כל מי שגולש באינטרנט מוצא מדי פעם קישורים מעניינים ומעוניין לשמור אותם בצורה מאורגנת לשימוש עתידי שלו. ניתן כמובן לשמור קישורים בדף הסימניות של הדפדפן, אבל, יש לכך מגבלה. הקישורים נשארים תמיד בגבולות הדפדפן שלכם (כרום, אקספלורר או פיירפוקס). אם אתם עובדים עם כמה מחשבים או מעוניינים לפתוח, לדוגמא, מאגר קישורים לתלמידי הכיתה או לסטודנטים בקורס כלשהו אז עדיף לארגן את הקישורים הנבחרים שלכם במאגר מידע שאינו תלוי בסיסמת כניסה אישית שלכם למחשב או אינו מוגבל לדפדפן מסוים. מסיבה זו, אתם כמורים, מרצים, אנשי חינוך או מידענים צריכים להשתמש בכלים מתוקשבים מתקדמים לארגון הקישורים. בסקירה זו תמצאו כמה המלצות של אנשי חינוך או מידענים על כלים יעילים לארגון הקישורים שלהם (עמי סלנט).

המחקרים האחרונים מלמדים כי משתמשי הרשת החברתית פייסבוק מוחקים יותר ויותר אנשים מרשימת החברים שלהם, ולכן נחשפים לפחות תוכן. הרשימות יאפשרו להם להיחשף לתכנים רבים יותר, אך מגוונים פחות, ומפולחים לפי בחירה (עמי סלנט).

הספריה הדיגיטלית של גוגל, הידועה בשם Google books מתפתחת לה בשקט באינטרנט והיא מונה כבר כ-2 מיליון ספרים בעולם וכמה אלפי ספרים בעברית. קצב העלאת הספרים אינו מהיר אך הוא מתקדם לאורך זמן. קצב העלאת הספרים הסרוקים תלוי בהסדרי זכויות היוצרים אליהם הגיע גוגל עם מול"ים בעולם. לגוגל יש קשר עם 30 אלף מו"לים ברחבי העולם וגם עם מו"לים בישראל, כך לדוגמא, יש שיתוף פעולה בין גוגל לאוניברסיטה הפתוחה ברעננה וכל שנה נוספים מאות ספרים של האוניברסיטה הפתוחה לאוסף הספרים הסרוקים של גוגל (עמי סלנט).

צוות הספרייה המקוונת של כותר במט"ח הצליח אחרי חודשי עבודה אינטנסיביים להעלות גרסה משופרת של הספרייה המקוונת של כותר. אחד השינויים באתר החדש של כותר – אפשרות סינון של הספרים לאחר החיפוש…הספרים משלבים שכבות של מידע אינטראקטיבי הכולל קישורים למקורות העשרה ולפריטי מידע עתירי מדיה, עדכונים ופעילויות המותאמים לאוכלוסיות יעד שונות.ניתן להגיע למקום הרצוי בספר באמצעות דפדוף פשוט, בחירת הנושא מתוכן העניינים של הספר או באמצעות איתור מילה בטקסט (מי שאין לו מנוי יכול לעיין בתכנים הפתוחים בלבד) (עמי סלנט).

גישת ניהול הידע האישי (Personal Knowledge Management (PKM מאמינה כי ההתמודדות עם תחומי ניהול הידע נמצאת באחריות האישית של המשתמש/בעל המקצוע בניגוד לגישת ניהול הידע הריכוזית או השיתופית בארגונים. PKM היא ביסודה גישה תהליכית המורכבת משלבי הפעולה הבאים: איסוף מידע, סינון והערכת מקורות המידע שנאספו, מיון וקיטלוג מקורות המידע המשמעותיים ("לסנן באכזריות"), אגירה סכמאטית ושיטתית, איחזור הקשרי, והפצת מידע. הסקירה המפורטת כוללת רשימת כלים מתוקשבים לניהול ידע אישי, כלים מומלצים לאיסוף מידע ולארגון ידע אישי (עמי סלנט).

מטרת הסקירה היא להציג את תמונת הידע הפדגוגי והמעשי שנצבר בישראל ובעולם לגבי הקניית אוריינות מידע בלמידה מתוקשבת ובסביבות למידה פעילות ומפעילות בבתי הספר. תמונת הידע המצטבר בנושא אוריינות מידע , כפי שעולה מהסקירה, נועדה לסייע לגורמים הפדגוגיים במערכת החינוך ולמובילי התקשוב במחוזות החינוך ובבתי הספר לפתח התנסויות מועילות למורים ולתלמידים ולהטמיע בגישה שיטתית ומעמיקה את אוריינות המידע בלמידה מתוקשבת ( יעל שרצר ) .

סקירה זו נכתבה בעקבות מעקב רב-שנתי ( 2009-2013 ) אחר דפוסי החיפוש של מורים משתלמים, סטודנטים ועובדים במקומות עבודה עתירי ידע שהתמודדו עם איתור מידע במאגרי מידע ובמנועי חיפוש באינטרנט . מטרת הסקירה היא להציע שיטות מגובשות יותר לצורך חיפושי המידע וידע קוגניטיבי מעמיק יותר לביצוע מוצלח של דליית המידע באינטרנט ובמאגרי המידע ( עמי סלנט).

הספרייה הדיגיטלית מקנה משמעות רבה יותר למידע המכיל שילוב של מספר מדיות וכן מידע האגור בצורה מספרית או כמאגר. הגישה למידע אפשרית מכל מקום. דבר זה מאפשר גמישות מרבית בתכנון זמן, נוחות שימוש ושילוב של למידה. ניתן לבצע איחוד בין מקורות מידע שונים ולארגן מחדש את המידע בספריה לפי נוחיות המשתמש. ההבדל בין מאגר מידע ביבליוגראפי לבין ספרייה דיגיטאלית הוא הייצוג של התכנים. במאגר מידע אנו מקבלים , ברוב המקרים, תקצירים או סיכומים מורחבים . לעומת זאת , הספרייה הדיגיטאלית כוללת ייצוגים מלאים של התוכן , טקסטים מלאים , סקירות מלאות וגם תמונות ( עמי סלנט).

אם התלמידים יאספו בעצמם את המידע, ותהליך האיסוף עצמו יזכה להתייחסות בכיתה, הרי שמעבר לחומר הנלמד, התלמידים ילמדו לאתר ולמיין מידע. אין חולק על כך שזוהי אחת המיומנויות החשובות ביותר בעידן מהפכת המידע שבו אנו נמצאים. יתכן שבשלב ראשון יש מעט מאד תלמידים שמתאימים למשימה מעין זו, אבל בוודאי זה לא ישתפר באופן ספונטני, ולכן חשוב להכניס שימוש במיומנויות אלו כחלק משגרת הלמידה ללא הבדלי גיל, מקצוע או אוכלוסייה . כדאי גם לקרוא את התגובה למאמר( חובב יחיאלי) .

בעידן ה-וב2.0, גם ה"מועדפים" הינם משאב לחלוק עם משתמשים אחרים. באמצעות שיתוף זה, ניתן להרחיב את מאגר האתרים המועדפים הרלוונטיים לכל משתמש, ולהגיע למידע חדש ולא מוכר. יתרון נוסף של סימון המועדפים ברשת הוא זמינותם ברשת בכל מקום ומכל מכשיר, ולא רק במחשב עליו סומנו המועדפים במקור. שיתוף סימניות כחלק מהבניית מידע שיתופית ללמידה מקוונת . להבדיל מ Delicious המתמקד רק בניהול סימניות עם אפשרויות של שיתוף הסימניות כרשת חברתית, Diigo הוא כלי שמאפשר לכם לשמור סימניות, הערות, טקסטים מודגשים, תמונות ועוד על גבי דף האינטרנט בו אתם גולשים. כל מה שתחליטו לשמור יהיה נגיש לכם דרך האתר של Diigo מכל מקום בעולם, למעיין ספרייה של התכנים אותם שמרתם, וגם את זה תוכלו לשתף עם מי שבא לכם..

אחת המגמות המסתמנות בחינוך המתוקשב בארה"ב ובמדינות אירופה ואוסטרליה היא ירידה בצריכת מידע מהרשת החברתית פייסבוק מצד אחד והתגברות השימוש במשאבי מידע מתוך הרשת החברתית פינטרסט. ניתוח מגמות אלו מצביע על כך כי מורים ומחנכים (במיוחד מורים לאנגלית ולמדעי החברה) מעדיפים לעשות שימוש בלוחות השראה של הרשת החברתית פינטרסט.

מאמרון מעניין של נעמי פורת הכותבת על נושא משמעותי ביותר להקניית מיומנויות מידע לתלמידים . "חייבים לבנות אחרת את סולם החשיבות בהקניית מיומנויות המאה 21, לדעתה ראשית יש לתת לתלמידים את הכלים לחשוב ולתכנן כיצד לבנות את הידע האישי שלהם, כיצד לארגן את המידע שהם "אוספים" ברשת, וזאת עוד בטרם נתייחס למיומנויות האחרות" ( נעמי פורת) .

ביקור במעבדת "שאילתא, " סביבת למידה מתוקשבת חדשה באינטרנט שפיתחה אלה פלג בתחום דעת מדעים עבור תלמידים בבתי ספר יסודיים.המעבדה מכילה בתוכה "מעבדת מידענות" , "מעבדת תיק מוצר" וכמובן, "מעבדת בלוגים" שם כל התהליכים השיתופיים מתועדים. פיילוט נעשה בימים אלו בין שני בתי ספר במודיעין ובירושלים. כשכל "בלוג-צוות" מורכב מתלמידים משני בתי הספר. בצד שמאל בלשונית" אודות סביבת הלימוד" ניתן לקרוא את הרציונל (אלה פלג) .

החשיבות החינוכית של הפעלת לומדים (תלמידים או סטודנטים) במשימות של אוצרות דיגיטאלית הולכת וגדלה כיום בעידן האינטרנט וכמויות המידע האדירות שמסביבנו. מדובר על תהליך חינוכי של בחירה מושכלת של מקורות מידע וארגונם התימטי סביב נושא או סוגיה נושאית. לדעת אנשי חינוך מדובר במיומנות חשובה במאה ה21 , פירושה לא רק דליית מידע אלא גם הבניית המידע בדרך משמעותית . הלומד נדרש כאן לא רק ליישם מיומנות טכנולוגית של חיפוש אלא גם לגלות ביקורתיות לאורך כל תהליך הבחירה וארגון מקורות המידע ( עמי סלנט) .

הכיתה המתוקשבת , הכוללת מחשבים ניידים או מחשבי טאבלט או סביבות מתוקשבות כגון MOODLE לתלמידים כבר אינה חלום עתידי אלא מציאות ההולכת ונרקמת בבתי ספר בעולם ובמידה יותר מצומצמת גם בישראל. על רקע זה ,השאלות שמבקשת סקירת מידע זו להציב הן האם חל גם שינוי בדרכי ההוראה והקניית אוריינות המידע לתלמידים ומה צריכים להיות הדגשים העיקריים בפיתוח אוריינות מידע בכיתה המתוקשבת. אוריינות מידע הינה תהליך ספיראלי (רב גילי) של הקניית ידע, מיומנויות וערכים במטרה לשפר את יכולתו של האדם להתמודד בסביבה טכנולוגית וחברתית משתנה ( עמי סלנט) .

בפוסט הזה מציגה רותי סלומון היבטים מידעניים וקוגניטיביים של תהליך חקר מאתגר שנעשה בשנה שעברה בשכבת ה' בבית ספר מסוים במרכז הארץ. הפעילות המתוקשבת התבססה על אגרון מונחים שבנו התלמידים במהלך תהליך החקר המידעני. המשך שלבי החקר היו העלאת ידע קודם, איסוף, מיזוג ועיבוד מידע והפקת תוצר. המחנכים של שכבת ה' גילו מוטיבציה רבה ובכל שלב ושלב והובילו את תלמידיהם להסתקרן, לחשוב, לחקור, ללמוד, ליצור וליהנות.

מטרת המחקר הייתה לבחון את השימוש במאגרי מידע לימודיים כמסייעים למורה ככלי פדגוגי בעבודתו, ולבדוק האם הטמעת מאגר מקומי (לעומת מאגר פתוח ברשת) מגביר את השימוש והתרומה למאגרי מידע. שאלות המחקר: באלו מאגרי מידע משתמשים המורים? איך המורים משתמשים במאגרי מידע לימודיים? מה המורים תורמים למאגרי המידע? מהי תרומת ההשתלמות/ההדרכה שקיבלו על השימוש במאגרי מידע? ( שרון כלימי, ענת כהן, רפי נחמיאס ).

סקירה מקיפה על תפקידי מידען/מידענית מרכז המשאבים בביה"ס תיכון. הסקירה מתארת את המאפיינים של תפקיד מידען/מידענית מרכז המשאבים הבית ספרי כפי שהתגבשו בשנים האחרונות בארה"ב ובקנדה . מתוך הסקירה ניתן לגזור את מאפייני תפקיד מידען/מידענית מרכז המשאבים כפי שרצוי לעצב כיום בבתי ספר תיכוניים בישראל ( עמי סלנט , דזירה פז) .

יש ערך פדגוגי –קוגנטיבי רב להקניית מיומנויות מידע לתלמידים בתיכון , אך מרבית בתי הספר בישראל אינם מתמודדים עם הסוגיה הזו ויוצאים מהנחה כי התלמידים מיומנים בחיפוש מידע ולא היא. בחטיבות הביניים יש עוד מורים המנסים להקנות מיומנויות חיפוש לתלמידים, אך בבתי הספר התיכוניים בישראל אין בדרך כלל מודעות לכך. לעתים יש מודעות כלשהי אך אין זמן או אין ידע מידעני. בסקירה מוצעים כמה וכמה דרכי הוראה להקניית מיומנויות חיפוש לתלמידים בבתי ספר תיכוניים ואולי גם לסטודנטים וסטודנטיות במכללות (עמי סלנט).