צוברי מידע בהתאמה אישית ( צמב"א), הם כלים מתוקשבים מהדור השני לאיסוף מידע וליצירת מעטפת מידע מתואמת באינטרנט . צוברי מידע בהתאמה אישית מאפשרים לאסוף מידע באינטרנט ולהתאים את התכנים עפ"י צרכי המשתמש ותחום ההתעניינות שלו . בין הכלים הפתוחים לצבירת מידע והתאמתו ניתן למנות יישום שנקרא igoogle ויישום טכנולוגי מתחרה הידוע כמערכת Netvibes. המצגת של ההרצאה מביאה את השיקולים בבחירת כלי הצמב"א היעיל והמתאים על יסוד מכלול של שיקולים שהוצגו בהרצאה שהועברה בכינוס מידע 2012 , ב16 למאי 2012 במלון הילטון תל אביב ( עמי סלנט) .

לקראת הרצאתה החשובה של המידענית תמי נויטל בכנס המידענות הארצי והבינלאומי במאי 2012 במלון הילטון תל אביב (אוצרות מידע ( Information Curation ): יצירת מרכזי תוכן דינמיים לשימוש עצמי ושיתוף ידע ומידע בקהילות לומדות תמי נויטל, האוניברסיטה הפתוחה ), מתארת הסקירה כמה וכמה מקורות מידע המנסים לטוות את תמונת הידע המידעני על תחום מרתק במידענות ובניהול תוכן . אוצרות דיגיטלית היא דיסציפלינה בהתהוות, שתמשיך ותתגבש כמבנה ידע חדש בשנים הבאות ( עמי סלנט).

ביוזמת איגוד האינטרנט הושק במאו"ר (מאגר אובייקטי למידה ברשת) נושא חדש "אזרחות דיגיטלית" המכיל כ-500 קישורים לאובייקטי למידה בתחום זה שנתרמו על ידי האיגוד. האובייקטים כוללים סרטונים, מצגות, סיפורי מקרה ופעילויות. המאגר פתוח לכל, חופשי ומאפשר שיתוף משאבי למידה באופן פשוט, יעיל והדדי. מאגר מאו"ר מקושר למרלו (merlot) – מאגר חומרי למידה אמריקאי ותיק, המכיל רבבות פריטים.

בשנים האחרונות האנושות כולה והמידענים בפרט מתמודדים עם אתגר חדש – עומס מידע. אם לפני מספר שנים משאב המידע היה חסר הרי שהיום אנחנו נמצאים בקיצון השני, אנחנו מוצפים. אתגר זה מציב בפנינו את הצורך לסגל לעצמנו דרכים להתמודד עם עומס המידע, לסנן אותו ולעבד אותו כך שעדיין נוכל להפיק ערך ממשאב המידע. הרצאה זו עוסקת בהמחשה של עודף המידע ותבחן את הכלים שמאפשרים לנו להתמודד.כמו כן נעסוק באופן שבו עומס מידע משפיע על שתי אוכלוסיות יעד, מאתר המידע ומקבל המידע. אגב, הוכחה לכך שעומס המידע הוא אכן אתגר שיש להתמודד איתו היא העובדה שלמונח "עומס מידע" יש ערך בויקיפדיה ( שרית חיים).

בהרצאתה המרתקת בכינוס המידענות החינוכית במכון מופ"ת ( 7 לפברואר 2012 ) הרצתה יעל שרצר-גלזר, על סגננות למידה ואתמקד ביכולות ובדרכים של הלומד החזותי (65% מכלל התלמידים). היא סקרה דוגמאות היסטוריות של אינפוגרפיקה תוך תיאור חברות שתקשרו ללא כתב עד לאינפוגרפיקה בחברה כיום. היא הציגה מה אנחנו מגדירים כאינפוגרפיקה ומה מצפים ממנה, תוך דוגמאות עכשוויות. בהמשך , הראתה את המשותף לתחום data visualization (כלים מוסכמים להצגת מידע) והציגה כלים ודוגמאות כולל כלי עבודה למידענים/ספרנים המעוניינים להציג נתונים בצורה ויזואלית.

כפי שנטען בעבר , תלמידים וילדים הנראים לכאורה בקיאים מאד באינטרנט ובתפעול היישומים באינטרנט אינם יודעים כיצד לחפש ולהעריך בצורה נכונה את מקורות המידע באינטרנט. הבעיה מדווחת בספרות המקצועית כבר למעלה מעשור . עם זאת, גם כיום בעידן הרשתות החברתיות ומנועי החיפוש המשודרגים באינטרנט מרבית התלמידים אינם מפנימים את שיטות החיפוש המידעניות הנכונות באינטרנט וגם אינם מודעים לכך בכלל. התלמידים וגם הסטודנטים באוניברסיטאות אינם מודעים כלל למורכבות של עולם החיפוש באינטרנט. על כך מדווח מחקר חדש בראשותו של Bing Pan בארה"ב. על פי המחקר התלמידים נוטים להציב פקודות חיפוש רחבות מדי במנוע החיפוש ובחור את התוצאות הראשונות המופיעות ברשימה.

רותי סלומון , מטובות המומחיות לסביבת MOODLE בישראל, מציגה את סביבת ניהול ההוראה והלמידה MOODLE כתשתית שעליו המורה יכולה לבנות , לפתח וללוות חקר מידעני עם כיתתה. היא יכולה ליישם זאת בדרכים שונות ומגוונות מכיוון שב MOODLE ישנם כלים שונים המאפשרים להשתמש בהם כדי לפתח תהליכים פדגוגיים שונים. בסקירה מאירת העיניים מציגה רותי סלומון 2 תהליכים מידעניים שפותחו במערכת ה-MOODLE על ידי מורות המלמדות בבתי ספר יסודיים ( רותי סלומון) .

בעשור האחרון צבר ביה"ס "אולפנת נווה חנה" ניסיון רב , שיטתי ומועיל בהקניית מיומנויות מידע לתלמידות הלומדות בביה"ס תיכון איכותי זה בגוש עציון. ראובן ורבר, ממובילי תכנית הלימודים הבית ספרית הייחודית להקניית אוריינות מידע מסביר במצגת שלו את עקרונות השיטה ואת ההיערכות הקוריקולרית בביה"ס לקידום ולהטמעה של מיומנויות מידע של תלמידים , כולל הערכת מיומנויות מידע של כיתות ותלמידים בתוך הכיתות.

בחלק הראשון סוקרת הסקירה את ההתפתחויות בתחומים הבאים: מהותה של המשימה המידענית ומרכיביה, השפעת טכנולוגיות הWEB 2.0¬ על הקניית מטלות מידעניות , הערכה ביקורתית של מקורות מידע לאחר ביצוע החיפוש, לאופייה של המטלה המידענית המקוונת כיום: מה בין איה למאיה? שלבי העיבוד של מקורות מידע לאחר איסוף במנועי החיפוש : מיזוג מידע . חלק ב' : דגמים ודוגמאות בבתי הספר בישראל, מטלות מקוונות שפותחו ע"י מורים בבתי הספר על מנת להפעיל תלמידים במשימות מידעניות . מטלות חיפוש אינטגרטיביות , ומטלות הערכת מקורות מידע במרחב לימודי שפותחו בפלטפורמת MOODLE בבתי ספר בישראל .

בעולמנו הרווי מידע דיגיטאלי , אין זה מספיק לדלות מידע ממנוע חיפוש כמו גוגל אלא צריך גם לדעת להבנות במהירות את מקורות המידע ולארגנם בצורה משמעותית . לעזרתנו באה חברת סטארט –אפ חדשנית אשר יצרה מנוע חיפוש חדש ושונה במהותו ממנוע חיפוש רגיל כמו גוגל , לדוגמא. האתר הוא מנוע חיפוש "חכם" ומאוד ידידותי לשימוש. זהו למעשה מנוע אנציקלופדי דינאמי היודע ליצור הבנייה של המידע . בפעולת חיפוש בודדת אחת האתר יסדר לכם את החומר מאתרי אינטרנט רבים כגון: מוויקיפדיה, YouTube, Flickr, Twitter, Digg, והאינטרנט בכלל. עיקר החיפוש נעשה במקורות מידע באנגלית בשלב זה .

כאשר היקף כלי התוכן והכלים המידענים מכפיל את עצמו כל הזמן, נוצר צורך בכלי עזר מועילים היכולים להקל עלינו "הטובעים באוקיאנוס המידע". האוסף הממוין של קישורים בחינוך (מידענות בחינוך) שבנתה המידענית ועורכת התוכן רפאלה בלס מרשת עמל , הנו היעיל ביותר מסוגו בארץ. רפאלה בנתה את השימושון החינוכי-מידעני של הקישורים לפני כמה שנים וממשיכה לעדכן ולתחזק אות. השימושון פורס יריעה שיטתית של כתובות אינטרנט ואתרים מועילים בחינוך. החלוקה של השימושון היא לקטגוריות הבאות: שרתי חינוך , ספריות ומאגרי מידע , אנציקלופדיות ומילונים , לימודים, רשתות וכלים לאנשי חינוך.

יום עיון מעניין על כלים והתפתחות במידענות בחינוך יתקיים ביום חמישי, ד' באב תש"ע, 15 ביולי 2010 במכון מופ"ת. מטרותיו של יום העיון הן לחשוף את המשתתפים למיומנויות מידע נדרשות בשדה החינוך. במהלך יום העיון יצביעו מומחים ומידענים מובילים בתחומם על המגמות העכשוויות בתחום המידענות בחינוך. הם יציגו את נקודת מבטם על תהליכי המידע והמידענות המשפיעים על האקדמיה במכללות ובאוניברסיטאות. הכוונה היא להציג בראייה כוללת – מידענית, טכנולוגית וחינוכית את ההתפתחויות ואת הדילמות בתחומי המידענות, ניהול תוכן, ניהול ידע ואוספים בספריות ובמרכזי מידע בעלי אופי אקדמי וחינוכי בארץ ובעולם. מטרה נוספת של יום העיון היא להפגיש מידענים וספרנים במוסדות אקדמיים עם אנשי חינוך ולדון בעקרונות משותפים להקניית מיומנויות מידע (סינון מידע, יעילות בחיפוש ועוד) לחוקרים, למורי מורים, למורים, לסטודנטים להוראה ולתלמידים. מנחה: ד"ר עוזי מלמד, מכון מופ"ת

בניגוד לבתי הספר בישראל , בתי הספר בארה"ב כבר עברו את שלבי הסטנדרטים במידענות והגיעו לשלב שבו תלמידי ביה"ס מתמודדים עם אסטרטגיות חיפוש שיטתיות ועיבוד ממצאי החיפוש. הנה לפנינו מערך חקר מידעני או מתווה מידעני לתלמידי ביה"ס תיכון בארה"ב המתמודדים עם חיפוש מושכל באינטרנט . רוב תלמידי בתי הספר התיכוניים מחוברים למאגרי מידע מקוונים אמיתיים כגון PROQUEST ואחרים. הם נדרשים לבצע הליכים שיטתיים של דליית מידע עפ"י מילות מפתח , לסנן את הממצאים מתוך המאגר המקוון , להעריך את הממצאים ולבדוק מחדש את אסטרטגיית החיפוש במאגר המידע . מתווה מידעני כזה מנחה את התלמיד שלב אחר שלב להתמודדות עם חיפוש והערכה במאגר מידע מקוון שהוא יותר איכותי מאשר מנוע חיפוש באינטרנט כגון גוגל.

מנוע חיפוש נפלא,של חברת vionto GmbH. זוכה פרס SuMa Award 2009 שניתן על ידי האירגון הגרמני לקידום טכנולוגיות מנועי חיפוש . הפרס היוקרתי ניתן לחברות או פרוייקטים על חדשנות, שימוש בגישות מעניינות בתחום טכנולוגיות חיפוש וידע דיגיטאלי. המנוע מבוסס על טכנולוגיות חיפוש סמנטיות מתקדמות. מפתחי המנוע מבססים את פיתוחו של המנוע על רכיבים ויזואליים הקשורים לנושא החיפוש . המנוע מציג מפה ויזואלית של נושאים הקשורים לשאילתת החיפוש. זהו, למעשה, מנוע חיפוש עובדתי ויזואלי . ניתן לראות ענני מידע רלבנטיים לפי ההקשר בין הנושא שחיפשת לבין העובדות המוצגות. אפשר לגרור עובדות מעניינות למחברת שלך (או לקובץ העבודה) ולשמור אותן לזמן מאוחר יותר . על פי עדויות מחקריות שימוש אינטנסיבי ברכיבים ויזואלים מגביר את מהירות העיבוד במוח, בקרב משתמשים בהשוואה למידע טקסטואלי. מדוע כדאי להשתמש במנוע חיפוש זה בחינוך ? הוא מסוגל להדגים בפני הלומדים או הסטודנטים נושאים קשורים באופן אסוציאטיבי יותר ולהקל על ראיית קשרי המידע בין המושגים או תת- הנושאים .

הבהרה של הבדלים בין כמה מושגים חשובים בתחומי המידע הדיגיטאלי והמידענות. השיטה של ניהול תוכן (CMS ) , מבוססת על תבניות אחידות לניהול התכנים והעלתם לאינטרנט. השיטה לארגון התכנים מבוססת על תבניות קבועות להזנת התכנים והעלתם לאינטרנט. שיטה זו הנפוצה כיום מהירה ויעילה יותר מאשר שיטות דחיפת המידע של Web 1.0, אך בניגוד לה אינה מאפשרת התאמה שונה וייחודית של תצורת המידע . שני המושגים הנ"ל מייצגים גישה ריכוזית ומתן סמכות לטיפול בתכנים . לעומת זאת המושג Web 2.0 מאפשר בעקרון לכל אחד ליצור תוכן ולהפיצו בערוצי מידע שונים באינטרנט, גם ללא סמכות ריכוזית וגם ללא הרשאה. המושג רשתות חברתיות (Social Media) שנעשה נפוץ לאחרונה קרוב , אמנם, ל Web 2.0 , אך הדגש הוא על אנשים והקשר שלהם ופחות על תכנים. הדגש העיקרי כאן הוא על בניית קהילה מתוקשבת ועל טיפוח ערוצי הקשר בין החברים.

מאגר קישורן של הקרן לקידום מקצועי ליד הסתדרות המורים הפך כיום להיות מאגר חינוכי של מקורות מידע המקיף והאיכותי ביותר בישראל. נכון ליוני 2009 צוות המאגר בראשות דפנה שטרן כבר הצליח להזין 40,000 פריטי מידע ( לשם השוואה יצוין כי מאגרי קישורים אחרים בחינוך בישראל בקושי מגיעים ל-6000 פריטי מידע ) . במאגר קישורן עובדים מידענים מקצועיים המאפיינים וממיינים את החומרים על פי מקצועות לימוד, לפי קבוצות גיל מתאימות וסוגי החומר. לאיפיון זה מוסיפים המידענים תקציר, כך שיקל על המורים לבחור את המתאים להם. בנוסף מוסיפים המידענים לכל פריט מילות מפתח מבוקרות . כדי להקל על המורים נבנה ממשק נוח מאד לשימוש. הממשק מאפשר חיפוש חופשי לפי כל מילה בכותר או בין מילות המפתח, חיפוש לפי תחום, או לפי גיל.

בשנים האחרונות, בעקבות פריחת אתר YouTube ודומיו; ובעידן ווב.2.0 המתאפיין, בין השאר, בתוכן שיוצקים הגולשים עצמם לרשת – חלה עלייה תלולה בכמות קבצי הוידיאו המועלים לאתרים. במקביל, קהל הגולשים מצפה כיום יותר לתכנים ויזואליים בכל התחומים: קליפים של מוסיקה, הומור ואנימציה, סרטי תעודה המופקים ישירות לאינטרנט, סרטי הדרכות בכל תחום (מבישול ועד אחזקת הבית), ראיונות, הרצאות מכנסים או שיעורים וקורסים ועוד. כל אחד מוזמן להעלות (upload) סרטים בכוחות עצמו, על מנת לשתף בידע ולהגדיל את המאגר. (דורש תהליך רישום פשוט) התופעה לא פסחה גם על תחום החינוך. הוידיאו נגיש יותר בכיתות הלימוד במוסדות החינוך, והופך להיות אמצעי הוראה בעל חשיבות. לאור זאת ריכזנו שורה של מקורות מידע ומנועי חיפוש יעילים היכולים לסייע לחיפוש מידעני של קטעי וידאו . הרשימה המידענית הוכנה לצורך קורסים במידענות במכללות ובאוניברסיטאות.

סוזן צעירי כותבת ברשת אדיורשת על ניסיונה בטפסי גוגל לפרויקטים חינוכיים. "מצאתי שטפסי גוגל הם מאוד שימושיים. מפריע העניין של היישור לימין במנשק יצירת הטופס אם כי את הטופס עצמו אפשר לעצב בעזרת קצת HTML כך שהוא יופיע עם יישור ימין שמאל" . יוצר הטופס יכול לפרסם את הגליון לתוכו מוזנים נתוני הטופס וכך לאפשר לכל משתתף לראות את התוצאות, השתמשתי באפשרות זו כאן בבלוגרול של אדיורשת בטופס בו חברים יכולים להוסיף לינק לבלוגים ואו לאתרים שלהם. בשנה שעברה בקרית ביאליק אריאלה לובנברג הובילה מיזם יישובי בו תלמידים גם השתתפו בחידונים הבנויים בטפסי גוגל."

סקירות למכביר נכתבו על השפעת טכנולוגיות ה-WEB 2.0 על החינוך ,אך מרביתם התעלמו משאלת המיומנויות והכישורים שיש להקנות לתלמידים ולסטודנטים לקראת למידה יותר מעמיקה באינטרנט . מאמרה של Catherine Lombardozzi מנסה לענות על פער זה ולהציג בצורה נבונה את ההבדלים של מיומנויות למידה מסורתיות ובין מיומנויות של דור ה- Learning 2.0 מבחינת מיומנויות מידעניות וניהול מידע. כך לדוגמא, מדגימה Lombardozz בטבלה שלה כי חקר באינטרנט בעידן Learning 2.0 פירושו לא רק מציאת המידע, אלא גם תובנה של בחירת מנוע החיפוש המתאים, מיקוד מילות המפתח ועוד. מיומנויות נוספת שחשיבותה נעשתה קרדינאלית בעידן Learning 2.0 היא המיומנות של הערכת מקורות המידע המחייבת את הלומד לזהות מקורות מידע שונים ולהבחין בהם בצורה יותר ברורה. בתהליך חקר מסורתי שאלת ההערכה של המקורות הייתה קיימת , אך לא בצורה קריטית כפי שנדרש כיום.