מנהלי בתי ספר
מיון:
נמצאו 156 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    מטרת עבודה זו היא להציע מבנה (CONSTRUCT) חדש בתחום התוכן של מנהיגות בארגונים בכלל ובארגוני חינוך בפרט. קיימת הסכמה רחבה בקרב חוקרי מנהיגות שמנהיגים אפקטיביים הם פרטים יוצאי דופן, בעלי השפעה חזקה על מונהגים וארגונים. חוקרי מנהיגות התמקדו בעיקר במנהיגים מעצבים או כריזמטיים, המתאפיינים ביכולת השראה ושימוש באידיאלים, ובייחוס יכולות יוצאות דופן כלפיהם מצד המונהגים. לצד זה, מחקרים שונים, תיאוריות על גופניות במנהיגות, ודוגמאות היסטוריות ובנות זמננו כגון מנהיגותם של מהטמה גנדהי ושל אחרים, מצביעים על כך שגם לנוכחות מנהיג, ובייחוד לממד הפיזי שלה, תפקיד חשוב. למרות חשיבותו של ממד זה הוא נעדר מתיאוריות מובילות של מנהיגות. בעבודה זו המחברת עושה צעד ראשון ראשון לקראת פיתוח תיאוריה של נוכחות מנהיגותית בארגונים תוך ביסוס אמפירי של תוקף המבנה והתוקף האמפירי של מדד של תיאוריה זו (הלה ברגר).

  • לינק

    אנו מבקשים להביא לידיעתכם כי ראמ"ה (רשות ארצית למדידה והערכה בחינוך) פרסמה לציבור דוח מנתוני מחקר טאליס 2013. מחקר טאליס (Teaching and Learning International Survey – TALIS), הנערך על ידי הארגון הבין-לאומי לשיתוף פעולה ופיתוח (Organization for Economic Co-operation and Development – OECD), הוא מחקר בין-לאומי מקיף בנושא עבודתו של המורה והסביבה הלימודית בבתי הספר. מטרתו העיקרית היא לספק מידע השוואתי ושימושי על אודות מורים שמלמדים בכיתות ז', ח' וט' ועל אודות מנהליהם.

  • תקציר

    מאמר זה מנסה לזהות פרקטיקות מנהיגות של מנהלי בתי הספר כאשר הם מעורבים בחקירת האפשרויות והפקת תועלת מהן בהקשר בית-ספרי וסביבה לו כדי לפתח את היכולת של בית הספר לבצע שינוי. בהתבסס על נתונים מראיונות שנערכו עם מנהלי בתי ספר, מאמר זה מראה שהיכולות של מנהיגי בית הספר לתפוס ולהפיק תועלת מאפשרויות מצביות כדי לבנות את היכולת של בית הספר הן אחד מהגורמים העיקריים המבדילים בין רמות שונות של מאמצי יישום (Lai Edith, 2015).

  • לינק

    מנהלים ומורים חונכים ממלאים תפקיד מרכזי בהצלחתם של מורים מתחילים להשתלב בבית הספר. לפי חוזר מנכ"ל בנושא ההתמחות בהוראה (חוזר מנכ"ל תש"ע/1(ב)), המנהל אחראי אדמיניסטרטיבית ופדגוגית לתהליך ההשתלבות של המורה המתחיל בבית ספרו; בהתאם לכך עליו להיות מעורב בתהליך ההתמחות באופן פעיל, לתמוך במורה המתמחה ולהעריך את תפקודו. באותו החוזר מצוין כי על המורה החונך להוות דמות פדגוגית מרכזית עבור המורה המתחיל, לתמוך בו ולהעריך את תפקודו (מקצועית ואישית). מטרת המאמר היא להתחקות אחר תפיסת אחריותם ומעורבותם של מנהלים ושל חונכים בהתמחות בהוראה (ניצה שוובסקי, ג'ודי גולדנברג, אורנה שץ-אופנהיימר, ליאת בסיס).

  • תקציר

    מקרה זה נכתב עבור מנהיגי בית הספר, בייחוד עבור מנהלי בתי הספר ומנהלים בכירים במחוזות המנסים ליישם רפורמה מהפכנית בבית הספר.לעתים קרובות, המנהיגים יוצאים בתכנית חדשה של שינוי ארגוני בסביבות אינטנסיביות המייצרות רמות לחץ גבוהות כדי להציג שיפור בהישגי התלמידים(Mette, Ian M.; Scribner, Jay P. , 2014).

  • תקציר

    מחקר זה מעוניין לבחון אילו מאפיינים של הערכת מורים, מאפיינים פרוצדורליים, מאפיינים של מנהיגות ותכונות של מורים יכולים לעורר תפיסות של מורים לגבי התועלת שבמתן משוב ופעילויות של למידה מקצועית בהקשר של הערכת המורה. התוצאות מטפחות אופטימיות לגבי הערכת המורים, ומראות שהערכת המורים עשויה לדרבן מורים ליטול על עצמם פעילויות של למידה מקצועית כאשר הם תופסים את המשוב כשימושי (Tuytens, Melissa; Devos, Geert, 2014).

  • סיכום

    ניהול בית ספר אף פעם אינו משימה פשוטה, אך מה עושה מנהל שפועל בסביבה סוציו-אקונומית לא קלה, עם הורים קשי יום שהחינוך לא תמיד בראש מעייניהם? ארבעה מנהלים שהצליחו לחולל מהפך בבתי ספר בשכונות מאתגרות מספרים על העבודה המפרכת, המסירות והאמונה שיצרו את הקסם ודחפו את התלמידים קדימה (לימור דומב).

  • מאמר מלא

    רפורמות חינוכיות רבות בארץ ובעולם הופכות את תפקידו של מנהל בית הספר למורכב יותר ומחייבות אותו לרכוש מגוון כישורים, ובכללם כישורים פוליטיים. בכישורים פוליטיים אלה עוסק ספרו של ד"ר אברהם פרנק, מנהל בית ספר בעברו. הספר מתבסס על ראיונות מובְנים למחצה של הכותב עם חמישים מנהלים ומנהלות מכל המגזרים (למעט החרדי והחינוך המיוחד) במסגרת עבודת הדוקטורט שלו (יזהר אופלטקה).

  • תקציר

    מאמר זה מדווח על רפלקציות של מורים לגבי תהליך תכנון ויישום של תכנית למידה רגשית-חברתית בגישה כלל בית-ספרית תוך התמקדות בפתרון קונפליקט, שנקראה "שיפור היחסים בקהילות בית הספר". בראיונות שנערכו עם המשתתפים, 29 מחברי צוות הליבה תיארו את השינויים המשמעותיים ביותר שהתרחשו, אילו גורמים סייעו לשינויים אלה ומה סייע להם להתגבר על החסמים. מודל הממזג אמצעים המסייעים ליישום פותח על בסיס הראיונות הללו (Freeman, Elizabeth; Wertheim, Eleanor H.; Trinder, Margot, 2014).

  • תקציר

    מחקר זה בוחן את ההשפעה של המנהיגות של המנהל ואיכותו על ההתפתחות של קהילות מקצועיות של מורים בבתי ספר יסודיים בהונג קונג.באופן ספציפי יותר, המחברים בוחנים את האמצעים שבאמצעותם האיכות של המנהל, מנהיגותו, והאמון בארגון משפיעים על כוחה של הקהילה המקצועית בקרב המורים (Hallinger, Philip; Lee, Moosung; Ko, James., 2014).

  • סיכום

    משיחות עם אנשי חינוך, עולה ששתי פנים להשתלמות. פעמים רבות היא תורמת רבות ליכולת המקצועית, מעניקה כלים ומעמיקה את הידע. מן הצד האחר, מורים מתלוננים על עומס ועל השתלמויות לא רלוונטיות. אז מה הופך השתלמות לטובה? בשנים האחרונות גיבש משרד החינוך כמה שינויים בתחום. אחד הבולטים שבהם הוא העברת מוקד הפיתוח המקצועי לתוך בתי הספר והקפדה על גמישות פדגוגית שתכליתה לתפור חליפה אישית לכל עובד הוראה, כחלק מצוות (לימור דומב).

  • לינק

    כמנהיג הארגון, מנהל בתי-הספר מהווה "סוכן שינוי" מרכזי בהטמעת רפורמות בבתי-הספר. מטרת המחקר היא להרחיב את ההבנה על תפקיד מנהל בית-הספר כמנהיג של הטמעת רפורמה טכנולוגית פדגוגית שיזמו רשויות המדינה, ולבחון את השפעות דרכי פעולתו על המורים שהם מיישמי הרפורמה בבית-הספר. המחקר מבוסס על אינטגרציה של שישה מחקרים שנערכו במתודולוגיה של חקר אירוע בהם נחקרו לעומק בתי-ספר בצפון-הארץ שנמצאו בשנה השנייה של תוכנית התקשוב הלאומית ( כהן גילת) .

  • לינק

    הרפורמות החברתיות והכלכליות במהלך שני העשורים האחרונים בברזיל ובצ'ילה הובילו לשיפורים ניכרים באיכות החיים בשתי המדינות. מיליונים מאזרחי ברזיל ואזרחי צ'ילה הצטרפו למעמד הביניים, ואחוז האזרחים החיים בעוני צנח. גם איכות החינוך הציבורי השתפרה באופן ניכר בשתי המדינות מאז 1990. אולם מעמד הביניים, שהרוויח מהרפורמות ומההישגים בחינוך ובכלכלה, הוביל את המחאות בשתי המדינות. המאמר מתאר את הרפורמות החינוכיות בשתי המדינות ומסביר את הסיבה למחאת מעמד הביניים בהן (Gregory Elacqua and Fatima Alves, 2014).

  • לינק

    מטרת מחקר אקספלורטיבי זה היא לבחון את האופן שבו תופסים מורים יהודים ומוסלמים במדינת ישראל את גבריותו של מנהל בית-הספר. באופן ספציפי יותר, המחקר ניסה לענות על השאלות הבאות: 1) כיצד מצטיירת הגבריות "הנכונה" של מנהל בית-הספר בעיני המורים בישראל? 2) איזה מנהל נתפס כלא גברי בעיני המורים? 3) האם קיימים הבדלים בתפיסת מושג הגבריות של מנהל בית-ספר בין מורים מוסלמים למורים יהודים, ובאיזה אופן? ( ח'אלד עראר, יזהר אופלטקה) .

  • סיכום

    המהות המנהיגותית שמייחסת הספרות המחקרית למנהל בית ספר כוללת פרמטרים רבים. היכולת לבצע חלוקה פנימית בין הפרמטרים הללו משתנה בשל הצירופים הרבים האפשריים. בחיבור שלפנינו חולק מושג המנהיגות החינוכית לתשע קטגוריות שעולות בעוצמה מן הספרות.בדיון על תשעה המהלכים מניהול למנהיגות, נראה שהעיקרון החשוב ביותר הוא המודעות. מנהלים היודעים והמכירים את המהלכים הללו והמודעים למרכזיותם בניהול, אינם צריכים להיות דווקא בעלי "אישיות כריזמטית"; מנהלים כאלה אינם משמרים את הקיים, אלא מקדמים באופן פרואקטיבי ומודע תהליכים של שיפור ( אברהם פרנק).

  • לינק

    המחקר בחן את הקשרים בין התנהגויות מנהיגותיות של מנהלים לבין למידת תלמידים והישגיהם במונחים של הקדשת/הקצאת זמן ע"י המנהל לפעילויות הוראתיות ולהדרכת מורים. כלים: (1) תצפיות אישיות בנות יום שלם ב-100 מנהלים שנאספו במשך שלוש שנים; (2) מסד נתונים מנהליים עשיר על בתי הספר, הסגל והתלמידים; (3) נתוני סקר מנהלים נוסף (Grisson, J.A., Loeb, S ).

  • לינק

    מאמר זה דן במנהלי בתי ספר המשתמשים ברשתות של המורים כדי ליישם חדשנות. במאמר הוזכרו מספר מאפיינים של אסטרטגיות תקשורת מוצלחות בין מורים לבין מנהלים, כגון: מינוף יחסי עבודה קיימים, התפקיד של עמדות מנהיגות פורמליות, וההבדלים בין ייעוץ למומחיות (Farley-Ripple, E. N., & Buttram, J. L. , 2013).

  • תקציר

    אילו מנהיגים מובילים את בתי הספר שלנו? את השאלה הנוקבת הזו בוחן מחקרו של ד"ר איציק גונן, מהמכללה האקדמית לחינוך אורנים. המחקר מסתמך על מודל "הטווח המלא של המנהיגות" של החוקרים ברנרד מ. באס וברוס ג. אבוליו (Bernard M. Bass & Bruce J. Avolio), המבחין בין מנהיגות מעצבת לבין מנהיגות מתגמלת. מנהיגות מעצבת היא כזו שבכוחה לתת משמעות לדברים שאנו עושים ולגרום לכך שנחוש חזקים וכשירים יותר לבצע את היעדים המשותפים לנו ולמנהיג. לעומתה, מנהיגות מתגמלת אינה מתעלה מעבר לסחר החליפין הרגיל שבין השקעת מאמץ ועמידה במשימות לבין התגמולים הניתנים בתמורה ( נגה שביט-רז).

  • סיכום

    הוראה-בשיתוף היא פרקטיקה שבה שני אנשי מקצוע מתכננים, מלמדים ומעריכים יחד כיתת תלמידים. המחקר הנוכחי נותן סקירה של הקשר בין הכשרת ותיפקוד מנהלים לבין יישום הוראה בשיתוף בין מורה כולל ומורה חנ"מ. ניתן לציין כמה השתמעויות העולות ממנו: א) יש צורך בפיתוח מקצועי, עיוני ומעשי, למנהלים בתחום זה ובהרחבת הידע שלהם על הכלה והוראה-בשיתוף כחלק מכך, ב) קיימים קשיים טכניים/מנהלתיים של מימוש הוראה-בשיתוף בבתי הספר שראוי לתת עליהם את הדעת, ובהם: ארגון מערכת השעות להקצאת זמן לתכנון משותף, שימור השותפות ליותר משנה אחת ועוד, ג) נראה שיש צורך ליתר עקביות בהיבט של פיתוח תהליכי התמיכה וההערכה בהוראה-בשיתוף (Kamens, M. W., Susko, J. P., & Elliott, J. S).

  • לינק

    מטרת המחקר לנסות ולאפיין את פרופיל המנהיגות של מנהלים ובעלי תפקידים במערכת החינוך, תוך שימוש במודל 'הטווח המלא של המנהיגות' (באס ואבוליו, 1991, באס, 2008), במטרה לבנות על בסיס הממצאים תוכנית אימון ופיתוח מנהיגות למורים, בעלי תפקידים ומנהלי בתי"ס. מודל 'הטווח המלא של המנהיגות' מציג סגנונות מנהיגות השייכים למנהיגות מעצבת, מול סגנונות מנהיגות השייכים למנהיגות מתגמלת. מודל זה נחשב למודל מנהיגות מוביל בעולם. במחקר שיוצג נטלו חלק 152 נבדקים, בוגרי ארבעת המחזורים הראשונים של הלומדים בתוכנית מנהיגות בחינוך במכללת אורנים, המעניקה תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך. חלק מהנבדקים הם מנהלי בתי"ס והשאר בעלי תפקידים מובילים במערכת החינוך( איציק גונן) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין