ג'יי הורוייץ מציג בבלוג שלו כמה פרספקטיבות נוספות ( בהמשך למה שכתבה אסתי דורון) על כישלונם של פרויקטי תקשוב 1:1 בבתי הספר. הוא מונה שתי סיבות נוספות לכשלים של תוכניות התקשוב : א. תחלופה גבוהה של מנהלים ואנשי פיקוח, כאשר כל בעל תפקיד חדש מביא איתו סדר יום קצת שונה, וגם אורך הרוח הקצר של מערכות חינוך שגורם לכך שלא מאפשרים לתהליכים להבשיל. ב. מורים רבים אינם יודעים לבנות פעילויות לימודיות שמעוררות את סקרנותם של התלמידים. מעטים מדי מסוגלים לתכנן שיעורים שבאמצעותם תלמידים קולטים וזוכרים את המידע שמנסים להקנות להם. אין סיבה לחשוב שתוספת של תקשוב ישפר את המצב. למרבה הצער, הרבה יותר הגיוני להניח שאם היום יש קבוצה נבחרת של מורים מצוינים אבל עדיין השפעת הרוב הגדול של מורים בינוניים היא גדולה יותר.

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין המציג פרספקטיבה בינלאומית נוספת לשילוב מחשבים ניידים בכיתה . Nick Sauers במאמרו "למידה מכשלונות" מתייחס למאמר שקרא ב- eduTech שבוחן את הסיבות לכשלון. הוא טוען שבמערכת החינוך איננו מורגלים בבחינה של הכישלונות, אך לדעתו חשוב ביותר ללמוד מתוך הכשלונות, ולא רק מתוך ההצלחות. ניק מונה מספר סיבות אפשריות לכשלון או לקשיים רציניים בתוכניות של 1:1 ומזמין את קוראיו להוסיף סיבות משלהם. לדעתה של אסתי דורון " שילוב של מחשבים 1:1 הוא שינוי מסדר שני ושלישי הטומן בחובו שינויים ארגוניים מערכתיים שיש לתת עליהם את הדעת טרום כניסה לתוכנית, ותוך כדי התוכנית. מאחר ותוכנית כזו היא אכן מורכבת ביותר, יש צורך בתמיכה טכנית, פדגוגית ותשתיתית לאורך זמן.

מספר אנשי חינוך בארה"ב סבורים שהאייפד יחולל מהפכה בכיתות, בהחליפו את ספרי הלימוד לצמיתות. אוניברסיטאות ובתי ספר ברחבי ארה"ב, וגם מחוצה לה, מפיצים את האייפד לשימוש סטודנטים ומורים לקראת שנת הלימודים הקרבה. לא כולם מצטרפים בהתלהבות למגמה. ריד קולג' באורגון הכניס מכשירי קינדל DX לכיתות בשנת הלימודים הקודמת במטרה להתנסות במעבר לספרי לימוד דיגיטליים. הניסוי הסתיים בכישלון. מנמ"ר הקולג', ד"ר מרטין רינגל, אמר שהוורסטיליות המוגבלת של קינדל כמו גם הניווט המסורבל שמציע המכשיר דחפו את הסטודנטים בחזרה לספרים מנייר. כעת מבצע הקולג' ניסוי חוזר, בזהירות מוגברת, שבמסגרתו יחולק האייפד למספר מצומצם יותר של סטודנטים מכיתות נבחרות.

יותר ויותר מורים מצטיידים במחשבים ניידים כחלק ממערך ההוראה בבתי הספר בארה"ב . לעתים , היוזמה היא של ביה"ס ולעתים היוזמה היא של קרנות התומכות במורים (כגון קרן אתנה בישראל). מרבית המורים המצטיידים במחשבים ניידים זקוקים לעזרה ולהדרכה של עמיתיהם להוראה שהקדימו אותם בשילוב המחשבים הניידים בבתי הספר. אבל לא תמיד המורים יודעים על עמיתים בבתי הספר האחרים שכבר צברו ניסיון בהוראה בסיוע מחשבים ניידים . בארה"ב נקטו כמה מורים ביוזמה ברוכה והקימו לאחרונה קהילת מורים עמיתים המשתמשים במחשבים ניידים בבתי הספר. הקהילה המקוונת הוקמה ביוזמת המורים תוך התבססות על מערכת התקשוב החופשית של נינג כאשר היא פועלת כרשת חברתית שיתופית לאותם בתי ספר ובעיקר לאותם מורים המתמודדים עם שילוב המחשב הנייד. מאחר ומדובר בקהילה מקוונת חדשה יחסית , אין עדיין משאבים רבים בה , אבל אין ספק שהיא תלך ותתפתח.

המחקר הנוכחי שנערך בכיתות ו' בטייואן בדק את השימוש במחשבים ניידים מיני (netbook) בהוראת אנגלית בביה"ס יסודי. הטייואנים אשר הם כיום הגורם התעשייתי אשר פיתח במקור את המחשבים הניידים המוקטנים (Netbook) מאפשרים כיום לרבים מתלמידי בתי הספר היסודיים בטייואן להשתמש במחשבים הניידים המוקטנים . במחקר הנוכחי נבדקו תלמידי כיתה ו' שלמדה אנגלית באמצעות מחשבים ניידים מוקטנים וכיתה מקבילה שלמדה אנגלית בסביבה רגילה. ממצאי המחקר גילו כי התלמידים שלמדו אנגלית באמצעות מחשב נייד מיני (Netbook ) שפרו את יכולותיהם הלשוניות באנגלית באופן משמעותי הן מבחינת אוצר מילים והן מבחינת שמיעת אנגלית. ההשוואה, כאמור, נערכה מול תלמידי כיתות ו' אשר למדו בכיתה מסורתית. עורכי המחקר מציינים גם את קיומם של אילוצים טכניים ברשת התקשורת המקומית בביה"ס אשר הייתה אמורה לתמוך בחיבור מהיר של התלמידים לאינטרנט (Janet Mei-Chuen Lin and Yi-Jiun Wu).

בשעה שאלפי מורים בעולם עוברים בהדרגה לשימוש במחשבים ניידים להוראה פעילה ולניהול מידע פדגוגי , הרי הגיע מחשב ה-IPAD של חברת אפל לשור הצרכני בעולם. נשאלת השאלה האם הוא בכלל מותאם להוראה וללמידה? תשובות ראשונות מגיעות מאותם מורים ומרצים שמיהרו לרכוש את "הצעצוע החדש" ולהתנסות בו. ההתרשמות הראשונה שלהם מצביעה כי מדובר במחשב שהוא בראש ובראשונה שימושי לקריאת ספרים אלקטרוניים ולקריאת טקסטים דיגיטאליים. מורים ומרצים במקומות אחרים בארה"ב מציינים כי אפשרויות העריכה וניהול הקבצים במחשב ה-IPAD עדיין מוגבלים מאד בגרסה זו ולא ניתן כמעט לניהול את קבצי המידע. גם אם עניין זה ישתפר בגרסאות הבאות , כבר ברור היום כי מחשב ה-IPAD הוא ,בראש ובראשונה, מחשב לצריכת מידע בידורי וקריאת ספרים דיגיטאליים ופחות לניהול מידע אישי. לכן, הוא עשוי להיות פופולארי בקרב תלמידים ובני נוער ופחות בקרב מורים הזקוקים לכלים יעילים לניהול מידע וארגון קבצי המידע.

לפיתוח הטכנולוגי של מחשבים ניידים מסוג TABLET יש השפעה על תצורת המחשבים העתידיים שיהיו בבתי הספר. גם למחשבי IPAD הניידים החדשניים של אפל תהיה השפעה עצומה . תוך שנתיים שלוש נראה בבתי הספר בעולם ואולי גם בארץ מחשביים ניידים שהם בעיקרם מחשבי TABLET . גם ה OLPC , ארגון ללא מטרות רווח אשר שם לו למטרה לייצר מחשב נייד 100 $ עבור ילדים במדינות מתפתחות עובר לשימוש בלוחות (tablet) שעלותם תהיה 99 דולר. המשמעות לגבי העתיד היא שהתלמידים יצטיידו במחשבים ניידים קלים יותר וקומפקטיים יותר שלא יקשו עוד מבחינת המשקל בתיק. עם זאת, החשש הוא המחשבים הניידים מסוג TABLET יהיו עדינים יותר ופחות עמידים לנפילות. ההערכה היא שמחשבי הTABLET יאחסנו ספרי לימוד דיגיטאליים בצורה יותר מרשימה ויותר אפקטיבית מאשר המחשבים הניידים הקיימים כיום בבתי הספר.

מאמר מעניין של אסתי דורון. ההצצה המקרית בכיתות תורמת לה למספר תובנות: "מפליא הדבר, אך המחזה הזה של תלמידם שעובדים בניידים (כמו בספרים ) כבר לא מרגש אותי. אם בעבר הייתי נפעמת בכל פעם שבקרתי בכיתות וחזיתי בכך, הרי שכיום בבתי הספר שבהם התלמידם לומדים עם ניידים כאורח חיים אין דבר טבעי יותר ונכון יותר. הם נבחנים בעזרתם, הם מתרגלים בעזרתם והם חוקרים בעזרתם. אני צריכה לצבוט את עצמי ולהזכיר לעצמי שוב ושוב שזוהי איננה תמונת המצב הרווחת בבתי הספר בארץ, ובוודאי שלא בכל בתי הספר שבהם עובדים עם ניידים.2. ועדיין יש "חידושים" בשימושים שעושים תלמידים ומורים עם ניידים."

אחת מתוכניות התקשוב הלאומיות שנבדקה במחקרי הערכה בארה"ב הייתה תכנית התקשוב של מדינת מיין MAINE – learning technology initiative 2002- 2004. תכנית התקשוב של מדינת מיין פעלה בהשראתו של המדען האמריקאי הנודע סיימור פפרט, הנחשב כממציא שפת המחשב "לוגו". הפרויקט החל עוד בשנת 2002, כיוזמה של מושל מדינת מיין דאז אנגוס קינג, אשר נאבק בהתנגדויות שונות של בית המחוקקים המקומי וארגוני המורים כדי לבצע הפרויקט. לתוכנית, שכוונה בעיקר לתלמידי כיתות ז' –ח' בבתי הספר במיין, היו יעדים ברורים מאד. התכנית ביקשה לפתח אצל התלמידים מיומנויות מידע ותכנון בגישה של חקר ואיסוף מידע. במסגרת תכנית התקשוב הייחודית של מיין קיבלו 37,000 תלמידי כיתות ז'-ח מחשבים ניידים של אפל, במחיר נמוך במיוחד. גם המורים קיבלו מחשבים ניידים. הבעיה הראשונה הייתה שילובם של המורים בפרויקט החדשני. לצורך כך הוחלט כבר בשלבים הראשונים להכשיר את המורים ליישומי תקשוב ולמידענות במחשבים ניידים.

אסתי דורון מתייחסת לאחת הסוגיות המהותיות ביותר בשילוב המחשבים הניידים בבתי הספר והיא סוגיית ארגון מרחב הלמידה והעבודה בכיתה. המחשבים הניידים מעצם שמם ותפקודם נועדו לשרת אותנו בכל מקום, בכל זמן, ולאפשר לנו למידה מתמשכת. אך האם הדרך שבה הוכנסו מחשבים אלו לכיתות תואמת את תפקודם האופטימאלי? הכיתה הנורמטיבית במדינת ישראל בנויה מטורים (ואפילו אם בכיתות הנמוכות של ביה"ס היסודי ניתן לראות מבנה של קבוצות הרי שבכיתות ה'-ו' ביסודי המבנה הזה "נשבר" וחוזר למבנה הטורים ) הפונים כולם אל המורה הנמצאת במרכז הכיתה. מהן הנחות היסוד העומדות מאחורי מבנה כיתה כזה? האם אין כאן הנחה סמויה שהמורה היא מקור הידע , ופני כל התלמידים צריכים להיות מופנים אליה כדי ללמוד?

הכתובת היא ככל הנראה על הקיר. מחשבים ניידים לכל תלמידי ביה"ס היא מציאות שתהיה קיימת בכל בתי הספר בשנים הקרובות . בתי ספר לא מחכים ליוזמות ממשלתיות , הם יוזמים בעצמם מהלכים להצטיידות תלמידים במחשבים ניידים . מגמה זו ניכרת במיוחד בקנדה ובארה"ב שם יוזמים בתי הספר בעצמם מהלכים לעידוד התלמידים להצטייד במחשבים ניידים ולעתים אפילו מחייבים את התלמידים וההורים להצטייד במחשבים ניידים. המהלך הזה בארה"ב וגם בקנדה קיבל תנופה לאחר היוזמה של מושל קליפורניה לאפשר לבתי ספר להחליף את ספרי הלימודי במאגרי מידע ובמקורות מידע דיגיטאליים . ההערכה היא שתוך 5 שנים מרבית תלמידי בתי הספר התיכוניים בארה"ב יגיעו לביה"ס עם מחשבים ניידים.

מהמאמר הקצר של רותי בן ישי , מורה בביה"ס המנסה לקדם דרכי הוראה באמצעות סביבת מחשבים ניידים , ניתן ללמוד רבות על הדילמות של אותם מורים השואפים לשנות את סביבות ההוראה –למידה ועל התנגדות עמיתיהם. ראוי לציין את התייחסותה של רותי בן ישי להעדר סביבה תומכת של מורים עמיתים בביה"ס. "הבדידות המקצועית שאני חווה. מרגישה כי יש התנגדות רבה של מורים לפרויקט הניידים. נדמה לי כי חלקה לפחות, נובעת מהיותם מורים בסוף הדרך המקצועית. הם רוצים להמשיך את מספר השנים המצומצם שנותר להם עד היציאה לפנסיה, ללא שינוי מיותר, שידרוש מהם עבודה רבה יותר, התמודדות עם מצבים חדשים ועם דרכי הוראה שאינם מורגלים להן. הוראה כשהמורה במרכז, שונה תכלית השינוי מהוראה שבה התלמיד במרכז" .

מרכז מיח"ם, המרכז ליוזמות חינוכיות מתוקשבות במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי. המרכז הוקם בשנת 1999 על ידי ד"ר רפי דודזון. הרעיון שמאחורי המרכז – להכשיר מורים למאה ה-21 על ידי שילוב טכנולוגיות של מידע ותקשורת בחינוך, בהוראה ובלמידה. אחד הפרויקטים הייחודיים של המרכז הוא פרויקט "ניידע", פרויקט המבוסס על שילוב מחשבים ניידים בכיתות בבתי הספר. הפרויקט שהוא הראשון מסוגו בדרום החל לפני כשלוש שנים כפיילוט בבית הספר אלעטאונה בחורה. כיום פועל הפרויקט בשבעה בתי ספר נוספים במגזר הבדואי. מטרת הפרויקט היא לשים את הפריפריה במרכז העשייה החינוכית בארץ, ולצמצם את הפער הדיגיטלי בין מרכז לפריפריה.

רכז המחשבים באחד המחוזות החינוך בארה"ב מתאר את הפתרון שנוקטים בו בתי הספר לבעיה שימוש במחשבים במהלך השיעורים. במקום להוציא את הילדים למעבדת המחשבים המיושנת , הם עובדים על פי העיקרון של מעבדת מחשבים ניידת, כלומר, עמדות מחשבים ניידים על גבי ארגזי ציוד ניידים המגיעים לכיתה למשך 30 דקות. לכאורה, הפתרון של שינוע מחשבים ניידים בין כיתות בביה"ס נראה יעיל, אך בפועל, משך הזמן שיכולים התלמידים לעשות שימוש במחשבים הניידים בכיתה הוא בפועל רק 30 דקות (זמן ההתארגנות וחיבור המחשבים הניידים מחדש לוקח כרבע שעה עד 20 דקות על חשבון השיעור). המצב האידיאלי הוא , כמובן אספקת מחשב נייד לכל תלמיד ( גישת 1:1) , אך מבחינה כלכלית בתי הספר אינם יכולים עדיין לעבור למציאות כזו.

כתב העת Journal of Technology, Learning and Assessment מינואר 2010 מוקדש כולו להשפעות החינוכיות שיש ללמידה באמצעות ניידים לכל תלמיד, "מחשוב 1:1". המאמרים נכתבו על ידי חוקרים מבית הספר לחינוך מבוסטון קולג' והם מצאו שתלמידים בכיתה שבה היה תוכנית מחשוב 1:1 הגיעו לביצועים הרבה יותר טובים מאשר בכיתה המסורתית וציוניהם חרגו בצורה ניכרת מהשוליים מבחינה סטטיסטיות. החוקרים דיווחו בנוסף על ממצאים שמעידים על מוטיבציה ורצון מוגברים ללמוד, כמו גם על שינויים באופן ההוראה של המורים בכיתות בהן הוכנסה תוכנית מחשוב 1:1.

המורה רותי בן-ישי המלמדת בביה"ס יסודי בו לתלמידים יש מחשבים ניידים מדווחת על דרכי ההתמודדות ותכנון ההוראה שלה. בשלב ראשון היא התחילה , בהשראתו של דר' יורם הרפז, ב"שאלה פורייה", שאלה המאתגרת את הילדים, מסקרנת ומעוררת רצון אמיתי לחפש תשובה. התלמידים נדרשים לאסוף מידע באינטרנט על החברה הישראלית ולהציג מגזרים בחברה הישראלית המעניינים אותם. הם נדרשו לעבוד בזוגות, על-פי מקום הישיבה בכיתה,, תוך שהמורה משתדלת ליצור זוגות של בן ובת, בעלי מגוון יכולות ולאו דווקא ה"חברים הטובים". הילדים נענו לאתגר בשמחה ובעניין. התלמידים נדרשו עוד להעלות את התוצר ל"קבוצת דיון" מקוונת באינטרנט.