. לפיכך, בחרו כותבי המאמר לבחון תפיסות והתנהגויות של מנהיגות חינוכית בקרב מנהלי בתי ספר בישראל ובארה"ב. החוקרים השתמשו במתודולוגיות משולבות: באמצעות שאלונים וראיונות, הם אספו מידע מ-90 מנהלים מכל מדינה.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי מבקש לעקוב אחר אופני ניהול הרגשות בעבודה של מנהלי בתי ספר ישראלים . המחקר הציב שתי שאלות: 1. כיצד מנהלים מבטאים אמפתיה כלפי אחרים בבית הספר? 2. כיצד מנהלים מווסתים אמפתיה בעבודה? מתוך ראיונות עומק חצי מובנים שנערכו עם עשרה מנהלים ישראלים עולה שלתחושתם מותר להם ואפילו מעודדים אותם להציג בנסיבות מסוימות, שלושה מרכיבים של אמפתיה: אמפתיה קוגניטיבית, אמפתיה אפקטיבית (חמלה) ואמפתיה התנהגותית (דאגה), ובמקביל נמצא כי עליהם לכבוש באופן מודע כל ביטוי ציבורי של כעס או פחד.

  • סיכום

    מחקר איכותני זה בחן סדנה של למידה שיתופית במסגרת תכנית להכשרת מנהלים, שהתמקדה בחקר של סיפורים ניהוליים שהובאו מן השטח על ידי המשתתפים. המחקר בחן את התרומה האפשרית של סדנה זו להתפתחותם המקצועית של פרחי הניהול. במסגרת המחקר נאספו ונותחו 99 רפלקציות שנכתבו על ידי 12 פרחי ניהול שהשתתפו בסדנה. הממצאים מלמדים על שלוש תרומות עיקריות של הסדנה: (1) פיתוח מבט רבממדי; (2) רכישה של ידע יישומי; (3) הרחבת היכולת להטיל ספק. על אף מספר מגבלות, מסקנת המחקר היא כי למידה שיתופית מסיפורים ניהוליים אישיים הינה בעלת ערך להתפתחותם המקצועית של המתכשרים לניהול (חיים שקד).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין