ספר ראשון וייחודי זה עוסק בשלב הכניסה למקצוע ההוראה. הספר מציג מגוון מחקרים של חוקרים מהמכללות האקדמיות לחינוך ומהאוניברסיטאות. המחקרים חושפים את ההתמודדויות בבעיות של ההתמחות ושל הכניסה להוראה מנקודת מבטם של המתמחים, של החונכים ושל המנהלים. בספר שלושה שערים: שער ראשון: התמחות בהוראה – המאמרים בשער זה מתמקדים בהזדמנות להעצמת המקצוע ובהתייחסות לשנת התמחות כמאפשרת הסתגלות מקצועית מערכתית וכמונעת נשירה. שער שני: מסטודנט למתמחה, ממתמחה למורה – המאמרים בשער זה עוסקים בתהליכי ההתפתחות המקצועית. במאמרים מתואר הרצף התפתחותי של עובדי ההוראה, הכולל בחינה רפלקטיבית של העולם המקצועי. השער השלישי: החונכות – המאמרים בשער זה מתמקדים בתפקיד החונכות כתפקיד חדש במערכת החינוך ובחשיבות תפקיד זה בנתיב הכניסה למתמחים (אורנה שץ-אופנהיימר, דיצה משכית, שרה זילברשטרום ).

בתי ספר רבים בארה"ב מוצאים שהם שוכרים מורים בעלי תארים במדעים אבל בעלי הכשרה מעטה או כלל ללא הכשרה בחינוך. המחברים טוענים כי מורים חדשים זקוקים לעזרה כדי לזהות אסטרטגיות וראה אפקטיביות, לתכנן שיעורים, לארגן פעילויות מעבדה, שימוש בטכנולוגיות, לזהות תפיסות מוטעות הנפוצות בקרב תלמידים, להעריך את הלמידה ולהתאים את השיעורים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. המחברים הקימו את רשת התמיכה של מורים חדשים למדעים (New Science Teachers' Support Network – (ראשי תיבות: NSTSN) כדי לעזור למורים למדעים לא מוסמכים בחטיבות הביניים ובבתי ספר תיכוניים להצליח בהוראה ולהישאר במקצוע. NSTSN הייתה קהילה שיתופית של פרקטיקה שכללה את אוניברסיטת ג'ורג' מייסון (George Mason University) ושלושה בתי ספר בפרברים העירוניים, רשת זו יצרה תרבות של תמיכה שהתמקדה בשיפור מתמשך של ההוראה והלמידה ( Sterling, Donna R., and Wendy M. Frazier) .

עבודת החונכות למתמחים ולמורים מתחילים, היא תפקיד חדש יחסית במערכת החינוך. החונכות מבוססת על התפיסה המקצועית שעובדי הוראה הבאים בשערי המקצוע נדרשים להסתגל לתפקיד מקצועי במערכת ארגונית חדשה בעבורם. עליהם להתמודד עם קשיים ועם אתגרים רגשיים, דידקטיים ופדגוגיים שמערכת החינוך מזמנת להם ולהבנות את זהותם המקצועית. כדי לסייע למתמחים לעבור משלב ההכשרה לשלב העיסוק במקצוע, מתאוריה למעשה, הוחלט לאפשר ליווי של מורה מקצועי – חונך. במהלך השנים האחרונות מתקיימים במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות, קורסים להכשרת חונכים לתפקיד החונכות. תהליך ההתמקצעות של עבודת החונכות איפשר לעצב את התפקיד נוכח תפיסות מקצועיות, המבוססות על ידע תאורטי וידע התנסותי. מאמר זה מבקש להציג את תפיסת התפקיד של עבודת החונכות למתמחים בהוראה ולמורים מתחילים, בזיקה למתחים תוך-תפקודיים המלווים את עבודת החונכות ובו כמה היבטים: תמיכה במתמחה ובמורה המתחיל ובה בעת הערכת מידת התאמתו למקצוע; טיפוח גישה אמפתית ויכולת הקשבה לצרכיו תוך נקיטת עמדה שיפוטית-מקצועית; עידוד המתמחה והמורה המתחיל להפעלת שיקול דעת ולאוטונומיה מקצועית תוך שילוב הנחיות מעשיות. כמו כן, תהליכי החונכות מתרחשים במסגרת שבועית קבועה ועקיבה, אך במציאות היום-יומית נדרש החונך להיות זמין בהתאם לאירועים המתרחשים. מכוּוָנות החונך היא בזיקה לצורכי הפרט – המתמחה או המורה המתחיל – אך עבודתו מתייחסת למערכת הארגונית החינוכית שבה מתרחשת החונכות. מאמר זה עוסק בהיבטים התאורטיים של תפיסת החונכות למתמחים בהוראה ולמורים מתחילים כתפקיד מורכב ורווי קונפליקטים. לתפיסה מקצועית זו השלכות על תהליך ההכשרה ועל תרומתם של אלה למתמחה, למורה המתחיל, לחונך ולמערכת החינוך ( אורנה שץ אופנהיימר ).

המורה המתחיל נמצא רוב הזמן במאבק. זה מאבק על הישרדות. הוא צריך להסתגל לתרבות בית הספר, למדיניות, לחובות, למוקדי אחריות. המורה המתחיל נושא באחריות במסגרת משרתו אבל למעשה הוא ילד קטן שנזרק למים. הוא נכנס לשחיקה במהירות שיא. למעשה הוא אמור לשמש כמציל בסוכת המציל בבריכה אבל הוא עסוק בשחייה, בהישרדות והסתגלות. מצופה מן המורה המתחיל לצמוח ולהצמיח, לשלוט ולגלות הבנה בכל תהליכי ההוראה והלמידה, לברור מתוך ים האפשרויות את זו הנכונה אבל ללא כל ניסיון ולמעשה עם מעט מאד הכנה. שלב זה מתואר כ"הלם", "שוק", "טראומה" ו"עקירה". בשלב די מוקדם מפתח המורה המתחיל רגשות של כעס כלפי המערכת והוא מאשים את המערכת בקשייו. הפער בין הציפיות והאמונות שלו לבין הנעשה בשטח יוצר עמימות, חרדות ותחושה של אי יכולת לעמוד בדרישות התפקיד. בשלב זה, חלק מהמורים המתחילים נוטים להיכנס לאכזבה מוגזמת, להאשמה מרובה, לעיתים לייאוש ובעיקר לתחושה ש"אין לי מספיק כלים" ו"לא מציידים אותי במספיק כלים" ( אריה קיזל) .

במחקר זה, שבו נבדקו תוכניות קליטת מורים מתחילים בשלשו מדינות בארה"ב (אילינוי, אוהאיו, וויסקונסין) התייחסו החוקרים להיבט של מירכוז וביזור בשלוש שאלות המחקר הבאות: כיצד מנווטות שלוש המדינות בין דרישות מרכזיות לבין אוטונומיה מקומית? כיצד הן מבטיחות נגישות שוויונית לתוכניות קליטה ולאיכות בכל מקום? במה דומות ובמה שונות הגישות שנקטו שלוש המדינות שבמחקר? שלוש המדינות הנזכרות במחקר נאבקות בצורך לאזן בין הוראות מן המרכז ואוטונומיה מקומית (ברמת המחוז) בהקשר של תוכניות לקליטת מורים חדשים. בכל המדינות אמרו מרואיינים מתוך קובעי המדיניות כי קיים מתח בין שתי מגמות אלה. המחוזות זקוקים למטרות ברורות ולהנחיות ברמה ארצית, אך אין הם רוצים בגישה מרשמית המגבילה אותם ( Bartlett, L., Johnson, J.S ).

בשנים האחרונות גדל העניין בדרכים לשינוי ההערכות המסורתיות של יכולות מורים בין היתר בכיוון של הערכות ביצוע כבסיס לקבלת החלטות לגבי שיבוץ, מתן קביעות, רישוי, גמולים ובחירה לתפקידי הנהגה. הדוח בוחן כמה שאלות: כיצד למדוד/להעריך אפקטיביות מורה? כיצד עשויות הערכות ביצוע של מורים לקראת קבלת תעודת הוראה ורישוי הוראה לשקף ולנבא הצלחה בהוראה? האם הערכות ביצוע עשויות להוות בסיס לקבלת החלטות למטרות נוספות ובהן העלאת איכות ההכשרה, חיזוק החונכות וההתפתחות מקצועית? הדוח מתאר בנייה של הערכת ביצוע מהימנה, תקפה ונגישה שעשויה להבנות מערכת סטנדרטים משותפת ושימושית למקצוע, בדומה לקיים בפרופסיות אחרות (Linda Darling-Hammond).

מכללת בית ברל הקימה יחידה חדשה בשם "פורשים כנף". מדובר ביחידה אקדמית תומכת, שתסייע למורים מתחילים להתמודד עם קשיים בעבודתם במשך שנת ההתמחות ובשנתיים שאחריה. המטרה המרכזית להקמת היחידה היא לסייע במניעת נשירה של מורים מתחילים ממערכת החינוך. בראש היחידה עומדת ד"ר דליה עמנואל. כידוע נמצא במחקרים, שנערכו בשנים האחרונות, כי כמחצית מבוגרי המכללות לחינוך אינם מתחילים לעבוד בהוראה או נושרים מהמקצוע תוך שלוש שנים מסיום לימודיהם. בראיון לקו לחינוך מציינת ד"ר עמנואל, כי היחידה הוקמה מכיוון שמערכת החינוך מאבדת מורים צעירים רבים מחד , וסובלת מהיעדר לדבריה, הקמת היחידה מסמנת לקיחת אחריות של המכללה על בוגריה. ד"ר עמנואל טוענת, כי היחידה היא חידוש בקנה מידה ארצי במכללות להוראה, ומביעה תקווה שמכללות נוספות יפתחו יחידה דומה.

פיתוח מסלולי הכשרה חלופיים החל עוד בשנות ה- 80 של המאה הקודמת במעט מקומות והתרחב ביותר. כיום ההערכה בארה"ב היא שכשליש מהמורים החדשים הם בוגרי מסלולים חלופיים. מה נמצא במחקר? – ממצאי הסקר מראים שיש יותר דמיון משוני בין מורי שנה א' בשני סוגי ההכשרה – המסורתית או החלופית. למשל: אחוז המורים שדווחו על הסכמה/הסכמה רבה ביחס לשיפור כשירויותיהם ע"י החונכות. תוצאות המחקר מספקות מידע ביחס להתנסויות של מורים מתחילים, ההכשרה שלהם לקראת ההתנסויות הללו וההשפעה של תוכניות הקליטה שנתנו להם. ניתן להכליל מן הממצאים ולומר שהכשרת מורים ותוכניות קליטה צריכות לקחת בחשבון את הצרכים הייחודיים של בוגרי מסלולים חלופיים לאור ההתנסויות הקודמות שלהם וציפיותיהם. ( Unruh, L., Holt, J ).

רוב הסדנאות לסטאג' בארץ מתקיימות במבנה של קורס רגיל, וחלקן בפורמט מקוון עם מינימום פגישות פנים אל פנים. הסדנאות נחשבות למרכיב משמעותי בתהליך הכניסה להוראה, אך יחד עם זאת, עצם החובה להגיע למכללה מקשה על המורים הטירונים בתקופה קשה ולחוצה זו, ושיחה גלויה ופתוחה איננה תמיד הדרך המתאימה לכולם להתבטא. במהלך שנתיים נעשה ניסיון לשלב בסדנא פורום מקוון א-סינכרוני כמרכיב שווה לפגישות פנים אל פנים, דבר המאפשר למורים הטירונים להגיע פחות למכללה ובמקביל לקבל תמיכת עמיתים באופן שוטף ללא צורך לחכות לפגישות השבועיות. המחקר הנוכחי בוחן את תרומתו של הפורום למורים בשנת עבודתם הראשונה ככלי המאפשר ומעודד תקשורת קבוצתית ( אורלי סלע).

מטרת מחקר חלוץ זה היא ללמוד על תפיסת המלווה את בעיית הנשירה, על המקום שניתן לה במהלך הליווי והכלים שעומדים לרשות המורה המלווה כדי להתמודד איתה. המחקר נערך בשיטה איכותנית בגישת חקר מקרה ובודק את הסוגיה הנחקרת כפי שהיא משתקפת ונתפסת בעיני שלוש מורות מלוות שסיימו בהצלחה את קורס החונכים ועסקו בליווי בתשס"ט ועוסקות בליווי בתש"ע. הכלים שבאמצעותם נאספו הנתונים: ראיונות עומק ומסמכים כתובים.שאלות המחקר: (1) מהי תרומת המורה המלווה למניעת הנשירה של המורה המתחיל; (2) מה הם המרכיבים המקצועיים הדרושים למורה המלווה כדי להתמודד עם בעיית הנשירה. ממצאים עיקריים: ממחקר חלוץ זה עולה בבירור כי המודעות לנושא הנשירה נמוכה, למלווה אין יכולת לזהות אותה אצל המורה המתחיל והנושא עלה באקראי בשיח בין המורה למלווה. הממצאים מצביעים על היעדר תפיסת האחריות של המורה המלווה למניעת הנשירה ולמעורבות פעילה בנושא. כמו כן מעידות המורות המלוות כי הן חוששות לעסוק בנושא בגלל חסמים פנימיים ( עינת ברגר , חוה תורן).

המחקר בוחן את ההשפעות של משתנים שונים כמו אפייני מורים, תנאי ההוראה, תמיכה ועוד על מידת ההתמדה או הנשירה מן ההוראה של מורים לאנגלית בבית הספר התיכון. המחקר מצביע על כמה משתנים המנבאים נשירה של מורים, במקרה זה, מורי אנגלית בבתי ספר תיכוניים. אחד המשתנים הרלוונטיים והמבלבלים למורי מורים הוא כיצד להכשיר בתחומים אלה. החוקרים במחקר הנוכחי הראו שהתפישות של המורים לאנגלית את ההכשרה(למשל, תיאוריות למידה ובחירת חומרים להוראה, תצפיות ומשוב פורמליים, אורך ההתנסות ועוד) לא נמצאו כמנבאות סיכון לנשירה בין אם המורים קיבלו הכשרה דיסציפלינרית בלבד, חינוכית בלבד או שתיהן ( Hancock, C.B. & Scherff, L ) .

המחקר התמקד בשלב הכניסה למקצוע ובחן את רמות השחיקה של המורים המתחילים במהלך השנה הראשונה לעבודתם, בראשיתה ובסופה. המטרה הייתה לקבוע את התרומה של הסביבה הארגונית לניבוי תהליך שחיקי. במחקר השתתפו 492 מורים, שענו על שאלון "סביבת העבודה של המורה". הממצאים מראים שבתחילת השנה הראשונה ובסופה אין למורים מתחילים תחושת שביעות-רצון מלאה מהמצב הארגוני של סביבת העבודה שלהם. הם אינם חשים משולבים בסביבה, ולכן, להרגשתם, אינם יכולים לתפקד ביעילות ולהפגין רמה גבוהה של יכולת מקצועית וארגונית. הם אינם מרוצים מהתמיכה המקצועית והאישית של הסביבה, מההכרה והערכה של אחרים(מנהל, הורים, עמיתים) מהסטטוס הציבורי או מהתרבות הארגונית ( Gavish, B., & Friedman, I.A) .

במאמר מציגים החוקרים מחקר שערכו בקרב מורים מתחילים בוגרי תוכנית הכשרה להוראה לצדק חברתי. החוקרים בחרו מורים מתחילים למרות הקשיים הרבים האחרים הניצבים בפניהם בבקשם לעמוד על הרגעים המכוננים ועל האתגרים שמורים אלה עומדים בפניהם ברצונם לפעול לצדק חברתי בכיתותיהם כבר בשנת העבודה הראשונה. מכך ניתן ללמוד מה חשוב לשלב בתוכנית ההכשרה ( Agarwall, R) .

משני קריירה, מספר גדל בהוראה – המאמר מתייחס לתופעה הולכת ומתרחבת(בעיקר באנגליה) של הצטרפות להוראה של אנשים הבאים מקריירות אחרות. בין הסיבות המתועדות למהלך זה ניתן למצוא: רצון לעשות שינוי, שאיפה לאוטונומיה, הזדמנויות ליצירתיות, חשיבות שבקבלת הערכה והאתגרים האינטלקטואליים הקשורים לעבודה חברתית מספקת כחלק מסגל הוראה (Totterdell et al., 2002). מורים משני קריירה שהתקבלו להוראה בבתי ספר תיכון דיווחו על ציפיות גבוהות, תחושת מחויבות וראיית ההוראה כקריירה מוסרית. עם זאת הם דווחו גם על קשיים לא מעטים ובהם "הלם המעבר", תחושת איום על האיזון בין החיים הפרטיים והמקצועיים (Sabar, 2003, Totterdell et al., 2002), עומס עבודה רב והעדר שביעות רצון מההתעלמות מכישוריהם הקודמים . מדגם הנחקרים כלל מורים שהגדירו עצמם כמשני קריירה או כבעלי קריירה שנייה ולימדו בבתי ספר יסודיים. במאמר מובאים סיפוריהם של שלושה: עורך דין, מנהל בתחום המסחרי ומנתח מערכות שבחרו לפנות להוראה.כל משתתף רואיין 4 פעמים: בסיום ההכשרה להוראה ובמהלך השנה הראשונה לעבודה (Newman, E).

יותר ויותר מורים מתחילים נכנסים למקצוע ההוראה עם ביטחון עצמי רב יותר לגבי יכולותיהם להשתמש בטכנולוגיות תקשוב ליצירת שינוי בדרכי ההוראה המסורתיים. החוקרת האוסטרלית פרופסור Louise-Starkey בדקה את החשיבה שלהם והגיעה למסקנות אחרות. במחקרה בדקה כיצד מתחוללים תהליכי החשיבה של המורים החדשים בעידן התקשוב בבתי הספר , כאשר העוגן התיאורטי להשוואה ולמחקר הוא המודל של שולמן משנת 1987 ("ידע אינו יכול להיות מועבר באופן מילולי מהמורה לתלמיד, אלא הלומד הוא שותף פעיל בתהליך בנית הידע החדש. לפיכך התלמידים פעילים בעת הלמידה. חלק ניכר מעבודתם מתרחש בקבוצות קטנות") . באמצעות ניתוח של כמה וכמה מקרים אותם בחנה Louise-Starkey היא הגיעה למסקנה כי המורים המתחילים מוכנים אמנם היום לשלב את המחשב בהוראה אך בעיקר על מנת להעביר ידע מהם לתלמידים , כלומר תפיסת עולם הפדגוגית לא השתנתה ולא רואה את תהליך ההוראה כתהליך מצמיח של קהילת לומדים עפ"י המודלים הפדגוגיים המתקדמים יותר.

סקירת ביקורת אודות הספר החדש של ד"ר Michael Strong על חונכות בהכשרת מורים. הספר, הזוכה לשבחים, בוחן את כל המכלול הפדגוגי והמחקרי הנוגע לחשיבות התמיכה , החונכות וההנחיה של מורים מתחילים בשלבי הכניסה להוראה. הספר מבוסס על ממצאים מחקרים לגבי יעילות התמיכה במורים מתחילים בשלבי הכניסה להוראה וסוגי התוכניות לחונכות ותמיכה במורים מתחילים בארה"ב ובאירופה. נבחנים ההקשרים השונים של התוכניות לחונכות והקריטריונים העיקריים להערכתם. הספר מציג גם את המתודולוגיה לניתוח השחיקה והנשירה של מורים חדשים , כולל מקורות המידע המחקריים. סקירת הביקורת נכתבה ע"י פרופסור שרה מקנזי

המאמר מדווח על תוצאות מחקר בשאלה הבאה: כיצד שותפים לתוכנית חונכות שהאוניברסיטה יזמה תופשים את מושג החונכות? לצורך המחקר רואיינו זוגות של חונכים ומונחים ושלושה מורים מהאוניברסיטה . המורים היו מ- 10 בתי ספר שונים שקיימו, כל אחד את תוכנית החונכות בצורה ייחודית. לכל התוכניות היו שני מרכיבים משותפים: 1) עבודה של מורה מנוסה עם מורה מתחיל על אוריינטציה כללית בבית הספר והכרת חובות מנהליות והוראתיות; 2) מתן אפשרות להתפתחות מורה מתמשכת ע"י קיום אינטראקציות. ממצאים מן המחקר: א.החונכות מקדמת למידה של המורה המתחיל – לתפישת כל הנשאלים ההיבט ההתפתחותי מרכזי לתהליכי חונכות. ב.החונכים ומורי-המורים הדגישו את ההיבט ההקשרי של החונכות, אם כי מזוויות ראייה שונות לגבי מה שצריכים להיות מאמצי החונכות המרכזיים; המורים המתחילים המונחים הדגישו ביותר את ההיבט של היחסים במסגרת החונכות ( Lai, E).